יחסים מסוכנים

סקירות ספרים בנושאי חברה, תרבות ומסעות

איילת שני ואפרת הראל היימן. 2026. יחסים מסוכנים. על גזלייטינג, נרקיסיזם וזוגיות רעילה. מודן

"האיש הזה, שחשבתי שאוהב אותי, שאמר לי כל הזמן כמה הוא אוהב אותי, הונה אותי. מערכת היחסים שלנו לא הייתה מערכת יחסים 'רוויה במשברים', אלא מערכת יחסים מתעללת". את המשפטים האלה, שבהם אפרת הראל היימן מתארת את הקשר המתעלל שחוותה, אני קוראת בספרה המשותף עם איילת שני, ודמעות עולות בעיניי.

ורק כשאני כמעט מסיימת את הספר, אחרי סצנות מעוררות אמפתיה ואימה המתארות אלימות מצד גברים נרקיסיסטים רעילים, אלימות שאינה תמיד קיצונית, דרמטית או גלויה לעין, אני נזכרת בסצנה אישית כאובה שהתרחשה לפני יותר משני עשורים. וזה מטלטל, כי בשנים האחרונות אני בעצמי חוקרת יחסים עם נרקיסיסטים, אך עד לרגע קריאת הספר לא הרגשתי את מה שחשתי ברגע אחד של גילוי. זהו מנגנון דיסוציאטיבי מוכר: נתק בין הידיעה לבין הרגש.

את אפרת הראל היימן אני מכירה מרחוק כבר כמה שנים. היא פסיכולוגית קלינית מומחית, מייסדת ומנהלת מקצועית של מכון "מרווה" לטיפול בנפגעי התעללות. איילת שני היא עיתונאית מוכשרת מ"הארץ", שאת המדור שלה, "אני בשיחה", אני קוראת בשקיקה. לכן עטתי על ספרן כמוצאת שלל רב, וציפיותיי לא נכזבו.

יחסים מסוכנים הוא ספר שמרתק אותך, אך גם נותן לך בוקס בבטן. הוא גורם לך לרצות להמשיך לקרוא, אך גם מחייב הפסקות התאוששות. זה ספר עיון נגיש, קולח ובהיר, שנשען על עבודה ממושכת ורצינית: מחקר, טיפול, איסוף עדויות וחשיבה שנמשכו שבע שנים. חשיבותו הגדולה היא בכך שהוא עושה סדר בתחום שהפך בשנים האחרונות לשכיח מאוד בשיח הציבורי, אך לעיתים גם שטוח מדי.

אפרת עצמה חוותה מערכת יחסים מתעללת. "האדמה נשמטה מתחת לרגליי", היא כותבת, כשגילתה מיהו באמת הגבר שעמו חלקה שלוש שנים מחייה. היא, הפסיכולוגית החכמה. תארו לכם. וזאת גם נקודת המוצא של הספר: כל אישה יכולה ליפול במלכודת של הנרקיסיסט, ולהתקשות לצאת ממנה. גם אם היא מוכשרת, מצליחה וחזקה. הנפגעת, כפי שהספר מראה, אינה אישה חלשה, אלא לעיתים דווקא אישה שניחנה באמפתיה, יכולת להכיל מורכבות ורצון להאמין באהבה. בעקבות החוויה האישית שלה החלה אפרת מסע חקירה וטיפול בנפגעות ובנפגעי מערכות יחסים מתעללות. היא חברה לאיילת שני, וביחד כתבו ספר שהיה חסר מאוד במדף הספרים הישראלי.

'יחסים מסוכנים' מתמקד בנרקיסיסט הקיצוני, המתעלל, שאריך פרום קרא לו הנרקיסיסט הממאיר: אדם שמערכות היחסים שלו מושתתות על ניצול, שליטה, הקטנה והרס. בין השאר מתאר הספר את תורת הלחימה הרגשית של המתעלל: הפצצת אהבה, המקל והגזר, השבח והעונש, פסגת העולם והגיהנום. ברגע אחד את מרגישה אהובה, נבחרת, מובנת כפי שלא היית מעולם; ברגע הבא את נענשת בשתיקה, בריחוק, בהיעדרות דווקא כשאת זקוקה לו, או במניעת כסף, חום, חיבה, מחמאות ומין. לכך מצטרפת לעיתים גם חיוביות רעילה: הדרישה שתישארי שמחה, קלילה ומכילה, ותמחקי כל קושי שהוא אינו מוכן לשאת. הספר מיטיב לתאר את התנודה המטלטלת הזאת במשפט חד: "מעולם לא הרגשת טוב יותר, מעולם לא הרגשת רע יותר, ואין לך מושג איך ייראה הרגע הבא".

הספר עוסק במה שקורה לנפגעת בקשר: היקשרות טראומטית, חוסר אונים נרכש, תלות הולכת ומעמיקה, והקושי להבין בזמן אמת שמה שנראה כאהבה סוערת הוא למעשה מערכת של שליטה. לקראת סופו הוא עובר אל שלב ההתעוררות ואל מה שקורה אחריו: הקושי "לסגור את הדלת ולזרוק את המפתח", ההתעללות שאחרי הפרידה, כולל הוברינג וניסיונות החזרה לקשר, והצורך ב־ No Contact כדי להיחלץ באמת. סיום קשר מתעלל אינו דומה לפרידה רגילה: רגע העזיבה עלול להיות מסוכן, ולכן הספר מדגיש את הצורך בזהירות, בתכנון, בליווי מקצועי ולעיתים גם משפטי. הספר מתייחס גם למקרים שבהם המתעללת היא אישה, ומסתיים באפשרות של תקווה והחלמה, ושאלון שמאפשר לבדוק האם אתם נמצאים במערכת יחסים רעילה. בכך הספר אינו רק מפה של הפגיעה, אלא גם התחלה של דרך החוצה.

לסיכום: ספר חשוב, בהיר ומטלטל על שליטה שמתחזה לאהבה.

למי: לנשים וגברים שהיו בקשרים רעילים ולמטפלים ולמי שרוצים להבין אותם.

המלצת קריאה: מומלץ למי שמחפש ספר עיון נגיש וחכם

תחושה מרכזית במהלך הקריאה: טלטלה, דריכות והבנה הולכת ומעמיקה

_________