שלום חברים!
הרשו לי להמליץ לכם על מלון חדש וזול בקוסאמוי ברצועת החוף צ'אוונג המלון נפתח לפני חודשיים הכל חדש ונקי מאוד מקלחת חדשה ונקיה עם מים חמים בחדר יש גם טלויזיה עם מגוון רב של ערוצים מכל העולם,יש מיני בר ומזגן ,המיטה זוגית גדולה ומאוד נוחה ,היחס והשירות מעל למצופה אם תרצו יאספו אותכם משדה התעופה עד למלון,המלון קרוב מאוד במרחק הליכה ברגל לבית חבד,מומלץ מאוד לזוגות בירח דבש או מטיילים,מתאים גם לדתיים שומרי שבת ,המחיר מאוד זול ביחס לאיכות המקום {800 בהאט ללילה} בקרוב יגישו גם ארוחות בוקר מעולות עם תפריט עשיר,גישה מאוד נוחה לים או לטיילת,ניתן להשכיר רכב במקום ,ניתן לשלוח כביסה במחיר זול,פשוט מקום מושלם !
ניתן להזמין מקום בטלפון 077230574 או לשלוח מייל ל-LIOR6339218@WALLA.COM
השם של המלון הוא : COLIBRI Guesthouse צמוד ל-P.Chaweng Guesthouse

מדובר במלון הקרוב ביותר לשדה התעופה: בתוך שלוש דקות הליכה מגיעים מהטרמינל ללובי ולהפך. סנטרל פארק הוא מלון בן פחות משנתיים שמעדיף סולידיות על פני הפנינג רעשני ופיצוח גרעינים. 170 החדרים מרוהטים באיפוק, יצירות אמנות מקוריות מעטרות את הקירות, והכל נקי ושקט. בקומה מינוס אחת יש בית קפה לנשים בלבד, פאב אירי, מגרש סקווש, מועדון לילה, ספא, חדר כושר ושולחנות ביליארד. אם תרצו להשתמש, תבקשו בקבלה ויפתחו לכם. משהו קטן העיק על ההנאה: תור ארוך שהשתרך בחדר האוכל בבוקר העיד שהמלון לא ערוך לתפוסה מלאה. נכים: גישה נוחה. 

(צילום: יניב כהן)

במהלך טיול בלאוס ביליתי שלושה ימים מדהימים ב"חוויית הגיבון" (The Gibbon Experience) בשמורת הטבע בוקאו (Bokeo). ב"חוויית הגיבון" גרים בבקתות הבנויות על עצים, גולשים מעל לצמרות העצים ומאזינים לשירתם של הגיבונים.
התנועה באזור השמורה ובין הבתים נעשית באמצעות כבלים מברזל, שאליהם מתחברים וגולשים. הגלישה עצמאית, ללא מדריך, כך שאפשר לגלוש כמה ומתי שרוצים. האזור מאופיין בגבעות שגובהן 1,500-500 מטרים, והגלישה היא בין מדרון למדרון, מעל לצמרות העצים הצומחים בערוצים ובעמקים. הכבלים הם באורך של עשרות עד מאות מטרים, והארוך ביותר מגיע ל-400 מטרים. לפעמים לא מצליחים להגיע בגלישה עד למשטח הנחיתה, ואז מתקדמים בכוח הידיים. הכי כיף כשהגלישה מסתיימת בעץ אחד, ואפשר להמשיך ממנו בגלישה לתחנה הבאה. במקומות שהגלישה מסתיימת במדרון צריכים לטפס, כדי להגיע לעמדת יציאה גבוהה יותר.
המגורים הם בבקתות עץ נפלאות ומאובזרות הבנויות בגובה ארבעים-חמישים מטרים מהקרקע, על עצים בני יותר ממאה שנה. יש בהן פינה לישיבה עם שולחן נמוך ושרפרפים, וארגזי מזון ובהם חטיפים ופירות. בפינת המטבח יש כיור, ברז, כלי אוכל, אמצעים להכנת קפה ותה, אובלטין (אבקת שוקו) וגזייה. המים בברז מגיעים ממעיינות זכים, ואפשר לשתות אותם בלי חשש. בנוסף יש בבקתה שלושה מפלסי שינה שעליהם פרושים מזרנים, מחצלות, שמיכות וכריות, ומעל תלויות כילות. כלי המיטה נקיים ורעננים, וכילת הכותנה יוצרת חדרון אינטימי וחמים. בבקתה פינה של שירותים, מקלחת וכיור רחצה עם מגבות נקיות. בלילה המקום מואר בנרות, והבקתה מצוידת גם בפנסים מתאימים. ארוחת הבוקר, הצהריים והערב מגיעה לבקתה.
מטרת הפרויקט "חווית הגיבון" היא להגן על יער הגשם. כריתת העצים וציד החיות (ראו "נקודה ירוקה" בכתבה על לאוס בעמוד XX), הורסים את היערות ואת האוכלוסייה שגרה בהם. השמירה על היער ומתן שירותים למבקרים בצמרות העצים מספקים לתושבי המקום הכנסה השווה בכל שנה להכנסה מכריתת עצים, שהיא חד-פעמית, בלי שהתשתית לפרנסה מתכלה. בראש הפרויקט עומד בחור צרפתי שהוכיח במשך שלוש שנים שאפשר לשמור על הטבע באמצעות צוות מקומי. לפארקים הלאומיים של לאוס אין פקחים שתפקידם לסייר מדי יום ולהגן על הטבע. פקחי היער של שמורת בוקאו הם מקרה חריג: משכורתם ממומנת במלואה מהכנסות "חוויית הגיבון", והם עובדים 24 שעות ביממה ומפקחים על 25 אחוזים מתוך השטח שהשמורה משתרעת עליו.

כנציג של הנהלת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, הייתי אורח של משרד החוץ הפיליפיני. בביקור זה שהינו במקום קסום בפיליפינים בשם וילה אסקודרו (Villa Escudero), כתשעים קילומטר מדרום למנילה הבירה, באי לוזון, באזור שנקרא לגונה ליד העיר סן פבלו. זהו אזור יפה וחביב לביקור ולשהייה. 

המקום הוא אתר היסטורי, שבעבר שימש מטע ענקי של עצי קוקוס, ואלה נותרו בו עד היום. הוא מוקף הרים, ונחל עם מפל מלאכותי חוצה אותו. במוזיאון שנמצא שם מוצגים מטבעות, כלי בית, איקונות ובגדים אופייניים מכל אזורי הפיליפינים שמשפחת אסקודרו אספה במשך שנים. האזור הוא מעין שמורה המספקת לעצמה את צרכיה, והיא מהבודדות מסוגה שנותרו עדיין בפיליפינים. כל מי שמגיע לפיליפינים ורוצה מנוחה מסוג אחר מוזמן להתארח באחד הבונגלוס, המצוידים במינימום ההכרחי אך בהחלט מספקים.

גלעד ויעל גולן מהיישוב הפצפון נמרוד עשו הכל כדי שהחוויה הרומנטית שהם מציעים בסוויטות שבבעלותם תהיה מעל ומעבר למצופה. בניגוד לצימרים רבים שבהם הסיסמה היא "החיים זה לא מה שכתוב בפרוספקט", בטירות הנעות ברוח הפרוספקט פשוט לא מספיק כדי להכיל את כל הפינוקים.
החוויה מתחילה עוד בדרך, בטיפוס לנמרוד, שנמצא בגובה של יותר מאלף מטר מעל פני הים, בין החרמון לברכת רם והרבה מעל לנווה אטי"ב ומג'דל שמס. הגובה מסחרר, הנוף מרהיב, ואם בירושלים האוויר צלול כיין, אז כאן הוא משכר כמו אחרי חצי בקבוק לפחות. המארחת ממהרת להסתלק ומבטיחה שלא לחזור אם לא תקראו לה, כדי שלא תאבדו אפילו רגע אחד של תענוג. כל אחת משתי היחידות מעוצבת ביצירתיות מלכותית וחמה המשלבת ישן וחדש, עץ, מתכת וצפחה, והכל עטוף בתאורה מושלמת. באחת הסוויטות משתקף הנוף העוצמתי במראת קיר גרנדיוזית בחדר השינה.
על השולחן תמתין לכם פלטת גבינות עזים בייצור עצמי, פירות, מיצים טבעיים ויין מיקבי הבוטיק של האזור. המקרר מלא בכל טוב מתוצרת מסעדת הבית – קדרת המכשפה והחלבן (שגם אותה מנהל הזוג גולן). את ארוחות הבוקר אפשר לאכול בחדר או במסעדה שמחלונותיה הרחבים נשקפת ברכת רם.
הג'קוזי הענקי של סוויטת "פעמון הגשם" שוכן בבקתה נפרדת ומוקף ב-360 מעלות של נוף, וילונות צבעוניים ועשרות נרות. כשיוצאים בחלוקי הרחצה הלבנים אל הקור המקפיא אי אפשר שלא להתחבק, וזו רק אחת המניפולציות מעודדות הרומנטיקה שמציע המקום.
כמו בתיבת נח, גם כאן הכניסה לזוגות בלבד. ילדים, שלישיות ומסיבות רווקים אינם רצויים. 

הגעה: כשנוסעים על כביש 989 מנווה אטי"ב למג'דל שמס, פונים ימינה ושוב ימינה עד ליישוב. בכניסה לנמרוד פונים שמאלה וממשיכים כמאתיים מטר על השביל ההיקפי 
מחיר: 900 שקל ללילה באמצע השבוע, כולל ארוחת בוקר; 2,200 שקל לשני לילות בסוף שבוע, כולל ארוחת בוקר 
הערה: מומלץ להזמין מקום לפחות חודש מראש, אבל שווה לנסות גם ברגע האחרון

החאן צץ מן השממה ומפתיע את הבאים. כמו פאטה מורגנה, שדווקא לא נעלמת כשמתקרבים. באמצע חצר גדולה נטוע עץ שיטה, ורוגע שורה בכל. המקום קרוב מאוד לסיני, גיאוגרפית ואווירתית, רק בלי הים.
בחאן בארותיים יש 17 בקתות אירוח, ובכולן קמינים ובולי עץ, כך שהחורף חמים שם. המקלחות אינן בחדרים, אלא במבנה סמוך נטול גג שמאפשר להתקלח תחת חופה של כוכבים. התאורה בשירותים מופעלת באנרגיה סולרית, והמקום בכלל משולב מאוד בסביבתו. הבקתות מתאימות לזוגות ולקבוצות של עד שלושים איש, והארוחות מוגשות במתחם אירוח מרכזי. חאפלות בשריות מוגשות לארוחת הערב, בבוקר מוגשת ארוחות בוקר ישראלית עשירה, ובצהריים אפשר לקבל חאפלה חלבית או בשרית.
האזור מקסים. תמצאו בו בעיקר מרחבי מדבר, שמים, כוכבים והמון שקט. האורחים יושבים סביב המדורה, שותים קפה או תה, קוראים ומסתלבטים על ערסלים. אפשר גם לצאת לטיולי גמלים של שעה וחצי עד עשרה ימים. 

הגעה: נוסעים מבאר שבע דרומה על כביש 40 וממשיכים ישר בצומת טללים על כביש 211. בניצנה פונים שמאלה וממשיכים עוד כ-15 קילומטר בכביש עד הפנייה ימינה לדרך עפר, שבה יש שילוט לחאן 
מחיר: 170 שקל ללילה למבוגר, 135 שקל לילד בן 15-3, כולל ארוחת בוקר וערב

אחרי שתמצאו את המחבוא של אדי, וזה לא קל (אדי בטח היה אלוף אילת במחבואים), תרגישו כאילו הזמן עצר מלכת בשנות השמונים המוקדמות. לרגע חשבנו שדאג וטוני עם הגולף הנצחי עומדים להתיישב על הבר. התפריט מגוון מאוד עד כדי מתפזר, וכולל דגים, פסטה, פירות ים, בשר, עוף, עגל ועוד, בשלל סגנונות. לזניה היא בהחלט מנה מומלצת להתחיל בה, אם כי שמו של המחבוא יצא למרחוק בזכות פילה הבקר. גם הקורדון בלו שווה. מקום פשוט ונעים שמתהדר בתואר המסעדה הוותיקה באילת. גישה לנכים: יש מדרגות בכניסה, אין שירותים מותאמים. שעות הפתיחה: ב'־שבת מ־18:00, סגור ביום א'.

שני שיקולים עוזרים לתיירים ברחבי העולם לבחור מסעדה מקומית: אם היא מלאה ואם סועדים בה מקומיים. בג'קניס (שילוב של ג'קי ונסים) התקיימו שני הכללים. בצהרי שישי השתרך תור ארוך של אנשים שביקשו לקחת אוכל הביתה, וסביב השולחנות ישבו משפחות שנראו אילתיות. זה היה בבחינת אישור מדעי לכך שמדובר בהצלחה מקומית, אם כי רוב התושבים שדיברנו איתם אמרו שג'קניס טובה, אבל שיבחו את מסעדת ללו, גם היא מרוקאית. ללו סגורה בשישי־שבת, אז הסתפקנו בסגנית. התפריט רשום על הקיר, ליד תמונות של ג'ורג' וקרמר מסיינפלד, והמנות גדולות, טריות ומפנקות. הקוסקוס עם קציצות הבשר טעים, וגם החריימה והסלטים. בתפריט יש גם שניצל, גולש, צלי ועוד, אבל הלכנו על מומלצי הבית. האווירה חמה ומשפחתית, עד כדי כך שהמלצרית הביטה בנו בדאגה כשלא סיימנו מהצלחת. כשר עם תעודה. נכים: גישה נוחה, אין שירותים מותאמים. שעות הפתיחה: א'־ה' 11:00-17:00, ו' 11:00-15:00.

קרוב למעבר טאבה, צמוד למלון הנסיכה, נמצאת שלוחה של המזרח הרחוק. מסעדת מיי גרדן עוצבה בטייוואן והורכבה בארץ. הכיסאות, התמונות, הכלים, השף, הכל מעוצב בשיטת מייד אין צ'יינה במובן החיובי של המילה. אפילו התבלינים מיובאים מסין. התפריט מציע עשרות מנות, בהן מרקים, מנות פתאי ואורז, שרימפס, קלמארי, עוף, בקר וברווז. האווירה המיוחדת מלווה במוזיקה תואמת, ויש גם חדרים פרטיים. בערבים מוגש סושי, אבל החלטנו לדבוק במנות הסיניות, כי 1.3 מיליארד סינים (נכון לזמן כתיבת ההמלצה) לא טועים. נכים: גישה נוחה, אין שירותים מותאמים. שעות הפתיחה: מדי יום 13:00 עד חצות.

בשר, בשר ועוד בשר. פדרו היא גן עדן לחובבי בשר. המסעדה ממוקמת רחוק מהמרכז התיירותי ונראית כאילו נלקחה מכפר ארגנטינאי, בלי יומרות או תחכום מיותר. אולי זו הסיבה שגם אילתים מגדירים אותה מסעדת חובה. אחרי לבטים קשים בחרנו למנה ראשונה סינטה כבושה והתענגנו על כל ביס (מומלץ להזמין עם לחמניות הבית). פילה הבקר היה רך מאוד, ופילה היען נטול השומן והכולסטרול היה חגיגה של עסיסיות. יש מנות עסקיות, ובתפריט תמצאו גם עוף ודגים, אבל כדאי להתמקד בבשר. לאחר שקינחנו בפרפה ריבת חלב הגענו למסקנה: זה מקום שיודע לטפל בבשר באהבה, והבשר מחזיר לו באותו מטבע. נכים: גישה לא נוחה, רמפת כניסה תלולה, אין שירותים מותאמים. שעות הפתיחה: מדי יום 18:00-23:00. הערה: בימים ה', ו' ושבת כדאי להזמין מקום מראש.

התפריט של מסעדת שומשום הצמחונית־אורגנית נאמר בעל פה, כי הוא משתנה לפי המצרכים שיש בחנות הטבע הצמודה למסעדה. החנות קיימת תשע שנים, המסעדה נולדה לפני שנתיים. הגענו לשומשום לפני שתבשילי הצהריים היו מוכנים, ובעצה אחת עם המלצרית בחרנו פלטת סלטים מורחבת שכוללת חומוס שמזכיר את זה שעושים בסיני, טחינה מעולה, ממרח עגבניות, חציל ופלפלים קלויים, סלט חצילים וסלט ירקות עם זרעי פשתן ולחם. הגוף שלכם יודה לכם, במיוחד אחרי שהאבסתם אותו באוכל של בתי מלון. אל תוותרו על מגוון המשקאות המיוחדים, כמו יוגורט עזים בטעמים ומיצים אורגניים. המלצרית סיפרה שעד כמה שידוע לה, שומשום היא המסעדה האורגנית היחידה באילת, והם קצת פוחדים שיעתיקו מהם. "אנחנו קיבוצניקים נאיבים מסָמָר", הסבירה בחיוך. מתברר שגם בממלכת הקינואה יש חששות. כשר בלי תעודה. נכים: גישה נוחה לחנות ולמסעדה, אין שירותים מותאמים. שעות הפתיחה: א'-ה' 9:00-20:00 ו' 9:00-15:00. סגור בשבת.

נראה שהשף רונן דברת־בלוך במסעדת לורנס עושה את הבלתי אפשרי: הוא מבשל אוכל כשר וחלבי על טהרת דגים וירקות במסעדה שממוקמת במלון בלב אילת המיוזעת. והוא מצליח לנגח כל סטיגמה בדרך לעוד פילה לברק שנימוח בפה. העיצוב אלגנטי ויוקרתי, האוכל מעולה ואסתטי. מדובר במסעדת שף מצוינת שאינה מתפשרת על חומרי הגלם (הדגים הטריים מגיעים בטיסות יומיות מהמרכז). אל תוותרו על סופלה שורש סלרי למנה ראשונה. בגזרת העיקריות תמצאו פלמידה לבנה, פילה מוסר צרוב, פילה לברק, לוקוס בשרני ועוד תמורת 80־120 שקל למנה, והן שוות כל גרוש. גם הקינוחים משובחים. כדי לאזן, דברת־בלוך "חוטא" בהכנת פירות ים במסעדת ג'ולסון הסמוכה. כשר עם תעודה. שעות הפתיחה: א'-ה' 19:00-23:00, מוצ"ש 20:00-23:00. סגור ביום ו'. גישה נוחה לנכים.