תפריט עמוד

יעדי הקיימות ועתיד האנושות

יש לנו עשר שנים לתקן את הנזק שגרמנו ולמנוע משבר אקלימי, מזהיר האו”ם ומציע 17 יעדי קיימות גלובליים, שנועדו למצוא פתרונות לאתגרים העומדים בפני האנושות. האמנם נצליח לעמוד ביעדים עד שנת 2030?

איזה עולם אתם רוצים להשאיר לילדים שלנו? עולם עמוס בהררי זבל של  פלסטיק חד פעמי? עולם של עוני, רעב, ושל שחיתויות והבדלי מעמדות? עולם שיסבול מזיהומי אוויר ורעש וצפיפות יתר בערים? עולם של כריתת עצים מסיבית והשמדה של יערות העד? עולם בו הילדים שלנו נושמים גזים הנפלטים מאסדות גז לאורך החופים? עולם בו קרחונים נמסים ופליטים חסרי בית נמלטים מפני סופות ופגעי טבע לאורך החופים בשל משבר האקלים ועלייה בגזי חממה? זו קריאת השכמה אחרונה למנהיגי העולם וגם לכם הקוראים להתעורר לפני שיהיה כבר מאוחר מדי. האם אתם רוצים לחכות או להיות בין החלוצים בישראל להתעורר?

זיהום אוויר בבייג'ינג, בירת סין. האם זה העולם שנרצה להשאיר לילדינו? | צילומים: שאטרסטוק

זיהום אוויר בבייג'ינג, בירת סין. האם זה העולם שנרצה להשאיר לילדינו? | צילומים: שאטרסטוק

יעדי הקיימות הגלובליים

ב-25 לספטמבר 2015 רוב מדינות העולם אימצו רשימה של יעדים למיגור העוני, שמירת כדור הארץ והבטחת שגשוג לכל בני האדם, כחלק מהסדר העולמי החדש. כל יעד מורכב ממטרות ייחודיות אותן יש להשיג בתקופה של 10 השנים הבאות.

רק מאמץ כלל עולמי שישלב את הממשלות, המגזר הפרטי, החברה האזרחית ובני אדם כמוכם וכמוני יביא להשגתן, ולשינוי שהעולם כה זקוק לו כיום. סדר יום עולמי חדש ושאפתני ישים קץ לעוני העולמי עד שנת 2030 ויקדם ערכים כלכליים משותפים לשגשוג, פיתוח חברתי ופעולה למען איכות הסביבה והגנה על כדור הארץ. במטה האו"ם בניו יורק, 196 המדינות החברות באומות המאוחדות, הגיעו להסכמה על המסמך הסופי שיכלול את סדר יום עולמי חדש לפיתוח בר קיימא שיאומץ בידי מנהיגי העולם.

SDG הם ראשי התיבות של Sustainable Development Goals (יעדי פיתוח בר קיימא) והם מאגדים 17 יעדים שהאו"ם אימץ כאג'נדה הגלובלית המובילה לקראת שנת 2030 ומטרתם להבטיח חיים טובים ומתמשכים לכל תושבי הפלנטה. מאז ועד היום ממשלות, ערים, חברות מסחריות וארגונים פועלים לאור ההנחיות הללו, המקיפות את כל תחומי חיינו.

17 יעדי הקיימות הגלובליים שנקבעו על ידי האו"ם

17 יעדי הקיימות הגלובליים שנקבעו על ידי האו"ם

אלו הם 17 היעדים של האו"ם:

  1. מיגור העוני ברחבי העולם
  2. מיגור הרעב ושיפור הביטחון התזונתי
  3. קידום בריאות ואיכות חיים
  4. הבטחת חינוך איכותי ושוויון הזדמנויות בלימודים
  5. קידום שוויון מגדרי
  6. הבטחת משאבי מים ותשתיות תברואתיות
  7. אספקת אנרגיה לכל האוכלוסייה במחיר סביר
  8. קידום צמיחה כלכלית והבטחת תעסוקה
  9. פיתוח תשתיות ועידוד חדשנות
  10. צמצום אי-השוויון בין מדינות ובתוכן
  11. קידום הסביבה העירונית בדגש על הכלה של כל קבוצות האוכלוסייה
  12. קידום צריכה וייצור בני קיימא
  13. מעורבות פעילה במאבק בשינוי האקלים ובהשפעותיו
  14. שימור המשאבים הימיים – ימים ואוקיינוסים
  15. שמירה על המגוון הביולוגי – הגנה על בתי גידול ושיקומם
  16. קידום חברות שוחרות שלום
  17. חיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי לקידום פיתוח בר-קיימא

מה זה פיתוח בר קיימא?

המושג פיתוח בר קיימא נטבע על ידי ועדת ברוטלנד, שדנה ב-1987 בעתידו המשותף של המין האנושי. תמצית הרעיון הוא לאפשר את המשך הפיתוח של המין האנושי ללא פגיעה ביכולת של הדורות הבאים לספק את צרכיהם. פיתוח בר קיימא עוסק בנקודת המבט לטווח הארוך, שתאפשר למין האנושי להמשיך להתקיים, תוך סגירת פערים חברתיים, דבר שיאפשר לכל בני האדם חיים של ביטחון, בריאות ושגשוג תרבותי וכלכלי. כאמור, ארגון האו״ם קבע 17 יעדים לפיתוח בר קיימא – זוהי מפת דרכים המאפשרת לכל חברה או ארגון לפעול בדרך שתתמוך בהמשך הקיום של המין האנושי ולהתכוונן לעתיד הרצוי לנו. בראש ובראשונה, אנחנו צריכים לפתור את משבר האקלים.

גשר מעל נהר הליפי בדבלין עם ציון 17 יעדי הקיימות | צילום: Derick Hudson / Shutterstock.com

גשר מעל נהר הליפי בדבלין עם ציון 17 יעדי הקיימות | צילום: Derick Hudson / Shutterstock.com

יעדי הקיימות בישראל

השנה, לראשונה, מספר ימים לפני ההצגה באו"ם, פרסמה ממשלת ישראל את החלטת ממשלה לשילוב יעדי הפיתוח בר קיימא באסטרטגיות המדינה ומשרדי הממשלה. הדיווח כולל ציון של הרבה תחומים בהם ישראל בצמיחה והתקדמות, ואף יש התחייבות לכך שמדיניות הפיתוח של ישראל תיקח בחשבון את ה-SDG בעתיד. ישראל מציגה את עצמה כמדינה עם יכולות בחדשנות ופריצות דרך טכנולוגיות, מדינה שמתעסקת בשמירה על הטבע, טכנולוגיות מים, רפואה, חקלאות, חינוך, ובעיקר כמה שאנחנו מנסים לעזור לעולם. ישראל מתקשרת בייחוד את ההשקעה הממשלתית בפיתוח וחדשנות בעיקר בתחום של טכנולוגיה חקלאית, מאמצים הומניטריים מסביב לעולם, אתגרים במים במדינות מתפתחות וטכנולוגיות עזר לאנשים עם מגבלה.

השקיה בטפטוף בכרם של יקב צרעה. ישראל מתקשרת עם חדשנות בתחום החקלאות

השקיה בטפטוף בכרם של יקב צרעה. ישראל מתקשרת עם חדשנות בתחום החקלאות

נקודה חשובה לציון היא שהדו"ח לאו"ם נכתב גם על ידי סקטורים לא ממשלתיים, קואליציה של ארגונים חברתיים בהובלת מרכז השל לקיימות, עמותת איתך מעכי ומנהיגות אזרחית. מה שמראה שישראל היא מדינה שיודעת להתמודד עם אתגרים, שיודעת לייעל תהליכים ולשתף פעולה, וכי יש כאן בישראל ארגונים חברתיים שלא מחכים שאחרים ופקידי ממשל פוליטיים יעשו את מה שצריך ולוקחים את העניינים לידיים לטובת ישראל יפה יותר.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.