תפריט עמוד

הכתבים של מסע אחר

יותם יעקבסון

מורה דרך בארץ ובחו"ל, כתב וצלם

פרטי הכתב/ת:

מורה דרך בארץ ולאורך נתיבי הסחר הקדומים באסיה (אינדונזיה, שרי לנקה, הודו, נפאל, בהוטאן, טיבט, מערב סין, מונגוליה, אוזבקיסטאן, קירגיסטאן, גאורגיה, ארמניה, אד'רביגאן ותורכיה), חבר מערכת "מסע אחר", כותב ומצלם למגזינים שונים ועיתונים יומיים. מרצה ומלמד במסגרות שונות ומתמחה בקשר המיוחד שבין פילוסופיה, מיתולוגיה ופולחן לבין ארכיטקטורה ואיקונוגרפיה במרחב ההודו – טיבטי. 

טלפון: 03-5251622

סלולארי: 050-7622123

[email protected]

 הרצאות מצולמות

 יותם יעקבסון

 1. "טיבט הקטנה" – חבל לדאק, הקהילה האנושית הגבוהה בעולם:

חבל לדאק, "ארץ הירח", השוכן בין רכס ההימלאיה לרכס הקראקורם, הוא המחוז הצפוני ביותר בהודו, מפגש הגבולות שלה עם פקיסטאן וטיבט. האזור הררי וצחיח ובהיותו מבודד כמעט לחלוטין עד לעת המודרנית נותרו נופיו כמעט ללא פגע. במקביל לנופי הפרא השתמרה גם הקהילה הבודהיסטית טיבטית על תרבותה, אמונתה, דתה ופולחניה. לא בכדי נקראת לדאק "טיבט הקטנה", כינוי שהצדיק עצמו בעיקר מסוף שנות החמישים, כששכנתה הגדולה מצפון נכבשה על ידי סין. ההרצאה מציעה נופים קסומים ותופעות טבע, ביקור במנזרים עתיקים, נגיעה באורח חיים שהשתמר במשך מאות שנים, באמונות ובפולחן.

(ראו גם כתבותיי ב"טבע הדברים", גיליון 42 אפריל 1999, ו"מגרשות השדים" ב"מסע אחר", גיליון 158, נובמבר 2004, ו"בין קודש לחול", על טקסי בניית מנדלות חול, כתבתי ב"מסע אחר", גיליון 143, אוגוסט 2003).

2. "מסתורין במלאנה" כפר קטן בהימלאיה ההודית:

מלאנה, המקום בו אגדות הופכות למציאות, הוא כפר נידח, התלוי  באמצעו של אחד המדרונות הדרומיים, התלולים והמוריקים של רכס ההימליה ההודית. כיצד קרה איפה ששמו יצא למרחוק?

במלאנה רב הנסתר על הגלוי. נוסף על מקור הפרנסה של הכפר, בזכותו התפרסם, רבות התעלומות סביבו וגדול ייחודו. במהלך ההרצאה נתוודע אל נופי האזור, נברר מדוע שונה מראה תושבי הכפר ממראם של שאר בני ההימלאיה ומה פשר איסור המגע בהם. נכיר את תהליך הייצור של הצ'ארס, החשיש המקומי, ננסה לעמוד על טיבו של האל ג'אמלו, אל הכפר. נברר את קשריו הסבוכים עם שאר אלי האזור, נשמע כיצד העניש את אכבאר הקיסר ומדוע סוס יצוק כסף הוא המנחה המקובלת ביותר עבורו.

(ראו גם כתבתי "רוחות של גאנג'ה", "מסע אחר", גיליון 104, מאי 2000).

 3. "טרילוגיה ראג'סטאנית" מסע בין שלושה מקדשים מיוחדים בראג'סטאן:

חבל ראג'סטאן המדברי, ארץ המלכים, גדוש במחוזות ססגוניים ואקזוטיים המהווים את הודו במיטבה: ארמונות מבוצרים תלויים על שיני סלע, שווקים עמוסי סחורות, שיטות חקלאות עתיקות ואמונות המחזירות אותנו אחורה בזמן אל מועד בריאת העולם. אמונות אחרות תזכרנה לנו כי את משמעות היפה והמכוער, כמו גם את משמעות הטהור והטמא לא קובע איש זולתינו ואילו האל בלאג'י יפגין בפנינו את כוחו בגירוש רוחות וקללות המאיימות על כולנו. ראג'סטאן גדולה מכדי להכיר את כולה בפעם אחת. יחד נכיר מעט מחבל הארץ העצום דרך ביקור בשלושה אתרים מקודשים וציוריים על סיפורים מיתולוגיים קדומים הקשורים אליהם. לאורך ההרצאה כולה נספוג שפע של ניחוחות והרבה צבעים, כמו שרק בראג'סטאן אפשר.

(ראו גם כתבותיי: "פרח הלוטוס וגללי הגמל"- על יריד הגמלים בפושקאר, "מסע אחר" גיליון 102, מרץ 2000: "קדושים ומקדשים בהודו"- על מקדש קארני מאטה, "טבע הדברים", גיליון 42, אפריל 1999 ו"החולדה הקדושה", "מסע אחר" גיליון 164, מאי 2005: "מגרש השדים"- על מקדשי בלאג'י, "מסע אחר", גיליון 109, אוקטובר 2000).

 

4. "כל המים הקדושים" קדושת נהר הגנגס וחגיגות הקומבה מלה:

הגנגס הוא הנהר הגדול ביותר בתת-היבשת. נוסף על היותו מקור חיות מרכזי המרווה במימיו את אדמת המישורים הגדולים ומאפשר גידולים חקלאיים רחבי היקף, היותו מאפשר שיט ספינות הפכו לעורק תעבורה קדום שלאורכו התפתחו הערים הגדולות של צפון-הודו. בנוסף על כך ניחן הנהר (המזוהה עם אלה ולכן ישותו נקבית) בתכונות מיסטיות מטהרות- זרם מים שכל הינדי מאמין חפץ להתאחד עמו, ולו לרגע קט. בהודו, החיים והמוות מתקיימים זה לצד זה באופן בולט ומוחצן, כמשלימים זה את זה וכבלתי נפרדים. דברים אלו באים לידי ביטוי במיוחד בזיקה לנהר; הגנגס, מקור החיים, אוסף אליו את המתים. בשל תכונותיו המטהרות ישנה סגולה מיוחדת לנשימה אחרונה על גדותיו, בשריפת המת על שפתו ובזריית אפרו במימיו. אמונות אלו נקשרות בסיפור שנרקם סביב הורדתו של הנהר מהעולמות של מעלה אל עולמנו. במהלך ההרצאה נתוודע אל הסיפור המיתולוגי העוסק בהורדתה של אלת הגנגס מעולם האלים, נעקוב אחר מהלכה בארץ; ממקורותיה במרומי ההימאליה, מקום הפשרת הקרחונים, דרך המורדות התלולים בהם שוצפים מימיה אל המישורים הגדולים בהם היא רוגעת ושלווה, מתנהלת על מי מנוחות. נחלוף דרך מספר נקודות חשובות לאורך גדותיה ונעמוד על פולחני הנהר. את עיקר ההרצאה נקדיש להתרחשויות השונות במהלך פסטיבל הכד (הקומבה מלה), ההתכנסות האנושית הגדולה בעולם (בה השתתפו בשנת 2001 כ-100 מליון עולי-רגל), הנערכת על גדות הנהר אחת לכמה שנים (תמונותיי בנושא מופיעות ב"מסע אחר", גיליון  115, אפריל 2001: "רשרוש של המים, תפילת האדם").

 

5. "קרוב לגג העולם" מסע במרכז טיבט:

נצא למסע החוצה את רכס ההימלאיה בעקבותיו של פאדמסמבהווה, האיש שהביא את הבודהיזם לטיבט במאה השמינית לספירה. נבקר בלהאסה, בירת המחוז ונתוודע אל הפוטאלה, משכנו המסורתי של הדלאי לאמה ואל מנזר הג'וקהאנג, המהווה את קודש הקודשים של טיבט. ננסה לברר את טיבו של הכיבוש הסיני, תוך כדי העלאת השאלה האם רק רע צמח ממנו? תוך כדי שאנו חוצים את מרחבי הארץ – רכסים ובקעות, נכיר כמה מלאכות מסורתיות שעדיין מתקיימות בה. לדוגמא: הדפסת ספרים בשיטה עתיקה, חידוש גגות הבתים לקראת החורף וטוויית חוטים. נשמע מעט מהקולות הרחוקים ונלמד שעבור הטיבטים היאק איננו רק הגדרה בתשבץ. נכיר מקרוב את ריקודי המסכות של הנזירים, מעט מהסמלים הנפוצים באומנות ואת "קבורת השמיים" – נוהג הקבורה המקובל בטיבט, הנראה כה מצמרר לזרים. נחתום את המיצג בהיכרות עם אומנות יצירת המנדאלות ומשמעותה ונשתתף בטקס בניית מנדאלה העשויה חול צבעוני

(ראו גם כתבותיי "בין קודש לחול", על טקסי בניית מנדאלות חול, כתבתי ב"מסע אחר", גיליון 143, אוגוסט 2003 ו"המרכבה של מילינדה", כתבתי על משמעות טקסי 'קבורת השמיים' "בדרך לשמיים" ב"חיים אחרים", גיליון 139, אפריל 2008 וב"מסע אחר", גיליון 174, מרס  2006).

 

6. "בשולי העולם" מסע לאורך מזרח דרך המשי, מדבר הטקלמקאן:

אי שם, ממערב לסין משתרע יתר העולם. זו הייתה נקודת המבט של קיסרויות סין הקדומות. אולם, אם גילויי אפשרויות הסחר הגלומות עם יתר חלקי העולם וההיכרות עם הסוסים החסונים מעמק פרגאנה שבמרכז אסיה, הבינו הסינים את חשיבות הנתיבים המאפשרים את הקפת מדבר הטקלמקאן. מאז, לצד הירתעותם מהערבות הפתוחות והנוודים הפרועים שהלכו בהן, עשו הסינים את כל שביכולתם כדי להשתלט על המרחבים ולאפשר את תנועת השיירות בו. תנאי השטח הקשים הם שהכתיבו את נתיבי השיירות ואת נקודות חנייתן. במהלך ההרצאה ניסע לאורך הנתיב המקיף את המדבר מצפון, למרגלות הרי הטיאן שן, ההרים השמימיים. נעמוד על טיב הסחורות שהועברו בדרך ועל אופן העברתן. כן נגלה שלצד סחורות, הועברו בדרך גם רעיונות, אמונות, תפישות עולם וסממנים אומנותיים. נבקר באתר המערות הבודהיסטיות מוגאו קו ונעמוד על חשיבות הכתבים העתיקים שהתגלו בו, בנאת המדבר טורפן (המקום השני הכי נמוך בעולם, שבו שורר האקלים הקיצוני ביותר בכל סין), בנוף האלפיני של ההרים הגבוהים, בנווה המדבר הגדול של קשגאר ובשוק הגדול שנערך בו מידי שבוע. כן נתוודע בקצרה אל בני המיעוטים הרבים החיים באזור מרתק זה שבו הכל נראה כה שונה ובאותה עת ממש גם כה מוכר.

(ראו גם: "האביב שמעבר לגבול" – על האוטונומיה המונגולית במערב סין. "מסע אחר", גיליון 203, יוני 2009, "מערבה מכאן" – על נאות המדבר המערביות ודרכי הסחר, "מסע אחר", גיליון 214. קומץ מצילומיי מהאזור מלווה את הכתבה "הבד הנחשק בעולם", "מסע אחר", גיליון 135 דצמבר 2002).


7. "דברי ימי טיבט" – בעקבות תהפוכות ההיסטוריה:

(הרצאה בשני חלקים)

רמת טיבט השוכנת בלב אסיה נחשבת אחד המקומות הנידחים ביותר עלי אדמות. האומנם הייתה ארץ זו סגורה ומסוגרת בפני זרים כפי שהיא מצטיירת כיום? הרצאה זו מהווה מעין סקירה גיאוגרפית היסטורית נרחבת היוצרת מצע נוח להבנת כלל האירועים וההתפתחויות ברמת טיבט מאז המאה ה- 6 לסה"נ ועד ימינו. נברר מיהם תושבי המרחבים העצומים הללו, מתי ובאילו נסיבות קיבלו על עצמם את הדת הבודהיסטית ומהי מערכת היחסים בין טיבט לבין תת יבשת הודו, כור מחצבתו של הבודהא. בהמשך נעמוד על טיב מערכת היחסים בין סין לטיבט מאז ימי קדם ועד ימינו ונגלה שהדברים אינם כה פשוטים כפי שהם נראים היום מעל גבי כרזות "שחרור טיבט". נזכיר את מסדרי הנזירים השונים ונעמוד על התהוותן של שושלות 'טולקו' (גלגולים מוכרים) חשובים כדוגמת הדלאי לאמה והפנצ'ן לאמה. נברר מאיזו שפה לקוח התואר "דלאי" ומדוע הוענק לבעליו ונשרטט קווים לשינוים הדרמטיים בטיבט מאז הכיבוש הסיני וגלותו של הדלאי לאמה ה- 14 בשנת  1959 ועד ימינו. מומלץ כי מפאת העומס וריבוי הנושאים תיערך הרצאה זו בשני חלקים.

(ראו גם כתבותיי "טיבט בין שמיים וארץ", "חיים אחרים", גיליון 113, פברואר 2006, ו"תורת המורכבות" ב"מסע אחר", גיליון 200 , מאי 2008).


8. "תולדותיו של עימות" – יחסי טיבט -סין בראי ההיסטוריה:

כולנו מכירים את הכתובות "Free Tibet" המופיעות על חולצות ותיקים ואת דמותו החייכנית של הדלאי לאמה מתנוססת על המרקע ומעל דפי העיתונים. אך מה אנו באמת יודעים אודות תולדות העימות המתמשך המתחולל ברמה הגבוהה בעולם? התחקות אחר אירועי העבר חושפת תמונה מרתקת ומורכבת של יחסים בני 1300 שנה לפחות בין סין לבין טיבט. מפתיע אולי לגלות שלא תמיד הייתה טיבט 'אחותה הקטנה' של סין וכי היו תקופות בהן איימה עליה משמעותית. אל תוך הקלחת הזו נמזגים כיבושי המונגולים, ניסיונות השתלטות נפאליים, העימות, המכונה "המשחק הגדול", בין רוסיה לבריטניה ולימים גם המהפכה הקומוניסטית בסין ומהפכת התרבות שבאה בעקבותיה. במהלך ההרצאה ננסה לסקור בזק את האירועים ההיסטוריים המרכזיים שהתוו ומתווים את תולדותיה של טיבט משחר קבלתה את האמונה הבודהיסטית ועד היום ואת יחסיה המורכבים עם סין עד חנוכת מסילת הברזל ללהאסה והפרעות הקשות לקראת מרוץ הלפיד במרץ שנת 2008, שקדם למשחקים האולימפיים.

(ראו גם כתבותיי: "הנה באה הרכבת", במגזין G, גלובס, 16.11.2006, "ברכבת על גג העולם" מסע אחר גיליון 183, דצמבר 2006, "תורת המורכבות – יחסי טיבט וסין" וכן "מוסד הדלאי לאמה, מאז ועד היום", מסע אחר גיליון 200, מאי 2008).


9. "טקסים בגג העולם" – טקסים ופולחנים בטיבט:

במהלך הרצאה זו נכיר כמה מהטקסים הטיבטיים הבולטים ונבאר את הקשר האדוק שבין אמונה לדת. נתוודע אל הרעיונות העומדים מאחורי דיאגרמות המנדלה המסוגננות ואל האופן בו מתנהלים טקסי המנדלה. נשתתף בחגיגה במנזר סאמיה שבטיבט (שהוא לפי המסורת המנזר הבודהיסטי הראשון שהוקם בה) הכוללת צ'אם – ריקודי מסיכות של נזירים. נכיר את האופן בו מסוגלות רוחות של ישויות גבוהות לבוא לידי ביטוי דרך גופן של מתקשרות ועל נוכחותן ומעמדן של אלו בחברה המקומית. לסיום נעמוד על אופן ביצוע טקסי המוות השונים למורי דת בכירים ולהמון העם הטיבטי. דרך תיאור הטקסים ונלמד על משמעותם עבור החיים.

(ראו גם כתבותיי "בין קודש לחול", על טקסי בניית מנדלות חול, כתבתי ב"מסע אחר", גיליון 143, אוגוסט 2003, כתבותיי על משמעות טקסי 'קבורת השמיים' "בדרך לשמיים" ב"חיים אחרים", גיליון 139, אפריל 2008 ו"המרכבה של מילינדה", "מסע אחר", גיליון 174, מרס 2006 וכן "מגרשות השדים" ב"מסע אחר", גיליון 158, נובמבר 2004).

 

10. "חלקת אלוהים קטנה" –  מסע בגיאורגיה:

אגדה גיאורגית עתיקת יומין גורסת כי הגיאורגים זכו באותו חבל ארץ שאלוהים שמר לעצמו. אירוניה מסוימת ניתן למצוא בעובדה שארץ זו, אף שהיא פורייה ביותר ויפת נופים, בהיותה נמצאת על צומת הדרכים הגדולה שבין אירופה לאסיה שבה ונכבשה פעם אחר פעם. צבאות זרים שטפו אותה ממזרח, מדרום, ממערב ומצפון תוך שהם חומסים את האוכלוסייה ופוגעים קשה בתרבותה. בהזדמנויות רבות עמדה גיאורגיה על זכות עצמאותה ואף ידעה ימים בהם הייתה לאימפריה מקומית חזקה שהעניקה חסות לשרידי בית המלוכה הביזאנטי, אולם בפעמים רבות אחרות בהבינה את מקומה על במת ההיסטוריה שאפה להתכופף כסוף ולא לעמוד איתנה כארז פן תישבר. בנטייתה, פנתה גיאורגיה בדרך כלל אל המערב, שאליו באופן דומה ושונה היא פונה גם היום, מאז הפיכתו השקטה של מיכאל סקאשווילי. יחד נצא לסיור ברחבי המדינה, נסקור את מקורותיו השבטיים של העם הגיאורגי, את אופן הפיכתם לעם מלוכד, את נסיבות קבלתם את הנצרות, שפע תהפוכות היסטוריות ואת ימי 'תור הזהב' של המלך דויד הבנאי והמלכה תמרה (שלה ככל הנראה נכתב האפוס הלאומי "עוטה עור הנמר" מאת רוסטאוולי). נבקר במנזרי לאורה קדומים, בכנסיות רבות, בערי מערות חצובות במצוק, ונעפיל במעלה 'הדרך הצבאית' על עבר קו פרשת המים של הקווקז הגבוה בואך הגבול הרוסי.

(ראו גם כתבותיי: בגיליון מטיילים מס' 93, "גאורגיה" מבית "מסע אחר" אוגוסט 2006, "תור זהב חדש" ב- מגזין G, גלובס, 5.6.2005 וכתבתי "הצלב של נינו", במסע אחר, גיליון מס' 190, יולי 2007 ( 

 

11. "המדינה הנוצרית הראשונה בעולם" – מסע בארמניה:

ראשיתו המזוהה של העם הארמני היא בממלכת אוררטו הקדומה ששלטה עד המאה השישית לפנה"ס על שטח נרחב הכולל את מזרח תורכיה, ארמניה, חלקים מאד'רביגאן וצפון איראן של היום. מאז עבר העם תהפוכות רבות, אולם נראה כי בכל זאת משהו מתודעתו הלאומית, השואפת לעד להיבדלות ולייחוד נשמר ברצף. לא ייפלא שהרצון התמידי למדינה עצמאית שתאפשר את ההיבדלות הקימה על הארמנים את שונאיהם והובילה לטבח של ממש בימי מלחמת העולם הראשונה. ארמניה הייתה המדינה הראשונה בעולם לקבל עליה את הנצרות כדת מדינה. לצד אפוס ההתנצרות המרתק ניתן להעלות השערה כי גם במעשה זה ביקשה ארמניה להעצים את ייחודה ולהדגיש את העדר שייכותה לפרסים במזרח ולרומאים במערב. שמירתה על מעמד של ממלכת חיץ נבדלת וניטראלית הייתה אחת הדרכים היחידות לשמור על עצמאותה החלקית. בהרצאה נצא למסע הסוקר את ההיסטוריה ההפכפכה והסבוכה של ארמניה. נעמוד על מקור שמם של הארמנים, נתוודע אל סיפור התנצרותם. נדון בארכיטקטורה המיוחדת המאפיינת אותם ונבקר בכמה כנסיות ומנזרים, נתרשם ממראות האררט המתנשא בערגה מעבר לגבול התורכי, נדון בסיבות לטבח העם וננסה לברר מדוע אין מדינת ישראל מכירה בו באופן רשמי (ראו גם כתבותיי "שואה של אחרים", במגזין "מסע אחר", גיליון 199, אפריל 2008, "עם באמונתו יחיה", במגזין "מסע אחר", גיליון 218, נובמבר 2009).

 

12. "עץ החיים" – משמעויות וגלגולים:

ההרצאה תתמקד בבירור אופני התייחסות שונים אל העץ במרחב התרבותי המשתרע בין הודו לישראל. במהלך ההרצאה נדלג הלוך ושוב בין חופי הים התיכון לחופי המפרץ הפרסי ומפרץ בנגל ונסקור אלמנטים מקודשים, בתרבויות מסופוטמיה הקדומות, בפרס, בדתות הודו – ההינדואיזם והבודהיזם, ובדתות המונותיאיסטיות – ביהדות, בנצרות ובאסלאם. תוך כדי כך נתמקד במעמד המיוחד שזוכה בו העץ בכל התרבויות שצוינו. נשמע סיפורים רבים בהם מוזכרים עצים וננסה לעמוד על קוויים משותפים לכולם. נעמוד על תיאורי גן העדן הפרסי והתנ"כי, תוך ניסיון להבין מה מקומם של העצים באותו מודל מסוגנן. נדון בקשר שבין 'עץ החיים' לצלב הנוצרי וננסה לברר מדוע דווקא הצלב נבחר לשמש כסמל הנצרות והאם הוא סמל מוות או סמל חיים. נבדוק מדוע הגיע הבודהא להארה דווקא בהיותו יושב תחת עץ ונרחיק לכת בניסיון לברר האם קיים קשר בין תיאור גן העדן בספר בראשית לבין קומפלקס הטאג' מאהל בהודו. ייתכן ונחתום את ההרצאה באזכור פולחנים מיוחדים הקשורים בעצים ובסיפורים אודות קדושתם של עצים מיוחדים.

 13. "האומנם בשם האהבה?" – על התפתחות מבני הקבר המוסלמים בהודו ומשמעויותיו של הטאג' מאהל

במהלך המאה ה- 12 התיישבו לראשונה מוסלמים בצפון הודו. הם הגיעו אל מדינה שבה גופו המת של האדם מאבד את משמעותו, או שנכון יותר לומר – משמעותו היחידה היא כליה – בדרך כלל בלהבות מוקד השריפה. המוסלמים, לעומת זאת, ביקשו לשמר את זכרו של הנפטר על ידי הקמת מצבות המציינות את מקום הקבורה שממנו עתידים להגיח השבים לתחייה ביום הדין המיוחל.

במרוצת ההיסטוריה החלו להיבנות בהודו מבני קבר מוסלמים מהודרים ומונומנטאליים. המבנים, שניבנו על פי עקרונות מוסלמיים פרסיים ומרכז אסיתיים ניכרים בהשפעה מקומית ברורה ולפיכך באים בהם לידי ביטוי שילובים הייחודיים להודו בלבד ולא מעט חידושים.

מבני הקבר הלכו והשתכללו. במרוצת הזמן כללו לא רק את המבנה עצמו אלא מתחם שלם, המוקף בגן ובחומות. מתחם הקבר המפורסם ביותר הוא הטאג' מאהל, שמקובל לומר כי נבנה בשם האהבה. במהלך ההרצאה נסקור את התפתחותם הקברים, את הקווים המאפיינים אותם, ואת משמעויותיהם המורכבות. לסיכום, ננסה לברר האם אכן נבנה הקבר, המהווה היום את סמלה המובהק של הודו בשם האהבה, או שמא מניעים אחרים עמדו בראש מעייניו של בונהו?

(ראו גם כתבתי "זה לא את, זה אני", ב"מסע אחר" גיליון מס' 206, נובמבר 2008)

 14. "ממלכת הפונטוס הנעלמה" – הרי הקצ'קר בצפון מזרח תורכיה

אי שם במזרח הרי הפונטוס ישנו רכס גבוה ונפרד מיתר השרכסים על ידי נהר צ'ורו השוצף – רכס הקצ'קר. הרי הקצ'קר גולשים בתלילות אל הים השחור. בעצירתם את ענני הגשם העולים ממנו נוצרים במדרונותיהם הצפוניים תנאים אקלימיים ייחודיים, כמעט סוב טרופיים. בשל המחסום הטופוגרפי הקשה לחצייה נמנעו גם רוב כובשיה של אסיה הקטנה להגיע אל האזור. היוונים התיישבו לאורך החופים כבר בעת המוקדמת ואילו משך כל תקופת השלטון הסלג'וקי נותר האזור עצמאי. חיו בו מיעוטים קווקזיים בעלי שפה ומנהגים מיוחדים ולימים קמה בו ממלכת טרבזון הביזאנטית. האזור נפל בידי העות'מאנים רק בשלהי המאה ה- 15 ורק אז הגיע אליו דת האיסלאם. בעקבות מהפיכת אתא טורכ עבר האזור שינויים דרמאטים. לצד פסיפס אנושי מרתק והיסטוריה רבת תהפוכות מציע הקצק'ר נופים מגוונים מרהיבים, אתרים היסטוריים ציורים, כפרים עונתיים המשמשים רק לחלק מהשנה, פריחה אביבית מסחררת ושלכת סתווית ססגונית

(ראו גם כתבתי "לא זה לא שוויץ", במגזין סוף שבוע של הגלובס, בתאריך 29.5.08).

15. "דרום עמוק" – מסע בקצה הדרומי של תת-יבשת הודו:

שטחה של תת יבשת הודו גדול יותר משטחה של אירופה. עם זאת במערב נוטים לא אחת להתייחס אליה כאל חטיבה גיאוגרפית ותרבותית אחת. בהרצאה זו נערוך מסע נופי ותרבותי בשני מחוזותיה הדרומיים של תת היבשת – טמיל נאדו וקראלה. נתחיל בחופי מפרץ בנגל ונמשיך דרך ערי בירה קדומות, מקדשים המהווים קומפלקסים ארכיטקטוניים עצומים שסביבן נכרכים סיפורים מיתולוגיים, מסעות עליה לרגל ושירי משוררים. נמשיך דרך שדות האורז הפוריים בדלתת נהר הקאוורי ונעפיל אל מרומי הרי הגאטס שם נעמוד על משמעות הפסגות בשירת האהבה, נכיר את יערות עד ואת מטעי התה המוריקים. מהרי הגאטס נגלוש מערבה, למחוז קראלה במדרונות המהווים את גני התבלינים הגדולים בעולם, אל עבר חופי הים הערבי. נבקר בכפרים נידחים בהם מתקיימים טקסים שמקורם בתקופה המוקדמת להגעת ההינדואיזם לאזור, נכיר את נופי תעלות המים ועצי הקוקוס הנטויים עליהן ונבקר בקוצ'ין – עיר מוצאם של הקהילה הקוצ'ינית וכור מחצבתה של הנצרות בהודו (ראה כתבותיי: גיליון מטיילים מס' 109, "דרום הודו" מבית "מסע אחר", ינואר 2009, "הודו של מטה, מגזין G מבית גלובס, 18.2.2010)

כתבות של יותם יעקבסון:

צלם: