תפריט עמוד

משתה פלישתי – מסע קולינרי אל העבר

מה אכלו הפלישתים? איך הם נהגו לסנן את הבירה? למה אפונים וכרוב היו חלק מהתפריט שלהם, אבל תפוחי אדמה ועגבניות לא? שחזור אותנטי (וטעים מאוד) של משתה פלישתי מהווה מסע קולינרי בן 3,000 שנה אחורה במנהרת הזמן

ניחוח של יין מתקתק מילא את חלל האוויר. השולחנות היו עמוסים בכל טוב: מתאבנים, תבשילים מהבילים וסלטים – כולם מחומרי גלם המוכרים לנו היטב בישראל של המאה ה-21. אלא שמבין האפונים, העדשים והכרוב נעדרו ירקות כמו תפוחי אדמה, חציל, עגבנייה ופלפל, שקשה היום לראות את המטבח שלנו בלעדיהם.

זה היה משתה פלישתי משוחזר, שהתקיים במוזיאון אשדוד לתרבות הפלישתים. הפלישתים, המוכרים לנו מסיפורי שמשון ודלילה ודוד וגוליית, מוצגים במקרא כעם כובש ואכזר, שמוצאו באי כרתים ואיים נוספים באזור יוון. על פי ציורים מצריים, הפלישתים הגיעו לכנען בספינות ובדרך היבשה והתיישבו בחמש ערים במישור החוף: עזה, אשדוד, אשקלון, גת ועקרון. השרידים הארכיאולוגיים שנחשפו בערים אלו ממחישים את חיי היום יום שלהם ומלמדים, בין היתר, גם על הרגלי האכילה שלהם.


ירקות אפויים בתנור. מה שנראה כפרוסות תפוחי אדמה זה קולרבי, שכן תפוחי האדמה הגיעו מאמריקה רק במאה ה-15

מוזיאון אשדוד הוא היחיד בעולם שמקדיש תערוכת קבע על הפלישתים. הביקור בתערוכה, שאוצרת יעל ויזל, מרתק ומציג את הפלישתים מנקודת ראות אנושית של עם מהגר שנאלץ לנדוד ולתור אחר מולדת חדשה. המבקרים במוזיאון נהנים מאמצעים חדשניים ואינטראקטיביים שיוצרים חוויות, ביניהם הפלת עמודי שמשון ביד המבקר. בתום הביקור בתערוכה, אפשר להשלים את החוויה בארוחה בסגנון פלישתי. המשתה מתקיים בגלריה שעוצבה ברוח ארמון יווני עתיק (ארמון קנוסוס מהתקופה המינואית בכרתים), שקירותיה צבועים בצבעי אדמה חמים ומעוטרים במוטיבים שהתגלו על ממצאים פלישתים. לסועדים הנועזים שרוצים לחוש כמו הפלישתים לשעה קלה, מוצעים בגדים ואביזרים ששוחזרו בסגנון הפלישתים.

מה אכלו הפלישתים?
מה אכלו ומה שתו הפלישתים וכיצד ניתן לשחזר ארוחה פלישתית? האם אימצו את התפריט המקומי או ששמרו על מנהגים והרגלים מבית? המוזיאון יזם שיתוף פעולה עם ד"ר טובה דיקשטיין, חוקרת אוכל בעת העתיקה שמקדישה כבר שנים למחקריה. ד"ר דיקשטיין בנתה תפריט עשיר ומרתק, המבוסס על המקורות הכתובים בתנ"ך ובתלמוד ובמקורות זרים והצליבה מידע עם הממצאים הארכיאולוגיים. מכיוון שידוע שהפלישתים מקורם באיי יוון (הנביא יחזקאל מכנה אותם בשם "הכרתי"), כדי להתחקות אחר המאכלים הפלישתים היא שהתה בכרתים בחברת זקנות כפריות, מהן שאבה מתכונים שמקורם העתיק מחזק את מסקנותיה, וכך הגיע גם היוגורט החמצמץ הנפוץ בכרתים ובאיי יוון גם אל השולחן הפלישתי שלנו.


יין קונדיטון עם רימונים (כשר). הפלישתים הרבו לשתות יין ושיכר

על פי מקורות עתיקים הפלישתים אכלו דגים, עופות ויונקים קטנים. הם הביאו עימם את החזיר וגידלו חזירים למאכל. עצמות חזיר נחשפו בישובים פלישתים בלבד ועובדה זו מחזקת את הידוע שיהודים לא אכלו חזיר. עובדה מפתיעה יותר היא ריבוי עצמות כלבים שהיוו, כנראה, חלק מהתפריט היומי.

בעוד שבישובים הישראלים אפו בטאבון, המשפחה הפלישתית השתמשה באח עגול מטין, ששימש כתנור חימום וכתנור בישול, דבר שהיווה חידוש בכנען. בחפירות ארכיאולוגיות נחשפו כלים פלישתים רבים, וביניהם פכיות חרס בעלות מסננת. מהמקורות ידוע שהפלישתים הרבו לשתות יין ושיכר – כינוי לבירה הקדומה, והמסננת נועדה לסנן את גרעיני החיטה.

מתאבנים המוגשים במשתה הפלישתי. חומרי גלם המוכרים לנו מהמטבח המזרח התיכוני 

המשתה הפלישתי קם לתחייה
הארוחה העיקרית של תושבי ישראל הקדומים היתה צמחונית וכללה תבשילי קטניות וירקות. הבשר היה יקר ונצרך בעיקר בחגים. ברוח זו מוגשת כאן ארוחה צמחונית עשירה ומגוונת וטעימה להפליא. דיקשטיין מספרת שלאחר שלב המחקר, ניסתה את המתכונים בביתה מספר פעמים רב עד שהגיעה למתכון המנצח. בהנחייתה, מבשלת מקומית מוכשרת מתקינה את הארוחה וניכר שהיא יודעת את מלאכתה.

מבט ראשון על השולחן הערוך מגלה חומרי גלם המוכרים לנו מהאוכל המקומי שלנו במזרח התיכון. בין המתאבנים: זיתים ירוקים, מטבל זעתר ושמן זית, גרגרי חומוס מתובלים בכמון ושמן זית, פיתות בעבודת יד. במשתה בו נכחתי, ביום חורפי, הוגש מרק אפונה עשיר וטעים עם נטיפי בצקיות.

מרק אפונה בסגנון פלישתי

ממרח החומוס על גרגריו, "המאכל הלאומי" שלנו שנדמה כאילו היה כאן מאז ומתמיד, לא כך הוא. המחקרים והממצאים מעידים שהחומוס לא היה כה נפוץ בתפריט הקדום. שרידים של גרגרי חומוס נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות באשקלון הפלישתית בלבד. בישובים בהם חיו הישראלים התגלו בעיקר פול ועדשים.

חיזוק לכך שהפלישתים צרכו חומוס נמצא בספר הבישול של אפיקיוס, שף רומי מפורסם שהיה ידוע באנינותו ובאהבתו לאוכל גורמה. החומוס רווח מאוד כמאכל יווני קדום ויתכן שהפלישתים הביאו עמם את המאכל לארץ ובמקביל הגיעו הגרגרים גם בדרכי המסחר.

דגנים מלאים שמערבבים עם קטניות מספקים חלבון מלא ומזין. מאכל זהה קיים בכרתים מאז התקופה המינואית. פריקה עם ירקות שורש היא החיטה הירוקה בתנ"ך: "אביב קלוי באש גרס כרמל". לחם שעורים מוזכר רבות בתנ"ך ונחשב למרכיב בסיסי ויומיומי בתפריט. "ואתה קח לך חיטין ושעורין ופול ועדשים ודוחן וכוסמים … ועשית אותם לך ללחם" (יחזקאל, פרק ד' פסוק ט'). במקביל, האל דגון, אל הדגן, היה אל פלישתי חשוב.


מהמנות העיקריות במשתה: בצלים אפויים ממולאים בבורגול עם יוגורט בסגנון האי כרתים, משם הגיעו הפלישתים 

בין המנות העיקריות במשתה הוגשו בצלים אפויים, ממולאים בבורגול ונענע עם יוגורט בסגנון כרתים. זהו מתכון המוזכר בספרו של אתניאוס הסופר הרומאי שחי במצרים. הכרוב הצלוי הפתיע בטעמו. הירקות ממשפחת הכרובים היו נפוצים בעת העתיקה בארץ ומוזכרים גם הם בספרו העתיק של אתנאוס . אחת מגולות הכותרת של הארוחה היה "אנטי פלאשתי"(כמו אנטיפסטי) – מבחר ירקות אפויים בתנור. מה שמזכיר, במבט ראשון, פרוסות תפוחי אדמה אפויים התברר כקולרבי, שהרי תפוחי האדמה, כמו כל משפחת הסולניים (עגבניות, פלפלים ועוד) הגיעו רק לאחר גילוי אמריקה ב-1492. ואי אפשר בלי סלט ירוק עם רימונים וענבים משבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו.

לקינוח, הוגשו כדורי תמרים המתבססים על מתכון עתיק יומין החקוק על גבי חרס מצרי מלפני 3,600 שנה. עוגיות סולת מוגשות לצד תה צמחים.

ומה לקינוח? כדורי תמרים ממתכון עתיק שנמצא על חרס מצרי ועוגיות סולת 

איך משתתפים?
אפשר לבחור תפריט מגוון – החל מנשנושים המלווים את יין הבית עם עוגיות ועד ארוחה צמחונית עשירה במחיר שנע בין 60 ל-150 שקל (בהזמנת התפריט המלא מקבל כל אורח מתנה כלי חרס בסגנון פלישתי). המחיר כולל כניסה למוזיאון. 
איפה? המוזיאון לתרבות הפלישתים, השייטים 16, אשדוד
טלפון להזמנות: 8679720- 08, אתר אינטרנט

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.