תפריט עמוד

מלון דריסקו: בסלון עם מרק טווין

שתפו:

מלון דריסקו ההיסטורי חוגג בימים אלה 160 שנה להקמתו, וזו הזדמנות מצוינת לבלות לילה במלון הכי יפה בתל אביב

עודכן 20.10.26

יש מקומות שחווית החופשה מתחילה כבר בדרך אליהם, ויש מקומות שהם בועה בה אפשר להתנתק מהעולם שבחוץ. מלון דריסקו, שמציין בימים אלה 160 שנה להקמתו, משתייך לקבוצה השנייה. בדרך, כשעוברים ברחוב אילת המוזנח, קשה להאמין שעוד רגע מגיעים לפנינה ארכיטקטונית שהיא בועה של שקט ושלווה. אבל זה בדיוק מה שמרגישים כשנכנסים לרחוב אוארבך במושבה האמריקאית-גרמנית. זהו רחוב שקט ופסטורלי עם בתי העץ ניו אינגלנדיים ובתי אבן טמפלרים. מלון דריסקו, במבנה השלישי ברחוב, שוכן במבנה אבן מפואר בצבע צהוב-חמאה, עם אכסדרת עמודים בכניסה, חלונות מקושתים ותריסי עץ – כל אלה יזרקו אתכם למחוזות רחוקים. מהר מאוד גילינו שיש כאן הרבה יותר ממבנה יפה. זהו מלון עם היסטוריה מרגשת ונוף נהדר, ו-24 השעות שבילינו בו היו גדושות ביופי, פינוקים, טיולים רגליים ואוכל משובח – כל מה שצריך בשביל להתנתק מהשגרה.

ראשיתו של המלון, כמו גם של המושבה האמריקאית כולה, הוא ב-1866, אז הגיעו לכאן 40 משפחות אמריקאיות שהשתייכו לכנסיית המשיח, במטרה ליישב את ארץ ישראל ולהביא את הגאולה. ביו המתיישבים היו האחים ג'ורג' וג'ון דריסקו, שבשונה מחבריהם שפנו לחקלאות החליטו להקים מלון שיארח צליינים בארץ הקודש. ארבע שנים מאוחר יותר, האחים מצאו עצמם חסרי כל ומכרו את המלון לארנסט הרדג, מלונאי מכת הטמפלרים, אשר העניק למלון את השם "מלון ירושלים" משום שהוא שימש כתחנת עצירה למי שהגיע לנמל יפו בדרכו לירושלים. הרדג הפך את מלון ירושלים למלון יוקרה מהודר, אשר חדריו נקראו על שם 12 שבטי ישראל, נביאים ודמויות מהתנ"ך. המלון זכה עד מהרה להצלחה מסחררת ואירח בין כתליו דמויות מפורסמות ואורחים רמי דרג, ובהם פמליית הקיסר וילהלם השני, הסופר מארק טוויין והכומר תומס קוק, שהקים את חברת הנסיעות הראשונה בתקופה המודרנית והוביל סיורים מסביב לעולם, שניהם התארחו במלון לעתים קרובות.

סלון מארק טוויין. פעם היה כאן הבר הראשון ביפו | צילום: סימי שאואר

סלון מארק טוויין. פעם היה כאן הבר הראשון ביפו | צילום: סימי שאואר

ב-1940, בזמן מלחמת העולם השנייה, המלון עוקל על ידי הבריטים שהפכו אותו למפקדה צבאית. בהמשך, לאחר גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל, המלון עבר כמה גלגולים פחות זוהרים – בין היתר, הוא שימש כבית מחסה לפליטים וכמטה של משרד החינוך, עד שהוא ננטש סופית בראשית שנות השישים ועמד נטוש במשך יותר מארבעה עשורים. בשנת 2006 הבניין החל לעבור תהליך שיקום ושימור ארוך, בהובלתו של האדריכל ארי שאלתיאל, שהקפיד לשמר את הארכיטקטורה הייחודית של המבנה ואת ציורי הקיר.  ב-2018 נפתח המלון, שכולל גם את מבנה העץ ההיסטורי של בית נורטון (בו שכנה בעבר מסעדת "קרן" המיתולוגית), וחמש שנים מאוחר יותר הוא התקבל כחבר בארגון המלונאות היוקרתי Relais & Châteaux. ההיסטוריה נוכחת בין כתלי המלון, ואחד המקומות בהם תוכלו להתרשם מהעבר המפואר של המבנה הוא סלון מארק טוויין שבקומת המרתף. הסלון שהוקם ב-1925 היה לבר הראשון ביפו, וקירותיו עוטרו בציורי קיר אשר שוחזרו במסגרת תהליך רסטורציה מורכב.

סלון מארק טוויין עם הקירות המאויירים

סלון מארק טוויין עם הקירות המצויירים | צילום: אסף פינצ'וק

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

נהג המונית שלקח אותנו למלון חזר והדגיש בפנינו שמלון דריסקו הוא בוטיק. "לא סתם בוטיק כמו כל המלונות שקוראים לעצמם בוטיק אלא באמת בוטיק". כשהגענו למלון גילינו שהוא לא טעה. זה ניכר כבר בכניסה – שוער שפותח עבורנו את הדלת, צוות קבלה ידידותי, ניקיון מופתי וריח נעים. עוד לפני שעלינו לחדר הוזמנו ליהנות מקבלת פנים בלובי, שכוללת משקאות (גם אלכוהוליים), פירות ופיצוחים ועוגות. לזה התלוותה הזמנה ליין בשקיעה על גג המלון.

חדר סטנדרט במלון. גם בחדרי הסטנדרט יש מצעי כותנה מצרית צחורים וכורסאות מפנקות

חדר סטנדרט במלון. גם בחדרי הסטנדרט יש מצעי כותנה מצרית צחורים וכורסאות מפנקות | צילום: אסף פינצ'וק

כשפתחנו את דלת החדר בקומה השלישית ציפתה לנו הפתעה  – הים נשקף במלוא הדרו מהחלונות הגדולים והמרפסת. לא העלינו על דעתנו שמהקומה השלישית של מלון שלא נמצא בקו הראשון לים ניתן לראות כל כך טוב את הים, וגילינו לשמחתנו שאפשר לראות אותו אפילו מהמיטה. הים, יש לציין, לא נשקף מכל החדרים – מחלקם תראו את החצר הפנימית החמודה של המלון ומאחרים את יפו העתיקה. לא רק הים היה משמח. החדר יפהפה ומרווח, עם רצפת עץ, כורסה מפנקת, מיטה גדולה נוחה במיוחד ואריחים מצוירים בחדר הרחצה. חיכינו לנו כאן הרבה פינוקים קטנים – מצעים נעימים במיוחד מכותנה מצרית, חלוקי רחצה רכים, טלוויזיה חכמה, מכונת נספרסו עם קפסולות, שוקולדים משובחים של לאונידס ואפילו מיני בר מאובזר בחינם. גם חדר הרחצה היה מאובזר לעילא, כשבנוסף לתמרוקים איכותיים היו בו פריטים של רואים בשגרה בחדרי מלון – מצמר גפן להסרת איפור, דרך אלכוג'ל ועד לקרם ידיים.

חדר עם מרפסת ונוף לים | צילום: סימי שאואר

חדר עם מרפסת ונוף לים | צילום: סימי שאואר

לא רק עם הפרטים הקטנים יש כאן דגש, אלא גם על השירות. רעבים ולא רוצים לצאת מהחדר? תוכלו להזמין לחדר מנות ממסעדת המלון, עליה יורחב בהמשך (אם כי היה נחמד אם היתה אפשרות להזמין גם מנות קצת יותר פשוטות). מבלים ברופטופ ורוצים כוס משקה? אין בעיה, תוכלו לצלצל בפעמון ולהזמין קוקטייל לגג. יוצאים בערב? כשתחזרו תגלו שהודות לשירות Turn Down Service, החדר מסודר ומתוקתק.

מרפסת עם נוף עירוני | צילום: אסף פינצ'וק

מרפסת עם נוף עירוני | צילום: אסף פינצ'וק

ג'ורג' ו'ג'ון – הדובדבן שבקצפת

מסעדת המלון, ג'ורג' וג'ון, בהובלתו של השף ירון פישניאק, נחשבת לאחת הטובות בארץ, ועבור רבים היא מהווה סיבה בפני עצמה להתארח פה. פישניאק יוצר מטבח עונתי, עם מנות שמשלבות מטבח מקומי עם קלאסיקות מהמטבח האירופי. במרפסת הרומנטית של המסעדה, אפשר ליהנות משקט ושלווה, אבל גם מהארכיטקטורה המיוחדת של המבנה עם תריסי העץ.

ארוחת הערב, הפתוחה גם למי שאינו אורח המלון, היתה מהטובות שאכלתי. בדרך כלל אני נמנעת מאכילת בשר ודגים אבל הפעם הרשיתי לעצמי להתפנק ונהניתי ממנה שמימית של טרטר דג ים עם קונסומה שזיפים ולמון גראס, עם שקדים קלויים וקציפת שמן זית, שכל אחד ממרכיביה היה נפלא והשלם עלה על סך חלקיו. המנה העיקרית – פילה בקר בדמי גלאס ויין אדום, עם גראטן תפוחי אדמה – היתה מעולה. בתפריט הלא רחב יש עוד מנות שנראות מפתות כמו סלמורחו – עגבניות וחצילים בלהבה עם סטראצ'יאטלה מעושנת ובייגל ירושלמי, או אניילוטי – כיסוני פסטה ממולאים בריוטה ביתית ובר בלאן, עם חמאה חומה. יחד עם זאת המבחר לטבעונים דל וכולל סלט עלים נהדר (אותו ניתן להזמין ללא גבינה), ופסטה עם עשבי תיבול שכלל לא מופיעה בתפריט. בעיני, במסעדת שף שמכבדת את עצמה, ראוי שתהיה לפחות מנה עיקרית טבעונית אחת, שמופיעה בתפריט ושתאפשר גם לטבעונים להתענג מהארוחה ולא להרגיש שהסתפקו בתחליף.

טורטליני לאבנה וריקוטה במסעדת ג'ורג' וג'ון | צילום: אנטולי מיכאלו

טורטליני לאבנה וריקוטה במסעדת ג'ורג' וג'ון | צילום: אנטולי מיכאלו

הקינוחים שניסינו  – פלאן קרם וניל וטונקה עם קרם קרמל קלמנטינות וקינוח מפתיע של דלעת (קרם דיפלומט תפוזים, עוגת סולת ודלעת, פרלינה גרעיני דלעת וגלידת יוגורט) – היו שניהם נהדרים והיוו סיום מושלם לארוחה. לצד האוכל תוכלו לטעום מתפריט ההינות העשיר של המסעדה, או ליהנות מתפריט קוקטיילים איכותי אך מצומצם – אני אהבתי את BEES KNEES שמבוסס על ג'ין, לימון ודבש.

ארוחת הבוקר המצוינת כלולה במחיר האירוח, ומוגשת לאורחים בלובי המלון. אל תצפו לבופה עמוס – המנה העיקרית מוגשת לשולחן, ואליה מתווסף מגש של פתיחים, עם צלחות קטנות של סלט ירקות ועלים, גבינות, סלמון מעושן, סלט טאבולה וסלט ביצים. את המנה העיקרית בוחרים מתוך תפריט ובו, בין היתר, ביצים בשלל צורות הכנה, פריטטה פסטה ואגז בנדיקט. מנה של שקשוקה חצילים ופקורינו נראתה מבטיחה בתפריט אבל היתה חריפה מדי. היא הוחלפה מיד בטוסט אבוקדו עם ביצה עלומה, שהיה מצוין. מלבד המנות שמגיעות לשולחן (ביחד עם הקפה), יש מזנון קטן עם מיצים טבעיים, לחמים ומאפים, יוגורטים, פירות, גרנולה, עוגות. אהבתי במיוחד שבשולחן נפרד היו מנות נטולות גלוטן, ובהן מאפים, עוגות ועוגיות ודייסה.

חלל הכניסה של הדריסקו, בו מוגשת ארוחת הבוקר

חלל הכניסה של הדריסקו, בו מוגשת ארוחת הבוקר | צילום: אסף פינצ'וק

המיקום הכי טוב בתל אביב

אמת, החדר המפנק,  הנוף לים והאוכל המשובח לא מספקים הרבה סיבות לצאת. מי שלא מסתפק באלה ימצא כאן גם חדר כושר מאובזר וחדר טיפולי ספא.  מצד שני, אנחנו באחד המיקומים הטובים בתל אביב-יפו, עם כל כך הרבה מה לעשות במרחק הליכה קצרצרה. המלון נמצא, כאמור, בלב המושבה האמריקאית-גרמנית, שמזמינה לסיור ארכיטקטוני קצר. בימים חמישי ושבת מתקיים סיור מודרך בשכנה ללא תשלום לאורחי המלון.

בית ידידות מיין, אחד המבנים היסטוריים במושבה האמריקאית בסמוך למלון. מאחור ניתן להבחין בצריח של כנסיית עמנואל | צילום: סימי שאואר

בית ידידות מיין, אחד המבנים היסטוריים במושבה האמריקאית. מאחור ניתן להבחין בצריח של כנסיית עמנואל | צילום: סימי שאואר

במרחק 5 דקות הליכה מהמלון נמצא מתחם נגה, עם המזרקה היפה בחזית של תיאטרון גשר. זהו מתחם תוסס עם הרבה מסעדות, חנויות וברים, גלריות וחנויות עיצוב וחנות ספרים מקסימה. חמש דקות הליכה לכיוון השני ואתם בפארק המסילה. בשבת בערב הפארק היה מלא בעוברים ושבים, כאלה שיצאו להליכה או לסיבוב עם הכלב. בהמשך הפארק יש כמה בתי קפה, מסעדות וברים, וגם הגלידריה הפופולרית של אייל שני. עוד במרחק הליכה קצרה (עד כ-20-15 דקות) – שוק הפשפשים, יפו העתיקה, מתחם התחנה, נווה צדק, פארק צ'ארלס קלור וחוף הים. במרחק דקות הליכה ספורות נמצאת תחנת הרכבת הקלה אליפלט, וזה יתרון גדול למי שכמונו מעדיף להימנע מנהיגה בתל אביב, מבעיות חניה ומתשלום (הלא זול) על חניה במקום.
ב-24 השעות בהן בילינו במלון, הצלחנו לאזן בין הליכות מרובות באזור לבין בילוי בחדר המפנק שלנו, שהיה תענוג לחזור אליו כשהרגליים עייפות.

השורה התחתונה: מלון דריסקו הוא מלון היסטורי יפהפה שממוקם באחד המיקומים השווים בתל אביב – יפו, עם שירות מוקפד, אוכל משובח והרבה תשומת לב לפרטים הקטנים. המחיר הופך אותו לכזה שמתאים לחגוג בו אירוע מיוחד, אבל הודות לשלל הפינוקים שמקבלים ללא תוספת תשלום (כמו המיני-בר, הפינוקים בלובי בצ'ק אין והיין על הגג), הוא מספק תמורה מעולה למחיר.

 

גילוי נאות: הכותבת התארחה במלון בהזמנת המלון וללא תשלום.

יפו החדשה ישנה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו: