תפריט עמוד

נא לא לרסס. 13,486 מלים על פחד

שתפו:

קשה לחשוב על יצור שמעורר כל כך הרבה תגובות קיצוניות כמו הג'וק: אותו חרק חום־שחור, מבריק וחלקלק, שמצליח לגרום גם לאדם השקול ביותר (אני) לזנק על כיסא, לצרוח או לנפנף בנעל כאילו מדובר בקרב על חייו. ספר חדש על הפחד הנורא מכל

עודכן 24.3.26
סקירות ספרים בנושאי חברה, תרבות ומסעות

סקירות ספרים בנושאי חברה, תרבות ומסעות

ספר מאת: אורית זמיר. הוצאת שתים, 2025

הנה האמת: זו לא רק הומור עצמי, מחקרים הראו שנשים אכן נוטות יותר מגברים לפתח פוביה מחרקים בכלל, ומג'וקים בפרט.

אורית זמיר לוקחת את הפחד הזה והופכת אותו לממואר חד, כואב, מצחיק ומבריק . נא לא לרסס מתעד את מסעה בטיפול ב-CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שמתחיל בתמונות של ג'וקים, שהייה בחברת ג'וקים מפלסטיק ואז הכנסתם לכיס (!), עובר בצפייה בסרטוני ג'וקים ובשהייה בנוכחות ג'וקים מתים ונע בהדרגה לקראת המפגש הבלתי נמנע עם ג'וקים חיים ומאיימים. זה אינו ספר על חרקים בלבד, אלא על האופן שבו הנפש מתמודדת עם חרדות, טראומות וקשיים, וכל הדברים שאנחנו מעדיפים לדחוק מתחת לשטיח, או במקרה הזה – מאחורי המקרר.

הסצנות הקליניות מתוארות בהומור מקסים: המטפלת זורקת ג'וק פלסטיק והתגובה היא כמו שיגור טיל קרקע-אוויר; השקת כוסות מים מתבצעת עם ג'וקים נוצצים בתוכן; והן מתמסרות בחתיכות פלסטיק קופצניות כמו במשחק טניס. ההומור כאן לא רק משעשע, הוא משחרר. אצל כולנו יש את ה-"ג'וק" שלנו: פחד ממחלה, נטישה, בדידות ועוד.

יופיו של הספר טמון ביכולתו להפוך חרדה פרטית לסיפור אוניברסלי. הכתיבה של זמיר קולחת ונעימה לקריאה. היא לא מתביישת להיחשף, לספר על הרגעים שבהם היא כמעט מתמוטטת, על הבושה, ועל תחושת הניצחון הקטנה שמגיעה אחרי כל התקדמות. התוצאה היא טקסט כן, חד ומעורר הזדהות, גם אצל מי שלא פוחדים מג'וקים (יש כאלה?).

חשוב לומר, בלי לספיילר, שהסוף אינו ורוד במיוחד. הפוביה לא בהכרח נעלמת, אבל יש תחושה אירונית, של השלמה, פיוס כלשהו עם הפחד.

אורית זמיר היא יוצרת קולנוע וטלוויזיה זוכת פרסים, שפרסמה בין היתר בכתב העת גרנטה וב־פטל. זהו ספרה הראשון והוא מצליח לשלב עין קולנועית עם הומור דק.

לסיכום

ממואר שנע בין רצינות תהומית להומור שנון, ומראה איך פחד קטן יכול לחשוף אמת גדולה. (ג'וק קטן, מסע גדול).

למי

לכל מי שסקרן להבין את החרדות של עצמו דרך סיפור כן ומשעשע.

המלצת קריאה

מומלץ למי שאוהב כתיבה חדה ואישית, שלא מפחדת לחשוף חולשות.

תחושה מרכזית במהלך הקריאה

תערובת של הזדהות, צחוק ושחרור.

______

ד"ר דריה מעוז היא סופרת, חברת ועד אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל ועיתונאית. אנתרופולוגית וסוציולוגית, מרצה בכירה במרכז האקדמי הרב תחומי בירושלים

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

  1. גילי ולירו וינשטין הגיב:

    האמת רעיון גאוני….מזכיר לי במשהו מערכות יחסים בין גברים לנשים…
    יש את אלו שנכנסים ללחץ כאילו ראו איזה ג'וק …או מנסים לנוס על נפשם רגע לפני "שהג'וק" (האישה או הגבר )תופס/ת אותם.
    עושים את כל הטעויות בעולם ללא שליטה, תןך כדי קפיצת ראש אם צריך הישר לתוך המיים לטביעה או צליחה.
    ומה הקשר? הפחדים והחרדות מנעלים אותם.!
    עם סוף לא ידוע מראש…..

    הולכת לקרוא את הספר.!

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו: