תפריט עמוד

איך לבזבז 20 דולר

עם 20 דולר אפשר להתפרע בשווקי דלהי, אבל אפשר גם לעשות קנייה מאוד מחושבת בליסבון. חברי מערכת אתר "מסע אחר" מספרים איך היו בוחרים לבזבז 20 דולר בערים שונות בעולם. אם היו להם 20 דולר כמובן

הבחירה של משה גלעד:

איסטנבול
בטיסה הראשונה שלנו מאיסטנבול לתל אביב רעם המטוס באנסמבל של דרבוקות. היו רגעים בהם חששנו שמנועי המטוס פסקו מלפעול. אחר כך התברר שמנגינת הדרבוקות פשוט החרישה את ארבעת מנועי הסילון. אחד המתופפים אפילו הסביר לדיילת ההמומה שאם יפסיקו לרגע להקיש עלול המטוס לצלול אל חופי קפריסין.

כדי להוכיח של מי מוצלחת יותר הרעימו מתופפי הדרבוקות במשך הטיסה שנמשכה שעה וחצי ללא הפוגה. בירור קצר עם שכננו ההולם העלה שמחיר הדרבוקה התכולה והיפה עליה הקיש עמד על שלושים ושנים דולר בלבד וגם זה, כך טען, לאחר התמקחות ארוכה מאוד בבזאר. זה קצת חבל, כי התקציב שלנו עומד רק על עשרים דולר וכבר במאה הקודמת קיבלנו ציון נכשל בעמידה על המקח.

בלית ברירה ניאלץ להסתפק בפחות. ההימור הבטוח ביותר הוא כל אחת מחנויות התה והממתקים שפזורות בעיר. על רחוב איסתיקלל, קרוב מאוד לכיכר טאקסים, יש חנות מצוינת כזו. תחילה כדאי לרכוש בה מארז נאה של תה תפוחים וארבע כוסות זכוכית דקיקות. אין שילוב מנצח מזה. המחיר שישה דולר בלבד. לאחר מכן כדאי לעבור לדוכן הממתקים ולבקש רחת לוקום של אחת החברות המשפחתיות הקטנות. אלה טובות בהרבה מן המותגים הגדולים ובמחיר דומה. המחיר לחבילה לא גדולה במיוחד שמונה דולר.

בשלושה דולר אפשר לקנות לפחות שש עיניים כחולות מזכוכית שהן סגולה מובהקת נגד עין רעה ורעות חולות אחרות. חצי תריסר עיניים כאלה יספיקו לרוב חדרי הבית ובמקרה זה אין שום טעם לחסוך או לקחת סיכונים.
נשארנו עם שלושה דולר. מחרוזת תפילה קטנה ונאה, מפלסטיק אמנם, אבל באיכות של ענבר כמעט אמיתי תעלה בדיוק סכום כזה. עכשיו אפשר להתרווח על המרפסת, לגולל את חרוזי התפילה, לשתות מעט תה תפוחים איכותי בכוס זכוכית ולקנח ברחת לוקום מכוסה באבקת סוכר לבנה.

מיני רחת לוקום מתוקה וטעימה באיסטנבול | צילום: מוראט סן

ונציה
הנטייה הטבעית היא לומר בפשטות שאי אפשר לקנות מאומה בסכום הזה בעיר יקרה כוונציה. זה כמובן לא נכון. אם נתעלם מכל הזוועות העשויות זכוכית צבעונית או ממסיכות זעירות של ליצנים לבנים שקשורות איכשהו לקרנבל העירוני נוכל להתחיל לחפש קניות מוצלחות יותר. למשל תבלינים. סוחרי ונציה השקיעו לפני כמה מאות שנים מאמצים אדירים כדי להביא מן המזרח תבלינים פשוטים כמלח, פלפל, כמון, פפריקה ותה. לעתים קרובות סיכנו לשם כך את חייהם. באופן מפתיע תמורת חמישה דולר אפשר לקבל צרור יפה של תבלינים אקזוטיים בחנות קטנה מול גשר הריאלטו.

כיוון שמרקו פולו ודודיו יצאו לפני 700 שנה מוונציה למסעם על דרך המשי מן הראוי היה למצוא מזכרת עשויה משי בעיר התעלות, אלא שזו משימה כלל לא קלה. הפתרון האפשרי היחיד במסגרת התקציב הנדיב שעומד לרשותנו הוא קניית זוג גרבי משי. זו כמובן מתנה רומנטית מאוד, אלא שלא תמיד שימושית. גרבי משי הן מוצר די עדין וזוג שנרכש פעם בוונציה תמורת תשעה דולר נכחד כבר בניסיון הראשון שעשתה הגברת שקיבלה את המתנה למתוח את הגרביים על רגליה. היא אמנם ראתה בכך הוכחה ניצחת ומחמיאה לכך שרגליה ארוכות מאוד, אלא שיש גם פרשנויות אחרות, ספקניות יותר לגבי איכות המשי ממנו מיוצרות הגרבים האלה בונציה. בכל אופן, הגרביים והתבלינים עלו 14 דולר.

ששת הדולרים הנותרים יתחלקו בלית ברירה בין אספרסו קצר ומשובח בקפה קטן ליד גשר האקדמיה לבין גלידה (לא ממכונה חלילה) בכל אחד מן הדוכנים בעיר.

ליסבון
מעט מקרים דורשים קנייה אחת ויחידה. השקעה מרוכזת של כל הסכום שבידינו במוצר יחיד. אלא שביקור בפורטוגל דורש התמקדות. יין פורט הוא השקעה בדיוק מסוג זה. בירור קצר מעלה שתמורת עשרים דולר אפשר לרכוש בקבוק של "פורטו פוצ'אס" משנת 2001. אחוז האלכוהול די גבוה – 20 אחוז – אבל התמורה לכסף מובטחת.

אם בכל זאת רוצים תחליף כדאי עדיין להשקיע את כל הסכום במוצר אחד – אריחי חרסינה פורטוגליים מסורתיים שמכונים כאן אז'ולז'וס. הם תמיד לבנים, האיור שמופיע עליהם תמיד כחול והם מופיעים בגדלים שונים. תמורת עשרים דולר אפשר בדרך כלל לרכוש ארבעה אריחים לא גדולים (10X10).

הבחירה של סימי שאואר:

ברצלונה
לא קשה במיוחד לבזבז 20 דולר, שהם קצת פחות מ-14 אירו, בברצלונה הלא זולה. אחת האפשרויות, למי שרוצה להביא איתו מזכרת טעימה מהטיול, היא ליקר קרם קטלאן. קרם קטלאן הוא הקינוח המקומי המבוסס על שמנת מתוקה ומזכיר מעט קרם ברולה, אבל עם טעם יותר תפוזי. הליקר מאפשר לקחת את הטעם הזה בחזרה הביתה ונהדר גם כתוספת לקינוחים וגלידות. בקבוק של ליקר קרם קטלן עולה כ-12-10 אירו.

בסכום הזה אפשר גם לקנות כמה מזכרות משמחות. בעירו של גאודי יש שפע של מזכרות מיצירותיו של האמן. מזכרת נפוצה במיוחד מגיעה בדמות הלטאות הצבעוניות שמפארות את פארק גואל. בתקציב הצנוע שעומד לרשותנו אפשר לרכוש מגנטים צבעוניים של הלטאות האלה למקרר. המחירים מתחילים בשבע אירו ומטפסים בהתאם לגודל. בכסף שנשאר (7-6 אירו) אפשר לקנות לטאה חביבה נוספת, העשויה מחומר של כדור לחץ, שלחיצה עליה עשויה להפיג את העצבים בזמן ההמתנה בדשה התעופה בחזרה הביתה.

ברלין
ברלין, באופן יחסי ליעדים אחרים באירופה, לא כל כך יקרה, אך למרות זאת לא תוכלו לצאת למסע קניות מטורף עם 20 הדולר שעומדים לרשותכם. אם אתם רוצים לבזבז את כספכם בצורה מושחתת במיוחד, כדאי להגיע למרכז הקניות היוקרתי Ka De We ולעלות לקומה השישית, היא קומת המזון, בה נמכרים מעדנים מכל סוג שהעליתם (או לא) על דעתכם. יש כאן מוצרים מכל העולם, אבל מכיוון שאנחנו בגרמניה, מרציפן יתגלה כרכישה נבונה וטעימה במיוחד. המגוון גדול, וכולל מרציפנים בטעמים שונים, מצופים בשוקולד או "נקיים". ב-20 דולר אפשר לקנות אריזת מתנה יפה של מרציפנים ואפילו יישאר עודף לחטיף מרציפן אישי שיעזור לכם להתמודד עם שאר הפיתויים שמציעה קומת האוכל.

קניה מעט יותר תרבותית אפשר לעשות באזור רובע פלנצאוארברג, אחד האזורים התוססים והצבעוניים בעיר. ברובע יש הרבה חנויות תקליטים משובחות וב-20 דולר אפשר לקנות כמה תקליטים משומשים ולהתענג על ויניל שנראה שרק בברלין לא שמעו שהוא עבר מן העולם.

אמסטרדם
כיאה לארץ הגבינות, זה כמעט פשע לשוב מאמסטרדם לארץ בלי גבינה הולנדית משובחת כמו גאודה או אדם. בסכום של 20 דולר, כמעט 14 אירו, אפשר לקנות נתח יפה של גבינה. את הגבינות מוכרים בשווקים בעיר ומחוץ לה (כמו השוק המפורסם באלקמר), אבל גבינות טובות ולא יקרות אפשר לרכוש גם ברשת הסופרמרקטים Albert Heijn הפזורה ברחבי העיר. כדאי להשאיר בצד אירו או שניים ולקנות מזכרת טעימה נוספת, לקינוח: חבילה של וופל הולנדי משובח, עם חמאה וקרמל.

אמסטרדם היא לא רק גבינות, ואפשר לבזבז בה 20 דולר גם על מוצרים שלא מתכלים כל כך מהר. מזכרות אופייניות יש בשפע, כמו דגמים של טחנות רוח וקבקבי עץ, אבל מזכרות מוצלחות במיוחד אפשר למצוא דווקא בשפע המוזיאונים שאמסטרדם מתברכת בהם. בחנות של מוזיאון ואן גוך למשל, אפשר לקנות גלויה עם ציור של ואן גוך או אמנים אחרים ב-2 אירו, ומשקולת נייר מעוטרת בציורי ואן גוך ב-12 אירו. אפשרות נוספת היא לרכוש תיק אוכל מעוצב ב-8 אירו, ולוח ימי הולדת במחירים שמתחילים ב-5 אירו.

דוכן לממכר סארי בשוק בדלהי | צילום: רוברט צ'רצ'יל

הבחירה של איילת נעמן:

אדיס אבבה
20 דולר הם הרבה כסף באתיופיה. המטבע המקומי הוא ביר, וערך המרת המטבע הוא 9 ביר לכל דולר. עם קרוב ל-200 ביר אפשר בקלות לקנות מתנות ומזכרות שישמחו את הקרובים והידידים, כמו צעיפים, כלי קש צבעוניים, שרשראות וצמידים. למרות שאפשר למצוא את הפריטים האלה בחנויות של בתי המלון, בחנויות בשדות התעופה או בחנויות של מזכרות ברחוב, הכי כדאי לקנות במרקטו, השוק הגדול של אדיס אבבה. שם נוספת לקנייה גם חוויית השוק הנפלאה: הצבעים, הריחות וכמובן גם המפגש עם המקומיים. ההיצע בשוק גדול כל כך שלפעמים קצת קשה לבחור. באזור הכותנה יש המוני צעיפים מכל הסוגים וכל הצבעים וצעיף יעלה בין 50 ל-80 ביר. באזור כלי הקש נמצא קופסאות, צלחות ואפילו שולחנות שגם אותם נוכל לרכוש במסגרת התקציב. מתנה נהדרת נוספת שאפשר לקנות במסגרת התקציב היא קפה. אתיופיה ידועה כאחת מיצרניות הקפה הגדולות בעולם, והקפה האתיופי נחשב לאיכותי במיוחד. אפשר לקנות את פולי קפה קלויים או טריים, ואפשר לקנות קפה טחון. חבילה של 500 גר' פולים קלויים של קפה עולה כ-80 ביר.

דלהי
גם בהודו אפשר לחגוג עם תקציב של 20 דולר, שהם קרוב ל-800 רופי הודי. באזור המיין בזאר בדלהי אפשר למצוא כמעט כל דבר: בגדים כמו שמלות ומכנסי דייגים, לבוש הודי מסורתי כמו סארי וחליפות פונג'ביות, צמידים לקרסול, טבעות לאצבעות הידיים והרגליים ושאר תכשיטים מכסף, בדים רקומים, פסלים קטנים וכלי קרמיקה, חלילים מבמבוק, ציורי מיניאטורות מסורתיים ועוד ועוד. בהודו, חלק בלתי נפרד מחוויית הקנייה היא העמידה על המקח. זה אמנם חלק מהמשחק, אך חשוב לזכור לעשות זאת בצורה נעימה ומכובדת.

פריז
בפריז נצטרך לתכנן היטב על מה נוציא 20 דולר, ששוויים באירו הוא קצת פחות מ- 14. אפשר לקנות מזכרות כמו גלויות בגדלים שונים עם רפרודוקציות של יצירות אמנות של טולוז לוטרק, ואן גוך ואחרים. הגלויות הגדולות יותר עולות 5 אירו. אפשר לרכוש מגנטים למקרר עם תמונות או בצורת מגדל אייפל או בצורת בגט ואם רוצים להרגיש צרפתים גם אחרי החזרה לארץ אפשר להצטייד בכובע ברט. את אלה אפשר למצוא בחנויות המזכרות הרבות שפזורות ברחבי העיר או בדוכנים ברחובות. החנויות של המוזיאונים קצת יותר יקרות ובתקציב שלנו נצליח לקנות פריט אחד, אולי שניים. את המזכרות האמנותיות, המיוחדות והמדליקות ביותר אפשר למצוא בחנות במרכז פומפידו. אפשר גם לפנק את עצמנו ואת יקירינו עם מתנות מתחום האוכל כמו גבינה, יין, שוקולד, ערמונים מסוכרים או מקרון. את אלה קונים בשווקים או בחנויות השוקלטרי, הפטיסרי והפרומז'רי למיניהן. שקית עם מבחר סוגי מקרון בשוקלטרי מובחר עולה כ-10 אירו.

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.