תפריט עמוד

אפריקה – יש פילים באופק

אפריקה – יש פילים באופק

הקמת פארק שלום על גבולן של חמש מדינות באפריקה יכולה לעשות טוב לכולם: לאנשים, לבעלי החיים, לתיירות. המימוש תלוי בשיתוף אמיתי של הקהילות המקומיות

"הפילים יחזרו! אני יודע שהם יחזרו!" אמר גנרל ג'ואו צ'ינדאנדי, מושל מחוז קוונדו-קובנגו (Kuando Kubango) שבאנגולה. "וכשהם יחזרו, ועמם יתר חיות הבר, יהיה המחוז שלנו לבירת התיירות של המדינה. אז נוכל גם לפתח מקורות הכנסה לתושבים".

זה היה בשנת 2003, פחות משנה לאחר שנחתם באנגולה הסכם השלום בין הממשלה למורדים. טסנו במסוק בין נהר קוונדו ונהר קובנגו. הנהרות האלה מסמנים את גבולה של אנגולה עם זמביה ממזרח ועם נמיביה מדרום. במשך שעות של טיסה ראינו רק אנטילופה אחת, נמלטת במהירות אל תוך החורש. בעלי החיים המועטים שנותרו כאן למדו לחשוש לחייהם. במדינות השכנות אפשר לראות את חיות הבר הרבות מהלכות בנחת ובקושי טורחות לזרז את צעדיהן כשהמסוק עובר מעליהן.

המלחמה פגעה באנשים ובחיות הבר
במשך מאות שנות קולוניאליזם פורטוגלי זכה האזור הזה בפינת אנגולה לכינוי "סוף העולם". בעבר חיו כאן שבטי בושמנים לצד עדרי תאו, זברות, ג'ירפות, אנטילופות וחיות בר אחרות. זה היה גם חלק מאזור הנדידה השנתית של אוכלוסיית הפילים הגדולה בעולם. במשך עשרות שנים של מלחמת עצמאות ואחריה מלחמת אזרחים, אשר הביאו על המדינה ועל תושביה אובדן וחורבן, נכחדו רבות מחיות הבר הגדולות באנגולה כולה, ובאזור זה בפרט. חיילים אנגולים ושכירי חרב זרים משני הצדדים הלוחמים פשטו על הכפרים במסעות של הרג וביזה, וזרעו סביבם ובדרכים המוליכות אליהם שדות מוקשים, שגבו מחיר בחיי אדם ובעלי חיים. הם גם צדו את חיות הבר ללא רחם. הסחר בעץ, בעורות של חיות בר ובעיקר בשנהב היה לחלק מאמצעי המימון לרכישת כלי נשק. תושבי האזור, שנותרו חסרי כל, נאלצו לצוד את מעט חיות הבר שנותרו כדי להתקיים.
זמן קצר לאחר הסיור ההוא במסוק, הקים המושל יחידה שנועדה להגן על חיות הבר במחוז מפני ציד בלתי חוקי. מאז מתקבלים דיווחים על מספר הולך וגדל של בעלי חיים, ואפילו עדרי פילים מתחילים לחזור לאזור.

הצ'יף אמר: הטבע חשוב לעתיד הילדים
פרוזדורי ההגירה הטבעיים של הפילים ושל בעלי חיים אחרים הבאים מצפון בוצוואנה עוברים ברובם דרך מחוז קפריבי (Caprivi) שבנמיביה, רצועת קרקע צרה וארוכה הגובלת עם בוצוואנה בדרום ועם אנגולה וזמביה בצפון. את תנועת בעלי החיים בקפריבי חוסמים יישובים, גדרות ומחסומים אחרים הקשורים לפעילות האדם. באזורים מוגדרים בנמיביה, ובהם גם חלקים ניכרים מרצועת קפריבי, התושבים זכאים לבעלות קולקטיבית של הקהילות על משאבי הקרקע והטבע. וכך, באזור שבו משוטטות חיות הבר, הממשלה קובעת את מדיניות הממשק לשמירתן, אבל הקהילות, באמצעות מוסדותיהן, הן אלה שיכולות ליישם את המדיניות וליהנות מפירותיה, כמו למשל מרווחי התיירות או הציד המבוקר.

הגעתי אל קפריבי במסגרת משלחת קטנה של אחד מארגוני שמירת הטבע, כדי לסייע בפיתוח פרויקט המשלב תמיכה בשמירת הטבע ובפרנסת הקהילות. בסיוע מתווך, התקבלנו לפגישה אצל אחד ממנהיגי הקהילות החשובים באזור. קיבלנו הנחיות מדויקות כיצד להיכנס לבקתת הדיונים, מתי עלינו לכרוע ברך ולמחוא כף (שלוש פעמים לפני הכניסה לבקתה ופעם נוספת בכניסה), איפה מותר לשבת, ומתי לדבר (רק כשהוא פונה אלינו).

"אפשר לשמור על הטבע", אמר לנו הצ'יף, "רק כאשר יש מעורבות מלאה של הקהילות המקומיות והתחשבות של הרשויות בצורכי התושבים. בעבר פגעו חיות הבר ביבולים ובכפרים, וכשהתושבים ניסו להגן על עצמם היו הפקחים עוצרים אותם. את כל הרווחים מהתיירות גרף אז השלטון הלבן. התושבים ראו בחיות הבר רכוש השלטון בלבד, ורבים התקיימו מציד בלתי חוקי. היום התושבים עצמם מתפרנסים מתיירות ומציד מבוקר. הם רואים בחיות הבר נכס, ודואגים להגן עליהן מפני ציידים בלתי חוקיים הבאים מחוץ לאזור".

אבל לא די בשיתוף הקהילה המקומית. "כדי לשמור על הטבע באזור שלנו", הוסיף הצ'יף, "יש צורך בשיתוף פעולה בין התושבים בחמש המדינות השכנות. הסכם שנחתם בין ממשלות אינו מספיק. רק אם כל הקהילות באזור יכירו בחשיבות חיות הבר והצומח למחייתם ולעתיד ילדיהם, ישתפו פעולה ביניהם, ויעזרו אלה לאלה בהפקת רווחים מהתיירות וממשאבי הטבע באזור, רק אז יהיה אפשר לשמור על הטבע באמת", חתם הצ'יף את דבריו.

החזון: חמש מדינות, פארק אחד
בסוף שנת 2006 חתמו ממשלות אנגולה, בוצוואנה, נמיביה, זמביה וזימבבווה על הסכם להקמת אזור חוצה גבולות לשמירת הטבע (Trans-frontier Conservation Area), הגדול מסוגו באפריקה, באזור אגני הנהרות אוקוונגו (Okavango) וזמבזי (Zambezi).

בבסיס הקמתו של הפארק יש חזון נפלא: שיתוף פעולה בין מדינות שכנות למען שמירת הטבע, פיתוח כלכלי אזורי והקלת מצוקת התושבים, ואפילו פיתוח תרבות של שלום אזורי. אלא שיש צורך בעבודה קשה ומתמדת של גורמים רבים כדי שהחזון יתממש, וכדי שהפארק המשותף הזה אכן יהיה לפארק של שלום ושגשוג לטבע ולאדם.

לפני כמה חודשים התבקשתי לערוך עבור הקהילה לפיתוח אפריקה הדרומית (SADC, ארגון המאחד 14 מדינות בדרומה של אפריקה) דוח מקיף על אזורי שמירת הטבע חוצי הגבולות באזור, המשותפים לשתי מדינות או יותר. הפארק המשותף הראשון באפריקה הדרומית, פארק חלחאדי (Kgalagadi), הוקם בשנת 1999 להגנת מדבר קלהרי (Kalahari) שבין דרום אפריקה ובוצוואנה. מאז נחתמו הסכמים בין ממשלותיהן של עשר ממדינות הארגון להקמת תשעה פארקים משותפים נוספים, ונשקלת הקמתם של שבעה אחרים.

ביקרתי בשבע ממדינות הארגון השותפות לאזורי שמירת טבע חוצי גבולות כאלה, ונפגשתי עם פקידי ממשלה בכירים, נציגי ארגוני שמירת טבע מקומיים ובינלאומיים, נציגי תעשיית התיירות ונציגי קהילות מקומיות.

אמנם יש ביכולתם של הפארקים המשותפים לקדם את שמירת הטבע, אמרו המרואיינים, באמצעות הגדלת השטחים הפתוחים הטבעיים וחידוש פרוזדורי ההגירה של חיות הבר בין השטחים המוגנים; הם יכולים לקדם את הפיתוח הכלכלי של האזור באמצעות ניצול בר-קיימא של משאבי הטבע, ובעיקר באמצעות פיתוח התיירות; והם יכולים לקדם תרבות של שלום, שיתוף פעולה וסיוע הדדי בין המדינות השותפות, ובין הקהילות החיות בפארק ובסביבתו. אבל ללא ניהול נכון, הפארקים המשותפים עלולים גם לפגוע בשמירת הטבע ואף ברווחת התושבים.

סילוק הגדרות והקלת המעבר של בעלי חיים ובני אדם בין הגבולות יכולים לגרום למפגעים בטיחותיים ובטחוניים, לנזקי חקלאות, להפצת מחלות ולהגברת הציד והסחר הלא חוקי בחיות בר. ריכוז תהליכי קבלת ההחלטות ברמת הממשלות יכול להביא לדחיקת רגליהן של הקהילות המקומיות. על שוק התיירות עלולים להשתלט בעלי הון פרטיים, ובמקום שהתושבים המקומיים ירוויחו מהתיירות בעצמם, הם יידחקו לתפקידי שירות וניקיון. הבדלים משמעותיים במדיניות ובחקיקה בין מדינות שכנות השותפות בפארק, בעיקר בכל הנוגע לממשק בר-קיימא של משאבי טבע וקרקע ולבעלות עליהם, לא תמיד ניתנים לגישור. היו שהעלו גם חששות לגבי חלוקה הוגנת של ההשקעה ושל הרווחים בין המדינות השותפות באותו הפארק, וגם בין גורמים שונים בתוך כל מדינה.

הביצוע: תלוי בשיתוף הפעולה
מימוש החזון אינו תלוי רק בחתימת הסכמים בין ממשלות. קידום שמירת הטבע והקהילות באמצעות אזורי שמירת טבע חוצי גבולות תלוי בשיתוף פעולה אמיתי בין המדינות ובשילוב מלא של התושבים בקבלת ההחלטות ובביצוען. יש חשיבות רבה לפיתוח וליישום של מדיניות משותפת, ויש צורך במאמצים משותפים לחקיקה מתאימה, לפיקוח ולאכיפת החוק. על המדינות השותפות בפארק לדאוג להקמת מוסדות שיטפלו בהיבטים השונים של ניהול הפארק, וכן בהיבטים כלכליים, בטיחותיים ובטחוניים, חברתיים ותרבותיים. יישום מטרות הפרויקט תלוי גם במתן הכשרה מקצועית מתאימה לבעלי התפקידים השונים ולתושבים המקומיים.
הפילים, מצדם, לא מחכים להסכמים בין בני האדם וממשלותיהם. הם כבר חוצים את הגבולות ואף התחילו לחזור לקוונדו-קובנגו שבאנגולה.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הרצאה: אתיופיה - ארץ הנופים הפראיים, התרבויות והשבטים

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות