אנדרטאות בישראל

אנדרטת חטיבת הנגב
בשנים 1963-1968 הקים האמן התל אביבי דני קרוון את אנדרטת חטיבת הנגב, על גבעה ממזרח לבאר שבע. זו אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה הגדולה והבולטת נחשבת גם היום, עשרות שנים לאחר הקמתה, לדוגמה ייחודית ואיכותית במיוחד לאנדרטאות הנצחה. למרות זאת היא סובלת במשך שנים מבעיות תחזוקה, ניקיון והזנחה שנובעת בעיקר מחוסר תשומת לב וכבוד של מבקרים במקום.

האנדרטה עשויה בטון חשוף ומורכבת מ-18 מרכיבים שונים שכל אחד מהם מסמל היבט מסוים במלחמתה של החטיבה ובמאבק לשלמותו ולחרותו של הנגב מיד לאחר הקמת המדינה. החלק הבולט ביותר באנדרטה הוא המגדל הגלילי המחורר, שמזכיר מגדלי שמירה שספגו מטחי כדורים. לצידו גליל בטון שמזכיר צינור מים ומקושר למלחמה על הגנת עורק המים לנגב וכן תעלות חפורות שמזכירות תעלות קשר צבאיות. השילוב בין מבנה הבטון לסביבה החולית מרתק. בבטון ועל לוחות נחושת חרוטים שמות החללים, סמל הפלמ"ח, שורות מיומן המערכה של החטיבה וקטעי שירים. ההגעה מכביש עוקף באר שבע.

אנדרטת חטיבת הנגב. דוגמה ייחודית להנצחה

קיר ההנצחה בגשר עד הלום
גשר "עד הלום" החוצה את כביש 4 ליד אשדוד הוא המקום בו נעצר הצבא המצרי שהתקדם צפונה לאורך החוף בתחילת מלחמת העצמאות. הגשר נהרס במאי 1948 אבל לאחר המלחמה שופץ וממערב לו הוקם פארק "עד הלום" ובו קיר הנצחה לנופלים, הפילבוקס ועמדת ההגנה שהקימו המצרים במקום לאחר שנבלמו.

לאחר הסכם שלום עם מצרים הוקמה סמוך לגשר אנדרטה בצורת אובליסק שמציינת את זכרם של חיילי הצבא המצרי שלחמו במקום. הקמת אנדרטה זו היתה חלק מהסכם השלום ובתמורה הסכימו המצרים להשאיר על תילן את האנדרטאות הישראליות בסיני. על האובליסק יש כתובות הסבר בעברית, אנגלית, ערבית ובכתב הירגליפי (מצרי קדום).

קיר ההנצחה לנופלים בגשר עד הלום | צילום: ד"ר אבישי טייכר

אנדרטת אסון המסוקים
אסון המסוקים, אותה תאונה אווירית מחרידה ב-4 בפברואר 1994 שבה נספו 73 חיילים שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון, הונצחה באנדרטה רשמית סמוך למקום שבו התרחשה ההתנגשות בין המסוקים, ליד קיבוץ דפנה בגליל העליון. האנדרטה בנויה בצורת מסוק יסעור ובפתחה יש מזרקה עם שמות ההרוגים. הדשא מסביבה גזום בצורת להבי מסוק עם 73 אבנים לזכר 73 הנספים.
א
תרי הנצחה נוספים לאסון זה הוקמו בבית ליד ליד נתניה, בפתח תקווה בשכונת הדר גנים, בחיפה בשדרות הנשיא, בשמרת הר מירון, ליד קיבוץ נגבה וברחובות. 

האנדרטה בשאר ישוב לזכר הנספים באסון המסוקים | צילםו: אילנה שקולניק

מצבת הגבורה לפורצי הדרך לירושלים
בין יער חולדה וצומת חולדה ניצבת "מצבת הגבורה" המוקדשת לחיל ההנדסה, ולזכר מבקיעי הדרך לירושלים. האנדרטה הוקמה לזכר חללי צה"ל ויחידות חיל ההנדסה שבמלחמת השחרור במסגרת מבצע "נחשון" תוך לחימה ומאמץ הנדסי פרצו את ההסגר והמצור על ירושלים על ידי פריצת דרך הנקראת "דרך בורמה". באתר ההנצחה צמוד ל"מצבת הגבורה" הוקמו לוחות בטון ואבן בהם חקוקים שמותיהם של לוחמי חיל ההנדסה שנפלו במערכות ישראל מאז קום המדינה. לאחרונה הוקם במקום אמפיתיאטרון גדול שמשמש לטקסי זיכרון וטקסים צבאיים.
סמוך למקום מתכנן חיל ההנדסה להקים את "מרכז ההנצחה והמורשת".

אתר ההנצחה ומוזיאון גולני
בצומת גולני שבגליל המערבי פועל אתר הנחה ומוזיאון שמתעד את תולדות החטיבה. במקום מוקרן סרט וידאו ומוצג מופע אור קולי. באולם היזכור פועלת עמדת הנצחה ממוחשבת. הדרכה באתר בעברית, אנגלית ורוסית. 

אתר ההנצחה בגבעת התחמושת | צילום: ד"ר אבישי טייכר

גבעת התחמושת
באתר זה ששימש כמוצב ירדני בצפון ירושלים התחולל אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם במלחמת ששת הימים. המתחם הוקם למעשה בידי הבריטים בשנות השלושים ושימש לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים ששכן בסמוך. המוצב הירדני במקום התבסס על עשרות בונקרים מבוצרים שנבנו לאורך שלוש תעלות.

כשנה לאחר מלחמת ששת הימים ולאור דרישת המשפחות השכולות החלו בתכנון אתר הנצחה במקום. משרד האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון ציפור ביצע את הסבת האתר. ב-1975 נחנך במקום אתר הנצחה ששימר חלק מן המוצב המקורי ולצידו הוקם מוזיאון להנצחת הלוחמים. על קיר המוזיאון חקוקים שמות 182 נופלים ברבות בירושלים במהלך מלחמת ששת הימים. על הגבעה נטעו 182 עצי זית. ב-1987 הוכרז המקום כאתר הנצחה ממלכתי. 

בתמונה הפותחת: פרט מתוך אנדרטת חטיבת הנגב של הפסל דני קרוון | צילום: בוב ובסטר