תפריט עמוד

אושוויץ – מטמון בצל המוות

אושוויץ – מטמון בצל המוות

ב-1939 הטמינו באדמה ראשי קהילת אושוויינצ'ים את אוצרות בית הכנסת המקומי, מחשש שייפלו לידי הנאצים. אחרי שש שנים של חיפושים איתר אותם צעיר ישראלי נלהב

לפני שנים אחדות נכנס יריב נורנברג, תושב רמת השרון, לחנות סדקית אפורה ומיושנת ברחוב סוקולוב שאת בעליה הכיר מילדות. "החנות הזאת נראתה תמיד כאילו היא יצאה משנות החמישים", אומר נורנברג. "ישב שם איש זקן מאוד, אולי בן 90, שהייתי בטוח שהוא בכלל ממייבשי הביצות. באותו ערב עמדתי לטוס במשלחת למחנות ההשמדה בפולין, ורציתי לקנות אצלו דגל ישראל. כשהזקן שמע את יעד הנסיעה הוא החוויר כמו סיד ואמר: 'בחור, אתה יודע שאני נולדתי באושוויץ?', כשהוא מתכוון להגייה הגרמנית של העיירה אושוויינצ'ים (Oświęcim)".

שיחה ערה התפתחה בין הקשיש לנורנברג, חובב נלהב של היסטוריה יהודית. נורנברג המרותק ישב בחנות שעתיים תמימות. בין שלל סיפוריו אמר לו הזקן כי בשנת 1939, לפני שכבשו הגרמנים את אושוויינצ'ים, החליטו פרנסי הקהילה להטמין את אוצרות בית הכנסת – ספרי קודש, כלי תאורה עתיקים, נברשות, פמוטים ועוד – באתר מסוים באדמה. מאחר שהיה עד ראייה למעשה, הוא צייר לו מפה של מקום ההטמנה. נורנברג ההרפתקן החליט לעשות מעשה. הוא השיג את ספר הקהילה ומצא שם עדות נוספת בכתב לכך שראש הקהילה ביקש מהגבאי להכין ארגזים עם כל תשמישי הקדושה, לאטום אותם בזפת ולהסתירם. נורנברג חבר לבמאי הקולנוע יהלי גת, והלה תיעד את מסע חיפוש המטמון בסרטו "אוצר אושוויץ".

אחת מאנשי צוות החיפוש חושפת אוצרות שיהודי אושוויץ טמנו באדמה

פתאום מצאנו מפתח
שש שנים ארכו מסעות התחקיר לאושוויינצ'ים, שנועדו לאתר את חלקת המטמון בעזרת הקהילה המקומית. גם ניצולי שואה מהארץ שגרו בעבר בעיירה סייעו לאנשי הצוות לבדוק את השטח, עד שאותרה החלקה. "הבנו שאנחנו חייבים לעבוד עם צוות ארכיאולוגי מסודר", אומר גת, במאי הסרט. "בהתחלה עוד דימינו את עצמנו חופרים לבדנו באישון לילה מבלי שאף אחד ירגיש, אבל זה לא היה כך".

נורנברג יצר קשר עם צוות חפירה פולני מקצועי, ויחסי העבודה הרשמיים הפכו ליחסי ידידות. "אני זוכר שפעם, בשעת המנוחה, שלף פתאום אחד החופרים הגויים גיטרה והתחיל לשיר בעברית". גת מספר שהדור הצעיר בפולין פתוח מאוד לנושא המורשת היהודית ורוצה לשמוע את הסיפורים.

שני הצעירים הישראלים חשבו שייתקלו באנטישמיות ובסירוב לשתף פעולה, אך ההפך קרה. העירייה והמוסדות הארכיאולוגיים בפולין סייעו מתוך צמא להבין מה קרה לעם היהודי שנכחד כמעט לגמרי מארצם. דווקא בישראל לא זכה הצוות לתמיכה. נורנברג פנה למשרד הדתות ולרב הראשי לישראל – כולם עודדו אותו במלאכתו, אך לא סייעו בכסף.

 
חלק מהאוצרות שנחשפו. יותר מארבעים ארגזים של שכיות החמדה

בסופו של דבר, לאחר מאמצים מרובים, נמצא חלק מהמטמון. "חפרנו על שטח של דונם, לעומקים של כמעט ארבעה מטרים", נזכר נורנברג. "פתאום מצאנו מפתח, כנראה של שער בית הכנסת. למחרת מצאנו כן לנר של ארון הקודש. וכך, יום אחרי יום, מצאנו ממצאים מרגשים. מנורות, פמוטים, נברשות עתיקות. בסך הכל ארבעים עד חמישים ארגזים של שכיות חמדה. ספרי התורה לא נמצאו. הם הוטמנו כנראה בבית הכנסת היהודי. בין השאר התגלו ממצאים מבית כנסת קדום מעץ, שנשרף שם במאות הקודמות".

למי שייך האוצר שהתגלה? לנורנברג התשובה ברורה: "המטמון הזה היה קבור חמש מאות מטרים מאתר השמדת היהודים הגדול בהיסטוריה, ללא ספק הוא שייך לעם היהודי".

בתמונה הפותחת: יריב נורנברג בחברת צוות חיפוש מקומי מעל בור שבו נטמנו אוצרות היהודים


האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות