מדינות באוסטרליה והפסיפיק ניו זילנד אוסטרליה פפואה ניו-גיני פיג'י ערים ואזורים באוסטרליה והפסיפיק סידני מלבורן למדינות נוספות באוסטרליה והפסיפיק
פרו  >  כתבות  >  פרו - שומרים על קוף הצמר
 
ראשי פרו
 > תעודת זהות   
 > המדריך השימושי לפרו
 > כתבות על פרו
 > המלצות לפרו
 > מפות פרו
 > חברות נסיעות פרו
 > וידאו מפרו
 > אירועים בפרו
 > טיול לפרו
ערוץ איכות הסביבה
ערוץ טבע ונוף
טיולי הרשמה
פרו - הצעה לטיול לנוסע העצמאי
פרו - הצעה לטיול לנוסע העצמאי
לטיולים נוספים >
פרו –שמורה חדשה
פרו - שומרים על קוף הצמר ..
הנמלים המעופפות
הדפסה
הדפסה ללא תמונות
שלחו כתבה
הערה למערכת
הוספת תגובה
הוספה למזוודה שלי
הורדה לקובץ- PDF
התחבר אלינו בפייסבוק

 
 
 
פרו - שומרים על קוף הצמר
פרו - שומרים על קוף הצמר
 
קוף הצמר צהוב הזנב נמצא על סף הכחדה עולמית, מוחלטת. כיום שורדים פחות ממאתיים וחמישים פרטים. תפוצת המין מוגבלת ליערות העננים באזור האנדים הטרופיים, שבצפון-מזרח פרו: אזור שידוע כבעל מגוון המינים הגדול ביותר בעולם וככזה שעומד בפני הרס, בקצב המהיר ביותר בעולם. הזואולוגים סם ונגה שני פועלים נמרצות לשימורו של האזור ולהגנה על הקופים. אתר מסע אחר יעקוב במהלך השנה הקרובה אחר מחקרם ופעולות השימור שלהם
נגה שני  |  צילום: נגה שני

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום

המומחים שלנו לנסיעות מיוחדות ברחבי העולם - לשירותך כאן >>

לאחרונה, חזרנו ממחקר ראשוני של המין קוף הצמר הצהוב ברחבי הטווח הגיאוגרפי שבו הוא נמצא, זה היה הסקר הראשון שנעשה ב- 25 השנים האחרונות. אספנו נתונים על המצב, התפוצה, גודל האוכלוסייה והאיומים הסביבתיים ב-11 מקומות שונים. בחמישה מקומות מצאנו קבוצות או עקבות של הקופים. לצערנו, מצאנו גם אזורים שלמים, שפעם אכלסו את הקופים הללו וכיום היערות שהיו בהם מבוראים לחלוטין והקופים נעלמו. באזורים אחרים היער קיים אך הקופים ניצודו עד כליה.

קופי הצמר צהוב-הזנב הם מהגדולים בקופי העולם החדש (דרום ומרכז אמריקה), משקלם כעשרה קילוגרם, הבטן והפנים שלהם שחורים עם כתם לבן מסביב לפה, הגב אדום כהה בעל ברק מטאלי וקצה הזנב צהוב. לזכרים שיער צהוב-כתום וארוך מסביב לאשכים. הזנב שלהם בעל יכולת אחיזה, תכונה מיוחדת למספר מצומצם של קופי העולם החדש, והם נוהגים להחזיק בו ענפים או להיתלות ממנו במהופך, מה שמשאיר להם ארבע גפיים נוספות לאיסוף ואכילה של הפירות ומיני העלים החביבים עליהם. 

הם חיים בקבוצות המורכבות בדרך כלל משמונה עד עשרה פרטים: זכרים, נקבות ותינוקות. הקופים אינם בורחים למראה אדם, להיפך, למשמע קולות אנשים, הם מגיעים בריצה ממרחקים, ומתארגנים כדי להגן על הטריטוריה שלהם. כששמעו אותנו מתקרבים לאזור שלהם, התייצבו הקופים גבוה מעלינו, על העצים שמסביב וצעקו בכעס תוך כדי טלטול ושבירת ענפים וזריקתם לכיווננו. הזכרים הסתובבו והראו את אחוריהם הצבעוניים שוב ושוב כדי להבהיר לנו הפולשים, מי הבוס. אפילו הצעירים ביותר בלהקה ירדו מגב הוריהם והשתתפו במהומה הכללית. אחרי כשעה, בערך, הקופים נרגעו והתחילו לאכול בשקט מעלינו, נקבה אחת אפילו נרדמה ממש מעל ראשנו. הצלחנו לצלם ולהסריט שתי קבוצות של קופים ולאסוף מידע חשוב וחדש על המין. 


הגנה מפני ציידים
ניסינו גם לעקוב אחר הציד של הקופים באזור. קבוצות הילידים (אנשי האינקה והאגוורונה) שחיים במקום צדים את קופי הצמר למאכל. לעומתם המתיישבים החדשים (המסטיסוס) שהגיעו מאזור האנדים הגבוהים ומהווים את רוב תושבי האזור, אינם אוכלים פרימאטים וצדים אותם רק באופן מזדמן למטרת מסחר מקומי, כשעשוע וסמל מעמדי. הקוף הראשון שפגשנו, בבעלות פרטית, נקרא חואניטו. הוא היה זכר בן כשישה חודשים, שניצוד ונמכר בין המשפחות המקומיות. מצאנו אותו קשור בחצר אחורית של משפחה מקומית. המזון היחיד שקיבל היה קליפות בננה ירוקות וקליפות תפוחי אדמה, תפריט שונה מהתפריט הטבעי לו. המשפחה שהחזיקה בו ניסתה למכור לנו אותו במחיר של 200 סול (270 שקל) למרות שמחיר המקומי לקוף כזה הוא בערך 30 סול (40 שקל). כמובן שלא קנינו אותו, כיוון שקנייה של חיות בר רק מעודדת ציד של בעלי חיים נוספים. ניסינו להביא את הרשויות המקומיות, אבל עד שהסכימו לפעול חואניטו מת.

כשבועיים לאחר מכן מצאנו את אספרנסה, קופה קטנטנה בת שלושה חודשים שהייתה קשורה בבית של משפחה ענייה במיוחד באחד הכפרים. בשילוב של הסברים, איומים והבטחות הצלחנו לקבל את הקופיפה הקטנה בלי לשלם עליה כסף ולהעביר אותה למרכז השיקום "איקמה פרו" (IKAMA Peru). לצערנו, למרות הטיפול המסור שקיבלה במרכז, מתה אספרנסה אחרי פחות מחודשיים. קופי הצמר הם בעלי חיים אינטליגנטיים ורגישים במיוחד, שאינם סובלים את החיים בשבי. הם מתים משברון לב וממחלות זמן קצר לאחר השבייה. 

למען השימור 

 השמורה אמורה לקום באזור שנקרא לוס קוראלס, אזור לא מיושב, שמאוכלס בקבוצות רבות של קופים ממינים שונים
השמורה אמורה לקום באזור שנקרא לוס קוראלס, אזור לא מיושב, שמאוכלס בקבוצות רבות של קופים ממינים שונים

הסקר שאנו יוזמים נעשה כדי לספק בסיס לפרויקט ארוך טווח לשימור המין. ואכן אחד המקומות שביקרנו בהם נמצא מתאים ביותר למאמץ שכזה. אזור ימברסבאמבה נמצא בין שלוש שמורות טבע, שאומנם מוגנות רק באופן חלקי, אך אוכלוסיות הקופים שבהן בטוחות יחסית. לכן לשימור היערות של ימברסבאמבה יש חשיבות מיוחדת, כי הם מהווים מסדרון ביולוגי טבעי בין אוכלוסיות בעלי החיים השונות ומאפשרים מעבר ביניהם. מצאנו בימברסבאמבה נוכחות גבוהה יחסית של הקופים ויער מדהים ביופיו. 

האזור סובל מלחצים עצומים, שנובעים מגידול מסיבי של האוכלוסייה האנושית, כפרים חדשים צצים באזור בתדירות גבוהה והיערות נעלמים במהירות. האנשים מתפרנסים מכריתת עצים כבדים (למשל מהגוני) וממכירתם במחיר נמוך ביותר לחברות שעושות הון עתק משיווקם בעולם המתקדם. גידולי בקר וקפה שכיחים כאן אך בגלל המדרונות התלולים והסחף, האדמות עניות ויש צורך לכרות עוד ועוד מהיער בשביל החקלאות. האוכלוסייה ענייה ביותר ושינויי האקלים, שמתחילים להשפיע על העולם כולו, פוגעים באזור בצורה קשה ביותר: שיטפונות בחורף ויובש כבד בקיץ מאיימים על הכפריים מדי שנה.
נפגשנו עם הרבה אנשים מהכפרים המקומיים, שהציעו הקמה של שמורת טבע שתנוהל על-ידי הקהילה המקומית להגנה על חיות הבר. השמורה אמורה לקום באזור שנקרא לוס קוראלס ((Los Corrales אזור לא מיושב, שמאוכלס בקבוצות רבות של קופים ממינים שונים. אנחנו בתמורה הצענו לעזור לאנשים למצוא אפשרויות הכנסה שיפגעו פחות בסביבה אבל לא יפגעו ברווחים של המשפחות. תיירות אקולוגית, שיווק האומנויות המסורתיות של הנשים, וייעור מחדש של אזורים כרותים, בעצים בעלי ערך כלכלי וערך לבעלי החיים, הם חלק מהפעולות המתוכננות כעזרה לאוכלוסיה המקומית. חינוך סביבתי, שינתן בבתי הספר על ידי מתנדבים פרואניים, יבטיח את הבנת הדור הבא לגבי החשיבות של שימור הסביבה הכול-כך המיוחדת שבה הם חיים.


מי אנחנו ולמה העתיד הוורוד
בעשר השנים האחרונות עבדנו בכמה מקלטים לחיות בר באמריקה הדרומית ובמרכזי השבה לטבע של חיות בר בתאילנד ואף בחי-בר יטבתה, בישראל. נפגשנו בבוליביה, כשהתנדבנו במקלט הקופים בוילה טונארי, ומשם המשכנו לכמה מרכזים נוספים וביניהם אמזוניקו שבאקוודור. בשנת 2004, כשהתנדבנו במרכז השיקום לגיבונים בפוקט, התחתנו בחתונה שהייתה הפעם הראשונה בעולם, חיקוי של הרגלי החיזור של הגיבונים (הכלה, ירדה באומגה מהעצים וכולם שרו שירי גיבון). שנינו סיימנו תואר שני בשימור פרימאטים באוניברסיטת אוקספורד ברוקס באנגליה ומאז חזרנו לקולומביה ופרו למחקרי קופים. 

את השנים הקרובות אנחנו מתכוונים להקדיש להקמת הפרויקט, ליצירת שמורת הטבע ולחקר בעלי החיים הנמצאים בה. הקמנו עמותה שתאפשר לנו גיוס כספים לפרויקט זה ולפרויקטים נוספים שאנחנו מתכננים להגנה על קופי העולם החדש ויערות העד שבהם הם חיים. ובחודש הבא נחזור לפרו כדי להתחיל את העבודה. כמובן שנשוב ונעדכן את קוראי מסע אחר בפרטי המסע. מידע נוסף על העמותה ופועליה אפשר למצוא באתר העמותה.
פרויקט השימור של קוף הצמר צהוב הזנב תלוי בכל מאת האחוזים בתרומות. לתרומות בעזרת כרטיס אשראי
לתמיכה בפרויקט בכל דרך אחרת וליצירת קשר ניתן לפנות ל [email protected]- או למערכת אתר מסע אחר.

נוסעים לפרו?מסע אחר המרכז לנסיעות
ביקרתם בפרו? אם כן שתפו אותנו כאן בתגובות בהתרשמותכם ובטיפים שלכם
 
    -

כתבות נוספות מפרו

רכס האנדים: פעמונים בסופה רכס האנדים: פעמונים בסופה סיור בלימה: נקודת מפגש סיור בלימה: נקודת מפגש
עוד כתבות מפרו
תגובות פייסבוק
הדפסה
שלחו כתבה
 
תגובות
עד כה: 4 תגובות ב- 4 דיונים
הוסף תגובה
ירוקה, כל הכבוד! מסע אחר יכולים לעזור לגייס תרומות? 30-09-07 ,09:37
הצעה למסע אחר: צרפו לכל המנויים אפשרות תשלום חד פעמית של 10 שקלים לפרוייקט. אני בטוחה שזה יכול לעזור מאד לקופים האלה..
הגב לתגובה זו
בני הדייג, כל הכבוד על היוזמה והמאמץ. אני מוריד את הכובע. 28-09-07 ,12:26
כמה טוב לדעת שיש עוד אנשים כאלה.
הגב לתגובה זו
דניאל, קוף מתוק 27-09-07 ,18:29
אני חושבת שזה מעניין נורא. מאחלת לכם באצלחה.
הגב לתגובה זו
חובב קופים, תודה. הכתבה פשוט מצוינת 26-09-07 ,12:41
מחכה כבר להמשך המובטח. בהצלחה במחקר
הגב לתגובה זו