תפריט עמוד

באר המלים האינסופית

באוגוסט 2002 אירעו ברחבי אירופה שיטפונות עזים וחריגים בעוצמתם. הנהרות הגדולים עלו על גדותיהם, ונחשולי המים הציפו ערים רבות על המבנים העתיקים, אתרי המורשת ושכיות החמדה ההיסטוריות שבהן. אלפי אזרחים במדינות רבות נאלצו להתפנות מבתיהם.
אחת המדינות שנפגעה פגיעה חמורה היתה צ'כיה. כרבע מיליון בני אדם עזבו את בתיהם בעקבות מה שתואר כשיטפונות החמורים ביותר במדינה זה 500 שנה.

מבט מבחוץ על ה-IDIOM. שיר הלל לספר – אחד ממוצרי התרבות המובהקים שיצר המין האנושי | צילום: יהודית הופמן


נזקים גדולים נגרמו לעיר
פראג, והמים ששצפו ועלו מנהר וולטבה (Vltava) פגעו בבניינים ובאתרים היסטוריים רבים בעיר העתיקה. אחד האתרים שניזוקו באופן קשה היה בניין הספרייה העירונית, ששתי שלוחותיו, במחוז קרלין (Karlin) ובמחוז אולסוביץ' (Holesovice), נפגעו אף הן.
בבניין הספרייה בעיר העתיקה של פראג גלשו המים אל קומות המרתף, ובכמה אולמות אף הגיעו לגובה של חמישה מטרים. עובדי המקום הצליחו במאמץ רב ובסיוע מתנדבים לפנות בזריזות את הספרים העתיקים למקום מחסה. פחות מזל היה לשלוחת הספרייה באולסוביץ', שם נהרסו כ־30 אלף ספרים, בהם כ־20 אלף תעודות וספרים נדירים.
המסמכים מאולסוביץ' הועברו אל תאי קירור גדולים מחוץ לעיר, שם אוחסנו בטמפרטורה של שלושים מעלות צלסיוס מתחת לאפס, עד שיתחיל שיקומם. בין הספרים שהועברו להקפאה נמצאו כתבי יד שערכם רב מאוד – בהם כרך של התנ"ך מפראג שהודפס בשנת 1488, כ־18 אלף תעודות עתיקות, כמאה ספרים מהמאות ה־16 וה־17, וכ־3,000 ספרים מהמאה ה־18. כדי לשקם את הספרים והתעודות ולהשיבם, במידת האפשר, למצבם המקורי, נערכה להם סדרה ארוכה של תהליכי ייבוש מורכבים ויקרים במכונות ואקום, בחדרי ייבוש מעץ, באמצעות תהליכים כימיים ועוד.
כאשר ביקרנו בחודש שעבר בספרייה העירונית בפראג אי אפשר היה לראות זכר לדרמה הגדולה שהתחוללה במעמקי הבניין לפני כשלוש שנים. אבל באולם הכניסה הגדול של הספרייה ניצב פסל מרשים הנקרא IDIOM, שהיה לסמל למאמצים הרבים להצלת הספרים ושיקומם.
הפסל נוצר ב־1994 על ידי האמן הצ'כי Matej Kren. הוא הוצג בכמה תערוכות חשובות בעולם, ובכולן זכה להצלחה גדולה. ב־1998 הוצב הפסל דרך קבע באולם הכניסה הראשי של הספרייה. אף שנוצר לפני השיטפונות הגדולים, הרי שלאחריהם הוא קיבל משמעות חדשה.

הפסל נראה כגליל שקוטרו כשני מטרים וגובהו כחמישה מטרים, והוא עשוי כולו מספרים המודבקים זה על גבי זה. פתח צר, בצורת טיפת מים מוארכת, מאפשר למבקרים לתחוב את ראשם פנימה ולהציץ אל פנים הגליל.
מבקרי אמנות פירשו את הפסל פירושים שונים; יש שהסבירו שה־IDIOM עוסק ביחסים המתקיימים בין חללים פנימיים לחיצוניים ובין חלק לשלם, ויש שאמרו שהוא מטשטש את הגבולות שבין דמיון למציאות. הפסל הוא גם שיר הלל לספר — אחד ממוצרי התרבות המובהקים שיצר המין האנושי. הצצה אל תוככי IDIOM מגלה מראה יחיד במינו – שילוב של מנורות ומראות יוצר בצופה את הרושם שהוא מביט אל תוך מנהרה אינסופית, מעין באר מילים חסרת תחתית.

מוזיקת רחוב בפראג

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.