תפריט עמוד

ליאור צלרינג | צילום: וולרון חירין

אוף! שוב פעם אין גלים!" זה אחד מהקולות שגרמו לסקייטבורד להתחיל. למרות שגרסאות שונות של הכלי היו מצויות ברחבי העולם כולל הוואי ואנגליה, הולדת הסקייטבורד שייכת לעיר סנטה ברברה הנמצאת בקליפורניה, שם הומצא ה- SIDEWALK SURFING על ידי גולשים שחיפשו דרך לגלוש גם כאשר אין גלים.
אנחנו מדברים על סוף שנות השישים, תרבות הגלישה בשיאה והסקייטבורד האח הקטן מתחיל את צעדיו הראשונים מחוץ למים. ב-1963 בבית ספר בשכונת הרמוסה התקיימה התחרות הראשונה שכללה בעיקר סלאלומים, כלומר מעבר בין קונוסים (כמו מכוניות), דבר שנדיר למצוא היום בתחרויות בעולם, ואם כן זה בדרך כלל בשביל לעשות צחוקים עם החבר'ה. לא עבר זמן רב, והדבר החדש התפשט לכל עבר והפך ללהיט היסטרי כולל חברות מיוחדות, סרטים ועוד. אולם כמו כל אופנה, גם אופנת הסקייטבורד עתידה היתה לדעוך במהירות שבה עלתה ובסוף שנות השבעים ירדה ההתלהבות באופן דרסטי, דבר שנבע מפציעות רבות של גולשים, חוסר השקעה בקידום הספורט- במיוחד ברמה הטכנולוגית של הציוד ואובדן ההתלהבות של הרבה מהמחליקים. ההתלהבות אכן ירדה, דבר שגרם לתהליך מעניין יותר וטוב יותר, נוצרה חבורה של מחליקים שהתאהבו בספורט והבינו כי זה לא גימיק או משחק כי אם דרך חיים שלמה. הבולטים ביניהם היו חבורת "דוגטאון", חבורה של מחליקים רציניים שלמרות הירידה בכמות, דאגו להעלות את האיכות. הם היו גולשים בתוך בריכות ריקות והעלו כל הזמן את רף הרדיקליות של התרגילים. אחד מהבולטים בחבורה היה דואיין פיטרס (שפעיל עוד היום). מלבד ההתקדמות הספורטיבית החבורה גם התוותה את אופיו המיוחד של הספורט שקיים עד עצם היום הזה – אופי מרדני, קשוח ועצמאי. היא קשרה את הספורט לסגנון חיים אקטיבי הכולל קשר חזק למוזיקת פאנק (ומאוחר יותר היפ הופ), לאמנות מודרנית ולהרבה כיף ובלאגן. הסקייטבורד החל לבנות לעצמו קהל מאמינים הדוק שגדל כל הזמן, הפעם לא היה מדובר בגולשים שמחפשים מה לעשות כשאין גלים, אלא באנשים שמתחילים לחיות את אורח החיים החדש. ב- 1978 עולם הסקייטבורד קיבל מתנה אדירה ששינתה את פניו לנצח, ילד צעיר בשם אלן גלפנד שכינויו היה "אולי" המציא קפיצה שבה הוא נותן מכה קטנה לזנב הסקייטבורד ומצליח להתרומם באוויר, ללא שימוש בידיו או ברגל על הקרקע (תרגיל הנקרא "בונלס"), טכניקות שהיו פופולריות עד אז וגם קצת לאחר מכן. לקח קצת זמן עד שאנשים עיכלו את הרעיון, אולם לאחר מכן הכול התחיל להיראות אחרת, ה"אול" או כפי שנקרא "אריאל ללא ידיים", שימש כבסיס אדיר לתרגילים חדשים וגם כיום הוא התרגיל הראשון שצריכים ללמוד כדי להתחיל להתקדם בסקייטבורד מקצועי. 90% מהתרגילים מבוססים על אותו רעיון של ה"אולי" והוא: נותנים דחיפה עם הרגל האחורית שעומדת על זנב הסקייטבורד וקופצים למעלה תוך כדי משיכת הרגליים כלפי מעלה, נשמע פשוט לא? אבל הדבר מצריך לא מעט אימונים, אחרי שמבינים את זה הכול יותר קל.
שנות השמונים היו בסימן של "קמבק" אדיר של הספורט, הפעם הוא היה מלהיב יותר ומלוטש יותר. רמפות ענק נבנו בכל מקום, והחל להסתמן דור של מחליקים צעירים שישנו את גבולות הספורט, ביניהם: טוני הוק, טומי גררו, רודני מולן, טוני מגנוסון, סטיב קאבלרו ועוד…
ההתלהבות שוב עלתה ואיתה גם התעשייה שהחלה לייצר מוצרים מקצועיים יותר בהתאם לרמה הגבוהה של המחליקים. לקראת סוף שנות השמונים הסקייטבורד גם הגיע לישראל, וגם כאן סחף חבורות של צעירים לרחובות ולרמפות בבריכת גורדון ובסינרמה. כאשר אחת מהדמויות הבולטות באותה תקופה היתה אלוף ישראל לשעבר רובי עדי שכיום הוא מנהל של הסקייטפארקים (מגרשי החלקה עם רמפות) הנקראים "ספורטק" בתל אביב וברעננה.
תחילת שנות התשעים שוב היו בסימן ירידה של ענף הסקייטבורד, בעיות עולמיות יחד עם חוסר יציבות של התעשייה גרמו לעסק לקרוס שוב לסצנה קטנה וסגורה. אך כמו בפעם שעברה הכול היה לטובה, הספורט המשיך להתפתח מבחינת תרגילים כאשר המחליק האגדי רודני מולן ואחרים מפתחים תרגילים רבים מאוד ואת סגנון ה"סטריט" (החלקה על אלמנטים שונים ברחוב כגון ספסלים ומדרגות ולא על רמפות). יחד עם מולן יש לציין עוד כמה שמות כגון ג'ף קנדל, מארק גונזלס, אריק דרסן, נטאס קאופס, ג'ייסון ג'סי, מאט הנסלי ולנס מאונטיין.
ומה קורה מ- 1996 ועד היום? שוב עלייה יפה, הפעם מסתמן שהספורט התייצב אחרי מאבק ארוך, סוף כל סוף כל העולם הבין כי סקייטבורד הוא ספורט לגיטימי ומושך מאוד. הוא כולל אומץ, כושר, אינטליגנציה ומחויבות. כיום יותר ויותר גופים מעוניינים בקידום הספורט כולל רשתות טלוויזיה, גופים ממשלתיים וחברות ענק כגון סוני. רק שלא יהרסו לנו את הכיף והחופש כי זה הדבר העיקרי בסקייטבורד, הוא נולד להיות ספורט מאושר וחופשי שהמילה "חוקים" בשבילו היא הקללה הכי גדולה.

סגנונות בולטים
סטריט: הסגנון הפופולרי היום, כולל החלקה וקפיצה מעל מכשולים שונים כגון: ספסלים, מדרגות, החלקה על מעקים או כל דבר הנקרה בדרכו של המחליק.
תחרויות "סטריט" מתקיימות בדרך כלל במתקן (סקייטפארק) שמדמה אובייקטים מהרחוב.

וורט: סגנון פופולרי מאוד בעבר, היום מעט פחות. הכוונה בוורט היא לרמפות ענק, מעל ארבעה מטרים, שעליהן מבצעים תרגילים מדהימים וקפיצות ענק כולל סלטות.

פריסטייל: סגנון שלמעשה "פשט רגל" והוטמע בסגנון הסטריט. הפריסטייל כולל תרגילים מאוד מורכבים טכנית, כגון עמידות ידיים והיפוכים (פליפים) שונים של הסקייטבורד, המבוצעים בעמידה די סטטית על שטח קטן.

עשרה טיפים לסקייטרים המתחילים
1. סעו בכל יום אפשרי והקפידו לשמור על בטיחות.
2. מצאו חבר, שניים או יותר והחליקו אתם, זה גם משפר וגם יוצר חברויות לנצח.
3. למדו ליפול נכון והימנעו מתרגילים קשים מדי.
4. צפו בהרבה סרטי סקייטבורד וקראו חוברות בנושא.
5. השתדלו לנסוע עם טובים מכם וללמוד מהם, ואל תחששו לבקש עזרה כשצריך.
6. אם אתה חשים ביטחון לנסות תרגיל מסוים, לכו על זה.
7. למדו להחליק בפארקים – זה כיף וחשוב לתחרויות.
8. פרגנו למחליקים אחרים ולמדו ממנוסים מכם.
9. רכשו ציוד טוב שמתאים לכם
10. הכי חשוב – האמינו בעצמכם!

סקייטרים בולטים בעולם הסקייטבורד המקצועי
אריק קוסטון: מלך הסטייל והשילוב בין טכניות גאונית ותרגילים גבוהים וקשים. קידם את הספורט גם מבחינה תדמיתית.

טוני הוק: המלך והקיסר גם יחד. הפך את הספורט לפופולרי ולמפורסם, השתתף בסרטים ופרסומות. המציא המון תרגילים בוורט וניצח אינספור תחרויות. יש אפילו משחק מחשב על שמו. יש שאומרים כי הלך רחוק מדי עם מסחור הספורט.

רודני מולן: אלוף העולם הבלתי מעורער בסגנון "פריסטייל", המציא מאות תרגילים. הוא שינה את צורת הסקייטבורד לכפי שמקובל כיום ושינה את פני הספורט לנצח.

פרנקי היל: למרות ששמו פחות שגור בפי מחליקים, במיוחד הצעירים שבהם, פרנקי היל היה הראשון שלקח את הסקייטבורד לכיוון אתגרי במיוחד על ידי קפיצת 16 מדרגות, החלקה על מעקות ענקיים ונסיעה במהירות רבה מאוד. ממשיכי דרכו הם פאט דאפי וג'יימי תומאס שהעלו את הרף בכל פעם. כיום תרגילים אלו נחשבים כסטנדרטיים, אבל הם היו הראשונים לשבור את מחסום הפחד.

סקייטרים בולטים בישראל
רובי עדי (37) – מנהל מועדון הרולר והסקייטבורד הישראלי, אלוף ישראל בעבר.

יוסי שאול– מחליק הוורט הישראלי הטוב בכל הזמנים, זכה במקום 32 באליפות העולם בגרמניה.

גיא נילס (30) – סקייטר כריזמטי ומוכשר, הביא את הסטריט לישראל והעלה את הרמה הכללית. כיום משמש כמנהל קבוצת המחליקים של רשת חנויות הגלישה והסקייטבורד "בורדרליין".

אבי לוזיה (26) – גדול הסקייטרים בישראל עד היום, מתפרסם בסרטים ומתחרה בחו"ל, מקום תשיעי בעולם לשנת 2002 ואלוף ישראל. נתמך על ידי רשת חנויות "בורדרליין" ונעלי DC.

מוטי שטרנפלד (19) – כישרון נדיר בסקייטבורד ישראלי, זוכה תחרות "רד בול" לשנת 2003. נתמך על ידי רשת חנויות הסקייטבורד והגלישה "בורדרליין" וחברת הביגוד JNCO.

בועז אקינו (22) – סקייטר אדיר עם סגנון מושלם, מנסה את צעדיו הראשונים בחו"ל.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.