תפריט עמוד

איסלנד – מפגש הענקים

איסלנד – מפגש הענקים

איסלנד מרכזת יותר תופעות טבע ותרבות ממקומות רבים אחרים: האי פעיל מאוד מבחינה וולקנית, הקרחון הגדול באירופה מתנשא במרכזו, מעיינות חמים, גייזרים ומפלים ממלאים אותו, ולצדם כרבע מיליון בני אדם בעלי מסורת תרבותית עשירה

"לימדו אותי שלא להאמין לאף מלה ממה שכתוב בעיתון, ולהאמין אך ורק למה שכתוב בסאגות האיסלנדיות" (מתוך "תחנת האטום" מאת הלדור לכסנס).

רצה הגורל ובאי לא גדול כאיסלנד, שפחות מרבע מיליון בני אדם חיים בו, התרכזו יותר תופעות טבע ותרבות מבמקומות רבים אחרים. זהו אחד האזורים הפעילים ביותר מבחינה וולקנית על פני כדור הארץ, הקרחון הגדול באירופה מתנשא במרכזו, מעיינות מים חמים מזינים את מערכת החימום של רוב תושבי האי ומפלי מים מספקים את כל תצרוכת החשמל. כל אלה לצד הפרלמנט העתיק באירופה וספרות הסאגות הייחודית משאירים את המתבונן מן הצד בפה פעור מעט.

240,000 האיסלנדים החיים כיום באי הצפוני חבים את מולדתם לספנים ויקינגים. באמצע המאה השמינית טעה שוודי בשם גארדאר סוואוורסון בדרכו. הוא הפליג מסקנדינביה בחיפוש אחר ירושת אשתו, סטה מנתיבו, והגיע לקצה המזרחי של איסלנד. גם לממשיכי דרכו של גארדאר קרה מה שקרה פעמים רבות בעבר לוויקינגים אחרים: כשמצאו מקום שנראה להם יפה למגורים, נשארו בו כמתיישבים (לא לשווא היו הוויקינגים הראשונים שהמציאו את שקי השינה העשויים מעור). הוויקינג הנורווגי אינגולפר ארנרסון, שהגיע אל האי בשנת 874, היה כנראה הראשון שנטה על חוף המפרץ עליו ניצבת היום הבירה רייקיאוויק (REYKJAVIK) את מגורי הקבע שלו.

ברבים מהמפלים הגדולים באיסלנד החניה הוקמה במכוון במרחק  מהאתר, וזאת כדי שהמבקר הצועד ברגל יוכל להעריך את יופיו של הטבע | צילום: אייסטוק

הארולד בהיר השיער, שמלך בנורווגיה במאה התשיעית, היה אביהם של תשעה בנים שהגיעו לבגרות. לבנו ויורשו, אריק גרזן דם, היו שמונה בנים. אין כל פלא שהם נזקקו לעוד אדמות. מלכים אלה שאיחדו את נורווגיה הבריחו מתוכה ראשי שבטים קטנים רבים. המחסור באדמה והתקווה המעורפלת להשיג דברים טובים יותר יצרו גל מהגרים שמילא עד מהרה את איסלנד, אך לא היה בכך די כדי להביא על הוויקינגים את שלוות הנפש המיוחלת. רעב שהחל להתפשט וקשיים אחרים הגבירו את הלחץ להמשיך ולנדוד.

היעד הבא היה גרינלנד. פושע מועד בשם אריק האדום גורש מנורווגיה לאיסלנד. לאחר שביצע במולדתו החדשה מספר מעשי רצח המשיך ונמלט מערבה, עד שגילה את גרינלנד והקים בה מושבת ויקינגים לתפארת. בקיץ 986 לקח בעל ספינה בשם ביארני הריולפסון מטען לאיסלנד, והתכוון לבלות שם כמנהגו את החורף בחברת אביו. להפתעתו גילה ביארני שאביו היגר לגרינלנד בחברת אריק האדום, והוא נאלץ לצאת בעקבותיו. ביארני ואנשיו לא הפליגו כמובן מעולם לאיזור זה, ולא היו ברשותם מפה או מצפן. כשהבחינו סוף-סוף ביבשה מישורית ומכוסה ביערות, הבין ביארני שטעה בדרכו. הוא הוכיח עד כמה הסקרנות אינה מאפיינת אותו כאשר אסר על מלחיו לעלות על החוף הבלתי מוכר, היפנה את ספינתו לאחור, והסתפק במבט תכול עיניים חטוף ראשון על מה שנודע כיום כיבשת אמריקה.

ביארני שב לחפש את גרינלנד ואת אביו ומצא אותם לרווחתו כעבור ארבעה ימי שיט נוספים. בנו של אריק האדום, לייף אריקסון, היה כנראה האדם הלבן הראשון שדרך על אדמת היבשת הלא מוכרת הזו, לאחר שניסה לאמת את עדותו של ביארני. אנשיו כינו את המקום שחנו בו במשך החורף בשם וינלאנד (ארץ היין), בשל הענבים הרבים שהיו בו. שרידי המחנה שלהם נחשפו לפני זמן מה בקצה הצפוני מזרחי של ניו פאונדלנד, קנדה.

קרח ואש
איסלנד הפכה איפוא לארצם של נורווגים שנמלטו ממולדתם או שנאלצו לחפש מקורות פרנסה טובים יותר במרחקים. הארץ הקשה למגורים ולמחיה התאימה להפליא לאופיים הקשוח של האנשים שהגיעו אליה. עדויות רבות שנאספו וסופרו במהלך מאות שנים על נופי איסלנד ועל איתני הטבע השולטים בה מוכיחות עד כמה התאמה זו הכרחית.

האיסלנדים אמנם רואים עצמם כיום כסקנדינבים, אך גם כדבר מה נפרד לחלוטין. הם שומרים בקנאות על הלשון הייחודית שלהם, מקפידים להדגיש את עצמאותם הלאומית (שבה זכו רק בשנת 1944 לאחר שמאז המאה ה-14 היו בשליטה נורווגית ודנית), ודואגים להזכיר ולהדגיש היטב את הקשר שלהם לאותם איסלנדים ראשונים, ויקינגים עטורי זקן שעלו על החוף השומם לפני 1,100 שנה, וזמן קצר לאחר מכן יסדו במקום את הפרלמנט האירופי הראשון.

מפלי גולפוס באזור המכונה "משולש הזהב" | צילום: אייסטוק

דורון הארי, גיאוגרף שביקר באי כמה פעמים, מתאר אותו כארץ של קרח ואש: "איסלנד ממוקמת במרכז האוקיינוס האטלנטי, בדיוק מעל הרכס המרכז-אוקייני. זוהי למעשה רמה בזלתית תת-ימית, הפעילה ללא הרף ופולטת חומרים וולקניים אל קרקעית האוקיינוס. הגיאולוגים מעריכים שהאי עצמו נוצר כאשר הצטברות הלבה עלתה אל מעל לפני הים. בשל התרחקות הלוחות היבשתיים מזרחה ומערבה נקרעת למעשה איסלנד לשני הכיוונים, והקרום הקרקעי הדק שלה (לא יותר מחמישה קילומטרים) הולך ונסדק. הפעילות הוולקנית באיזור אינה פוסקת, ובאיסלנד כולה מודעים התושבים לאפשרות המתמדת שהקרקע תתחיל לרחוש מתחת לרגליהם. הדוגמאות הבולטות ביותר היו באיים לאורך חופה הדרומי של איסלנד, שם גרמה הפעילות הגעשית להיווצרותו של האי סורטסי (SURTSEY), ובאיזור האגם מיוואטן (MYVATN).

הארי אומר שהרי הגעש של איסלנד פלטו כשליש מכל כמות הלבה שזרמה על פני כדור הארץ בחמש מאות השנים האחרונות. ההערכה הזו מבהירה עד כמה רבה הפעילות הגעשית באי ובסביבתו. כ-200 לועות של הרי געש פזורים היום ברחבי איסלנד. חופה הדרומי של איסלנד מושפע מזרם הגולף החם. האקלים באיזור זה נוח יחסית, המים אינם קפואים, ולכן קל להסביר את ריכוזה של רוב האוכלוסייה באיזור זה דווקא. כאשר מתרחקים מן החוף הדרומי הופך האקלים יבשתי יותר, וההבדלים בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף נעשים קיצוניים יותר. במרכז האי יש רמה שגובהה כ-800 עד 1,000 מטרים מעל פני האוקיינוס. מזג האוויר שם קר מאוד, גם בקיץ והטמפרטורה אינה עולה לעיתים קרובות מעל האפס.

שטח הקרחונים, המכסים כחמישית משטחו של האי, כשטחה של מדינת ישראל. קרחונים אלה מספקים כמויות מים אדירות הזורמות במאות ערוצים רחבים ומקימות רעש עצום. הנהרות נושאים עמם מטען אדיר של סחף מן הטוף והבזלת הפריכים של האי. רוב הנהרות זורמים ממרכז האי אל הים, והזרמים החזקים נושאים את כמויות הקרקע והסלעים ומשקיעים אותם בים. במקומות שבהם חורצים עמקי הנהרות את הקרקע הוולקנית יש נביעות רבות של מעיינות אשר מימיהם בוקעים מסדקים בקרום הקרקע הדקיק. מים אלה הגיעו לרתיחה סמוך לנקודת הנביעה. כשהם יוצאים אל פני השטח הם בטמפרטורה של כ-70 מעלות צלזיוס.

את המעיינות החמים, שאיסלנד עשירה בהם יותר מכל ארץ אחרת בעולם, אפשר למצוא ב-250 אתרים שונים ברחבי האי. הגדול שבהם, דיילדארטונגוור (DEILDARTUNGUHVER), פולט כ-200 ליטרים של מים רותחים בשנייה. ניצול המעיינות החמים מאפשר כמעט לכל תושבי רייקיאוויק, כמחצית מתושבי האי, לחמם את בתיהם בעזרת המים החמים המוזרמים היישר מן המעיינות לצנרת העיר באמצעות צינורות תת-קרקעיים. הנהרות והמפלים הרבים מספקים 96 אחוזים מתצרוכת החשמל של תושבי איסלנד, כך שהם אינם תלויים כלל באספקת נפט לחימום או לחשמל. תוצאה נוספת של חיסכון זה היא ניקיון האוויר ברייקיאוויק. למרות שמשמעות שמה של העיר הוא "המפרץ העשן" (תושבי העיר הראשונים התרשמו כנראה מן הקיטור שעלה בקרבת המפרץ ולכן כינו אותו בשם זה), העיר אינה סובלת מכל התופעות המוכרות של תחנות לייצור חשמל המזהמות את האוויר. תושביה גאים מאוד לספר לכל מבקר שזוהי העיר האירופית שאווירה הנקי ביותר.

סוס איסלנדי עם כסות חורף עבה שמגנה מפני הקור | צילום: Andreas Tille, GFDL

ארץ בראשית
האנתרופולוג דני רבינוביץ' ביקר באיסלנד מספר פעמים, והתעניין בעיקר בשאלה עד כמה משפיעים החיים על פי התהום על אורח מחשבתם של התושבים. איסלנד, הוא מזכיר, היא לכל הדעות מקום מסוכן לחיות בו. הסיכוי לסבול שם מרעידת אדמה או מהתפרצות געשית גבוה יותר מאשר ברוב המקומות האחרים על פני כדור הארץ. "יש שם התעניינות וסקרנות אדירה של כל תושבי האי בכל אירוע שבו מתפרצים איתני הטבע ומאיימים על אורח החיים הרגיל", הוא אומר. כשהיתה בתחילת שנות ה-80 התפרצות געשית במיוואטן זרמו לשם סקרנים מכל רחבי האי כדי להתבונן במתרחש. מאות ג'יפים התקרבו עד כמה שניתן למקום ההתפרצות, ובצילומים של חלק מהם אפשר לראות שהגומי על הפגושים החל להינתך בשל החום. תושבי איסלנד נהרו לראות את השסע שנפער בקרקע, ואורכו הגיע עד עשרה קילומטרים. אי-אפשר היה לעצור אותם. כשהייתי באי, כשנה לאחר ההתפרצות, פגשתי עובדים של חברת הפקה איסלנדית שאנשיה יושבים יום ולילה ומחכים, מצוידים בג'יפ ובמטוס, להתפרצות הגעשית הבאה. כל מטרתם היא לצלם אותה סמוך ככל האפשר לתחילתה".

לגבי השאלה עד כמה זוכה המבקר באיסלנד לתחושה שזוהי אכן ארץ בראשית, התשובה מורכבת יותר. עד לפני כ-5,000 שנה היו כנראה פני האי מכוסים ביערות. בני האדם והכבשים הצליחו במשך כאלף שנים להרוס את כל יערותיה של איסלנד, וכיום אין למעשה באי עצים כלל. כשנעלמו היערות נעלמה איתם רובה של אדמת הסחף הראויה לעיבוד חקלאי. החקלאות שאפשר למצוא כיום באיסלנד מוגבלת לשטח שהוא פחות משני אחוזים מכלל שטחו של האי.

יתכן שהעבר הכואב הזה הביא לגישה השונה לחלוטין שבה נתקלים שם כיום. דני רבינוביץ' רואה בנוף הטבעי, הלא פגוע, שלא הפך לאתרי תיירות מתועשת, את יתרונה הגדול של איסלנד: "די אם נחשוב על כך שברוב שטחו של האי אין כבישים אלא דרכים סלולות, ושחלקים גדולים ממנו תופס קרחון ואטנאיוקול (VATNAJOKULL), הקרחון הגדול ביותר באירופה, ששטחו כ-8,000 קילומטרים רבועים, כדי להבין עד כמה רב הקסם של הנוף הטבעי באי.

בשום מקום באיסלנד אינך מוגבל למרכז מבקרים זה או אחר, אינך נכנס לתחומי גדר כלשהי, אינך נדרש לשלם בעבור החניה או הכניסה לאתר. אתר האלתינג (ALTHING), הפרלמנט העתיק בתינגווליר (THINGVELLIR) למשל, שהאיסלנדים גאים מאוד להציג כפרלמנט העתיק בעולם, הוא ללא ספק אחד ממוקדי המשיכה העזים ביותר לגבי מבקרים המגיעים לאי. במקום זה נאספו כבר לפני כאלף שנים נציגים של כל תושבי האי, העלו את טענותיהם, וקבעו חוקים וקודים של התנהגות שחייבו את כל המשתתפים. המקום, למרבה הפליאה, אינו מסודר כאתר תיירות. האיסלנדים טוענים בתבונה רבה שגביית כסף באתר כזה אינה משתלמת כלכלית לטווח הרחוק. לא כדאי שאנשים שהגיעו למקום מרוחק כל כך ישלמו סכום פעוט נוסף כדי לראות את האוצר הלאומי הזה. על הגבעה עצמה אין אפילו שלט שמסביר למבקרים את משמעותו של המקום. על גבעה שכנה קבועה בקרקע חוגת תצפית מברזל עליה מפורטות הנקודות הבולטות באתר. צבעה של החוגה בדיוק כצבע הבזלת. אם אינך יודע שחוגת המתכת הזו מצויה שם, לעולם לא תוכל לראותה.

אגם מיוואטן נמצא באזור פעיל מאוד בחינה וולקנית  | צילום: Andreas Tille, GFDL

ברבים מן המפלים הגדולים יש רחבת חניה קטנה מקרקע כבושה. רחבות אלה מרוחקות בכוונה תחילה מרחק כקילומטר מן המפל. במקומות רבים אפשר היה מבחינה טכנית לקרב את כלי הרכב המגיעים עד למקום המרגש שלשמו באים לאתר, אך לא עשו כך. ההליכה הקצרה הזו מאפשרת למגיע למקום להעריך טוב יותר את הגודל ואת המשמעות.

הסופר האיסלנדי המפורסם ביותר, חתן פרס נובל הלדור לכנסנס, שם בפי אחד מגיבורי ספרו "תחנת האטום" את השורות הבאות: "אנחנו מאמינים בתפקידם של מחוזות כפריים בחיים הלאומיים של איסלנד; אנחנו מאמינים במדרונות הירוקים ששם חיים החיים".

עם הספר
הנכנס לסופרמרקט באיסלנד צריך, על פי דבריו של דני רבינוביץ', להתמודד עם הרעיון ששליש משטחה של החנות מוקדש דרך קבע למדפי ספרים. חנויות אלה, המוכרות כמובן גם מזון, מספקות לקונים מבחר מגוון מאוד של ספרות. נתון ידוע הוא שאיסלנד תופסת את המקום הראשון בעולם ביחס בין מספר הספרים היוצאים בה לאור לבין גודל האוכלוסייה (כלומר מודפסים בה יותר ספרים יחסית למספר הנפשות החיות בה מבכל מקום אחר. חלק מן הסקרים האלה מציבים את ישראל במקום השני, מיד לאחר איסלנד).

ההסבר לתופעה זו הוא שחלק גדול מן האוכלוסייה חי בקהילות קטנות מאוד, רובם חייבים לשהות משך החורף שעות רבות, ולמעשה חודשים ארוכים בתוך בתיהם. בתים שנשתמרו באיסלנד מן המאה הקודמת ומתחילת המאה הנוכחית מבהירים עד כמה גדולה היתה ההקפדה בתקופות אלה על הפרטיות של החיים בהם. העיסוק, הפרטי מאוד, בכתיבת ספרות ובקריאתה, הפך אם כן לחלק בלתי נפרד מן החיים.

דמדומים בצהרי היום בחורף. עוד מעט החשכה תשוב ותשלט | צילום: אייסטוק

התבוננות בעבר מלמדת שאיסלנד מייצגת במובנים רבים מאובן תרבותי שכוסה כבר במקומות אחרים באירופה, אך עדיין נותר חשוף, משומר וגלוי לעין בפינה המרוחקת של היבשת. כזו היא המיתולוגיה הגרמנית שמקורה במאות השמינית לספירת הנוצרים, ואשר נכתבה והונצחה באיסלנד במאה ה-13. כאלה הן הסאגות, סיפורי הגיבורים של מתיישבי איסלנד הראשונים, המנציחים את מאבקיהם בעיקר סביב נושא מרכזי אחד – הכבוד.

הסאגה הארוכה והידועה מכולן, הסאגה של ניאל (NJAL'S SAGA), שמחברה אינו ידוע, פורשת באריכות את סיפור התמודדותן של כמה משפחות המחפשות נקמה על כבודן שאבד. בסופה הטראגי של הסאגה נשרפת כל משפחתו של ניאל תורגאירסון בעודה בחיים בתוך ביתה, על ידי קבוצת אויבים אכזריים. היצירה, שנכתבה במאה ה-13, מתארת אירועים ודמויות שחלקם היסטוריים וחלקם בדיוניים, מן המאה העשירית; כלומר, זמן קצר יחסית לאחר ישובה של הארץ על-ידי מהגרים נורווגיים, אך לפני שהממלכה הנורווגית השתלטה על האי הצפוני (בסוף המאה ה-13).

קוראי הסאגה זוכים לתיאור תמונת חיים אלימה מאוד ועקובה מדם, אך גם לתיאורם של גופים כאלתינג, הפרלמנט האיסלנדי הקדום, שהתכנס במורדות תינגווילר מדי חודש יוני. עניין מיוחד מעוררות כיום הסאגות כדרך כתיבה בפרוזה: המבנה שבו היא ערוכה מלמד על מקורות מבנהו של הרומן המודרני.

לדעת המשורר טוביה ריבנר, שביקר באיסלנד מספר פעמים כדי לשהות במחיצת בתו החיה באי, יכחיש האיסלנדי המשכיל בשיחה ראשונית כל קשר עם הסאגות. הוא אמנם יודה שהוא מכיר אותן, אך לא יודה ביחס מיוחד כלשהו לספרות העתיקה. בהמשך השיחה הוא עשוי אפילו להודות בכך שהוא גאה בעובדה שזו הספרות האירופית העתיקה ביותר, ממש כשם שהוא גאה בזכויות הנשים באי או בפרלמנט העתיק באירופה. ריבנר מוסיף שלאחר שהשיחה תתפתח עשויה להתברר העובדה, שבעצם ההשפעה של תפיסת העולם שמציגות הסאגות, ואפילו השפעת היחס לעולם העל-טבעי המופיע בהן, לעיתים מורכב הרבה יותר מכפי שהסכימו להודות בתחילה. היסודות האי-רציונליים עולים מהר למדי אל פני השטח. הבדידות, האור המיוחד כל כך לאי הצפוני, והתצורות המוזרות של הסלעים – כל אלה מעודדים לדברי ריבנר את היחס הלא רציונלי. "הם קוראים הרבה מאוד", הוא אומר, "והם גם גאים בכך מאוד, בייחוד הלאומי הזה". הקריאה היא לדעתו אחת מדרכי הפורקן שהאיסלנדים מוצאים כדי לתת מנוחה למורכבות הפנימית שלהם: "עם ספר יותר קל להסתדר מאשר עם איש חי. לכן הם ממעטים לבטא רגשות, ולמרות חביבותם והכנסת האורחים שלהם קשה להם להפגין פתיחות ממשית. הם מגלים את הקושי הזה במגע משפחתי ובין-אישי, והספרות היא דרך אחת לעקוף אותו. האלכוהול הוא הדרך השנייה, הנפוצה מאוד, כדי לעקוף את הסגירות".

הקשר בין תרבות הסאגות העתיקה ובין האנשים החיים באיסלנד כיום הוא אחד הנושאים המרכזיים בספריו של הלדור לכסנס. דני רבינוביץ' פגש אותו בביתו הסמוך לרייקיאוויק. לדבריו מצא את שמו של הסופר הנודע בספר הטלפונים, והחליט להעמיד במבחן את החביבות האיסלנדית והיעדר הפורמליות שכבר נתקל בה בעבר. לכסנס, שהיה אז בן 84, הזמין את האנתרופולוג הלא מוכר לביתו עוד באותו ערב, לאחר שיחת היכרות טלפונית קצרה. האינטימיות הזו מייצגת לדעת רבינוביץ' היטב את אופיה של איסלנד: הרצון של בני האי החשים עדיין מבודדים לשוחח עם זרים, לספוג משהו מן החוץ, מהעולם.

התפרצות הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל בשנת 2010. ענן האפר הוולקני גרם לביטול טיסות מאירופה ואליה במשך שבוע | צילום: David Karna, GFDL

יום בלי נשים
על קיר הסלע, סמוך למפל המרשים של סקוגאפוס (SKOGAFOSS) בדרום האי, קבוע שלט מתכת שעליו מצוירים תווי פניה של האשה שנלחמה עוד בשנות השלושים נגד יוזמת הממשלה לתת זיכיון לייצור חשמל לחברה גרמנית. אשה זו הפכה להיות גיבורה לאומית והוכרה כמצילת האתר. היא הצליחה לגרום לממשלה לקנות את השטח ולהפכו לשמורה.

שלטון הגברים והפטריאכליות הנוצרית מעולם לא קובעו בצורה חזקה באיסלנד. דוגמאות רבות לכך אפשר למצוא כבר בספרות הסאגות, שם מניעות נשים כהולגרד, גיבורת הסאגה של ניאל, את העלילה. ב-1975 הנהיגה ויגדיס פינבוגאדוטיר, אז מנהלת התיאטרון של רייקיאוויק ולימים נשיאת איסלנד, שביתת נשים כללית ברחבי האי. מטרת השביתה היתה לדבריה להפגין עד כמה חיוניות הנשים למהלך החיים התקין. היה זה לדעתה יום נפלא: רבים מן הגברים בישלו במהלכו את הארוחה הראשונה בחייהם, אחרים ניהלו את גני הילדים, חלק מן הבנקים היו סגורים, ומערכת הטלפונים התמוטטה בהיעדרן של המרכזניות. באוקטובר 1985 ציינו נשות איסלנד את יום העשור לשביתה המפורסמת, ואפילו הנשיאה לא הופיעה באותו יום לעבודה.

זוג איסלנדי צעיר שהחליט להקים משפחה לא יפנה בדרך כלל לכנסייה או לגוף כלשהו כדי להינשא. הנורמות החברתיות הנהוגות באיסלנד אינן רואות בכך הכרח. ההשוואה המתבקשת היא כמובן עם מעמד האשה בסקנדינביה. נשות איסלנד, מסתבר, הצליחו לרכוש לעצמן מעמד טוב יותר אפילו משכנותיהן הידועות בהקפדה על מעמדן החופשי. אשה איסלנדית צעירה שילדה תינוק מחוץ לנישואין אינה נתקלת בשום קושי בבואה להטביל את תינוקה בכנסייה או כשהיא מגדלת אותו במסגרת חברתית רגילה, לעיתים קרובות אפילו בבית הוריה. הלידה מחוץ לנישואין, ולעיתים אפילו ללא אב מוכר אינה נתפסת כעבירה כלשהי על הקוד המוסרי המקובל, לא תיחשב ככתם, ולא תביא לנידוי כלשהו מן החברה. ילדי איסלנד נושאים זה מאות שנים את שמו הפרטי של אביהם ולא את שם משפחתו, וגם בכך יש כדי ללמד על הבדל ביחסם של האיסלנדים למערכת הפטריאכלית.

בדפיו האחרונים של "תחנת האטום", שבו מסופר בין הייתר על נערה כפרית הבאה לרייקיאוויק, הרה לאחד מידידיה החדשים בעיר, וחוזרת לחוות הוריה בכפר כדי ללדת בטרם תחזור לעיר, מתנהלת השיחה הבאה: "'איסלנד היא ארץ רק על פי הגדרה גיאוגרפית. הפצצה האטומית תמחה ערים, ולא גיאוגרפיה; ואיסלנד תוסיף איפוא להתקיים'.
"'ואתה, שאתה איש תרבות – אתה יכול לראות בשוויון נפש כיצד הם הורסים עד עפר את ערי הבירה של העולם, משכן התרבות?', שאל השוטר הלא-ביישן.
"'תמיד שמעתי אומרים שהערים נחשבות יותר ככל שיש בהן יותר חרבות', אמר העוגבר וצחק צחוק של קלות ראש למראה המים שהחלו רותחים בקומקום. 'תחי פומפיאה'".

עוד על טיול לאיסלנד

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הרצאת וידאו: איסלנד - קרח ותמרות עשן

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *