נשארים בארץ

נסעו בעבר? בוודאי ובוודאי, ושניהם בעקבות המוזיקה: אפי נסע לפסטיבלים ברחבי העולם. רחלי נסעה לאחרונה לציריך להופעה של להקת קולדפליי. "זה היה בקטע של 'גם אני טסה, אני לא סתם תקועה פה שנה'". בעבר בילתה שנה וחצי בדרום אמריקה, ועם שובה בחרה לעבוד בשדה התעופה.
מה פתאום? "החזרה לשגרה היתה מטורפת, והיה לי ברור שאם כבר למכור – אז מוזיקה, ואם כבר לעבוד – אז בנתב"ג, שזה חלק מהתרפיה. זה להיות קרוב אבל לא".
איזו מוזיקה טובה למסעות? תלוי לאן נוסעים. למסע לקוטב הצפוני רחלי ממליצה על עמיר בניון, אפי על האחרון של אריק איינשטיין. לאמריקה הדרומית אפי היה לוקח את בית הבובות, רחלי את סיון שביט.
מה תיירים לוקחים? תלוי מי היה המדריך שלהם בישראל. רחלי: "לא ייאמן הכוח שיש למדריך. את מה שהוא שם להם באוטובוס הם יבואו לבקש". באים גם אמנים ישראלים בדרכם לחו"ל שמחפשים אחר התקליטים של עצמם.
בכל זאת, חתך אנתרופולוגי? תיירים צרפתים ורוסים מבקשים מוזיקה מזרחית. אמריקאים מבקשים היפ־הופ ישראלי וזוכים להמלצה על "השבט". אפי: "אנחנו מקדמים אמנים צעירים, שלא תמיד מקבלים חשיפה בחנויות בארץ".
בעצם אפשר למכור לזרים מה שרוצים. אכן, כמעט כל מה שרוצים. רחלי: "לא נציע בהכרח עברי לידר, עידן רייכל. אנחנו מציעים להם דברים איזוטריים יותר, והם מקשיבים ואוהבים".
וישראלים שחיים בחו"ל? רחלי: "יש ערכה רגילה ליורדים: עידן רייכל, מירי מסיקה…" אפי: "ויש כמובן את אריק איינשטיין".
כמה גדולה תהילתו של אריק איינשטיין? חמישים דיסקים בשבוע, לעומת עשרים של חווה אלברשטיין, למשל. אפי: "את אריק איינשטיין אנחנו מגדירים בחנות כבוב דילן הישראלי".
בקיצור, יש עבודה. אפי: "אנחנו לא רק מוכרים אלא גם פסיכולוגים לכמה דקות. קונים מספרים לנו על השמחה ועל התסכולים שהם חוו בארץ".
אילו מין תסכולים? אפי: "מהביורוקרטיה הישראלית". רחלי: "וגם תסכול כמו: 'אל תיתנו לי ארקדי דוכין, זה מזכיר לי יותר מדי את הארץ, ויש לי עוד חמש שנים להשלים את הדוקטורט'".