ורנאסי (Varanasi) היא העיר הקדושה ביותר בהודו ונחשבת לאחת מהערים העתיקות ביותר בעולם. היא בנויה לאורך נהר הגנגס, על גדותיו מתקיימים טקסים דתיים רבים, ביניהם טקסי שריפת הגופות הנערכים על גדות הנהר 24/7 בכל ימות השנה, ומכאן כינויה של ורנאסי "עיר המתים". הנחיתה בוורנאסי לא תמיד פשוטה, רחובות העיר צפופים ועמוסים, אך ברגע שמתגברים על ההלם הראשוני מתגלים נפלאותיה ועושרה התרבותי של העיר. הצלם חמי כרם חזר ממסע צילום בוורנאסי ומביא לנו את חמשת מוקדי העניין החשובים ביותר בעיר ומבחר תמונות של האנשים שחיים – בעיר המתים.
בפעם האחרונה שביקרתי בוורנאסי נשבעתי לעצמי שלא אחזור לעולם. החום והלחות, הקבצנים הרבים והצפיפות הקשה עשו את שלהם ואפשר להודות שפשוט ברחתי אל היעד הבא בטיול. לאחר מספר שנים שוב מצאתי את עצמי בעיר לביקור של "פעם אחרונה וזהו", ועכשיו תוך כדי כתיבת שורות אלו… שוב עולה הגעגוע. ממש כפי שלירושלים יש את "סינדרום ירושלים" גם לוורנאסי הקדושה יש את גורם המשיכה הפסיכו-מיסטי שלה, הגורם למיליוני מאמינים ומטיילים מכל העולם לפקוד אותה שוב ושוב, למרות שהיא ידועה כאחת מהערים הקשוחות והמאתגרות בהודו.
ורנאסי הנקראת גם בנארס (Banaras), נחשבת לאחת מהערים הקדומות בעולם ומעריכים שהיא הוקמה לפני יותר מ-3,500 שנה. הסופר מארק טוויין שביקר בה בשנת 1897 אמר שוורנאסי "עתיקה יותר מההיסטוריה, מהמסורת, עתיקה יותר אפילו מהאגדה, ונראית פי שתיים עתיקה יותר מכל אלו יחד". קדושת העיר וחשיבותה הדתית והרוחנית מציפות כל קרן רחוב, לכל מקום אליו תפנו את מבטכם תראו מקדשים מסוגים שונים, נזירים ואנשי דת, תמונות ועיטורים דתיים, וכל אלו עטופים בריח קטורת ואווירה מכושפת וקסומה כאחד. שיטוט בסמטאותיה הצפופות של העיר הוא כמו מסע אחורה בזמן אל הודו של פעם, לא סתם מכנים אותה המטיילים הישראלים "הודו האמיתית".
סאדהו (Sadhu), נזיר-סגפן מקומי, על גדות נהר הגנגס. כל הצילומים: חמי כרם
בסמוך לגשר קאשי (kashi bridge) שחוצה את נהר הגנגס
איך ומתי מגיעים לוורנאסי?
ורנאסי נמצאת במדינת אוטר פרדש (Uttar Pradesh), כ-800 ק"מ דרומית מזרחית לדלהי (Delhi) בירת הודו. התקופה הטובה ביותר לביקור בוורנאסי היא בין החודשים אוקטובר למרץ, כאשר הטמפרטורות סבירות וימי הגשם מועטים באופן יחסי. תוכלו להגיע אל ורנאסי בטיסה, שדה התעופה המקומי נמצא כ-25 ק"מ מחוץ לעיר, כ-40 דקות נסיעה ממרכז העניינים. ישנן טיסות פנים לוורנאסי ממגוון ערים בהודו אך סביר להניח שתבחרו בטיסה מדלהי שאורכת כשעה ורבע. אפשרות הגעה נוחה נוספת היא רכבת וונדה בהרט אקספרס (Vande Bharat Express) מדלהי אל ורנאסי, משך הנסיעה הוא 8 שעות בלבד. ישנם גם אוטובוסים מכל קצוות תת היבשת אבל הנסיעות ארוכות ומתישות ומתאימות בעיקר לתרמילאים.
מוכרת צמידים מקומית
היכן לנים בעיר?
בוורנאסי שני אזורי לינה עיקריים:
אזור קנטונמנט (Cantonment) – נמצא קצת מחוץ לעיר באזור תחנת הרכבת Varanasi Junction, ומציע בתי מלון ברמת 4-5 כוכבים, תוכלו למצוא גם קניון לא רע בכלל ולאכול מקדונלד'ס ופיצה האט. החיסרון כאן הוא המרחק מהעיר העתיקה וגדות נהר הגנגס בהם נמצאים מוקדי העניין והאוירה המיוחדת של העיר. על מנת להגיע מאזור זה לעיר העתיקה תצטרכו לקחת מונית או ריקשה, הנסיעה אורכת כחצי שעה ואף יותר, תלוי במצב התנועה.
סמטאות העיר העתיקה וגדות הנהר – באזור זה נמצאים הגסטאהוסים הפשוטים בעלי האופי התרמילאי, החיסרון הבולט הוא התנאים הבסיסיים שמקומות לינה אלו מספקים, הפסקות החשמל לעיתים וכן, ייתכן גם ריח עשן שריפת הגופות, ככל שמתקרבים לגהאט שריפת הגופות מניקרניקה (Manikarnika Gaht). אך כאן תוכלו להנות מגישה מהירה לכל מוקדי העניין, מחיר לכל כיס, מרפסת עם נוף אל הגנגס, ויותר מכל – זה המקום לחוות בו את קסמה של ורנאסי האמיתית.
איש דת מקומי על גדות הנהר
אטרקציות מרכזיות בוורנאסי
אז מה יש לראות ולעשות בוורנאסי? לפניכם חמשת מוקדי העניין הייחודיים ביותר בעיני בעיר, בהם ורנאסי מתגלה בשיא עוצמתה ותפארתה, עיר של ניגודים: ישן מול חדש, מפואר ועלוב, קדוש וטמא, שמחת חיים לצד אבל ומוות. תוכלו לסקור את כל מוקדי העניין עליהם אפרט ביום יומיים, אך אמליץ על ביקור של מינימום ארבעה לילות בעיר על מנת להספיק לצאת מ"הלם ורנאסי" ולהתחיל ליהנות ולספוג את האוירה.
הגהאט המרכזית בשעות הבוקר
שייט על הגנגס בשעות הזריחה
עיר המתים מתעוררת לחיים בשעות הבוקר המוקדמות, מעט לפני עלות השחר. גשו אל אחד מבעלי הסירות שעל גדות הנהר (הם ימצאו אתכם אל דאגה) וצאו לשייט לאורך הגהאתות. הגהאתות הן מדרגות האבן לאורך גדות הנהר המאפשרות גישה אל המים. בשעות הזריחה נוהרים אלפי מקומיים אל נהר הגנגס הקדוש לטובת טבילת הבוקר, נושאים תפילה, שרים שירי הודיה, מדליקים קטורת ומניחים מנחות ל"אמא גנגה". ערב רב של צבע, צלילים ואווירה שאין דומה לה בשום מקום אחר בעולם.
זריחה על נהר הגנגס
בסמטאות העיר
בסמטאות העיר
טיול רגלי בסמטאות העיר העתיקה
אין טעם להיעזר במפה או GPS בסמטאות הצרות והצפופות של ורנאסי. קחו בחשבון שאתם הולכים לאבד את דרכם וזה בדיוק מה שכדאי לכם לעשות. העיר העתיקה של ורנאסי פרוסה לאורך הגדה המערבית של נהר הגנגס ובנויה מעשרות קילומטרים של סמטאות צרות ועתיקות. מה תראו בסמטאות? מה לא. אנשי דת צבעוניים, נזירים הינדים ובודהיסטים, שווקים מכל סוג, רוכלים ואנשי מקצוע שחשבתם שנעלמו מהעולם, מטיילים מכל קצוות תבל ומגוון עצום של ריחות, טעמים וצלילים שתוקפים יחד את כל החושים. איבוד האוריינטציה הוא חלק מהחוויה הרוחנית שוורנאסי מעבירה אתכם כמטיילים, ועל מנת למצוא את דרכם תצטרכו להיעזר בתושבים המקומיים שישמחו לסייע, וזוהי עוד דרך נהדרת להתחבר לאוכלוסיה המקומית ולהכיר את הרובד האנושי של העיר.
גילוח וטיפוח על גדות נהר הגנגס ממש לפני הזריחה
דשאשוומד – הגהאט המרכזית (Dashashwamedh Ghat)
דשאשוומד גהאט היא לב ליבה הפועם של ורנאסי ומרכז העניינים. זו הגהאט המרכזית, העמוסה ביותר, הצבעונית ביותר והפעילה ביותר בוראנסי. עיקר הפעילות במתחם היא בשעות הבוקר והערב, בכל בוקר מגיעים אלפים אל הגהאט הרחבה לטובת תפילה, טבילה להיטהרות, גילוח ותספורת, מקלחת הבוקר או כיבוס בגדים ומצעים במי הנהר. בערב מתקיימת בגהאט הפוג'ה המרכזית (Puja = טקס), הטקס הדתי היומי החשוב ביותר בעיר הנקרא גם גנגה ארטי (Ganga Aarti).
בסמטאות של ורנאסי
טקס הגנגה ארטי Ganga Aarti))
בכל ערב לקראת השקיעה מתכנסים אלפים בגהאט המרכזית לטובת טקס הארטי (Arti) היומי המוקדש כולו לנהר הגנגס הקדוש, הטקס כולל שירת הודיה, מופעי אש ועשן, וקטעי מוזיקה המשלבים צלילי כלי נגינה מסורתיים ופעמונים. האירוע מנוהל ומבוצע בניצוחם של כהני דת צעירים בלבוש מסורתי אל מול קהל של אלפים שנאסף על גדות הנהר ומאות סירות המצטופפות במים אל מול בימת האירוע. טקס מרגש ומרשים ביותר שאסור לפספס.
הרחוב הראשי המוביל אל הגהאט המרכזית
טקסי שריפת הגופות במניקרניקה גהאט (Manikarnika Ghat)
על פי דת ההינדואיזם, כאשר גופת המת נשרפת ואפרה מפוזר בנהר הגנגס, הוא יזכה ל"מוקשה" (Moksha), היטהרות, גאולה וסיום מעגל גלגול החיים. המקום הנעלה ביותר לבצע זאת הוא בעיר ורנאסי, עירו של האל שיווה. זו בדיוק הסיבה לכך שמיליוני מאמינים נוהרים אל העיר מדי שנה, רבים מהם מבוגרים מאוד, במטרה לסיים את חייהם בוורנאסי, שזכתה כאמור לכינוי "עיר המתים". מניקרניקה גהאט היא המוקד המרכזי של טקסי שריפת הגופות, היא פעילה 24/7 לאורך כל ימי השנה ונשרפות בה כ-150 גופות בממוצע ליום. כיום כניסת תיירים למתחם אסורה (למעט מקרים מיוחדים) ורצוי שלא להתקרב למקום עם מצלמה. אם כן תרצו לקחת חלק בחוויה הלא פשוטה אך המרתקת הזו, תוכלו לעשות זאת על ידי שייט לאזור בסירה, ממנה תוכלו להביט אל הנעשה.
במניקרניקה גהאט (Manikarnika Ghat) נערכים מרבית טקסי שריפת הגופות
סגפן הינדי מקומי מישיר מבט אל מצלמה
גן עדן לצלמים
ורנאסי נחשבת בעיני רבים לגביע הקדוש של עולם צילום התרבויות. הדבר האמיתי. צלמים מכל מדינות העולם עושים את דרכם אל העיר ומנציחים את יופייה ואת ה"כאוס המסודר להפליא" שהיא מציעה. לחובבי הצילום שבניכם אני ממליץ לצאת קצת מעבר לאזור הגהאט המרכזית, קחו סירה צפונה אל ראג' גהאט (Raj Gaht) ומשם היכנסו אל הסמטאות ונועו דרומה בהליכה, שם לאורך הנהר ובסמטאות המרוחקות תמצאו את ורנאסי האמיתית, את האנשים המעניינים ביותר ואת התמונות הטובות ביותר.
טיפוס צבעוני וחייכן באחת מסמטאות העיר
הטיול בוורנאסי לא קל וייתכן שבסוף הביקור בעיר תמצאו את עצמכם ממהרים במיוחד אל שדה התעופה. גם אני כאמור, הבטחתי לעצמי ש"די עם העיר הזאת, מספיק! לכאן אני לא חוזר לעולם!". אבל משהו בוורנאסי נוגע, עוד לא ברור לי מה, אולי אבין זאת במהלך הביקור הבא.
ילדונת מאופרת לכבוד טקס הארטי (Arti) המקומי
אישה מתפללת ל"אמא גנגה"
תפילות הבוקר בגהאט המרכזית
————–
חמי כרם – מתעד תרבויות רחוקות, טקסים ופולחן, דת ואמונה ומנציח נקודות קיצון במרחב האנושי מסביב לעולם. לעבודות נוספות של הצלם חמי כרם, היכנסו לאינסטגרם שלו, או לאתר.