מאות שנים של נמנום באו אל קִצן לפני כארבעים שנה. מאז, ליסבון מתעוררת. ההפיכה שהתרחשה בה בשנות השבעים סיימה תקופה ארוכה של דיקטטורה קשוחה, ובעקבותיה באו ההשתלבות בקהילה האירופית וארגון התערוכה העולמית האחרונה של המאה העשרים. זו אינה עיר של מונומנטים ידועים, כמו בירות אירופיות אחרות, וקסמה מתגלה בשיטוט רגלי בשדרות הרחבות ובסמטאות הצרות שלידן, המטפסות על הגבעות של העיר. העיר בנויה רבעים רבעים, כל רובע ואופיו שלו, ובזה גם ייחודה של בירת פורטוגל: שכונות של סמטאות מתפתלות, אי סדר וכביסה תלויה בכל מרפסת יושבים בצד שכונות יוקרה ואזורי מסחר מודרניים עם גורדי שחקים ומרכזי קניות מהגדולים ביבשת. ליסבון יושבת על הגדה הצפונית של נהר טז'ו (Tejo) ומשמשת – היום כמו בעבר – שער לאוקיינוס האטלנטי. היא נוסדה כתחנת מסחר פניקית עוד במאה ה-12 לפני הספירה. כולם עברו כאן: היוונים והרומאים, הוויזיגותים והמוסלמים והמשחררים הנוצרים. ב-1255 היא הפכה לבירת הממלכה הפורטוגלית. תקופת הזוהר של העיר היתה במאות ה-15 וה-16, עם המסעות הגדולים לגילוי העולם מטעמה של הממלכה הפורטוגלית, שהיתה אז אימפריה ימית. הנמל שירת אלפי ספינות שיצאו ממנו אל נתיבי הים העיקריים. באותה התקופה נבנו בעיר ובסביבתה ארמונות ומנזרים מפוארים. אתרי בלם, ובראשם מגדל בלם ומנזר ז'רונימוש, משמשים תזכורת לשנים ההן. והיו גם ימים קשים. העיר ידעה אסונות טבע, והקשה מכולם היה רעידת האדמה הקטלנית ב-1755 שגרמה לשרפה ענקית ולגל ימי גדול שהציף חלקים מהעיר. שליש משטחה נחרב, עשרות אלפים נהרגו. מרכז העיר וארמון המלך נמחקו ברגע. יועצו הראשי של המלך ז'וזה הראשון, המרקיז פומבל, ארגן את שיקום העיר, והיום רואים את פרי עמלו בעיר התחתית על רחובותיה המתוכננים. העיר התפתחה וגדלה באיטיות, ובדרכה עברה מלחמות וכיבושים זרים, הפיכות ומהפכות. מ-1932 הנהיג אנטוניו סלזאר דיקטטורה לתקופה ארוכה, עד שב-25 באפריל 1974 סיימה הפיכה שקטה את הרודנות. המונים ירדו אז לרחובות ליסבון וחילקו פרחים לחיילים. ליסבון החלה להתעורר לחיים. יום 1: מרכז העיר והעיר התחתית דרך החירות מרחבת התצפית כדאי לרדת בצד המערבי של הגן, דרך החממות הענקיות של הגן הבוטני אֵשטוּפַה פרִייה (Estufa Fria) היוצרות יער טרופי קטן עם צמחים ופרחים נדירים, ליד מפלונים, בריכות ומערות. מהגנים יוצאים לכיכר מרקש דה פומבל (Marqués de Pombal) הסואנת בכל שעות היממה. במרכזה עומדת אנדרטת פומבל שהוקמה לכבוד היועץ ששיקם את העיר לאחר רעידת האדמה ולכבוד כל אלה שעבדו עמו לטובת השיקום. הגנים הבוטניים מהכיכר יוצאות השדרות הראשיות לכל חלקי העיר. נפנה לכיוון שדרת ליברדדה, רחובה הראשי של העיר, היורדת במתינות ותחת צל עצים לאורך כקילומטר וחצי עד לעיר התחתית. לאורכה נבנו בנייני משרדים, מלונות יוקרתיים ובתי קולנוע, והיא רוצפה באבני בזלת וגיר שחורות-לבנות היוצרות מבוכים, דגמים גיאומטריים וצורות גלים. בסופה מגיעים לכיכר ולאנדרטת רֵשטַאוּרַדוֹרֵש (Restauradores, המחדשים) המוקדשות למחדשי העצמאות הפורטוגלית בהתקוממות נגד הספרדים בשנת 1640. מימין נמצא ארמון פוש (Foz), אחד הארמונות היפים בעיר, המשמש כיום את לשכת התיירות הראשית של ליסבון (Palacio Foz, Praça Restauradores). מעבר לחזית המעוטרת יש בו גם אולם מבוא מפואר, גרמי מדרגות מונומנטליים וחדרים מעוטרים בציורים ובעבודות עץ. במעבר הצר שבין כיכר רשטאורדורש לכיכר רוסיו (Rossio, נקראת גם כיכר המלך פדרו הרביעי) ממוקמים תחנת הרכבת המרכזית והתיאטרון הלאומי. תחנת הרכבת נבנתה במאה ה-19, וחזיתה מזכירה את הסגנון המַנוּאֵליַאני – סגנון פורטוגלי ייחודי מהמאה ה-16 שנקרא על שמו של המלך מנואל הראשון. החלל הפנימי מפתיע בהיותו מכלול מודרני המתאים למרכז תחבורה. התיאטרון הלאומי נבנה כמה עשרות שנים לפני התחנה בסגנון ניאו-קלאסי: בחזית שורת עמודים עם כותרות יוניות ובראשם הפסל של ז'יל ויסנטה שחי במאה ה-16 ונחשב אבי התיאטרון הפורטוגלי. מעבר לשורת הבניינים שממזרח לכיכר נמצאת כיכר נוספת, כיכר פיגֵיירה משם נמשיך דרומה, לכיוון הנהר, דרך רשת הרחובות המקבילים של העיר התחתית, התחומה בין שני מדרונות תלולים. זה האזור שספג את רוב הנזק ברעידת האדמה, ובו התרכזו מאמצי השיקום שנמשכו כמאה שנה. כדאי להרים את העיניים לעבר החזיתות ולראות את האלמנטים העיטוריים שחוזרים בצורה דומה בכל הבניינים שנבנו בסגנון ניאו-קלאסי. יש כמה רחובות שאפשר לרדת דרכם לעבר הנהר, אבל אני ממליץ לבחור ברחוב אוגושטה (Augusta) דווקא, בשל היותו מדרחוב. בדרך לנהר, כשחוצים את הרחוב הראשון, סנטה ז'ושטה (Santa Justa), נראית מימין קונסטרוקציית הברזל המרשימה של המעלית הציבורית ממשיכים דרך שער ניצחון מונומנטלי מסוף המאה ה-19 ומגיעים לכיכר קומרסיו (Comércio, המסחר) – רחבה גדולה מוקפת מבנים ממשלתיים, ובמרכזה פסל המלך ז'וזה הראשון. כאן עמד ארמון המלך שנהרס ברעידת האדמה. בצד הכיכר, ליד הנהר, ממוקם מסוף המעבורות (Cais das Colunas) החוצות את הנהר בתדירות גבוהה. נמשיך מהכיכר מזרחה דרך רחוב אלפנדגה (Alfândega). מיד נראה את כנסיית קונסייסאו וליה (Conceição Velha) שנבנתה במקום שבו עמד אחד מבתי הכנסת שהוחרמו עם פרסום צו הגירוש של יהודי פורטוגל בתחילת המאה ה-16. בהמשך הרחוב נראה בצד שמאל את קזה דוש ביקוֹש (Casa dos Bicos) המכונה גם "בית היהלומים" בשל התבליטים שעל חזיתו הנראים כיהלומים מלוטשים. הבית היה שייך לאביר בשם אלבוקרקֵי, איש צבא שכיהן כסגן המלך בהודו והשיג לפורטוגל את השליטה באוקיינוס ההודי. אם נמשיך ללכת ברחוב במקביל לנהר נגיע למוזיאון הלאומי לאזולז'ו (Museu Nacional do Azulejo) – אריחי הקרמיקה הייחודיים לפורטוגל (הדרך לשם ארוכה ומוטב להגיע בתחבורה ציבורית). המוזיאון שוכן במנזר מאדרה דה דאוש (Madre de Deus) שנוסד עוד בשנת 1509. במקום מוסברת יפה התפתחות האמנות הייחודית מהגעתה לפורטוגל במאה ה-15 ועד ימינו, ומוצגים הסגנונות שהושפעו מתקופות ומאמנויות שונות, כמו הסגנונות המוסלמיים (סגנון המודחאר) וההולנדיים או סגנונות הרנסנס והבארוק. אל תחמיצו את האכסדרה הגדולה שבה מוצגת תמונת העיר לפני רעידת האדמה, על שלל ארמונותיה וכנסיותיה.
באלפמה כדאי לבקר בבוקר, אז הסוחרים הקטנים מציגים על המדרכות את סחורותיהם: דגים טריים, ירקות ועוד. הטיול יוצא מכיכר קומרסיו ועולה אל הסמטאות של אלפמה – כל אחת מעניינת ושונה מאחותה. הסמטאות הצרות נפתחות לכיכרות קטנות עם כנסייה מקומית, ומעברים של מדרגות מקשרים בין המפלסים של הרובע התלול. דרך אחת להגיע לאלפמה היא לעלות בחשמלית ההרפתקנית ביותר בליסבון: קו 28 העולה ויורד בסמטאות הצרות. הדרך השנייה היא טיפוס רגלי תלול אך מעניין מכיכר קומרסיו. נלך דרך הרחוב המזרחי ביותר, רחוב פראטה (Prata), לכיוון כיכר רוסיו ונפנה ימינה ברחוב השלישי, קונסייסאו (Conceiçao), שבו עוברת החשמלית. אם נעקוב אחרי מסלול החשמלית, נגיע לחזית הקתדרלה של העיר (Sé) המייצגת סגנון בנייה של כנסיות ראשיות ששלט בפורטוגל בתקופת הכיבוש מחדש של הממלכה מידי המוסלמים: הכנסיות המבוצרות. הקתדרלה היתה אמורה לשמש מקלט לתושבי העיר במקרה של התקפות מוסלמיות. ממשיכים ברחוב אוגושטו רוזה (Augusto Rosa) שמשמאל לכנסייה ומטפסים לכנסיית סנטה לוזייה (Santa Luzia), שמעבר לה נמצאת רחבת התצפית המשקיפה אל שכונות העיר העתיקות. מכאן אפשר לרדת בשיטוט איטי בין הסמטאות או היישר אל גדת הנהר, או דווקא להמשיך לעלות ולפנות שמאלה לסמטה שמול הכנסייה, ולטפס עד מבצר סאו ז'ורז'ה (São Jorge). מהמבצר לא נותרו שרידים רבים, אך אפשר לעלות בו על שרידי החומה, כשכל העיר וסביבותיה פרושות מתחתינו (לוחות תצפית שמוקמו בדרך מסייעים בזיהוי מקומות). משם יורדים לגדת הנהר דרך הסמטאות של אלפמה וחוזרים לכיכר קומרסיו. לפני שנמשיך בטיול לרובע בלם (Belém), כדאי לאכול ברובע אלפמה או במרכז העיר, משום שברובע בלם אין הרבה מסעדות. מבצר סאו ז'ורז'ה לכבוד מגלי העולם נפנה שמאלה (מערבה), נעקוף את המעגן לאורך מסילת הרכבת ונגיע למגדל בלם (Torre de Belém). כשהוקם במאה ה-16 עמד המגדל במרכז הנהר, אך שינויים בבנייה לאורך הנהר גרמו לתזוזת נתיבו, והמגדל נותר קרוב לגדה. גם בו שולט הסגנון המנואליאני, אלא שכאן נוספו לו אלמנטים מזרחיים שהובאו ממרוקו. בשל סגנונו המושפע מהמזרח, המגדל מסמל את הקשר שבין העיר והממלכה ובין המושבות הרחוקות. כדאי לעלות לשלוש הקומות של המגדל, שלכל אחת מהן מרפסת שונה. אפשר לראות מהן את נהר טז'ו הזורם לאוקיינוס כדרכו מימים ימימה, ומעברו הצפוני של הנהר נשקפים רובעי ליסבון החדשים, סמל לאביב של העיר.
לחצו להגדלה |
לליסבון היושבת על גדת נהר הטז'ו אופי מיוחד. נינוחה ואורבנית בעת ובעונה אחת, קסמה מתגלה בשיטוט רגלי בשדרות הרחבות ובסמטאות הצרות. הצעה למסלול של יומיים בין האתרים המעניינים והמקסימים של העיר עודכן 24.9.17 |
הרצאת וידאו: פורטוגל
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3860
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 625
[name] => ליסבון
[slug] => %d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%9f
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 625
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 624
[count] => 34
[filter] => raw
[term_order] => 0
)[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 624
[name] => פורטוגל
[slug] => portugal
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 624
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 94
[filter] => raw
[term_order] => 0
))