ארבעת הצימרים של "מים לים", שוכנים בתוך מבנה אבן גדול (בין שתי קומות) היושב על הר כמון וצופה אל הכנרת ומפרץ חיפה. הצימרים מיועדים לאירוח זוגי ויש בהם רצפת עץ, ריהוט עץ בעבודת יד, ג'קוזי שצופה אל הנוף, אח, טלוויזיה, מערכת סטריאו, וידאו, מיזוג אוויר ומטבחון מאובזר. אל תפספסו את ארוחת הבוקר הנפלאה והמושקעת.

בקתות מצפה הילה מציעות את האירוח הרומנטי המושלם: בקתות עץ מאובזרות ברמה גבוהה (טלוויזיה, וידאו, מערכת סטריאו), אש מבוערת באח, ובחדר השינה – ג'קוזי פרטי וסאונה פינית. מחוץ לכל בקתה יש נדנדה גדולה המשקיפה אל נוף המונפור המרהיב.

"אצלנו בחצר" במושב צוריאל הוא גן פורח עם חמש בקתות עץ כפריות ובקתת אבן מיוחדת. כל הבקתות מאובזרות בג'קוזי, אח, מערכת קולנוע ביתית, מיזוג אוויר ושפע פינוקים. בעלת המקום, אתי, השקיעה רבות בעיצוב הבקתות ואורחי המקום זוכים לאירוח אישי וחם. אפשר להזמין לבקתה ארוחת בוקר ועיסויים.

גם בכפר הדרוזי עין אל-אסד (סמוך למושב אמירים) מציעים בקתות עץ עם נוף יפה וג'קוזי, אך הפעם הארוחות הן דרוזיות, כולל ארוחת הבוקר המוגדרת דרוזית מסורתית.

דורון ומיקה מ"בקתה בקדיתא" יארחו אתכם בבקתות עץ מקסימות שבנו במו ידיהם על גבעה נידחת ליד מירון. הנוף מדהים ביופיו, בעיקר בחורף.

La Paloma Pension נפתח בשנת 2000 ברובע קאלאיצ'י ומציע 12 חדרים מעוצבים וממוזגים. בפנסיון בריכת שחייה, בריכה לילדים ובר.

עם שם כזה, ציפינו להגיע לכוך אפלולי שנושק לגלים שאת שולחנותיו הרעועים גודשים יורדי ים המחליפים הרפתקאות. במקום זאת מצאנו עצמנו בליבו של אולם ענקי שאמנם צופה לים, אך כל קשר בינו לבין המינגווי מקרי בהחלט. המקום היה מלא ורעש עליז של משפחות קיבל את פנינו. לפני שהספקנו לברך את המלצר לשלום, כבר הוגשו לשולחננו כעשרה סוגי סלטים (הכלולים במחיר המנה העיקרית). אף אחד מהם לא היה מפתיע, אך כולם היו טריים וטעימים. אהבנו במיוחד את הפלאפל, הכרובית המטוגנת וסלט האבוקדו. למנה עיקרית טעמנו פילה דניס, לברק עשוי בגריל ומוסר מטוגן. שלושתם נעשו כהלכה, אם כי שניים מהם תובלו יתר על המידה כך שטעם הדג אבד מעט. סיימנו את הארוחה עם כוס הקפה מתבקשת, שתמוה שהחליטו להגיש אותו בכוסות חד פעמיות. גם מרגיז מעט שמחירי המנות לא מצוינים בתפריט, אם כי בסיום הארוחה נוכחנו שמדובר במחיר סביר: ארוחה לזוג הכוללת סלטים, קנקן לימונדה, שתי מנות עיקריות וקפה עלתה 140 ש"ח.
היא: מקום זול וטעים לשבת בו אחרי הים. הוא: צפוי אבל טעים. 

לא כשר
נכים: שירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: א'-שבת 1:00-11:00

אחת הבעיות של הורים לילדים קטנים היא איך מעסיקים את הילדים בזמן ארוחה במסעדה. בביסטרו נועה מצאו לנושא פתרון יצירתי. בימי שבת בבוקר מוזמנים הילדים לחדר נפרד שבו מתקיימת שעת סיפור ופעילות יצירתית. מכיוון שלנו עוד אין ילדים, החלטנו לספח לארוחה זוג חברים עם ילד. המסעדה ממוקמת במעין פסאז' מקורה בין שני בניינים יפואיים. השף ניר צוק ניסה להרעיף על המקום את אווירת שוק הפשפשים הסמוך – עציצים תלויים, חפצים ישנים ובכניסה בריכת דגים. האווירה נינוחה, אך לפעמים יש קצת תחושה של הזנחה כאילו העיצוב הופסק באמצע. 
המקום מציע מגוון ארוחות בוקר. "ארוחת בוקר יפואית" כללה חביתה, סלט ירקות ולבנה (39 ש"ח). טעמנו גם את ארוחת השקשוקה (38 ש"ח) ואת ארוחת הגרנולה והיוגורט (39 ש"ח). המנות היו טריות, אך לא טעימות יותר מארוחת בוקר סטנדרטית בכל בית קפה. ארוחת הדקדנס (50 ש"ח) נראתה כשינוי מרענן, והיתה אמורה לכלול סרדינים, סלמון מעושן, גבינת סנט מור וכוסית וודקה. הסרדינים שהובטחו בתפריט לא הגיעו לשולחננו, ובמקומם זכינו לקבל שרימפס ומולים מעושנים שהיו מצוינים. למרות הטעם הנהדר, התאכזבנו מהיעדרותם של הסרדינים, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות התעלומה לא נפתרה והסרדינים לא נמצאו.
שעת הסיפור בחדר הסמוך העסיקה את הילד למשך כחצי שעה טובה, אך מרגיז שלא ציינו בפנינו כשהזמנו מקום שהיא עולה כסף.
לקינוח הזמנו גביע קצפת עם שברי מרנג ופירות יער, וכן קרם ברולה עם הל ומרווה. שניהם היו מצוינים, ונתנו לנו מספיק אנרגיה לרדוף אחרי העולל ברחובות יפו העתיקה.
היא: אווירה נעימה אבל מבחינת העיצוב יש עוד לאן לשאוף. הוא: פרקטי לארוחת בוקר עם ילדים, השירות לא מספיק קשוב. 

לא כשר
נכים: יש נגישות, השירותים לא נגישים לכיסא גלגלים.
שעות פתיחה: א'-ה' מ-8:00 עד אחרון הלקוחות, ו' ושבת מ-8:30 עד אחרון הלקוחות
עסקיות: א'-ה' 16:00-12:00. רצוי להזמין מקום מראש

אמרת יפו – אמרת מסעדות בולגריות. לכל אחת ממגוון המסעדות הללו לקוחות קבועים הנשבעים לה אמונים, וטוענים שרק בה אפשר להתבשם מניחוחות מבית אמא. 
הגענו לויטושה בעקבות המלצה של בולגרי אמיתי. כבר בכניסה ההמלצה הוכיחה את עצמה כששמענו את הבולגרית מתנגנת בפי הסועדים שגדשו את השולחנות הרבים. למנה ראשונה החלטנו לטעום פלפל קלוי מצופה בפירורי לחם וממולא גבינה (14 ש"ח). בנוסף הזמנו עלי גפן (15 ש"ח) ופסטל, בצק עלים ממולא בבשר טחון (14 ש"ח) . שלושת המנות היו טעימות מאוד, במיוחד הפלפל. למנה עיקרית הזמנו קבב (30 ש"ח), שהיה טעים אך מעט דחוס, ומוסקה חצילים (24 ש"ח) שהייתה נהדרת. הבוואריה וקרם הקרמל שאכלנו לקינוח (12 ש"ח כל אחד) היו סבירים ולא יותר.
היא: אווירה משפחתית ואוכל אותנטי. הוא: מחיר זול לאוכל טוב. 

לא כשר
נכים: מדרגה בכניסה, השירותים מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: א'-שבת 23:00-11:00

בשנים האחרונות הפך החומוס לתופעה. ספרים נכתבים עליו, מחקרים סוציולוגים מנתחים אותו, אתרים באינטרנט מדרגים אותו ופסטיבלים שלמים מוקדשים לו. אחת מאושיות עולם החומוס הישראלי בכלל והיפואי בפרט הוא עלי קרוואן (אבו חסן), אשר מנהל ביד רמה שני סניפים שמגישים את מנת החומוס שרבים נשבעים שהיא הטובה בארץ. אנחנו בחרנו הפעם לנסות חומוס אחר.
קלבוני היא מסעדת חומוס אמיתית. כאן לא תמצאו עשרות סוגי סלטים ובשרים, כאן העיקר הוא החומוס. במסעדה, שהורחבה לאחרונה, מגישים לשולחנות חומוס ומסבחה מלווים בסלט ירקות טרי ומתובל כהלכה, בפלאפל ירקרק וצ'יפס. טעמנו מנת חומוס אחת רגילה ואחת עם תוספת של פול. בשתי המנות גרגרי החומוס הורגשו והחומוס היה אוורירי ולא דחוס, מה שאפשר לנו להמשיך לטייל בהנאה בסמטאות יפו אחרי הארוחה.
היא: סוף סוף חומוס לא כבד. הוא: רק הצ'יפס מאכזב. 
לא כשר
נכים: ארבע מדרגות בכניסה, שירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים. 
שעות פתיחה: א'-שבת 17:00-8:00

באחד משיטוטינו בשוק הפשפשים נתקלנו בשלט: "בירה מהחבית מספר 1 בארץ". מתחת לשלט ישבו, ליד שולחנות פורמייקה רעועים, חבורת גברים עליזה ששרו שירים ביוונית והתווכחו בקולי קולות. כיוון שמקומות מסוג כזה קוסמים לנו במיוחד, מיד תפסנו שולחן, הזמנו כוס בירה והצטרפנו לאווירת השמחה. במקום מגישים גם מיני מאכלים שהולכים טוב עם הבירה: חומוס, פול, סלט קצוץ ומגוון דגים. מכיוון שלא היינו רעבים במיוחד הסתפקנו בפלטת דגים קטנה שכללה דגים כבושים ומלוחים טעימים מאוד (22 ש"ח). טעמם של האוכל והבירה השתבח עוד יותר בזכות אווירת השוק, המוזיקה היוונית והשירות האדיב. אנחנו לא בטוחים שזו הבירה מספר 1 בארץ, אבל זו בלי ספק האווירה מספר 1.
היא: מקום טוב לנוח משיטוט בשוק. הוא: אני כבר מתכנן את הביקור הבא. 

כשר
נכים: נגיש
שעות פתיחה: א'-ה' 20:00-8:00, ו' 18:00-8:00; עשוי להשתנות

מסעדות ביתיות היו מאז ומתמיד החולשה שלנו. בטיולים בחו"ל החולשה הזאת הובילה אותנו למחוזות מרוחקים ונידחים ולויכוחים מרים על הניווט אליהם. בישראל לרוב אין צורך לנסוע רחוק כדי למצוא מסעדות ביתיות, אך לעיתים צפוי לסועדים מפח נפש כאשר המרק מ"המתכון של סבתא" מתגלה כמים דלוחים שמכילים בעיקר אבקת מרק. מסעדת גואטה מציעה מגוון מאכלים טריפוליטאיים ועומדת במשימת הביתיות בהצלחה יתרה. לאף אחד מאיתנו אין סבתא טריפוליטאית. המנות שטעמנו בגואטה גרמו לנו לרצות לחפש אחת כזו, שתאמץ אותנו.
בהמלצתה של המלצרית החלטנו לבחור בארוחת טעימות זוגית (116 ש"ח) שכללה מבחר סלטים טריים. אהבנו במיוחד את הלימון הכבוש והפלפל צ'ומה. בהמשך הארוחה הוגש לשולחן מגוון ממולאים שכללו קישוא, בצל ומפרום. הממולאים היו מצוינים והרוטב שבו בושלו נוגב עד תום עם הלחם האחיד. הארוחה כללה גם קוסקוס נפלא שהגיע לשולחן מלווה בשלושה רטבים, מנגולד, שעועית וחומוס. לא הצלחנו להחליט מי מבין השלושה הוא המוצלח ביותר. לא הסתפקנו בארוחת הטעימות והחלטנו להזמין גם חריימה של דג בורי (35 ש"ח) הרוטב אומנם לא היה חריף דיו אך הדג היה עסיסי וטעים. לקינוח אכלנו עוגת סולת עם מי שושנים תמרים ודבש (9 ש"ח) שהייתה טובה. הצטערנו שאין מבחר גדול יותר של קינוחים.
היא: אוכל מצוין באווירה ביתית. הוא: דרושה סבתא טריפוליטאית. 

לא כשר
נכים: שתי מדרגות בכניסה, השירותים בקומה שנייה עם מדרגות ואינם מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: א'-ה' 23:00-11:00, ו' מ-10:00 עד שעה לפני כניסת השבת