תפריט עמוד

פיסה קטנה של גן עדן – ביקור בסרי לנקה

יערות גשם וסחלבים פורחים, מטעי תה וגני תבלינים, הרים ירוקים וחופים חוליים, פילים, נמרים והמון ציפורים. היכרות עם האי היפהפה סרי לנקה ועם תושביו, שלא תמיד השכילו לחיות זה לצד זה בשלום

מרקו פולו הגדיר את סרי לנקה כ"אי הטוב ביותר בעולם בהשוואה לאיים אחרים בגודל שלו". אבל גם מבלי לנסות לשים את סרי לנקה על סקאלה של יופי, אפשר להבין על מה הוא מדבר. האי סרי לנקה שוכן באוקיינוס ההודי, דרומית מערבית למפרץ בנגל ודרומית מזרחית לים הערבי. צורתו מזכירה אגס או דמעה ענקית הזולגת מהקצה הדרומי של תת היבשת ההודית הגדולה. אורכו של האי כ-430 ק"מ ורוחבו המרבי כ-220 ק"מ, דומה לגודלה של אירלנד. בין סרי לנקה להודו מפריד מיצר פאלק (Palk Strait), שרוחבו 60 ק"מ, ויש בו שרשרת של איים, שוניות ושרטונות הקרויים גשר אדם (Adam's Bridge), שיוצרים כמעט גשר יבשתי בין שתי הארצות. לפי האגדה המוסלמית, האדם הראשון עבר על הסלעים האלו לסרי לנקה, לאחר גירושו מגן העדן.

הרבה שמות ואגדות נקשרו באי סרי לנקה. סוחרים יורדי ים ערבים מימי הביניים כינו את האי סרנדיב, וסופר אנגלי מהמאה ה-18 השתמש במלה הערבית על מנת ליצור מלה חדשה באנגלית – Serendipity – המתארת גילוי של משהו מוצלח במקרה. השם ציילון נקשר אל האי בתקופת השלטון הקולוניאלי בו, שהתחיל עם הפורטוגלים וההולנדים במאה ה-17 והסתיים בשלטון האנגלי ב-1948. המלה Ceilao היא עיוות פורטוגזי של המלה סינהלה, הקבוצה האתנית העיקרית באי.

צילום לוויני של סרי לנקה. למעלה משמאל אפשר לראות את גשר אדם, שרשרת איים ושוניות שכמעט מגשרת בין האי להודו | צילום: NASA

אדם, שיווה או בודהא?
מבחינה פיזית נחלקת סרי לנקה לשני אזורים עיקריים. במרכז מתרומם גוש הררי, הבנוי סלעים קריסטליניים עתיקים, מתקופת הפרה-קמבריון, המהווים את לבו של האי. הסלעים האלו זהים לסלעים של דרום הודו, ממנה נותק האי. תהליכי בלייה אינטנסיביים, שנמשכו על פני עידנים גיאולוגיים ארוכים, בסיוע של האקלים המשווני והצמחייה העשירה, העניקו לאזור ההררי תבליט מעוגל ומתון. רוב השטח ההררי מתנשא לגבהים של 1,200-600 מ' מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר היא פידורוטלגלה (Pidurutalgala), שליד נוארה אלייה (Nuwara Eliya), המתנשאת לגובה של 2,542 מ' מעל פני הים. כמו כן, מצויות כמה פסגות נוספות, בגובה של מעל 2,000 מ', שהידועה שבהם היא פסגת אדם. ההר קיבל את כינויו בשל צורת סלע בפסגתו המזכירה צורת כף רגל אדם. המוסלמים מאמינים שמשם עלה לשמים האדם הראשון, ההינדים מאמינים שזוהי כף רגלו של שיווה והבודהיסטים מייחסים אותה לבודהא.

את האזור ההררי מקיפה רצועה של גבעות ורצועת חוף מישורית. זהו אזור צר למדי במזרח ובדרום – רוחבו שם מגיע ל-40-15 ק"מ – ורחב בצפון. המחצית הצפונית של האי כוללת מישור גדול המשתרע מקצה האזור ההררי עד חצי האי ג'אפנה (Jaffna), שם התהוו ביצות בשל ניקוז לקוי. באזור זה, שמרביתו אינו עולה בגובהו על 100 מ', מתרוממים הרי משאר לגובה של 300 מ'. נהרות האי הם קצרים וכולם נובעים באזור ההררי שבמרכז, וזורמים אל הים שמסביב בצורת מניפה. הנהר הארוך ביותר הוא מאהאוולי (Mahaweli), שזורם ממרכז המדינה ונשפך אל האוקיאנוס ההודי בטרינקומאלי (Trincomalee). חופי הרחצה הטובים ביותר נמצאים בקו החוף הדרומי-מערבי, בקו החוף הדרומי ובקו החוף הדרומי-מזרחי. במקומות רבים לאורך החוף, בעיקר בצפון ובמערב, מצויות רצועות צרות של חוליות (דיונות), וכן שרטונות ולגונות רבים.

עצי הובנה, עצי טיק וסחלבים מרהיבים ביופיים גדלים ביערות הגשם העבותים שבדרום-מערב המדינה. עשבי בר, רודודנדרון ויערות דלילים הם הצמחייה העיקרית ברמות הקרירות, בעלות הלחות הגבוהה, ואילו באזורים הצחיחים שבצפון מצליחים לשרוד רק שיחים ועשבי בר. יש בסרי לנקה שפע של בעלי חיים, בהם נפוצים במיוחד הפילים, ויש גם נמרים, איילים, קופים, דובי הימליה, חזירי בר, נחשי קוברה, תנינים וצבים. האי משמש בית גידול עונתי חשוב לציפורים נודדות, בהן ציפורי הפלמינגו, שמגיעות להעביר את החורף בלגונות, בביצות ובשמורות הציפורים. הזמן הטוב ביותר לצפות בעופות בסרי לנקה הוא בין ינואר לאפריל.

פילים רוחצים בנהר. לחיות הבר יש חשיבות רבה במורשת המקומית | צילום: ולרי קרפטר

לחיות הבר בסרי לנקה היתה חשיבות רבה במורשת המקומית מאז ומעולם. לפני יותר מאלפיים שנה הכריז המלך דוואנמפייה על אזור מיהינטאלה (Mihintale) כמוגן לחיות בר. בכך הקים הלכה למעשה את שמורת הטבע הראשונה בהיסטוריה. בשל האקלים המגוון, סרי לנקה היא ביתם של לא פחות מ-92 מיני יונקים, 242 מיני פרפרים, 435 מיני ציפורים, 107 מיני דגים ו-81 מיני נחשים.

תה, קפה וקינמון
סרי לנקה מפורסמת במטעי התבלינים והתה הנרחבים שלה. בכל רחבי האי אפשר למצוא פירות אקזוטיים כמו מנגוסטין, דוריאן, אננס אדום וצהוב, קוקוס ופאפייה. סביב העיר מאטאלה, שנמצאת בין דמבולה לקנדי, ישנם גני תבלינים רבים, בהם מפיקים את התבלינים בשיטות מסורתיות. גני התבלינים משופעים במגוון רחב של פירות, ירקות, תבלינים וצמחי מרפא, רובם מוכרים וידועים, אבל מקצתם מקומיים. אפשר לראות שם פלפל שחור, אגוז מוסקט, הל, ג'ינג'ר, גלנגלה, וכן עצי קקאו וקפה ועץ הקינמון.

פרי הקקאו. בסרי לנקה גדלים עצי קקאו, קפה וקינמון | צילום: אוון קמרון

סרי לנקה היא אחת מיצואניות התה המובילות בעולם, ובאזור נווארה איליה אפשר לראות נשים מקומיות קוטפות בזהירות את עלי התה הצעירים כדי לא לפגוע בשלמותם ואוספות אותם לתוך סלים קלועים מקנים, שאותם הן סוחבות על ראשן. איסוף עלי התה הצעירים והרכים מתבצע בשעות הבוקר המוקדמות בכדי לשמור על הלחות בעלה. בשעות הבוקר המאוחרות אפשר לראות את הקוטפות הולכות בין שורות מטעי התה, כשסל המכיל את עלי התה מקובע לראשן, בדרכן למפעל לעיבוד התה.
כמו הבדלי הטופוגרפיה המשמעותיים, כך גם הצמחייה באי, שנחלקת בין צמחייה טרופית עבותה ומרהיבה ביופייה הכוללת זנים שונים של צמחים טרופיים וסחלבים נפלאים, וצמחייה מדברית עיקשת באיזורים הצחיחים של צפון המדינה.

שני מונסונים כל שנה
בסרי לנקה שורר אקלים משווני, המאופיין בהבדלי טמפרטורות קטנים בין עונות השנה השונות. הטמפרטורה הממוצעת של החודש החם ביותר (אפריל – בצפון; מאי – בדרום) היא 30-29 מעלות, ושל החודש הקר ביותר (ינואר) 27-25 מעלות. כמות המשקעים השנתית נעה בין 1,000 מילימטרים בקירוב בצפון ובמזרח המדינה ל-3,750 מילימטרים ברמות שבדרום-מערב המדינה. הגשמים יורדים בעיקר בחודשים מרץ-מאי וספטמבר-דצמבר.

חוף קסום בסרי לנקה. גן עדן כאן ועכשיו | צילום: דימיטרי רוקלנקו

סרי לנקה היא מדינה טרופית טיפוסית, עם עונה יבשה ועונה גשומה, אבל התמונה מסובכת יותר מאשר בתאילנד, למשל. סרי לנקה מושפעת על ידי שני מונסונים כל שנה: בעונת יאלה (Yala, ממאי עד אוגוסט) המונסון הדרום-מערבי מביא גשם לדרום האי, למערבו ולמרכזו; בעונת מאהה (Maha, מאוקטובר עד ינואר) המונסון הצפון-מזרחי מביא גשם לצפון האי ולמזרחו.

הטמפרטורות באזורי החוף הנמוכים גבוהות בכל חודשי השנה, אבל הן צונחות במהירות ככל שפני הקרקע עולים, ונמוכות יותר באזור ההררי, שם נדמה ששורר אביב נצחי. הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמות בחודשים מרץ עד יוני, ואילו נובמבר עד ינואר הם בדרך כלל החודשים הקרים ביותר בשנה. כמויות הגשמים גדולות במיוחד בדרום, בדרום-מערב וברמות שבמרכז האי; צפון וצפון-מרכז האי יבשים מאוד. הזמן הטוב ביותר לבקר במערב האי, בחוף הדרומי ובאזור ההררי הוא בין דצמבר למרץ. אל החוף המזרחי הכי כדאי להגיע בין מאי לספטמבר.

דמו של האריה זורם בעורקים
בסרי לנקה חיים כ-22 מיליון בני אדם. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר היא הסינהאלים, שמהווים כ-74 אחוזים מכלל האוכלוסייה. אלו  הם צאצאים של המתיישבים שהגיעו אל האי מצפון הודו בסביבות שנת 500 לפנה"ס, והם מרוכזים באזור ההררי ובמחצית הדרומית של אזור החוף. האגדה מספרת שמקורם באריה (Sinha), שדמו (Le) עדיין זורם בעורקיהם. זהו אותו אריה שמופיע על דגלה של סרי לנקה.

הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא הטמילים הסרילנקים, המונים בסביבות 14 אחוזים מהאוכלוסייה. אלו צאצאיהם של מאות אלפי הטמילים שהובאו לאי על ידי הבריטים במאה ה-19 ממדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו כדי לעבוד במטעים של סרי לנקה. בנוסף, באי חיים מיעוטים גדולים של מוסלמים ונוצרים בורגרים (צאצאים של קולוניאליסטים הולנדים). השפה הרשמית היא סינהאלית, הטמילים ומרבית המוסלמים דוברים טמיל, ואילו הבורגרים הם דוברי אנגלית.

פסל של בודהה מוזהב בפתח מקדש הסלע בדמבולה. הבודהיסטים מהווים רוב בסרילנקה | צילום: אייסטוק

המתיחות בין הרוב הסינהאלי ולמיעוט הטמילי הפכה בשנת 1983 למלחמת אזרחים של ממש, שנמשכה עד לשנת 2009 וגבתה קורבנות רבים. במהלך המלחמה טמילים רבים העתיקו את מגוריהם צפונה, לאזורים בעלי רוב טמילי, בעוד שהסינהאלים יצאו מאזור ג'אפנה שבצפון. בשנת 2009 הקרבות הגיעו לסופם, עם ההכרזה של נשיא סרי לנקה כי הצבא ניצח את המורדים. ראשי המורדים קראו לטמילים להניח את נשקם ופנו לממשלה בבקשה לפתוח בשיחות שלום. יש לקוות כי בכך יסתיים הסיוט של בני האי והוא ישוב להצדיק את תדמיתו השלווה.
____

גילי חסקין הוא מדריך ותיק ומנוסה שמוביל טיולים ברחבי העולם, כולל בסרי לנקה. www.gilihaskin.com

סרי לנקה: בולעים להבות, הולכים על אש

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.