תפריט עמוד

התחממות כדור הארץ – מה נשתנה?

ב-7.7.07 נערכו ברחבי העולם הופעות שנועדו לעורר את המודעות להתחממות כדור הארץ. האם משהו השתנה בעקבות ההופעות? מה קורה בתחום בישראל? ומה אפשר לעשות כדי להפחית את ההתחממות?

מאז שהחלה המהפכה התעשייתית באנגליה של אמצע המאה ה 18, כמויות הולכות וגדלות של פחמן דו חמצני וגזי חממה נוספים החלו להיפלט לאטמוספרה. בינתיים, הגורמים על פני כדור הארץ שתפקידם לקלוט אותם, כמו העצים או האוקיינוסים, נפגעו קשות וכושר הקליטה שלהם ירד. התוצאה היא המשבר האקלימי שבו אנחנו נמצאים, שמתבטא בין היתר באירועי מזג אויר קיצוניים כמו שטפונות, בצורות, גלי חום קיצוניים ועוד. משבר זה מאיים על עצם האפשרות שלנו לחיות כאן בעתיד הלא רחוק.

עד לא מזמן נושא התחממות כדור הארץ סבל מהכחשה כה גדולה, ומספין כל כך מוצלח של לובי הנפט אשר ניסה לשכנע אותנו כי הבעיה לא באמת קיימת, עד כי אפילו בתנועה הסביבתית התייחסו לאנשים שעסקו בנושא כפריקים של אנרגיה. את חשיבות הבעיה הבינו רק קומץ מדענים, עיתונאי אחד או שניים, וכמה אנשי סביבה נואשים. היום זהו הנושא הסביבתי הכי לוהט. בניגוד לבעיות כמו זיהום המים, כל ילד כבר יודע שכדור הארץ מתחמם. זה נראה לנו מובן מאליו, אבל האסימון נפל מאוחר גם בקרב אנשי הסביבה. על כן עצם קיומה של תנועה למניעת התחממות כדור הארץ הינה חידוש של התקופה האחרונה.

יש הרואים את היוולדה ביציאת הסרט "אמת מטרידה" לקולנוע. אחרים מצביעים על פרסום דו"ח האו"ם של אלפי מדענים מכל העולם, אשר איששו פה אחד את ההשערה שהפעילות האנושית גורמת להתחממות כדור הארץ. יש הטוענים שמאז הוריקן קתרינה שפגע קשה בעיר גדולה בארצות הברית, ניו-אורלינס, אמריקה הבינה שגם היא פגיעה. כל אחד מן הגורמים הללו ביחד ולחוד תרם את תרומתו. אם מוסיפים לכך את השטפונות בבריטניה בחודש האחרון ואת גל החום השורר בימים אלה במזרח אירופה, ההכחשה כבר בלתי אפשרית.

התקופה הראשונית הזו התאפיינה בניסיון הססני מעט להעלות את המודעות לנושא, בפעילות בעלת אופי מקומי ולא מתואם. אכן קשה להסביר נושא אקלימי ומדעי, שלא ידענו על קיומו במשך שנים, ולומר שזהו הנושא החשוב ביותר להמשך קיומנו. על כן הקולות שדרשו לעשות מעשה אשר ימנע את המשך ההתחממות היו רכים ומבוישים. גם כאשר סלבריטאים בכל העולם מליאונרדו דה קפריו בהוליווד ועד שי אביבי בתל אביב התחילו להרים את הדגל, והעסק התחיל להיקלט ואפילו להפוך לסקסי, הייתה הרגשה שהכל צריך להיות מגניב ואסור לדרוש יותר מדי.

הקונצרטים של ה 7.7.07 הם אולי שיאו של השלב המגניב. שני מיליארד איש במרבית המדינות בעולם וגם בישראל, צפו בהופעות חיות של גדולי האמנים ששרו באיצטדיונים ובכיכרות הערים.

ייתכן שהיו אלה עוד הופעות מלאות כוונות טובות אך חסרות השפעה על העתיד. זו בהחלט אפשרות. אולם נראה שמשהו בכל זאת השתנה. במכתב ששלח אל גור לאחר ההופעות לכלל תושבי כדור הארץ ומופץ בימים אלה באינטרנט, מתבקשים אנשים לחתום על התחייבות לשינוי אישי בהתנהגות, כך שכל אחד יפחית את פליטת הפחמן האישית. בנוסף מתבקשים האנשים לדרוש מן הממשלות לחתום תוך שנתיים על הסכם עולמי להפחתת פליטות הפחמן ב-90% , כולל הטלת איסור על הקמת תחנות כוח מזהמות חדשות. המטרה היא להחתים מאות מיליונים.

אפשר לראות בזה עוד עצומה באינטרנט, אבל יש כאן משהו חדשני שעשוי סוף סוף להפוך את ההתעסקות עם התחממות כדור הארץ מאופנה חביבה, לתנועה שיש לה סיכוי למנוע מכולנו אסון. לראשונה ישנה אמירה מאוחדת מאזרחי כל מדינות העולם, הדורשת מחויבות אישית לפעולה, המציעה תשובה גלובלית לבעיה גלובלית.

ואולי ההבדל הבולט ביותר הוא, שעכשיו כבר לא צריך להתבייש. ההססנים של השנה שעברה יכולים מעתה לדבר בקול. אחרי שמדונה, ג'נסיס והצ'ילי פפרס אמרו את זה- כולנו יכולים לצעוק- העולם שלנו בסכנה אמיתית, זה עכשיו או לעולם לא.

מה מכל זה הגיע לישראל? עדיין לא הרבה. המידע קיים כבר זמן רב בקרב חוג מצומצם של אנשים רציניים אך ביישנים. במאמר מאוקטובר 2006 מאת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ישעיהו בראור, "עליית פני הים בשיעור מקורב זה ( 10ס"מ-90 ס"מ) היא כבר בגדר תהליך בלתי הפיך, גם אם יינקטו אמצעים לצמצום פליטת גזי חממה, בגלל האינרציה התרמית האדירה של האוקיינוסים. משמעות הדבר: הצפת ערים גדולות ואזורים מיושבים הסמוכים לחופי הימים, הרס מערכות מים עיליים והמלחת מי תהום בגלל חדירת מי ים". כלומר, אנחנו יכולים כיום רק לקבוע עד לאן יגיעו המים והאם הנזק יהיה סביר או לא.

רבים מתושבי ישראל חיים סמוך לחופי הימים. האם מישהו בממשלה עשה משהו בנידון?
המידע הזה לא מתורגם למעשים ולא נחשב לגורם בעל משקל בשיקולים הנוגעים למדיניות שתשפיע על עתידנו.

בנוסף לכל, היום כבר ברור כי התחממות כדור הארץ תגביר את הסכסוכים על מים עם השכנים, את הפערים החברתיים, ואת מרבית הבעיות המסורתיות שגם היום אנחנו לא בדיוק מתמודדים איתם בהצלחה מזהר. דוגמה לכך היא  התייקרות החיטה בעולם, אשר מקורה בשינויי האקלים, אשר גררה בעקבותיה את התייקרות הלחם.

אף על פי כן מבצבצת גם בישראל תנועה כזו. מספר ארגונים סביבתיים כבר הרימו את הנושא למרכז עיסוקם, בין היתר הארגונים אדם טבע ודין, מגמה ירוקה וגם קק"ל והמועצה לישראל יפה. יחסית לעולם אנחנו כרגיל באיחור אופנתי, אבל יש כאן התחלה.

כל אחד יכול לעשות הרבה מאוד ברמה האישית. למשל, להשתמש יותר בשמש ולייבש רק איתה את הכביסה. דבר קצת יותר בעייתי אך מאוד משמעותי הוא אכילת פחות בשר. תעשיית הבשר שהגיעה לממדים עצומים היא אחד הגורמים המרכזיים היום ליצירת גזי חממה, אף יותר ממכוניות פרטיות (זאת בשל כריתת יערות גשם למרעה, הגזים של החיות למאכל ועוד). האמירה היא, שצמחוני אשר נוהג בהאמר, יוצר פחות פחמן דו חמצני מאשר מי שהולך ברגל אבל אוכל הרבה בשר. זו דוגמא לאמירה שבעידן הביישני לא העזו לומר אותה, אבל היום כבר אפשר לומר- יהיה צורך לשנות בדברים מסוימים את אורח החיים שלנו כדי להפחית את גזי החממה, אי אפשר עוד לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
באתר חדש של עמותת אדם טבע ודין ניתן למצוא טיפים רבים בנושא.

אולם השינוי הגדול יגיע רק ברמת המדיניות הציבורית. שני נושאים גדולים עומדים היום על הפרק בנושא זה- חוק אוויר נקי אשר יפחית את זיהום האוויר ממפעלים, ותוכנית האב למשק האנרגיה שנועדה לעבור בהדרגה לשימוש באנרגיה פחות מזהמת ומתחדשת בישראל, במקום להמשיך בבניית תחנות כוח פחמיות נוספות. כרגע אין הרבה כוחות בממשלה הפועלים ברצינות לקדם את הנושאים הללו. השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת אמנם הולכת ומתחזקת, אך היא עדיין אינה מן המשפיעות ביותר. מעטים המנהיגים שבאמת פועלים כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן בעוד 30 שנה, זה נראה רחוק מדי עבור מרבית הפוליטיקאים של היום.

בכל העולם וגם בישראל הגענו לנקודת הכרעה. החוקרים עשו את עבודתם ומצאו שאין לנו זמן. האמנים הודיעו זאת ברבים. עכשיו תורנו. אנחנו הדור האחרון שיכול למנוע את הפיכת המשבר לאסון. זה הזמן להפסיק להתבייש, ולומר בקול צלול למנהיגות בפוליטיקה ובמשק שאנחנו רוצים שינוי. אנחנו רוצים להציל את עצמנו ואת הילדים שלנו.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.