תפריט עמוד

אגם טיטיקקה: בוני הסירות

אגם טיטיקקה: בוני הסירות

ארבעה אנשים מאחד האיים בימת טיטיקקה, בין פרו לבוליביה, סייעו לחוקר הנורבגי תור היירדאל לחצות את האוקיינוס האטלנטי בספינה העשוייה מקנים. מומחיותם של בני טיטיקקה בבניית סירות קנים היא מורשת העוברת מאב לבן ואין לה חיקוי בעולם כולו. איתי ערד מתעד את הפגישה עם אחד מבוני הספינה, ואת המבצע המורכב שהונצח בשני מוזיאונים זעירים שהוקמו בכפר

הגענו לימת טיטיקקה המשתרעת בין הרי האנדים בדרום- מזרח פרו ובמערב בוליביה בגובה 3,600 מטר מעל פני הים. זוהי הימה העבירה הגבוהה בעולם. מחוז חפצנו היה אחד מן האיים במרכזה, סוריקי, ששמעו יצא למרחוק בזכות בוני סירות הקנים המתגוררים בו. השם הצית אצלנו זכרון מתוך ספר שקראנו לפני מספר שנים, ספרו של האתנולוג הנורבגי תור היירדאל (HEYERDAHL), שהגיע כמונו לימת טיטיקקה כדי לצפות בבוני הסירות.
מווטאחאטה (HUATAJATA), כפר קטן ושליו על שפת הימה, הפלגנו לסוריקי. בהנחיית כמה נערים הגענו אל ביתו של פאוליניו אסטבן המתגורר בקצה הכפר. היפנו אותנו אליו כמומחה הגדול מכולם לבניית סירות קנים.
פאוליניוֹ ניצב בפתח בית חימר קטן; איש נמוך קומה ומוצק. הוא לבש שכבות אחדות של בגדים, ועטה על ראשו מין מצנפת אינדיאנית סרוגה, שכיסתה את אוזניו והגנה על ראשו מפני הרוח והשמש. לאחר חילופי ברכות הוביל אותנו אל מבנה קטן מול ביתו, וכאן נכונה לנו הפתעה: המבנה היה מוזיאון שבו הנציח פואליניוֹ את שיתוף הפעולה בינו ובין תור היירדאל המפורסם.
עוד בטרם התאוששנו החל פאוליניוֹ להציג בפנינו תמונות ולהסביר איך נוצר הקשר. הוא דיבר בספרדית עילגת, שכן שפת אימו היא שפת האינדיאנים בני שבט האיימארה. הספרדית המעטה שאנו ידענו נרכשה כולה במהלכו של הטיול. למרות כל המכשולים האלה, ובעזרת החומר שהראה לנו פאוליניו, השלמנו את התמונה.
תור היירדאל הוא נורבגי שרכש את השכלתו בארצות הברית, שם גם קיבל תואר בסוציולוגיה והתמחה בתרבות פולינזיה. במהלך מחקריו פיתח היירדאל את התיאוריה הגורסת, שתרבויות העולם העתיק ממסופוטמיה וממצרים קיימו קשרים פיסיים עם תרבויות עתיקות ביבשת אמריקה. כלומר, לדעתו האוקיינוס לא היווה חוצץ בין תרבויות מרוחקות אלה. באופן מקורי מאד לא הסתפק היירדאל בתיאוריה, והחליט לבצעה הלכה למעשה. בכוונתו היה לבצע הפלגות שיסייעו לו להוכיח את טענותיו, בדבר היכולת הטכנית שעמדה לרשות בני העולם העתיק לקיים את הקשר המסובך עם תרבויות בקצהו האחר של העולם.

ב- 1947 הפליג היירדאל ברפסודה עשויה קורות בלסה קלות ושמה "קון טיקי" ( על שם מנהיג קדום של תרבות קדם- אינקאית), מפרו לפולינזיה. בהפלגה זו ביקש להוכיח כי תושבי פרו הקדומים היו עשויים להשתקע בפולינזיה. הפלגתה של " קון טיקי" ארכה 101 ימים. הצלחתו של המסע הוכיחה את טענותיו של היירדאל, והקנתה לו פרסום בעולם כולו. עד היום ניצבת ה"קון טיקי" במוזיאון מיוחד שנבנה עבודה באוסלו.
ב- 1969 יצא היירדאל להרפתקה נוספת. בעזרת בוני סירות פפירוס מצ'אד נבנתה הספינה "רע", על שמו של אל השמש המצרי. "רע" היתה אמורה לחצות את האוקיינוס האטלנטי ולהוכיח את הקשר האפשרי, בן 5,000 השנים, בין המצרים הקדמונים לבין האוכלוסיה שהתגוררה באותה תקופה ביבשת אמריקה. ספינת הקנים הזו נבנתה על פי שרטוטי סירות דומות שנמצאו בקברים מצריים, ובעזרת הידע של הבונים האפריקאיים.
מן ההיבט המדעי התבסס הנסיון על ההסכמה שהיתה בין כל החוקרים, כי סירות הקנים של פרו העתיקה דמו לסירות הקנים של מצרים העתיקה. גם אסכולת האתנולוגים והארכיאולוגים שדגלו בגישה ה"בדלנית", כלומר אלה שמכחישים קשר בן אלפי שנים בין תושבי אמריקה לתושבי העולם הישן, הסכימו לצירוף המקרים הזה שמציג הדמיון בין סירות הקנים של שתי התרבויות. אלא שהבדלנים ניצלו נקודה זו כדי לומר, ששתי תרבויות שהשתמשו בקנים לבניין כלי השיט שלהן לא יכלו לקיים קשר על פני מרחבי האוקיינוס, כיוון שסירת קנים אינה יכולה לחצות את אוקיינוס. בעלי הדעה ההפוכה, המכונים ה"פיזוריים", לא יכלו לבלוע את ההנמקה. הם נשארו משוכנעים כי מקסיקו ופרו קיבלו איזה דחף קדום מעבר לים. אך איזה ים? ובאילו אוניות?

בספרו "רע" כתב היירדאל: "אנו חייבים לשוב לאנדים ולהעיף מבט שני בסירות הקנים האינדיאניות. בני הזוג אינגסטד באו עימנו, כדי שנראה להם כי הוויקינגים לא היו היחידים שהיו עשויים לבנות ספינות הדורות. ביום שבו ננעל הקונגרס ( שבמהלכו התלהט הוויכוח בין הבדלנים לפיזוריים), עלינו על מטוס שהמריא ללה – פאס שבבוליביה, ולמחרת היום עמדנו למעלה, ליד ימת טיטיקקה הכחולה כשמים, על גגו של העולם, 12,500 רגל ( כ- 4,000 מטר) מעל פני הים, מוקפים פסגות מכוסות שלג שנסקו עוד ששה עד תשעה אלפי רגלים גבוה יותר לתוך הכחול הריק. מאחורינו על הרמה היו פזורות חורבותיה של הבירה הגדולה ביותר באמריקה הדרומית שמלפני האינקה, המרכז התרבותי העתיק טיוואנאקו, והפירמידה אקאפנה החרבה, קירות בנויים אבנים גדולות מהתקופה הקדם- היסטורית, ופסלים אדירים של מלכים- כוהנים אלמונים מגולפים באבן.
"ברוח הקלה שנשבה על הימה היו אינדיאנים משבט איימארה נעים הנה ושוב תוך כדי עיסוקם בדיג. במרחק מה יכול אדם לראות רק את המפרשים התפוחים מרוח. שלושה מהם חתרו היישר לעברנו, ועד מהרבה יכולנו לראות את האינדיאנים בכובעי הגרב המפוספסים בכל צבעי הקשת מציצים מאחורי המפרש, בעוד שדמותה של הסירה עצמה הופיעה מעל הגלים. הן נבנו בידי מומחים. כל גבעול קש נקבע במקומו בדייקנות מירבית כדי להשיג סימטריה מושלמת, בעוד שהצרורות נקשרו היטב כל כך עד שדמו לסירות שטוחות תפוחות או לקורות מוזהבות, כפופות בקצותיהן מפנים ומאחור בדמות קבקב."
לאחר ביקור זה החליט היירדאל לבנות ספינת קנים, אלא שאת המשימה הטיל כאמור על בנאים מצידו השני של האוקיינוס. "רע" הפליגה ממרוקו בבוקרו של 25 במאי 1969. הצוות הצליח לשרוד על סיפונה משך שמונה שבועות ולעבור כ- 5,000 קילומטרים, אך היא טבעה כשבוע לפני שהצליחה לחצות את האוקיינוס. היירדאל ואנשיו חולצו אל החוף בידי ספינה שחלפה במקום כדי להסיק את המסקנות.

זמן קצר לאחר מכן הגיע לימת טיטיקקה סנטיאגו, מקסיקני וחבר במשלחתו הראשונה של היירדאל. הרושם שהותירו על היירדאל בוני הסירות במקום שלוש שנים קודם לכן לא נמחה. באופן טבעי פנה סנטיאגו ליושבי האי סוריקי, שהתפרסמו באיזור כבוני הסירות הטובים ביותר. אומנותם של תושבי המקום היא בשזירת הקנים בדרך מיוחדת במינה העוברת בירושה מאב לבן. הוא אסף את בעלי המקצוע והסביר להם במה מדובר, ולאחר מכן ערך תחרות כדי לבחור את הטובים ביותר. נתמזל מזלו של בן שיחנו, פאוליניוֹ אסטבן, והוא נבחר להיות בין ארבעת המאושרים. שלושת האחרים היו בני משפחה מקומית בשם לימאצ'י. הארבעה הוטסו למרוקו, שם החלו בבנייתה של ספינה חדשה.
מספר היירדאל על הפניה אל בוני הסירות האינדיאנים, שבעקבותיה נבנתה "רע 2": "החלטתי לנסות בוני סירות קנים, שעדיין היו בונים דרך קבע כלי שיט חסונים בסגנון הים תיכוני העתיק, עם ירכתיים מחודדות המתנשאות גבוה באוויר כחרטומית. כך עוד הוסיפו האינדיאנים באמריקה הדרומית לבנות את סירות הקנים שלהם בפרו ובבוליביה".
וכך הוא מתאר את הרושם שעוררה "רע 2" לאחר שהושקה: "כל האנשים שעל הסיפון נתרשמו במידה שווה מן התכנון המזהיר של האינדיאנים. הקווים המושלמים והדרך המחוכמת במידה שלא תיאמן, שבה נפתרו בעיות הבניה הקשות, לא הלמו כלל את הסגנון ואת האיכות של חפציהם האחרים של האינדיאנים משבט איימארה. זו הייתה מורשת.

"ארבעת האינדיאנים השתקנים- דמטריו, חוסה, חואן ופאוליניוֹ- והמתורגמן הבוליביאני שלהם שהוא לא פחות שקט, סניור זאבליוס, מנהל מוזיאון בלה- פאס, ארגנו את בניינה של "רע 2" מעשה אמן בעזרת קומץ מרוקאים.
"לא פרסים ולא שידולים היו עשויים לשכנע את ידידינו בני איימארה להוסיף אפילו גבעול אחד או יום עבודה אחד לספינה. זה היה קצה הגבול של כושרם, והם ביקשו לשוב במהירות הבזק לבתיהם, אל נשותיהם הנטושות על ימת טיטיקקה. 'דרך צלחה והיו ברוכים בבואכם לאי סוריקי', אמר דמטריו בחביבות, בהורידו מעל ראשו את כובע הגרב שלו.
" 'לאי סוריקי?', שאלנו משועשעים.

"'כן, אם לא אל האי הקטן שלנו, היו ברוכים בבואכם אל העבר שלנו של ימת טיטיקקה.'
"נראה בעליל, כי הגיאוגרפיה איננה הנקודה החזקה של האינדיאנים משבטי איימארה. הם לא הבינו כי בנו במו ידיהם את "רע 2" בעברו השני של האטלנטי, וכי ירדו מן הימה המשתרעת בגובה 12,000 רגל מעל פני הים. אך הם ידעו לבנות ספינות קנים בשלמות ששום מהנדס, שום בונה דגמים, שום ארכיאולוג בעולם החדיש שלנו לא יכול לחקותה."
עד כאן תיאורו המתנשא משהו של היירדאל. מארחנו פאוליניוֹ נשמע מעוגן במציאות הרבה יותר מכפי שמשתמע מתיאורו של הנורבגי. המוזיאון שנבנה כדי לתעד את ההשתתפות במבצע הוא ראיה אחת לכך. הסכסוך שפרץ בינו ובין שותפיו האינדיאנים לבניה, בני משפחת לימאצ'י, שהקימו מוזיאון משלהם, בקצהו השני של הכפר, עשוי לשמש עדות נוספת. יתכן שהזמן שחלף מאז הבהיר להם את המשמעות האמיתית של אותו טיול. "רע 2" חצתה את האוקיינוס האטלנטי בהצלחה מסחררת תוך 57 יום, ובסיום מסעה הגיעה לאיי ברבדוס שבים הקריבי.
פאוליניוֹ הראה לנו בגאווה עוד ועוד תמונות צבעוניות המתארות את תהליך בנייתה של הספינה, ואותו ואת חבריו בעת המסע למרוקו.
עבור בנייתה של "רע 2" קיבלו ארבעת הבונים כ- 2,000 דולר, סכום שנראה להם בזמנו כהון עתק. על פי התרגשותו אפשר להבין, כי עד היום לא נרגע מחוויות הטיסה. בשנת 1988 חזר היירדאל לביקור באי סוריקי, ופאוליניו היה גאה מאד להציג את חתימתו בספר המבקרים של המוזיאון ולספר על הפגישה הנרגשת ביניהם.
בסיומו של הביקור במוזיאון הציג לפנינו פאוליניוֹ בגאווה לא מוסתרת את בנו, העוסק גם הוא בבניית סירות קנים, לאמור, הנה, המורשת לא תאבד גם בדור הבא.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הרצאה: טיולים לדרום אמריקה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות