הרי הפירנאים

מסע לאורך הרי הפירנאים הוא אחד הטיולים היפים ביותר שאפשר לתכנן באירופה. אין כבר ביבשת הצפופה הזו מקומות רבים בהם אפשר עדיין לחוות טבע פראי כל כך ומרחבי הרים המיושבים באופן כה דליל (צילום ועריכה: אייל ברטוב)

הגבול בין צרפת לספרד עובר בדיוק על קו פרשת המים של הרי הפירנאים. אורכה של שרשרת ההרים המרשימה הזו כ-450 קילומטר ורוחבה בין שבעים למאה קילומטר. הרכס נמתח מים אל ים: מכף קרס (Cabo Creus) שבחוף הים התיכון (ממזרח לעיר הספרדית פיגרס), ועד כף היגואר ((Cabo Higuer אשר לחוף האוקיינוס האטלנטי (סמוך לעיר סן סבסטיאן). 

הרי הפירנאים נחלקים לשלושה אזורים: הפירנאים המזרחיים (המכונים גם בשם "הפירנאים הקטלניים"), העולים מכף קרס ועד למעבר פימורן, שבגבולה המזרחי של אנדורה; הפירנאים המרכזיים ("הפירנאים של אראגון"), הנמשכים ממעבר פימורן ועד מעבר סמפורט, שמצפון לעיר הספרדית הקה (Jaca); הפירנאים המערביים ("הפירנאים של נבארה"), היורדים בהדרגה ממעבר סמפורט ועד לכף היגואר, אשר לחוף האוקיינוס האטלנטי. 

חתך טופוגרפי לרוחב הרי הפירנאים מגלה אסימטריה חריפה: המדרונות הדרומיים של הפירנאים מתונים, ואילו המדרונות הצפוניים, היורדים לצד הצרפתי, תלולים למדי. דוגמה קלאסית לאסימטריה הזו אפשר לקבל בנסיעה לאורך הכביש מהואסקה הספרדית ללרון הצרפתית. הכביש עולה מהואסקה צפונה בשיפוע מתון למדי, עד למעבר פורטלט שבפרשת המים (בגובה 1,800 מטר), ויורד בשיפוע חריף מאוד ובמסלול קצר עד ללרון שלמרגלותיו הצפוניים של הרכס. 

כבישים אחדים חוצים את הרי הפירנאים לרוחבם, בכיוון צפון-דרום. מהלכם מוכתב על ידי עמקי הנהרות, היורדים מפרשת המים של הפירנאים לצפון ולדרום, והם מנצלים מעברי הרים נוחים יחסית ואוכפים טופוגרפיים נמוכים בין הפסגות הגבוהות של הרכס. 

המזרחי במעברי הפירנאים הוא מעבר אראס (1,513 מטר), דרכו עובר הכביש מריפויי שבספרד לפרט דה מויו שבצרפת. המעבר השני הוא מעבר פימורן (1,920 מטר – Col Puimoren) שבגבולה המזרחי של אנדורה, דרכו עובר הכביש מהעיירה פושרדה שבספרד אל פואה (Foix) שבצרפת. מעט ממערב למעבר פימורן חוצה הכביש מאנדורה לצרפת את פרשת המים הפירנאית במעבר אנבלירה ((Port D’envalira, הגבוה במעברי הפירנאים – 2,400 מטר.