תפריט עמוד

סקי – איפה הכי כדאי לגלוש?

התחממות כדור הארץ משפיעה גם על ענף הסקי. קו השלג עולה בהתמדה ואתרים רבים, שאינם מספיק גבוהים, מתלבטים איך ומתי לפתוח את העונה. איפה הסיכויים למצוא שלג הכי גבוהים?

המונבלאן, ההר הגבוה באירופה, צמח בשנים האחרונות בשלושה מטרים. בעבר מדדו את גובהו והגיעו למסקנה שהוא מתנשא ל-4,807 מטר. לאחרונה, במדידות חדשות, הראו המכשירים על 4,810 מטר. ההסבר המלומד והמעט פרדוקסלי הוא שדווקא בגלל התחממות האטמוספירה נעשים המדרונות דביקים יותר וכמות שלג גדולה מצטברת על הפסגה. החוקרים טוענים שזה קורה רק בפסגות הגבוהות ביותר בהרי האלפים. הפסגות הנמוכות יותר סובלות כבר כמה שנים מהתמעטות מדאיגה בכמויות השלג.

קו השלג עולה בהתמדה ואם פעם נהנו אתרי סקי בגובה 1,200 מטר מכמות יפה, שהספיקה לעונה מלבבת, עכשיו מתלבטים גם אתרים בגובה 1,600 מטר האם ומתי כדאי לפתוח את העונה. באופן מסורתי נפתחים אתרי הסקי בשבוע האחרון של נובמבר או ב-1 בדצמבר. חופשות חג המולד הן המבחן הראשון בכל עונה. כמות שלג יפה בשלב מוקדם משפרת מאוד את מצב הרוח של כל העוסקים בענף.

נושא איכות הסביבה נהפך בשנים האחרונות לשותף בכיר בעונת הסקי. בראש אחד הפרסומים של חברת תיירות אקולוגית המציעה חופשות חורף מופיעה הסיסמה "אני חולם על חג מולד ירוק". מאמצים כבירים מוקדשים לבירור השאלה מה טומן לנו מזג האוויר, האם זו אשמתנו ואיפה יאפשרו לנו אלי האקלים ונציגם עלי אדמות אל גור לגלוש במורד לבן ורך?

בעיצומו של החורף שבעבר, במהלך ביקור בכמה אתרי סקי בנסיכות אנדורה שבצפון ספרד, התברר שהמרוויחים העיקריים מן התהפוכות האקולוגיות הם יצרני תותחי השלג. מאות תותחים כאלה, שמייצרים שלג ממים, פעלו במלוא המרץ ברחבי המדרונות, פיזרו פתיתים לבנים סביב הרכבלים, והצליחו בקושי רב ליצור משטחים רחבים מספיק לגלישה. מדרונות ההרים נראו כגבה של זברה – רצועות שחורות ולבנות נמתחות לרוחבה. על הרצועות הלבנות זגזגו גולשים אופטימיים, שהתעלמו כמיטב יכולתם מכך שהסביבה זרועה אבנים שחורות ומאיימות.

בסוף אוקטובר מצטיירות הציפיות לעונת 2007-2008 כצירוף מעניין – אופטימיות שנובעת מגעגועים לסקי וזהירות שנובעת מלקחי השנים האחרונות. זה הזמן להתמקד בשאלה הבסיסית ביותר – איפה הסיכויים למצוא שלג הכי גבוהים, איזו הזמנה לחופשת סקי היא השקעה בטוחה?

ואל תורן, צרפת
ואל תורן (Val Thorens) בצרפת הוא האתר הגבוה ביותר באירופה ולכן ההשקעה הסולידית ביותר. אם אין תנאי גלישה בואל תורן, אין טעם לחפש במקום אחר. כל המסלולים מעל גובה 2,000 מטר ושלוש מן הפסגות מתנשאות לגובה של יותר מ-3,000 מטר. זה אמור לשמש פוליסת ביטוח מספקת לשלג עמוק ורך. באתר עצמו מתחייבים לכמויות שלג נאות מחג המולד ועד מאי. אם צריך סיבה נוספת לבוא לכאן, בלי קשר לסקי, המסעדה "אוקסאליס" (Oxalys) זוכה לכוכב במדריך מישלן, הישג נדיר למדי למסעדה באתר סקי. ההגעה הפשוטה ביותר היא לשדה התעופה בז'נבה, המרוחק 160 קילומטר מהאתר. אפשרות נוספת היא טיסה לפריז ומשם לליון המרוחקת 200 קילומטר מואל תורן. העיר הסמוכה היא מוטייר (Moutiers) במרחק 37 קילומטר.

טינייה, צרפת
הימור די בטוח נוסף הוא האתר טינייה (Tignes) ממזרח למוטייר. הפסגה הגבוהה, קרחון גראנד מוט, שוכנת בגובה 3,455 מטר והכפר עצמו, בו מרוכזים המלונות, נמצא בגובה 2,100 מטר. אי אפשר לבקש יותר מזה כבטחונות מפני מדרונות חשופים. טינייה היה פעם האתר שאהבו לשנוא. טענו שהוא גדול מדי, חסר אופי וצפוף. זה נכון, אבל היום כל השיקולים האלה מתגמדים מול הגובה, כמות ואיכות השלג וטינייה זוכה לפריחה מחודשת. האתרים האחרים, הנמוכים, היפים וה"אותנטיים" יותר יכולים רק להסתכל בקנאה.

מרחב קילי, רצף מסלולי הסקי המאחד את טינייה עם אתר ואל ד'איזר הפופולרי אבל הנמוך ב-300 מטר, ייפתח ב-1 בדצמבר. המגיעים בטיסה נוחתים בדרך כלל בז'נבה ומשם ממשיכים במכונית.

סאאס פה, שווייץ
האופטימיים מסתמכים על העובדה שכבר בתחילת אוקטובר ירדו השנה בסאאס פה (Saas Fee) חמישה סנטימטרים של שלג. זה כמובן לא מלמד הרבה על העתיד, אבל נוסך תקווה. הכפר שוכן רק בגובה 1,800 מטר, מה שמעורר חששות מסוימים, אבל הנחמה טמונה גם בכך שהקרחון הענק שמתנשא מעל סאאס פה מספק תנאי גלישה במשך כל השנה. זה כמובן לא שלג רך אבל בחורף שחון זה טוב יותר מכלום. בחורף מוצלח אפשר לגלוש כאן מגובה 3,500 מטר ישירות עד לכפר. ירידה כזו על פני מסלול שאורכו כעשרה קילומטר והוא מעניק הפרש גובה של 1,700 מטר היא מסוג הדברים שבשבילם משקיעים בחופשת סקי.

בדיוק כמו בצרמאט הסמוכה גם בעיירה זו אין כניסה למכוניות, האוויר נקי והאווירה נעימה מאוד, כפרית ומסורתית. פונדו מהביל בשעת ערב עוזר להשכיח את הדאגות מהתחממות כדור הארץ. ההגעה הנוחה ביותר היא לשדה התעופה בז'נבה ומשם אפשר להמשיך באוטובוס או ברכבת.

צ'רוויניה, איטליה
המדרונות האיטלקיים, חלקיו הדרומיים של הר מטרהורן, מספקים כמעט בכל שנה שלג בחודשים מוקדמים ובדרך כלל כבר בדצמבר האתר פתוח ועמוס בפעילות. האתר בצ'רוויניה לא מעורר התפעלות גדולה אצל חובבי האדריכלות, אין כאן בקתות נאות אלא מבנים די מכוערים, אבל השלג מפצה על עוגמת הנפש הזו. כמעט כל המסלולים מעל גובה 2,000 מטר והיתרון הגדול של האתר טמון בכך שהוא מספק מסלולים מעניינים גם לגולשים בינוניים. המומחים ממליצים למתקדמים לפנות למסלול האדום מספר 7. אורכו שמונה קילומטר והוא מספק צניחה תלולה בהפרש גובה של 1,400 מטר.

ההגעה הנוחה ביותר היא משדה התעופה של טורינו ומשם כ-130 קילומטר צפונה, לכיוון הגבול השווייצרי. אפשרות לא רעה היא להתמקם באזור אאוסטה, מדרום למטרהורן וממזרח למונבלאן. בשנים טובות גם אתרי הסקי שמקיפים את אאוסטה מספקים מסלולים נהדרים, אליהם אפשר להגיע ישירות ברכבת שיוצאת מן העיר.

אספן, קולורדו
עשרים סנטימטר שלג, שירדו והצטברו על הקרקע בתום סופה עזה שהתחוללה באספן כבר באמצע אוקטובר, זכו לפרסום ויחסי ציבור מסיביים. האתר הוותיק מאוד באספן אמור להיפתח לקהל בחג ההודיה, יום חמישי 22 בנובמבר, אבל אין כמו מראה כמה צעירים נאים שגולשים במורדות כבר ב-20 באוקטובר כדי לעורר את החשק אצל רבים ברחבי העולם.

האתר באספן, מפורסם ככל שיהיה, ידע כמה שנים קשות לאחרונה. תשומת הלב הופנתה לאתרים אחרים, חדשים יותר. על עובדה אחת אין עוררין – השלג באספן מצוין, עם מסלולים שגובהם בין 2,800 ל-4,000 מטר. הטיפול בהם מזכיר את גני ורסאי המטופחים ומראה המיליונרים על מרפסות בתי המלון מזכיר את המחירים הגבוהים שגובים כאן.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.