תפריט עמוד

יין שווייצרי? חפש את המטמון!

האם בחירת יין שווייצרי לארוחת ערב נשמע לכם כהצעה הזויה? מסתבר שאתם טועים מאוד. כמה מן היינות האיכותיים של שווייץ עשויים להתחרות היטב גם באחיהם הגדולים מן השכנות צרפת ואיטליה. צריך רק לדעת לחפש ולבחור. לחיים.

השווייצרים שותים בעצמם את כל היין שהם מפיקים בארצם. רק אחוז אחד מיינותיהם האלמונים מופנה ליצוא. איך יכירו בעולם את יינות שוויץ אם הם לא זוכים לטעום מהם? מכרמי שווייץ מפיקים כ – 150 מיליון בקבוקי יין בכל שנה. כדאי להזכיר את העובדה שאוכלוסיית ישראל ושווייץ דומות במספרן, מעט יותר מ-7 מיליון תושבים. בישראל מייצרים קצת יותר מ -30 מיליון בקבוקים בשנה. את העובדה שהשווייצרי לוגם עשרות ליטרים מיינותיו בכל שנה אפשר לתרץ בשמרנות של מסורת שתייה מקומית, במחירם הזול של היינות, בשיווק ידידותי ונוח. גבות רבות תורמנה בפליאה אם נוסיף כאן גם את איכותם של היינות.
השווייצרים יכולים לשתות יינות טובים ממקורות זרים. קירבתה הגאוגרפית של מדינתם לאיטליה ולצרפת מאפשרת לה להציע לכל תייר יינות זולים ממעצמות היין העולמיות. התיירים שותים את היינות המיובאים והמוכרים כי את היינות המקומיים והאלמוניים שותים אזרחי שווייץ.

איך למצוא יין טוב?
שווייץ ידועה בשעונים, בבנקים ובשוקולד שלה. אורסון וולס שאל פעם בתמיהה איך שמונה מאות שנות שלום הצליחו להביא לעולם רק שעון קוקיה. ישראלים רבים מגיעים לשווייץ. הם נוסעים לנופש משפחתי בקיץ, לסקי בחורף או סתם לנסיעת עסקים. רובם התאכזבו בעבר מהיינות השווייצריים הפשוטים שהוצעו להם בגביעים זולים. אין מודעות פרסום ליינות הטובים של שוויץ. הם לא נועדו לייצוא או לשבות את לבו וכיסו של התייר האורח . יין דול האדום מזכיר במקרה הטוב שלו יין שולחני פשוט של בורגון . הדול השוויצרי הוא באמת בלנד (תערובת) של הגמאי ושל הפינו נואר, שני זנים שלא מצליחים לשחזר את ההיסטוריה הצרפתית שלהם בארץ האלפים.
השוויצרי שותה יום יום יינות שמופקים בזול , בניקיון וביעילות שווייצרית. רוב היינות המקומיים, כולל האדומים, מוגשים צעירים אחרי מנוחה קלה במיכלי נירוסטה. בשנים האחרונות יש בשווייץ "זחילה" אנינת טעם כלפי מעלה בדרישה ליינות טובים יותר ואותם כדאי ומשתלם לגלות . גם היינות הפשוטים משתדרגים. על תוויות רבות מתנוססות היום באותיות גדולות כתוביות המעידות שהיין שהה בחביות עץ. מתחת לשם היין מצויין באותיות קידוש לבנה "barriqe ".
הפינו נואר מכונה בשווייץ בלאובורגונדר וגביע יין שלו ששהה כמה חודשים בחבית נמכר במסעדות בשלושה עד ארבעה פרנק (קצת יותר מעשרה שקלים). יין זה הוא לא הסיבה למסיבה. לא כדאי גם להתחיל לשנן את סבך השמות של הזנים הלבנים ששמם מתחלף מקנטון לקנטון . רוב הלבנים מזכירים ריזלינג חלש וצעיר. זו עובדה מפתיעה במדינה שכרמיה שרויים בשלג רוב החורף, אך היא נובעת מהיעילות התעשייתית.

יין במעדניה
ברשתות השיווק המדפים עמוסים קרטונים ופחיות של יין קל . לתייר הישראלי כדאי ללכת בעקבות אניני היין שמעדיפים את המעדנייה הסמוכה. שם אפשר למצוא את המטמונים הנסתרים של כרמי שווייץ. רובם מגיעים מעמק VALAIS שנמצא במערב המדינה ומזרחית לאגם ז'נבה. מכאן מתחיל נהר הרון את מסעו לים התיכון . בדרכו דרומה מעטרים את גדותיו כרמי היינות הגדולים של עמק הרון. אל מורדות ההרים שמהם זורם הרון הובאו במאות הקודמות ענבים מצפון איטליה . יש לזכור שבזמן שלטונם של דוכסי ומלכי בית סבואה היו הרי האלפים המערביים וצפון איטליה ישות מדינית מאוחדת. מאאוסטה הגיעו הענבים לכורמי ההרים. במאה העשרים שווייץ העצמאית והנייטרלית פיתחה את מאכליה ויינותיה לעצמה. לצד מאכלי הרשטי הפונדי הכבדים פרחו היינות הקלים והרעננים. הפריחה של עולם היין בשנות התשעים מיקדה מחדש את תשומת הלב בזנים האדומים שנשכחו במורדות האלפים. סטייה מהיינות העממיים ליינות החדשים והמודרניים של שוויץ היא הברקה כלכלית וקולינרית . HUMAGNE אדום הוא אחד מהם . שנים רבות קראו לו יין איכרים גס. הוא מאחר להבשיל , צבעו כהה, וטעמו החמוץ נע בין דובדבן לשזיף. אחרי הכוס השנייה הוא נראה כמו גירסה אלפינית של הקריניאן הים תיכוני. הדרישה ליינות אדומים בעלי גוף שינתה את היחס של הכורמים. הם החלו לדלל בענפי הגפן כדי להעניק לענביה יותר שמש והמהדרים מוסיפים גם בציר ירוק שממעיט בכמות היבול. זן דומה הוא ה CORNALIN – האדום. ליד העיירה סוסטן שבעמק וואלה קידשו השווייצרים גפן אחת של קורנלין שעל פי רישומיהם נשתלה בשנת 1798 . במלאת לה 200 שנה הם נטלו את ייחוריה ושתלו ב – 1998 כרם חדש. כעת הם מוכרים למרבה במחיר את VITIS ANTIQUA 2004 . יין קורנלין אדום שאמא שלו בת 210. הקורנלין וההומיין האדומים מזכירים בגירסאות הזולות שלהם קרוז הרמיטאז' טוב מעמק הרון. מחיריהם על המדפים נע בין 20 ל – 30 פרנק . כדאי להביא חוויה כזו לחברים בארץ ששתו כבר הכל. אני בחרתי בבלנד מודרני של יקב ROUVINEZ . היקב של אניטה ודומיניק רובינה מבטיח שבמחיר של כמה עשרות שקלים תקבלו תמיד תמורה הולמת. הם מתמחים בבלנדים של הזנים המתחדשים בשווייץ. ב- 32 פרנקים הוגש לי לשולחן במסעדהCHATEAU LICHTEN 2005 של רובינה. בלנד אדום של הומיין, קורנלין וסירה מהעמק שממנו בוקע נהר הרון . 13 אחוזי אלכוהול שהתאזנו להפליא מול עומס הפרי. זה לא היה דומה לשום דבר שהכרתי . ניסיון לתאר את טעמו יזכיר חתונה בין יין אוסטרלי מודרני לסאן ג'וזף קלאסי מעמק הרון. ברובינה מייצרים כל שנה כ – 1,200,000 בקבוקים. סדר גודל שמזכיר את יקב תשבי אצלנו , עסק משפחתי גדול. אם לא תמצאו אותו אתם יכולים לסמוך על יינות PROVINS VALAIS . קואפרטיב גדול של יינות עמק וואלה שמייצר יותר מ – 12 מיליון בקבוקים בשנה. משהו בסדר גודל של יקבי כרמל שלנו עם ניחוח בוטיקי. כל אדומיו ולבניו טובים יותר מהממוצע המסחרי שתמצאו במזנונים וברשתות השיווק.

הלבן הטוב
אם תרצו לצד הדג שלכם או ליד הפונדי שלכם בקבוק יין לבן גדול וטעים שתו את הז'והניסברג ריזלינג של יקב MONT D'OR מהעיירה סיון בעמק וואלה. זה שמו המקומי של זן הסילבנר הפשוט שזכה ביקב הזה לשידרוג הפקתי. הבציר המאוחר שלו משתווה ברמתו ליינות אלזס והלבן היבש והפשוט מזכיר יין פירותי מעמק הלואר. כדי לא לעורר את חמתם של הקנטונים האחרים אפשר להזכיר בחיוב את ברירת המחדל שמופיעה בכל לוח יינות שוויצרי בדמות המרלו של טיצ'ינו. הקנטון שגובל באגמיה הצפוניים של איטליה מספק מיליוני בקבוקים של מרלו הררי וטניני שעבר התיישנות בחביות אלון . מרלו כזה מופק גם אצלנו בגליל ובהרי יהודה. תנו למרלו אוויר יבש ולילות קרים והוא מפיק יין עמוס וצפוף טעמים אפילו בכרמי המדבר שלנו בשדה בוקר. כדאי לנסות את היינות של האיזור המתעורר בקנטון GRISONS במזרח. ליד העיר קור פרחה בכרמי הכפרים הקטנטנים מאלאנס, מאיינפלד וציצר תעשיית יין מודרני וטעים. רוב היינות מתיישנים בחביות עץ. גם הלבנים הפשוטים כמו מילר – תורגאו הופכים פתאום ליין מכובד שיכול ללוות ארוחה שלמה. חפשו תמיד את היינות שנושאים את שם אחד הכפרים. הוא יופיע בתוספת ה – er הגרמנית לשם הכפר . זה יבטיח יין מיקב משפחתי שעדיף על הקואפרטיב המחוזי .
לפני כעשרים שנה הצליחה קבוצת שחקנים צעירה שהחליטה לא להפרד בתום הלימודים בסטודיו של ניסן נתיב ליצור להיט בימתי שהחזיק מעמד שלוש שנים על במותינו . זו הייתה קומדיה מטורפת שנקראה " כולם היו בני חוץ מנעמי או חופי שוויצריה ." אגב , אבי קושניר שהצטרף לקבוצה חנך בה את הקריירה הבימתית שלו . יוצרי ההצגה דניאל לפין ויוני להב טענו שחופי שווייצריה הם הדבר הכי הזוי שהם יכולים לעלות בדעתם. עד לפני כמה שנים גם יינות שווייצריה היו במעמד דומה. תטעמו ותגלו שלא הכל שמרני בשווייץ. יינותיה , זה בטוח, לא שקטו על שמריהם.

שוויץ שלא הכרתם - מרחצאות וספא

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות משווייץ

ממתק שוויצרי: לוצרן
ממתק שוויצרי: לוצרן

עידית אלנתן ביקרה בלוצרן וגילתה שגם בעיר הזאת, בירתו של קנטון לוצרן השוכנת במרכז שווייץ, הכול מתוזמר בצורה מושלמת – נופים גלוייתיים של אגם תכלת והרים אלפיניים, אדריכלות עתיקה המשומרת להפליא, תחבורה ציבורית שאפשר לחלום עליה ומוזיאונים ופסטיבלים ...

קרנבל באזל – הפאסנאכט: 72 שעות ללא הפסקה
קרנבל באזל – הפאסנאכט: 72 שעות ללא הפסקה

"שלושת הימים הטובים ביותר של השנה" כך מכנים תושבי באזל את ימי הקרנבל השנתי הנחגג בסוף פברואר במהלכו  העיר הידועה ברוחה התרבותית זונחת לשלושה ימים את השגרה האלגנטית והמאופקת ומגלה פן שונה  של הומור משוחרר ושמחה מתפרצת באמצעות, ...

שווייץ: טיול בין אגמים והרים ברכבת חדשנית
שווייץ: טיול בין אגמים והרים ברכבת חדשנית

אפשר לסמוך על השוויצרים שלא רק יספקו למטיילים נופים יפים להפליא, אלא גם ידעו לשלב בתוכם רכבת שיכולה לעבור באופן חלק ומהיר בין מסילה צרה למסילה ברוחב סטנדרטי, בלי שהנוסעים ירגישו בכך. שליחת מסע אחר אונליין הצטרפה לנסיעת ...