צפון סקוטלנד: אל נופי בראשית

אך צפונה של סקוטלנד הוא אזור מושך, מסתורי ומלא ניגודים. בנסיעה קצרה בו עוברים מנוף הררי (ומושלג בחורף) למפרצים נסתרים, שביניהם מציצים חופים נפלאים עם חול לבן שגלי פרא קפואים משתברים אליהם. חבל ארץ נרחב זה יכול למלא בקלות תוכנית מסע של ימים אחדים; ולמי שמחפש מרחב ונופי פרא בראשיתיים – הוא עשוי להוות את עיקרו של הטיול בסקוטלנד. המסלול המוצע כאן מתאים במיוחד למטיילים ברכב: כך ניתן למצות את מה שיש לדרכים הצדדיות הלא מסומנות להציע. אפשר לעבור אותו גם בסדר הפוך; התיאור כאן מובא כשהיציאה היא מאינברנס.

בעת ביקורי כאן היה הסתיו בעיצומו. הימים המתקצרים, האור האפרורי והאנשים המסוגרים בבתיהם שבכפרים תרמו לתחושת הנידחות. מאינברנס (Inverness) ניסע צפונה כשמטרתנו היא תֶ'רסו (Thurso) שבחוף הצפוני. בחצותנו את מפרץ קרומרטי (Cromarty Firth) הבחנו בכלבי ים נחים על הסלעים החשופים בין עשבי הים בשפל. כדאי לחפש כלבי ים אחרי הגשר שחוצה את המפרץ.

הלאה, צפונה. אנו נוסעים לאורך חופו של הים הצפוני. בכפר גולספיי (Golspie) נמצאת טירת דנרובין (Dunrobin Castle) הפתוחה למבקרים. ממשיכים צפונה עד לשון היבשה הנקראת ראש דאנט (Dunnet Head). מהמגדלור שבקצה, שהוא הנקודה הצפונית ביותר באי הבריטי, נשקף נוף מרהיב של מיצר פנטלנד (Pentland Firth), שמעבר למימיו הזועפים שוכנים איי אורקני. באביב, בזמן קינון הציפורים, המצוק שמתחתינו רוחש עופות ים.

ממשיכים מעט לעבר ת'רסו, וכאן יש גישה אל חופו של מפרץ דאנט (Dunnet Bay) – מפרץ רחב ידיים עם חול לבן מקצה לקצה. חוף זה ידוע בגלי הענק המגיעים אליו מהמיצר והוא מושך אליו גולשים רבים, למרות המים קרים.
את הלילה נבלה בת'רסו, עיירה אפרורית אמנם אך קרובה לנמל סקרבסטר (Scrabster), שממנו ניקח למחרת את המעבורת של שש בבוקר לסטרומנס (Stromness) שבאיי אורקניי.

היום הראשון
מסלול: מאינברנס עד ת'רסו, לאורך החוף המזרחי והצפוני.
אתרים: טירת דנרובין, המגדלור ב-Dunnet Head, מפרץ דאנט.
מרחק: כ-190 קילומטר.
לינה: ת'רסו או סקרבסטר.

איי אורקני. השפעתם של בני הצפון עדיין ניכרת כאן

גרפיטי של ויקינגים
ההפלגה אורכת כשעתיים וחצי, בים שרוגש רוב ימות השנה. קבוצת איי אורקני מונה שבעים איים, מתוכם רק 16 מאוכלסים. האיים היו בחסות ויקינגית בין המאה התשיעית למאה ה-15, ואז, במסגרת הסדר הנישואין בין בתו של מלך דנמרק ליורש העצר הסקוטי, הועברו לחסותה של סקוטלנד. השפעתם של אנשי הצפון עדיין ניכרת כאן, החל בשמות המקומות וכלה במבטא המיוחד של בני המקום.
ביקורנו, שיתמקד באי המרכזי, מיינלנד (Mainland), מזמן מסע אחורה בזמן. סקארה בְּרֵיי (Skara Brea) הוא כפר מהתקופה הניאוליטית, בן כ-5,000 שנה – כשהכפר היה מאוכלס עדיין לא נבנו הפירמידות במצרים. הכפר השתמר להפליא: ניתן לחזות כאן, למשל, בשידה, מיטה וקופסאות אחסון עשויים אבן. המבקרים באתר יכולים להיכנס אל בית אחד משוחזר, שהוא העתק מדויק של הבית שהשתמר בצורה המושלמת ביותר. יש כאן גם מרכז מבקרים מצוין, שמהווה מקלט מבורך במקרה של גשם.

האתר המעניין הזה הוא סיבה מספקת לבקר במיינלנד, אך יש אתרים נוספים באי. לחופו הצפוני של מיינלנד נמצא בירסיי (Birsay), אי גאות (Tidal Island) קטן – כלומר, בזמן הגאות הוא מוקף במים, ואילו בזמן שפל יש אליו גישה מהיבשה (בלשכות התיירות מתפרסמות שעות השפל, המשתנות מיום ליום, שבהן ניתן לבקר באי). יש בו שרידי התיישבות שתחילתה בפיקטים, במאה השישית לספירה, והמשכה ויקינגי. אפשר לעלות למגדלור ולחפש כלבי ים ודולפינים, ואפילו לווייתנים. רק אל תשכחו את הגאות…

משם נמשיך לקֵירקול (Kirkwall), בירת איי אורקניי. בעיר נמצאת הקתדרלה של סנט מגנוס, שבנייתה החלה ב-1137. הקתדרלה בנויה אבן חול אדומה, וחזותה השברירית מעידה על גילה המופלג. מעבר לרחוב נמצא בית הבישופ (Bishop's Palace), שנבנה במאה ה-12, ובית הדוכס (Earl's Palace), שנבנה במאה ה-16 על ידי הדוכס הנודע לשמצה פטריק סטיוארט, השליט הסקוטי שהעביד את אנשי האיים בפרך וגבה מסים גבוהים.

נחזור מערבה, אל מרכזו של האי. כאן נמצא ריכוז של אתרים, שהבולט שבהם הוא מייס האו (Maes Howe), תל קבורה מהתקופה הניאוליטית. הקבר היה יעד מועדף על שודדי קברים ויקינגים שביקרו בו סביב המאה ה-12 בחפשם אוצרות, והם הותירו אחריהם כתובות גרפיטי בכתב הרוני, שהפכו לנכס משעשע בפני עצמו. מהכתובות אפשר להתרשם כי הם לא היו בעלי השראה רבה יותר מבני תקופתנו: רבות מהכתובות מציינות את שם הכותב, למשל "אופרם בנו של סיגרד חרט את הרונים הללו". רק מעט יותר מקורי הוא האלמוני שכתב, "הרונים הללו נכתבו בידי האיש הכי מוכשר בכתיבת רונים באוקיינוס המערבי".
במרחק של כמה דקות נסיעה משם מזדקרות מתוך הדשא ארבע אבנים. אלו הן האבנים של סטנס (Stones of Stenness): שרידים מתוך מעגל של 12 אבנים שגובהן כשלושה מטרים. המראה פשוט מהפנט. בבקרנו שם, ביום סוער במיוחד, זכינו לרגע נדיר של חסד כשלפתע פסק הגשם וקשת מלאה נמתחה מולנו, בניגוד עז לשמיים השחורים. סמוך לשם נמצאת טבעת ברודגאר (Ring of Brodgar) – מעגל אבנים גדול ממדים, כמאה מטר קוטרו. 27 מתוך 60 האבנים המקוריות נותרו עומדות. לא ברור בדיוק מה מהות הפולחן שהאבנים הללו ריכזו אליהן, אך גם בלא פשר המקום מופלא.

משחזרתם לסקרבסטר, תוכלו לאכול במסעדת הדגים המצוינת שבנמל, The Upper Deck. הסעודה תביא את הביקור באי לכלל שלמות.

היום השני
מסלול: איי אורקני
אתרים: סקארה בְּרֵיי, אי הגאות בירסיי, העיר קֵירקול, מייס האו, האבנים של סטנס וטבעת ברדוגאר.
מרחק: כ-65 קילומטר.
לינה: סקרבסטר (או על באי – ראו הערה).
הערה: התכנון כאן הוא לבקר את אורקני ביום אחד, ולחזור במעבורת של אחר הצהריים. אך אם זמנכם בידכם, הישארו יום נוסף ותוכלו לבקר באתרים בנחת ולספוג את הוויית המקום, ואף להגיע לאיים אחרים באורקני. בסטרומנס וקֵירקול יש מבחר של אפשרויות לינה ומסעדות.
טיפ 1: מי שמטייל במכונית ייטיב לעשות אם ישאיר אותה בנמל סקרבסטר בטרם חציית המיצר, וישכור מכונית אחרת ליום הביקור במיינלנד. זה יותר זול מלהשיט אותה הלוך וחזור (אפשר להסתדר באי גם ללא רכב, אך זה הרבה יותר קשה).
טיפ 2: אפשר לרכוש כרטיס משולב לאתרים – זה יהיה חסכוני יותר מקניית כרטיס נפרד לכל אתר.

מפרץ סנגו בדירנס. כל מסלול שתבחרו בו בחוף המערבי יזמן לכם אתרים מעניינים ותגליות פרטיות | צילום: Colin Price, CC-by–SA 2.0

חול לבן ושקט ממכר
את היום השלישי נבלה בנסיעה לאורך חופו הצפוני של האי הבריטי. נסיעה זו מביאה אותנו לכמה מהמקומות הנידחים ביותר בבריטניה, אם כי נידחות זו היא יותר עניין של הלך רוח מאשר של מרחק גיאוגרפי.
במשך הנסיעה נבלה הרבה שעות על כבישים חד נתיביים האופייניים להיילנדס, שהנהיגה בהם מחייבת תשומת לב. כל כמה עשרות מטרים ישנו מפרץ קטן לצד הכביש, והמנהג המקומי הוא לתת זכות מעבר לרכב הבא ממול. אווירת הכפר הקטן של אזורים רחוקים אלו מביאה לכך שכל נהג החולף על פניך מנופף בידו לשלום.

אנחנו ניסע מערבה עד דירנס (Durness), שם נתחיל לרדת דרומה לאורך החוף המערבי. הנסיעה לאורך החוף המערבי של סקוטלנד פתוחה לאין סוף וריאציות: כל מסלול שתבחרו בו יזמן לכם אתרים מעניינים ותגליות פרטיות. אפשר לסטות מעט ולפנות צפון מערבה על כביש B801 עד לנמל הדיג של קינלוכבֶּרבי (Kinlochbervie), ולצפות שם באוניות הדיג השבות מן הים עם שללן. בהמשך אותו כביש, ליד הכפר הקטנטן אולדשורמור (Oldshoremore), מצאנו את אחד החופים היפים של הטיול הזה. המים היו קרים מדי לרחצה, אבל החול הלבן והשקט שמסביב פשוט ממכרים.

היום השלישי
מסלול: נסיעה לאורך החוף הצפוני והחוף המערבי של האי הבריטי.
אתרים: נמל קינלוכבֶּרבי, החוף באולדשורמור, המפרץ בקיילסקו.
מרחק: כ-170 קילומטר.
לינה: לפי ההספק – סקורי (Scourie) או קיילסקו (Kylesku).

ביום הבא ממשיכים להיצמד לחוף, ומומלץ לנסוע למגדלור סטור (Stoer). בשבילי, חצי מהחוויה היתה הדרך לשם. דרומית לקיילסקו (Kylesku) פונים מערבה לכביש חד נתיבי (B869) שמתפתל בין גבעות, בריכות, ערוצי נחלים וכרי מרעה. הנסיעה בכביש משולה לרכבת הרים מסחררת, עם עליות וירידות תלולות ופיתולים עוצרי נשימה. חלקו הראשון של הכביש עובר בשיפוליו הצפוניים של ההר קווינאג (Quinag). מאחורי כל עיקול נגלה פן נוסף ומסעיר של האזור: מפרצונים שקטים, בריכות קטנות של מים עומדים, ולפעמים, במפתיע – חלון פתוח לים שמצפון.

מהמגדלור מומלץ לעשות טיול רגלי אל Old Man of Stoer – צוק סלע שהים ניתק ממצוקי החוף והותיר אותו ניצב גאה, קורא תגר על הגלים. ההליכה קלה יחסית ואורכת שעתיים עד שלוש, אך לעתים הקרקע רוויה במים ובוצית, ותמיד צריכים להיות מוכנים לגשם.

מכאן ניתן להמשיך בדרכים המשניות לכפר אכילטיבּיוּאי (Achiltibuie). כאן נמצא ההידרופוניקום (Hydroponicum), או גן העתיד, חממה שמתמחה בגידול על בסיס מים במקום קרקע. הביקור במקום כולל סיור מודרך, המפרט את עקרונות הגידול ההידרופוניים ומסביר כיצד ניתן לפתח גן הידרופוני בבית. מההידרופוניקום נחזור לכביש A835 ואיתו נרד דרומה לאָלָפוּל (Ullapool). כפר דייגים קטן זה הוא מקום טוב לסיים בו את היום. הנמל הציורי שוקק חיים, ובליל הספינות הצבעוניות, החבלים, מלכודות הסרטנים והרשתות יוצרים אי סדר מלא חן.

היום הרביעי
מסלול: דרומה לאורך החוף המערבי עד לאָלָפוּל.
אתרים: המגדלור של סטור, מסלול הליכה ל-Old Man of Stoer, ההידרופוניקום בכפר אכילטיבּיוּאי.
מרחק: כ-120 קילומטר.
לינה: אָלָפוּל.

ירוק בעיניים. פינה שלווה בגני אינבריו היפים

זהירות: דרך תלולה
בבוקר נצא מאָלָפוּל ונפנה מערבה בכביש A832 לעבר פולאיו (Poolewe), ביתם של גני אינבריוּ (Inverewe Garden) היפהפיים. לאחר שספגנו מיופים של הגנים נצא דרומה על כביש A832 עד למפגש עם כביש A896, בו נפנה דרום מערבה ונרד לאורך גְלֶן (עמק) טורידון (Torridon), אחד העמקים הדרמטיים של החוף המערבי. נמשיך עם הכביש בדרך ההררית ונפנה צפונה בהסתעפות קטנה אל הדרך החד נתיבית המובילה לאפלקרוס (Applecross).

בכניסה לדרך זו, הקרויה באלך נה בּה (Bealach na Ba, בגאלית: מעבר הבקר), קבוע שלט המזהיר מפני נסיעה בה במזג אוויר גרוע: הדרך עולה בנתיב הררי תלול וצר שגובהו 626 מטר. העלייה התלולה, על עיקוליה והנוף הנשקף ממנה, עוצרת נשימה. מהפסגה נפרש נוף הררי חשוף ורב עוצמה. ממערב נראות הפסגות המרוחקות של האי סקיי (Isle of Skye), מוקפות במי המיצר, ומדרום לוך קארון (Carron).

באפלקרוס, כפר קטן וציורי, תפסנו את השקיעה הדרמטית ביותר בטיול שלנו. המפרצון, עם עשבי הים הנראים בו בשעת שפל; סירות משוטים קטנות הצפות במים החלקים ללא אדווה; השקט וצבעי השקיעה…

היום החמישי
מסלול: המשך הנסיעה דרומה עד אפלקרוס.
אתרים: גני אינבריו, גלן טורידון, העלייה לבאלך נה בּה ("מעבר הבקר").
מרחק: כ-170 קילומטר.
לינה: אפלקרוס.

אחד משני מגדלי השמירה של גלנלג. מיקומם באחו, לצד עצים ענקיים, מקנה להם עוצמה מיוחדת | צילום: Wojsyl, GNU FDL

קינוח ראוי לשמו
למחרת נחזור באותה דרך ונגיע לכפר לוכקארון (Lochcarron), ונמשיך דרומה עם כביש A890 עד לכביש A87, שם נפנה מערבה. אפשר לצאת לגיחה צדדית אל פלוקטון (Plockton), עיירה ציורית שבתיה הקטנים צבועים לבן ורחובה הראשי מעוטר עצי דקל. מהעיירה הסמוכה קייל אוף לוכאלש (Kyle Of Lochalsh) אפשר לנסוע אל האי סקיי, אך אנחנו נחזור דרום מזרחה על כביש A87 לאורכו של לוך דואיך (Loch Duich). על אי קטנטן סמוך לגדתו הצפונית של האגם שוכנת אחת הטירות המפורסמות ביותר בסקוטלנד, איילין דונן (Eilean Donan).

בדרומו של האגם נפנה מערבה בשיל ברידג' (Shiel Bridge) ונמשיך עם הכביש עד הכפר גלֶנלג (Glenelg). דרומית לכפר נמצאים מגדלי השמירה של גלֶנלג (Glenelg Brochs), שרידיהם של צמד מגדלי אבן עגולים שגובהם כעשרה מטרים. מיקומם באחו, לצד עצים אדירי ממדים, מקנה להם תחושת עוצמה מוזרה.

כשחוזרים לכפר מומלץ להתפנק בארוחה בפונדק גלֶנלג (Glenelg Inn). האווירה שווה את המחירים (הלא נמוכים): כוס צוננת של בירה מקומית או שיכר (Ale) מול האח המבוערת, עם ארוחה כיד המלך – זהו בהחלט קינוח נאות לימים האחרונים.
חוזרים לשיל ברידג' ונוסעים על כביש A87 לכיוון "העמק הגדול" (The Great Glen). מי שפניו מועדות לאינברנס יפנה בכביש A887 צפון מזרחה, והנוסעים לפורט וויליאם ימשיכו על כביש A87. באיזו דרך שלא תבחרו, המסע בין אגמים, עמקים ופסגות עוד נמשך.

היום השישי
מסלול: נסיעה מזרחה לאורך האגמים וחזרה לאינברנס או לפורט וויליאם.
אתרים: העיירות פלוקטון וקייל אוף לוכאלש (מכאן אפשר לנסוע לאי סקיי), טירת איילין דונן, מגדלי השמירה של גלֶנלג והכפר גלֶנלג, "העמק הגדול".
מרחק: כ-160 קילומטר.

פרטים נוספים באתר לשכת התיירות של ההיילנדס