אחרי 12 ימים (ולילות נטולי שינה) של המלחמה מול איראן, כל מה שרצינו זה קצת שקט. חמישה ימים אחרי החזרה לשגרה, כשעשינו את דרכנו, זוג ושתי בנות, לחוות נאות, עוד הייתי סקפטית לגבי האפשרות להיכנס לרגיעה אמתית בארץ מדממת. כמה שעות מאוחר יותר, בבריכת השכשוך הצמודה לבקתת האבן, מול המצוקים המרשימים שמעל נחל באר-חיל שעובר למרגלות החווה, כבר הספקנו לשכוח שהיתה מלחמה. הצלחנו להרגיש משהו שהרבה זמן לא חווינו – נוכחות ברגע, כזו שאפילו הצליל העמום של המכוניות שעוברות בכביש 40 הסמוך לא הצליחה לפגום בה. רק בשביל התחושה הזו, שחווינו במשך כעשרים שעות ברציפות, היה שווה להדרים.
לקריאה נוספת:
את חוות נאות הקימו בשנת 2003 לאה וגדי נחימוב, שעבדו בעיר הגדולה וחלמו על חיים אחרים לפני שהחליטו לעבור לשטח ריק ומוקף גבעות באמצע הכלום. צריך הרבה אומץ והרבה חזון בשביל לגור עם שישה ילדים (ובהם תינוק בן שנה ונערים בגיל ההתבגרות שמשוועים לחברה), 50 גדיות ועדר כלבים באוהל באמצע המדבר, רחוק מהכל, בלי חשמל, מים או חיבור למערכת הביוב. בהתחלה הם היו נוסעים להביא מכליות של מים, ורק אחרי חודשיים התחברו לצינור המים והחיים נהיה קצת יותר קלים. אחרי שנה כבר עמדה במקום בקתת האירוח הראשונה, ובמקביל, המחלבה הוקמה וכמותה גם החנות הקטנה בה נמכרו הגבינות המופלאות שלאה מגבנת.
דיר העיזים של חוות נאות | צילום: באדיבות חוות נאות
עם השנים המקום הלך והתרחב והיום יש כאן מתחם תיירות שליו אך משגשג שכולל שלוש בקתות אירוח זוגיות ושתיים משפחתיות, מתחם לינה בצינורות למטיילים שתקציבם מוגבל, בקתת אירוח למשפחות גדולות או קבוצת חברים, בריכות שכשוך, דיר עזים ובית קפה-מסעדה. בקרוב תיפתח שוב חנות הגבינות שנסגרה בתקופת הקורונה.
הבקתות משתלבות בסביבה ומרוחקות זו מזו | צילום: סימי שאואר
בבריכת השכשוך, תחת שמים זרועי כוכבים
הבקתות מרוחקות זו מזו, כך שגם כשנמצאים בחוץ לא ממש מבחינים בהן וגם לא שומעים את דייריהן. הבקתה בה התארחנו, בקתת טליה, היא בקתה מזמינה ומרווחת שמעוצבת בטוב טעם (לאה, שמתגלה כאישה רבת כישורים, אחראית על העיצוב), כשהכל הרמוני ושום דבר הוא לא יותר מדי. למרות תחושת השאנטי המתבקשת במקום כזה, לא מעגלים כאן פינות וניכרת תשומת לב לכל הפרטים הקטנים. בבקתה יש חדר שינה עם מיטה נוחה שמולה ניצב חלון שמשקיף לנוף המדברי שמאוד כיף להתעורר מולו בבוקר (אם אתם לא אוהבים שקרני השמש מאירות אתכם בבוקר, הסיטו את הווילונות). יש גם ספריה ובה ספרים טובים, מגזיני טבע וטיולים ומשחקי קופסה. טלוויזיה אין, ובעיני זה פלוס ענקי שתרם לתחושת ההתנתקות המבורכת.
החלל המרכזי כולל שתי מיטות לילדים, פינת אוכל ומטבח מאובזר בכל מה שצריך – מקרר (שבו יחכו לכם בקבוק מים קרים ובקבוק חלב עזים מהחווה), כיריים חשמליות, טוסטר אובן, ארונות הגדושים בכלי אוכל וכלי בישול, מכונת קפה עם קפסולות, תיונים ואבקת שוקולית לילדים, שמן זית ותבלינים. מזל שהגענו מצוידים באוכל מהבית – ככה לא היה שום צורך להיכנס לרכב מרגע שהגענו לשטח החווה ועד לעזיבה.
המטבח ופינת האוכל בבקתה המשפחתית
בבקתה היה גם חדר רחצה מרווח במיוחד, עם מקלחת זוגית כפולה (ככה שאם יש ילדים קטנים, שניהם יכולים להתקלח במקביל אחרי הטבילה בשכשוכית). גולת הכותרת נמצאת מחוץ לבקתה – מרפסת מחופה בגג כפות תמרים עם שולחן אוכל וכסאות (גם אם אלה כסאות פלסטיק שפחות מתאימים לתפאורה המדברית שמסביב), ולמרגלות הבקתה – ערסל, שכחובבת ערסלים מושבעת אני יכולה להעיד שהוא הנוח ביותר שהתנסיתי בו, ובריכת שכשוך (מגודרת, מסיבות בטיחות) המעוצבת כגב מים מדברי והיתה גדולה מספיק כדי להכיל את ארבעתנו בנוחות. ליד בריכת השכשוך יש פינת מדורה קטנה וסביבה פינת זולה. מי שרוצה, יכול להצטייד במקום בעצים ולהדליק מדורה.
בקתת טליה מבחוץ | צילום: סימי שאואר
גם ביום חם נהנינו לבלות את מרבית זמננו בחוץ – בבריכת השכשוך, במרפסת המוצלת ובערסל – ולברך על כך שאנחנו לא נוטפים בלחות של מישור החוף. בערב היה ממש נעים, והרגשנו שאנחנו יכולים, אחרי התקופה מורטת העצבים שעברנו, לנשום שוב. בלילה, כשטובלים עם האנשים שהכי אוהבים בבריכת שכשוך, ומסתכלים על השמים זרועי הכוכבים שמעל, כאלה שאפשר לראות רק במדבר, נזכרים שלא תמיד צריך לעלות על מטוס בשביל להתרגש, ושאלה בדיוק החומרים שמהם מורכב האושר.
בבוקר התעוררתי לקול קריאת התרנגול. תאמינו או לא, זה היה מאוד משמח, כי יכולתי לצאת החוצה כשכולם עוד ישנים, לראות את החווה מוארת באור הרך של הבוקר, להשקיף על השועלים שרצים בערוץ הנחל, להקשיב לציוץ הציפורים (יש כאן הרבה כאלה, בעיני הלא מיומנות זיהיתי זנבנים וטריסטרמיות) ולזמזום הדבורים (קחו בחשבון שגם הן כאן) ולבהות בנוף.
המצוקים הנשקפים מחצר הבקתה | צילום: יניב שאואר
מה אוכלים
באופן מפתיע ולמרות המיקום המדברי, במרחק נסיעה קצרה מחוות נאות יש כמה מקומות (ואפילו טובים) לאכול בהם, בין אם בטללים, ממש בסמוך, ובין אם קצת יותר דרומה, במדרשת בן גוריון. אבל ההמלצה שלי היא לאכול את ארוחת הבוקר והצהריים בחווה, ולהצטייד מראש במצרכים לארוחת הערב, כך שלא תצטרכו לצאת. במרכז החווה, בקרון רכבת משוחזר, נמצא ביסטרו הקרון. התפריט בו מצומצם יחסית אבל משובח וכולל סלטים, כריכים ומנות חלביות אשר חלקו מבוססות על הגבינות המיוצרות במקום. בנוסף לפלטת גבינות, תוכלו לטעום פה סלט קיסר נהדר עם ביצה רכה מושלמת, טוסטוני קרואסון ושבבי פרמזן. יש גם מנה מצוינת שלל פטריות על חלת בריוש ברוטב חמאת לימון ופרמזן, כריך אבוקדו משובח, סנדוויץ קרואסון עם זוקיני קלוי, פרמזן ופטריות פורטובלו צלויות. יש גם קינוחים טובים, כמו קראמבל תפוחים או גלידת וניל עם טחינה, סילאן, פיסטוק ושערות חלבה, וגם השייקים מצוינים. את כל אלה תוכלו לאכול לארוחת בוקר או צהריים, אבל אם תעדיפו, תוכלו לקבל לחדר ארוחת בוקר קלאסית שכוללת גבינות עזים, סלט, לחם, ביצים (לא מבושלות, כך שתוכלו להכין אותן איך שאתם אוהבים), ריבה, חמאה, ירק מבושל, זיתים, מיץ טבעי ועוגיות.
גדי ולאה נחימוב בחוות נאות | צילום: פרטי
בתוך הקרון מוכרים פריטי מזון שיעזרו לכם לסגור פינה או להשלים את ארוחת הערב – גבינות תוצרת החווה, קרקרים מצוינים, ממרחים, עוגיות וקרטיבים טבעיים של פלאטס. יש גם מעט בשרים במקרר למי שרוצה, ומקרר יינות אדומים. בחנות מוכרים גם מעט מתנות ומזכרות, כמו סבונים טבעיים של פארן וכלי קרמיקה יפהפיים שיוצרת אחת העובדות במקום.
קרואסון מפנק בביסטרו הקרון | צילום: מירב דבש
לילה בצינור
בנוסף לבקתות האירוח, יש בחווה בקתה בשם חברותא, שמיועדת למשפחה מורחבת או לקבוצת חברים. בבקתה יש שלוש יחידות אירוח נפרדות שלכל אחת מהן שירותים ומקלחת משלה, ובנוסף יש בה מטבח מצויד עם פינת אוכל, סלון עם פינת ישיבה, מרפסת עם פינת אוכל וגריל, בריכת טבילה גדולה ופינות ישיבה.
בקתת חברותא מץאימה למשפחות גדולות או לקבוצת חברים | צילום: שרית גופן
חווית לינה מסוג אחר לגמרי מוצעת במתחם "צוותא". לפני כחמש שנים החליטו בעלי המקום למצוא פתרון לינה למטיילים דלי תקציב, כאלה שרוצים מקום נוח להניח בו את הראש אחרי יום של טיולים באזור, אז הם הגו את הרעיון של לינה בצינורות ענק שבמקור יועדו להובלת מים. בתוך הצינורות הממוזגים יש מיטה זוגית נוחה (יש מצעים ומגבות) וחלון גדול שממנו תוכלו להשקיף על המרחבים המדבריים שמסביב (יש גם וילון אטום שנותן פרטיות מלאה). שני צינורות ניצבים מעל האחרים ויש להם מרפסת קטנה שמשקיפה לנוף. השירותים והמקלחות המדוגמים נמצאים במתחם משותף מחוץ לחדר תוכלו לבחור בין מקלחת עם גג למקלחת תחת כיפת השמים. עיקר העניין מתרחש מחוץ לצינורות, שם יש בריכת טבילה גדולה, פינת ערסלים, פינות ישיבה ופינת מדורה גדולה. גדי ולאה ראו בעיני רוחם מקום מפגש והיכרות למטיילים מהארץ והעולם, ולכן יש גם חלל סגור, מעוצב, נעים וממוזג, שבו מטבח משותף, מצויד לבישול עצמי, וסלון מזמין עם ספריה, פסנתר, פינות ישיבה, טלוויזיה וקפה.
לינה בצינורות ממוזגים עם מיטה נוחה מוך נופי המדבר | צילום: באדיבות החווה
בשבחי הבטלה
יש הרבה מה לעשות באזור של חוות נאות. במרחק נסיעה קצרה תגיעו לעין עבדת ולגן הלאומי עבדת, לצריף בן גוריון ולאחוזת קבר בן גוריון, לעין עקב, לנחל חווארים ועוד. אבל האמת היא שחלק גדול מהקסם של המקום הוא באפשרות לא לעשות כלום וליהנות מזה, בלי לחוש רגשות אשם. זמן קצר אחרי שתגיעו, תרגישו את השלווה מחלחלת לגוף ותאטו באופן טבעי את הקצב. בתיק שארזנו, היו ספרים ומשחקי קופסה, אבל הם נשארו בפנים. הילדות ויתרו עליהם, לטובת ציור הנוף שנשקף מהמרפסת במחברות הרישום היפהפיות שקנינו להן בחנות הקטנה שבביסטרו. גם אני ויתרתי על הספר שהבאתי, לטובת בטלה מוחלטת ובהייה בנוף. החופשה הזו היתה תזכורת מצוינת, גם למי שאוהב לטייל, שבשביל חופשה מושלמת לא צריך יותר מנוף יפה, קרבה לטבע, ערסל, אוכל טוב ושקט. הרבה שקט.
