צרעת הים (Sea Wasp | Box Jellyfish) תפוצה: בחופים של צפון אוסטרליה, ובאזורים טרופיים אחדים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט. גודל: קוטר גופה של המדוזה צִרעת הים הוא כעשרים סנטימטרים ושקיפותה מקשה על זיהויה במים. זרועות הציד שלה (יש לה ארבע קבוצות של 15 זרועות) מתכווצות בזמן השחייה לאורך של כמה סנטימטרים, אך בשעת ציד הן נמתחות למרחק של שלושה מטרים. מה עושה הארס: זרועות הציד של המדוזה מכוסות במיליוני תאים צורבים המופעלים בשעת מגע ויורים חוטים צינוריים המצוידים בקרסים שמנקבים את עור הנפגע ומחדירים לתוכו את הרעלנים. הארס גורם לכאב עז המלווה בתחושת צריבה. הארס פועל על מערכת העצבים ועל הלב. ידועים מקרי מוות של אנשים שהתרחשו בתוך חמש דקות מרגע הפגיעה – מהיר יותר מכל ארס של נחש, עקרב או עכביש. מה עושים נגדו: קיים נסיוב הנוגד את השפעת הארס, אך בשל זמן הפעולה הקצר של הארס – טיפול בזמן עשוי להיות קשה מאוד עד בלתי אפשרי. שטיפה בחומץ קוטלת מיד את התאים הצורבים שעדיין לא הופעלו. שפשוף רק מחמיר את המצב. לעתים קרובות נדרשת החייאה. ספינת הקרב הפורטוגלית (Portuguese Man-of-War) שם מדעי: Physalia physalis תפוצה: חופי אפריקה, אמריקה הצפונית, אירופה ואוסטרליה. גודל: בעל חיים זה השייך למערכת הצורבים הוא מושבה של ארבע קבוצות של פוליפים, אחת מהן יוצרת שלפוחית אוויר באורך של 30-9 סנטימטרים המשמשת כמצוף מעל פני המים (וכך היא נעה בעזרת הרוח). מתחת לשלפוחית משתלשלות זרועות ציד שיכולות להגיע לאורך של חמישים מטרים. מה עושה הארס: הארס נמצא בתאים צורבים הפזורים על פני זרועות הציד של ספינת הקרב הפורטוגלית, ובאמצעותו היא קוטלת יצורים ימיים קטנים. אף שיש אנשים שמתו מפגיעתה, ברוב המקרים הנפגעים רק יסבלו כאב עז. גם זרועות ציד שנתלשו מגופה של ספינת הקרב ונותרו על החוף יכולות להסב את אותה פגיעה כואבת ממש. הארס גורם להתכווצות שרירים מקומית, לבחילות והקאות ולהפרעה בפעילות הלב והריאות. מה עושים נגדו: מאחר שהארס עלול לעורר גם תגובה אלרגית חריפה, כדאי לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית. יש להסיר את זרועות הציד ממקום הפגיעה (לא בעזרת הידיים), ולשטוף את המקום במי מלח נקיים. הנחת קרח על מקום העקיצה מפחיתה את הכאב ומאטה את זרימת הדם ואת תנועת הארס בגוף.
תמנון כחול טבעות תפוצה: שוניות אלמוגים רדודות ובורות סלע באוקיינוס השקט, מיפן עד אוסטרליה. גודל: עד עשרים סנטימטרים, כולל הזרועות. מה עושה הארס: מדובר בארבעה מינים מאותו הסוג של תמנון קטן יחסית וארסי ביותר. תמנונים אלה הם מהיצורים הימיים הקטלניים ביותר. את הטבעות או הפסים הכחולים אפשר לראות רק כאשר התמנונים חשים מאוימים ועומדים לתקוף. כשהתמנון נושך, הארס מועבר באמצעות הרוק שלו. הארס מורכב מחומרים שונים, כאשר החומר הפעיל ביותר הוא טטרודוטוקסין שמקורו בחיידקים, והוא משפיע על מערכת העצבים וגורם לשיתוק ולקוצר נשימה עד למצב של חנק. הנשיכה של התמנון יכולה לחדור גם חליפות צלילה. בשני מקרים תועדו צעירים שננשכו ומתו בתוך כשעתיים. מה עושים נגדו: אין נסיוב לרעלן של התמנון כחול הטבעות. במקרה של נשיכה יש ללחוץ על הפצע ולסייע לאדם בנשימה, עד שיוכל לנשום לבד. הטיפול נעשה בבית חולים, והוא עשוי להימשך כמה שעות, עד שמצליחים להיפטר מכל שאריות הארס בגוף. אם הקורבן מצליח לשרוד במשך 24 שעות, יש סיכוי טוב שיחלים.
חרוט גיאוגרפי תפוצה: נפוץ בשוניות אלמוגים באזורים הטרופיים של האוקיינוס ההודי־פסיפי והמערב אטלנטי וידוע גם מקרקעית חולית של שוניות האלמוגים במפרץ אילת. גודל: כעשרה סנטימטרים. מה עושה הארס: החרוט לוכד את טרפו, דג בדרך כלל, מזריק את ארסו ובולע את גוף הקורבן בעזרת איבר חלול דמוי חדק הנושא שיני ארס. הארס של החרוט הגיאוגרפי, המכיל כמה רעלנים הפועלים על מערכת העצבים, חזק מספיק כדי להרוג אדם. הארס גורם לכאב ולאובדן תחושה. התסמינים יתחילו מיד עם הנשיכה או כעבור זמן מה. מקרים קשים כוללים שיתוק של השרירים וקשיי נשימה היכולים להביא למוות. הארס מכיל גם מרכיב משכך כאבים שתפקידו להרגיע את הקורבן לפני שהחרוט טורף אותו. האיבר החד המשמש לנשיכה יכול לחדור בגדים וחליפות צלילה. מהארס של מיני חרוט מסוימים מפיקים משכך כאבים רב עוצמה שאינו ממכר. חוקרים מאמינים כי רעלנים נוספים של חרוטים יכולים להועיל בטיפול באלצהיימר, בפרקינסון ובאפילפסיה. מה עושים נגדו: בהעדר טיפול ימותו שבעה מכל עשרה אנשים שננשכו. אין נסיוב לארס אך יש לתת תמיכה נשימתית וחיזוק מערכות עד שההשפעה תעבור.
אבנון מגושם (Stonefish) שם מדעי: Synanceia verrucosa תפוצה: נפוץ במים רדודים באזורים טרופיים באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, מים סוף ועד שונית המחסום הגדולה שבאוסטרליה. גודל: אורכו 50-35 סנטימטרים, ומשקלו עד 2.5 קילוגרמים. מה עושה הארס: האבנון הוא הדג בעל הארס המסוכן ביותר. בגבו מצויים 13 קוצים קשיחים, ובבסיסם בלוטות ארס. לרוב הוא נמצא במים רדודים כשהוא מוסווה מתחת לחול ובין סלעים (ומכאן שמו), ודרושה תשומת לב רבה כדי לא לדרוך עליו. חסר המזל שנדקר מקוצי האבנון יחוש בכאב עז. הארס גורם לכיווץ שרירים ולשיתוקם ולשינויים בלחץ הדם. במקרים מסוימים הארס עלול לגרום להפרעות בנשימה ובפעילות הלב ואף למוות. מה עושים נגדו: יש לקבע את האזור הפגוע ולסור במהירות לבית חולים, שם יש נסיוב. טיפול מיידי בחימום האיבר שנפגע מועיל לפירוק הארס. |
החיות הימיות הכי ארסיות
מדוזה קטלנית, דג בעל קוצים ארסיים, שבלול ימי שיכול להרוג אדם - במעמקי הים חיים כמה וכמה יצורים שכדאי מאוד לשמור מהם מרחק. למרבה השמחה, רובם חיים באוקיינוסים רחוקים |
Array
(
)