תפריט עמוד

בזי הצוקים: השיבה הביתה

בזי הצוקים: השיבה הביתה

כשנאסר השימוש בחומרי ההדברה המסוכנים, היה זה מאוחר מדי עבור בזי הצוקים. הרעלים והפיתוח העירוני הכחידו אותם לחלוטין מסביבתם הטבעית בכרמל ובגליל המערבי. פרויקט השבתם לטבע החזיר אותם אל נופים אלה

באחד מימי מאי 1990, בשעות המוקדמות של הבוקר, נראו תשעה בזי צוקים בדרום מצוק הכרמל. בשבועות שלאחר מכן עופפו הבזים לאורך המצוקים, כשהם צוללים זה אחרי זה ומבצעים אקרובטיקה אווירית מסוגננת. מי שהזדמן באותם ימים אל הכרמל והרים את ראשו כלפי מעלה עשוי היה לחשוב שהבזים חיים במצוקים אלה מאז ומעולם. אבל האמת אחרת. בזי הצוקים (Falco biarmicus) לא התעופפו באיזור זה כבר 40 שנה. מה העלים את הבזים מנופי צפון הארץ, ומה החזיר אותם לכאן אחרי עשרות שנים?

סיפורם של בזי הצוקים דומה במידת־מה לסיפורם העגום של דורסים אחרים שחיו בישראל. כמו אוכלוסיות נוספות של עופות דורסים, נעלמו הבזים מהכרמל לאחר שהיו קורבן להרעלות נרחבות. אלה הביאו במהלך חמישים השנים האחרונות מינים רבים עד לסף הכחדה, ומינים אחרים – להכחדה ממש.

עם הדורסים שאינם קיימים עוד בארץ אפשר למנות את העיטם לבן הזנב (Haliaetus albicilla) שדגר בעמק החולה, הבז הנודד (Falco pergerinus) שחורף כאן לעיתים, אך שוב אינו דוגר בישראל, והקטופה (Ketupa ceylonensis) – דורס לילה מיוחד שניזון מדגים, אותם היה צד בנחלי הצפון. אוכלוסיות של דורסים אחרים, כמו מיני נשרים ובז הצוקים, הצטמצמו מאוד. ממשפחת הנשריים נעלמו העוזניה והפרס מנופי הנגב ומדבר יהודה. אוכלוסיית הנשרים כולה פחתה מ־1,000 זוגות בשנות הארבעים ל־70 זוגות היום, ומאזורים נרחבים נעלמו הנשרים כליל. בהרי הכרמל, למשל, הוטלה ביצת הנשר האחרונה בשנת 1952. בז הצוקים, שדגר בעבר בצפון הארץ, נעלם משם כליל, ובדרום התמעטה אוכלוסייתו ל־25 זוגות.

בז הצוקים, אחד ממיני הבזים הגדולים והחזקים

מרעילים ומשמידים
הסיבה העיקרית להכחדת הדורסים בכלל ובזי הצוקים בפרט היתה פיזור גרעיני חיטה מורעלים בתליום סולפט, להדברת מכרסמים. המכרסמים שזללו את גרגרי החיטה המורעלים חלו מיד והפכו לטרף קל. אלא שהתליום הוא חומר יציב שאינו מתפרק, ולכן הרעיל גם את העופות, שמתו בהמוניהם.

אבל התליום לא הכחיד את אוכלוסיית המכרסמים, והחקלאים החלו לרסס את היבולים בחומרים כטוקספן ואנדרין. גם חומרים אלה גרמו להרעלת הדורסים שניזונו מבשר המכרסמים. בשנות השישים נאסרו חומרים אלה לשימוש בגלל הנזק הסביבתי שגרמו, ובעיקר משום שהתגלה כי הם עלולים להזיק לאדם. עבור יונקים ועופות ממינים רבים זה היה מאוחר מדי. מלבד זאת, חומרי ההדברה החדשים אמנם רעילים פחות ומתפרקים יותר, אך הם המשיכו לפגוע בעולם החי של ישראל ושל מדינות נוספות במזרח התיכון.

בשנות השבעים, במסגרת המאמץ להכחיד את המכרסמים, החלו החקלאים להשתמש בחומרים הכימיים אזודרין ונובוקרון. גם הפעם סבלו מכך הדורסים, בעיקר הדורסים החורפיים. אפרוחים מורעלים שפוזרו בשטחים נרחבים כדי לחסל את התנים, במסגרת המלחמה בכלבת, גרמו סבל נוסף לעופות.

תהליכי הפיתוח העירוניים והחקלאיים הוסיפו משלהם, וכמוהם הפעילות הצבאית, שכללה אימוני ירי ואימוני מסוקים בוואדיות ובקניונים. אלה חיסלו דורסים רבים ומושבות קינון שלמות. הציד, שכלל לא רק לכידת עופות אלא גם איסוף גוזלים וביצים מהקינים, תרם את חלקו להתמעטות העופות הללו.

חיי ארוך הכנף
בז הצוקים הוא אחד ממיני הבזים הגדולים והחזקים, שעימם נמנה גם הבז הנודד, בז הציידים (Falco cherrug) הנדיר החורף במערב הנגב, והבז המדברי (Falco pelegrinoides) המקנן במצוקים שבדרום הארץ. בזי הצוקים חיים בחלקים נרחבים של אפריקה, ובכמה ארצות ים־תיכוניות. בישראל מקנן תת־המין Falco biarmicus tanypterus, שפירוש שמו "ארוך הכנף", והוא נפוץ מלוב מזרחה דרך חצי־האי ערב עד עיראק. זהו תת־המין הגדול משלושה תתי־המינים החיים סביב הים התיכון. באפריקה חיים שני תתי־מינים נוספים.

במקומות מסוימים בעולם נהוג לאלף בזים כדי לצוד באמצעותם בעלי חיים קטנים. בארצות ערב נוהגים ללכוד אותם, ומחירם מגיע ל־30 עד 40 אלף דולר. בארץ אוסר החוק על לכידתם ועל ניצולם למטרות ציד.

בז הצוקים ניזון בעיקר מציפורים, אך הוא אינו מהסס לצוד גם יונקים קטנים כמו ארנבות, זוחלים כחרדוני צב ונחשים, וחרקים גדולים. בדרך כלל חיים הבזים בזוגות. הנקבה גדולה מהזכר כמעט בשליש. בני הזוג משתפים פעולה בשעת הציד; כשאחד מהם מבחין בטרף, הוא מבריחו ממקומו לעבר בן זוגו, האורב לו, מתקיף אותו בהפתעה ושובר את מפרקתו במקורו החזק. השניים חיים בטריטוריה קבועה במשך רוב השנה, אבל שלא בעונת הקינון הם מתרחקים ממנה ושבים לבקר בה מדי פעם.
הבזים מעדיפים לקנן במצוקים נישאים, אך נצפו בזים המקננים גם במבנים גבוהים, למשל בין אבני הפירמידות במצרים. הם משתמשים באותו קן במשך שנים רבות. הוא אינו מרופד, ושלוש עד חמש הביצים מוטלות, למעשה, על סלע חשוף.
הנקבה והזכר דוגרים שניהם על הביצים, אך הנקבה דוגרת זמן ממושך יותר. לאחר 34 ימים בוקעות הביצים. לאחר בקיעת הגוזלים, צד הזכר במשך שלושה שבועות לבדו. את הציד הוא מביא לנקבה המאכילה את הגוזלים. כשהגוזלים גדלים מעט, מצטרפת הנקבה שוב למסעות הציד.

השבה אל הטבע
היעלמותו של בעל חיים מסביבתו היא בעיה אקולוגית חמורה, המשפיעה על כל מרכיבי המערכת הסביבתית. זו הסיבה לכך שארגוני שמירת הטבע בעולם אינם מתרכזים רק בשמירה על הקיים, אלא גם בשיקום מערכות טבעיות שנפגעו; בין השאר, בהשבת בעלי החיים אל הנופים שמהם נעלמו.

בגני חיות ובמרכזים זואולוגיים בעולם הוקמו באמצע שנות השבעים מרכזי רבייה והשבה אל הטבע. אחת הדוגמאות לכך היא הקמת מרכז הרבייה על ידי ג'ראל דארל באי ג'רסי שבאנגליה. בארצות־הברית הצליחו בעקבות הקמת מרכזי רבייה כאלה להשיב את הבז הנודד, שנכחד בכמה מדינות, אל הטבע ואל ערים גדולות כמו ניו־יורק ובולטימור. בצרפת הוחזרו נשרים אל הרי הפירנאים, והיום משגשגות שם מושבות קינון גדולות. האוכלוסיה של בז מאוריציוס (Falco pucntatus), שהגיעה לסף הכחדה, שוקמה.

בישראל הוקמו מרכזי רבייה ושיקום חיות בר לפני יותר משלושים שנה. בין השאר, הוקמו "חי בר כרמל", "חי בר יוטבתה" וגרעיני הרבייה של חוּבּרות, עוזניות הנגב, נשרים ובזי צוקים במרכז הזואולוגי באוניברסיטת תל־אביב. פרויקט ההשבה לטבע של בזי הצוקים הוא פעולה משותפת של החברה להגנת הטבע, קרן יד הנדיב ואוניברסיטת תל־אביב. בפרויקט משתתפת גם רשות שמורות הטבע, האחראית להשבת הבזים לכרמל ולגליל המערבי.

בשלב הראשון תוכנן לגדל בשבי גוזלים, שיהפכו עם התבגרותם לגרעין רבייה. מאחר שבגן הזואולוגי חיו רק שני זוגות שהיו מסוגלים להתרבות וארבעה בזים צעירים, הוחלט להרחיב את המאגר הגנטי. לשם כך נאספו, באישור רשות שמורות הטבע, ביצים של בז צוקים מאיזור שבדרום השומרון והודגרו באינקובטור.
במהלך העונות הבאות התרכזו המאמצים בהקמת גרעין רבייה, שכלל כמה זוגות של בזי צוקים עם מאגר גנטי רחב. ב־1990 בקעו בהצלחה 13 ביצים. תשעה מהגוזלים האלה נועדו להיות הראשונים שייצאו לחופשי בטבע. לגוזלים ענדו המטפלים טבעות ומשדרים מדומים, כדי להרגילם למשדרים אותם יישאו כשייצאו לחופשי. כשהיו בני 30 ימים הם הועברו לתיבות האיקלום.

תיבות אלה, פרי ניסיון אמריקני של השבה לטבע, הוקמו על מצוק נישא בכרמל – השטח המיועד לשחרור. היו אלה כלובים מעץ עם רשת גדולה בחזית הניתנת להסרה. מהחזית המרושתת צפו הבזים בחופשיות בשטח אליו ישוחררו ולמדו את פרטיו. המזון ניתן להם דרך פתח שבגג, בלי שיכלו לראות את המאכיל. זאת, כדי שלאחר שחרורם לא יקשרו בין מזון לבין הימצאותם של אנשים בשטח. שמונה ימים לפני שחרורם קיבלו הבזים מנות מזון גדולות מהרגיל, ומצב התפתחותם וכשירותם לחופש נבדקו בקפידה. כשנראה היה שהם מוכנים לעופף, הוצמדו לרגליהם משדרי הטלמטריה האמיתיים. הבזים היו אמורים לשאת משדרים אלה רק מספר חודשים, אז מתבלות הרצועות הקושרות את המשדר והבזים משתחררים מעולו.

חיי חופש
ביום הראשון לחופש נשארו הבזים סביב תיבת האיקלום. בימים שלאחר מכן הם התחילו לבצע תרגילי תעופה קלים וסיורים רגליים סביב המצוקים, אך בערבים חזרו לישון בתיבה. ביום הרביעי הם עופפו סביב, ובימים הבאים עפו לאורך המצוק וביצעו נחיתות לא מיומנות על גג תיבת האיקלום ובסביבותיה. בהמשך, תרגלו תעופות ציד מרשימות ורדפו זה אחר זה במיומנות רבה.

באיזור חיו כמה זוגות של בזי עצים (Falco subbuteo) ובזים מצויים (Falco tinnuculus), ובזי הצוקים הצעירים הפכו אותם למוקד אימונים בכישורי ציד ותעופה, כשניהלו אחריהם מרדפים עקרים. למרות שהיו רק מתלמדים, הבזים לא רעבו. אנשי החברה להגנת הטבע הותירו בשטח שׂלווים חיים. הבזים למדו ללכוד אותם, להמיתם, ונצפו כשהם אוכלים מבשרם בצוותא.

כשבועיים לאחר שחרורם נצפו בזי הצוקים הצעירים כשהם לוכדים יוני סלע מהירות וחרקים שונים. עשרה ימים אחר כך החלו הבזים להתפזר ונעלמו מהשטח. בטבע, עוזבים הבזים עם התבגרותם את הוריהם ויוצאים לתקופה של שיטוטים, עד שהם מוכנים להקים משפחה. אז הם שבים לאיזור בו נולדו, ומקימים את הקן.

חמישה חודשים לאחר השחרור נודע כי אחד הבזים נלכד על ידי בַּזְיָארִים בדווים ליד העיר ג'דה שבסעודיה, כ־1,600 קילומטרים ממקום שחרורו. שנתיים לאחר השחרור חזרו חלק מהבזים לאיזור הכרמל והגליל המערבי, אבל עדיין לא נצפו מקימים קינים. מספר הבזים שאחריהם עקבו אנשי הפרויקט גדלה לאחר שבחוטם הכרמל שוחררו כ־30 בזים נוספים, עוד שישה בשמורת טבע בכרמל ושישה אחרים בגליל המערבי; שם נטרפו שלושה מהם על ידי אוחים. בעתיד מתכוונים החוקרים לסמן את הבזים עם שחרורם במשדרי רדיו לוויין, כדי שאפשר יהיה להתחקות אחר תעלומת נדידתם ופיזורם בארץ ובעולם.

ניתן רק לקוות שפרויקט ההשבה לטבע יצליח ובזי הצוקים ידגימו שוב את צלילותיהם המרשימות בשמי הכרמל והגליל, כפי שהיה בעבר הלא רחוק. השבתם לטבע תמנע את התרבותם העודפת של מיני מכרסמים ועופות. אין ספק, הימצאותם של הבזים בשמי הארץ תתרום את חלקה ליצירת מערכת אקולוגית מגוונת ויציבה יותר.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הכנרת - ים של חיים

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code