תפריט עמוד

בריטני: האבנים של אובליקס

בצידה המזרחי של תעלת למאנש, בחבל בריטני שבצרפת, פזורים עשרות אתרים ובהם ניצבות אבני ענק. מה הקשר בינם לבין אתרי האבנים בבריטניה? האם אסטריקס ואובליקס הם קרוביהם של בוני המעגלים האנגליים? האם הם קרובים אל הים? והאם זה מלמד על קשר ליבשת האבודה אטלנטיס?

בריטני: האבנים של אובליקס
ברטאן (BRETAGNE), בפינה הצפון־מערבית של ה"משושה" הצרפתי, היא ארץ של חופים מפורצים, רוחות חזקות ואבנים גדולות, ארץ של אגדות עתיקות ומסורות דתיות שונות, שנמהלות זו לתוך זו: דרואידים וקדושים נוצרים שעולה מהם משהו ישן, ולא לגמרי ברור.
הרבה מהיופי של הארץ קשור באבן. הצוקים המשקיפים על האוקיינוס, הכנסיות עם גדרות האבן, הקברים ופסלי הצליבה, הסלעים המגובבים של חוף הגרניט הוורוד, וכמובן – המגאליתים: המנהירים, הדוֹלמֶנים, הקרומלכים, תילי האבן והעפר, ושורות האבנים של יושבי הארץ הקדומים.
מגאליתים יש בכל העולם. מאיי הפסחא, עד רמת הגולן ועד לחופי מערב אירופה ואמריקה הצפונית העמידו אנשים אבנים גדולות – בודדות, בשורות או במעגלים – או ערמו אבנים קטנות לתילים; אבל במפת התודעה המערבית קשורות האבנים התמוהות והמסקרנות האלה בראש ובראשונה בקֶלטים, השבטים שחצו את כל אירופה והתבצרו לבסוף בפינה הצפונית־מערבית שלה, באירלנד, במערב אנגליה ובברטאן (בריטני). ואכן, המלים העיקריות שקשורות בתרבות המגאליתית (שעליה איננו יודעים למעשה דבר), מקורן בשפות של העמים הקלטיים: "מנהיר" – אבן גדולה ניצבת (כזכור לרבים, אובליקס, ידידו של אסטריקס הנודע, סוחב על גבו מנהיר); "דולמן" – קבר שבסיסו היא אבן שטוחה גדולה המונחת על שתי אבנים ניצבות או יותר; "קרומלך" – מעגל של אבנים, המקיף לעיתים קבר או תל; "קאיירן" – תל של אבנים קטנות.
אלא שלא הקלטים קברו את מתיהם בדולמנים האלה, ולא הם שהעמידו אבנים גדולות בשורות ובמעגלים. הם הגיעו לברטאן (ולאירלנד ולאנגליה) מאוחר מדי, במאות הראשונות לפני הספירה, כאלף שנה אחרי שהמאוחרים במנהירים כבר עמדו במקומם. אין לנו מושג מי היו האנשים שטרחו להזיז אבנים גדולות (הגדולה שבהן – "המנהיר השבור" שבלוקמריאקר ליד מפרץ מורביהאן בדרום ברטאן – משקלה 350 טון, ואורכה כעשרים מטרים; הרבה מאות שנים שמנהיר זה אינו עומד, אלא שוכב שבור לארבעה חלקים). ורק ידוע לנו הזמן בו חיו אותם אנשים – המקביל לתקופת בניית הפירמידות במצרים – שאותו קבעו ארכיאולוגים בבדיקות פחמן 14.
איך עשו זאת אותם קדמונים? זה לא כל כך קשה, כותבים מחברי החוברת המלומדת על קארנאק (CARNAC) ולוקמריקאר
(LOCMARIAQUER), שם נמצאים המגאליתים המעניינים ביותר של ברטאן. הגרניט נמצא במקום בשפע, והסלע נוטה להתפורר. בשל קשיי הדרך, היו נחוצים כ־15 עד עשרים איש כדי להזיז ממקומה אבן במשקל טונה אחת על מגררה או גלגלים, ורק מעטות מן האבנים הגדולות מגיעות ליותר ממאה טונות. העמדת האבנים נעשתה בעזרת מישור משופע ותעלה שחפרו בקצהו. ארכיאולוגים שעבדו בקארנאק חישבו שכדי להעמיד את 10,000 המנהירים שבמקום נדרשו בין חצי מיליון למיליון ימי עבודה; ואם זוכרים שתקופת הבנייה של התרבות המגאליתית נמשכה כאלפיים שנה – זה לא נורא.

למה הם עשו את זה? לדולמנים יש תפקיד ברור וצורה מתקבלת על הדעת בתור שלד לתל קבורה, עשוי ברובו אבן ועפר – כפי שאפשר לראות בתל המשוחזר הנקרא "שולחן הסוחרים" ליד לוקמריאקר. בגלויה שנמכרת באתר המצליח אפשר לראות את הדולמן לפני השחזור, יפה ומאוורר כמו האות היוונית פיי (π), ולהשוות למציאות המרשימה הרבה פחות. אבל בשביל מה שורות האבנים?


תיאוריות תיאוריות

רנה טום, מתמטיקאי צרפתי שעסק הרבה במדידות של אתרים מגאליתיים, טוען שמצא את יחידת האורך ששימשה את בוניהם, ומייחס לשורות האבנים משמעויות אסטרונומיות. רבים חולקים על ממצאיו; אבל גם אם נקבל את דעתו, אין זה מסביר אפילו את שורות האבנים השלמות והמרשימות ביותר באליניימן (ALIGNEMENTS) של ברטאן, ליד הכפר מנק (MENEC) הקרוב לקארנאק. 12 שורות של אבנים, הנמשכות יותר מקילומטר ומשנות מעט את כיוונן באמצע, ובשני הקצוות שורות מעוגלות – קרומלכים.
יש תיאוריות, מטורפות יותר או פחות, על האנשים שהעמידו את האבנים. אחת מהן קשורה בממלכה הטבועה אטלנטיס, והיא חביבה על מבקשי משמעויות נסתרות. עובדה שכל המעגלים האלה נמצאים ליד חופי האוקיינוס האטלנטי, אומר פרופסור פואסון. אין פלא שאנשי אטלנטיס, שחשו כי קיצם קרב, באו באוניות והעמידו זכר לתורות האסטרונומיות שהיו נהירות להם. שהרי היתה זו תרבות עתיקה ומפותחת הרבה מעבר לציורים החקוקים על חלק מהאבנים (שלא תמיד קל להבחין בהם, ואת פשרם איננו יודעים, אבל מגלים בהם נחשים ושדיים של אלות וגרזינים). אלא שגם העובדה האחת הזאת לא ממש בדוקה.
האתרים שנמצאים כיום קרוב מאוד לים היו רחוקים ממנו בזמן שהוקמו. לחיזוק טענתו של פואסון, וגם לעובדה שהים אכל חלק גדול ממה שהיה יבשה לפני כמה אלפי שנים, אפשר אולי להביא את סיפור העיר Y, מהידועות באגדות של ברטאן, מין שילוב של אטלנטיס וסדום. זהו סיפור על מלך נוצרי ובתו המרשעת וחובבת הפאר, שבנתה עיר מפוארת, שלא היתה בה אפילו כנסייה אחת, וסופה היה רע.
הקלטים הקדומים שמצאו את האבנים הגדולות בערך כמו שרואה אותן תייר בן זמננו (אמנם, בלי הגדר המקיפה את שורות האבנים של מנק – כדי למנוע את קריסת האתר כולו מלחץ המוני המבקרים – ובלי הקופאית שמוכרת כרטיסים ל"שולחן הסוחרים" המשוחזר), ידעו בעניין זה רק מעט פחות מאיתנו. לא פלא, לכן, שהם סיפרו על האבנים אגדות, שאלמנטים נוצריים התלבשו עליהן יפה מאוחר יותר; למשל, על חתונה כפרית שהרוקדים אחוזי התזזית בה עיכבו כומר מללכת אל מיטתו של גוסס, והם הפכו לשורת אבנים הקרויה "חתונת האבן"; או על החיילים הרומאים שהתאבנו לשורות האבנים של מנק (לפי גירסה אחרת, אלה הרשעים שרדפו את הקדוש המקומי קורנלי, פטרון הבהמות המקורננות – שאין לו שום קשר עם האפיפיור הרומי קורנליוס. ואולי אינו אלא זכר לעבודת הפר הקדוש, קרוב משפחה של מיתרא ושל הפר של האל ההודי שיווה, שהיתה אולי נפוצה גם כאן).
הסופר הצרפתי פרוספר מֶרימֶה, שביקר בקארנאק ב־1835, כתב אולי את דברי הטעם החשובים ביותר על שורות האבנים: "שאלו הם מקדשים, בזה אני מאמין; משום שאינני מכיר דבר זולתי הדת שיכול היה, בעידן של ברבריות, לעשות משהו מופלא כל כך".

טירת הנשרים בדרום צרפת

האם המאמר הזה עזר לך?

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *