תפריט עמוד

תופעות על טבעיות: הכל עוד אפשרי – גם הלא ייאמן

תופעות על טבעיות: הכל עוד אפשרי – גם הלא ייאמן

מה נעשה עם כל אותן תופעות שאין להן הסבר? איך אפשר להתמודד עם תופעות על־טבעיות? מדוע יש להן פריחה מחודשת ופופולריות רבה כל כך? ואיך מתמודדים עם המתח הזה אנשי המדע? עמי בן בסט פוגש חוקר נודע ממכון ויצמן, מומחה לפרה־פסיכולוגיה מלונדון ואת אורי גלר הזכור לטוב

האת'ניאום (ATHENEUM) הוא בניין מרשים בעל חזות יוונית־קלאסית, הממוקם ברובע פאל מל (PALL MALL) בלונדון. מאז נבנה לפני יותר מ־150 שנה, הוא משמש מועדון חברים מכובד ויוקרתי של האריסטוקרטיה האנגלית; אכסניה לנסיכים וראשי ממשלות, אנשי רוח, סופרים, פילוסופים ואנשי מדע.
מייקל פרדיי, הכימאי שהוכיח את קיומם של שדות חשמליים ומגנטיים, כיהן כמזכירו הראשון של המועדון ומצא את מותו בכורסתו הקבועה במקום. לפי אחת השמועות, מת תוך כדי קריאת עיתון הצהריים, ומאחר שאיש לא רצה להפריע את מנוחתו, חלפו שלושה ימים עד ששמו לב כי משהו משונה מתרחש כאן.
את הסיפור סיפר לי פרופ' ארתור אליסון, כשישבנו בכורסאות עור רכות באולם המרכזי של המועדון. הנושא העיקרי של שיחתנו לא היה המועדון, אלא מצב הפרה־פסיכולוגיה בעולם.
אין זה סוד, כי בזמן האחרון יש תסיסה רבה בעולם ה"על־טבעי". תופעות כמו טלפתיה, פסיכוקינזיס (הזזת חפצים בכוח המחשבה), תפיסה על־חושית, ראייה למרחק, ראייה לעתיד, ריחוף הנפש מחוץ לגוף, חיים לאחר המוות, סיאנסים והופעת רוחות זוכים להתעניינות עצומה. הסקס־אפיל של העולם ה"פרה־נורמלי" אמנם אינו דבר חדש, אולם נראה שדווקא בשנים האחרונות, כאשר המאה ה־20 נמצאת בסופה, והאלף מגיע לקיצו, הולך ומתגבר העניין בנושאים אלה.
ביטוי לפופולריות הרבה של התחום אפשר למצוא בעיסוק האובססיבי כמעט של כלי התקשורת בעולם – תוכניות רדיו, מאמרים בעיתונים, סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע – בתופעות על־טבעיות. פעילות אינטנסיבית במיוחד מתרחשת באינטרנט. הרשת הווירטואלית שוקקת אתרים מכל קצות "העולם ההוא". ניתן לבקר באמצעותה ללא מאמץ מיוחד באתרים ססגוניים, אקזוטיים ועמוסי מידע בנושאי עב"מים וחייזרים, מפגשים (מכל הסוגים), נבואות סוף העולם, אסטרולוגיה, קלפי טארות, קריסטלים, מפלצות נעלמות, גירוש שדים, כישוף, משולש ברמודה, מיסטיקה, אטלנטיס ורפואה אלטרנטיבית מכל סוג שהוא.
עידוד מסוים מגיע גם מכיוונו של העולם המדעי. בכמה מכוני מחקר ואוניברסיטאות יוקרתיות, כמו פרינסטון וסטנפורד בארצות־הברית וקמברידג' בבריטניה, נערכים זה כמה שנים ניסויים בטלפתיה, ראייה למרחוק ופסיכוקינזיס. הממצאים, לדברי החוקרים העוסקים בניסויים הללו, מלמדים כי אפשר לדבר על תופעות כאלה, או בלשון הפרה־פסיכולוגים: על קיומן של אנומליוֹת בנות מדידה.


העולם אינו קיים

אליסון הוא בן 77, ושימש בעבר כמרצה בעל שם באוניברסיטת לונדון. מאחוריו ספרים ופרסומים רבים בתחום הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. במשך עשרות שנים עסק בחקר תופעות פרה־פסיכולוגיות, והוא משוכנע לחלוטין בקיומן. כיום הוא ממשיך לערוך ניסויים במה שמכונה "הקרנה אסטרלית" (ASTRAL PROJECTION) – הפרדת הגוף מהנפש, כשהאחרונה יוצאת לרחף לה למקומות שונים – וכמו כן ב"חלימה מכוונת" (LUCID DREAMING), שבמהלכה מודע החולם לחלימה ויכול לכוון את החלום כרצונו.
אליסון מחזיק בכמה תיאוריות מוזרות במיוחד. העולם הפיסי, לדבריו, אינו קיים, אלא הוא השתקפות של מודל מנטלי, המצוי בהכרה שלנו. "מהרגע שאנו נולדים", הוא מסביר, "אנחנו מקבלים התניות ונשטפים במה שמוצג לנו כעובדות. אתה רואה את השולחן הקטן הזה, שעליו אני מניח את ידי? הוא אינו קיים. אם כולנו היינו מסוגלים להגמיש את המודעות שלנו ולהבין את זה, השולחן היה נעלם".
וכך, במשך כשלוש שעות הוביל אותי האנגלי הקשיש והכריזמטי למסע מוזר, רב־מבוכים וסמטאות, בעולמה של הפרה־פסיכולוגיה. בארבע אחר הצהריים עצר לרגע את דיבורו ושאל אותי אם אתנגד לכוס תה. שתינו תה עם כריכונים קטנים (שנראו קיימים לגמרי), והמשכנו במסע.
מסע אל נבכי הפרה־פסיכולוגיה הינו, מעצם טבעו, מעורפל ועמוס סימני שאלה לגבי התופעות שאין להן הסבר בחוקי הטבע, או שמקורן ביכולות חישה שאינן מוכרות לנו. ראשיתה של ההיסטוריה האנושית היא גם ראשיתו של העיסוק בלא־מובן ובנסתר. תמונת העולם כפי שנתפסה בחושיו של המתבונן הקדמון היתה של עולם גדוש באירועים, רובם חסרי פשר ומופלאים.
פליאה והשתוממות ליוו את החיים במציאות רוויית סכנות, שיצרה תחושה קבועה של חוסר ביטחון. כל אלה היוו קרקע פורייה לנביטת ה"מדעים" הראשונים: פילוסופיה, אסטרולוגיה, אלכימיה ורפואה, ובמקביל, להופעתן של תורות דתיות, מיתוסים ורעיונות בתחומי המיסטיקה ותורת הנסתר.
תופעות ארציות רבות, שנתפסות היום כמובנות מאליהן, הוסברו בעבר על ידי פעילותם של יצורים מיתולוגיים וכוחות דמוניים שונים ומשונים, שנוצרו במעמקי הדמיון האנושי. הצטברות הידע והופעת המדעים המודרניים "הניסו" חלק מהשדים, בכך שהסבירו חלק מהמסתורין בהתרחשותם של תהליכים פיסיקליים וכימיים פשוטים, יותר או פחות. אך הם לא הסבירו הכל. במשך השנים הצטבר מגוון עצום של תופעות שמקורן בעולמו הסובייקטיבי, החמקמק וחסר הגבולות כמעט של הפרט, שעדיין ביקשו הסבר. בכמה מהן מטפלת הפרה־פסיכולוגיה.


אי־אמון

ראשיתה של הפרה־פסיכולוגיה המודרנית במערב היתה לפני כמאה שנים, כאשר נוסדה באנגליה ה"חברה למחקר הנפש", במטרה לבחון ולחקור תופעות שלא הוסברו כהלכה. גוף דומה הוקם מספר שנים אחר כך בארצות־הברית. האגודה, שהוקמה על ידי ספיריטואליסטים ומדענים, רובם ידועי שם, שמה לה למטרה לבדוק כמה אירועים שקיבלו באותה עת פרסום רב; בין השאר, בתים רדופי רוחות, חולמי חלומות שראו את הנולד, תופעות ריחוף, ומדיומים שהעלו נשמות מעולם המתים.
אחד המקרים המפורסמים שבדקה האגודה היה סיפורה של אוספיה פאלאדינו. אוספיה היתה מדיום, שנודעה ביכולת התקשורת המופלאה שלה עם עולם הנשמות. סיפרו עליה כי בעת הסיאנס ישבה תמיד על כיסא, כששני גברים אוחזים בה בחוזקה, וברגעי השיא היו הרהיטים שבחדר נעים וזעים תוך השמעת נקישות וחריקות. הבדיקה העלתה כי הגברת השתמשה בכל מיני דרכים ארציות כדי ליצור את הרושם שהיא מתקשרת עם העולם האחר. בין היתר, ניצלה את יכולתה לקפל את רגליה הרחק מאחורי גופה ולטלטל בעזרתן מיני רהיטים.
מקרה פאלאדינו ומקרים דומים אחרים לא תרמו לשמה הטוב של הפרה־פסיכולוגיה. במשך כמה עשרות שנים מנהלים פרה־פסיכולוגים מאבק עיקש נגד מדענים מ"הזרם המרכזי" על מתן לגיטימציה למחקר של העל־טבעי ועל תקפות הממצאים במעבדותיהם. לא פעם, הם מתלוננים, מיוחסות לתחום תופעות עממיות ופסבדו־מדעיות, הגורמות לאנשי מדע לזלזל במחקר ולהתעלם ממנו.
המדע, מוסיפים הפרה־פסיכולוגים, הוא מוסד סגור ושמרני, המסרב בעקשנות להביט אל מעבר למערכת החוקים והמושגים בתוכה הוא מתקיים. כפי שמסביר אנתוני נורת' בספרו "על הפרה־נורמלי": "למדע יש מבנה. מערכת מסוככת שבתוכה חש האדם מוגן ובטוח. הממצאים המצטברים של הפרה־פסיכולוגים מערערים את המבנה הזה ומאיימים על שלמותו". אבל גם הספקנים אינם נשארים חייבים. לדידם, הראיות אינן מספיקות ואינן משכנעות. כפי שמנסח זאת האסטרונום קארל סאגאן מאוניברסיטת קורנל בארצות־הברית: "טענה להתרחשותו של אירוע יוצא דופן דורשת הוכחה יוצאת דופן". ואת הסחורה הזאת, טוענים אנשי המדע, הם עדיין לא קיבלו.
"אם מלכתחילה לא מאמינים באפשרות, גם לא רואים את העובדות", אומר לי ארתור אליסון. כהדגמה לדבריו, הוא מביא את הסיפור הבא: לפני כמה שנים, במסגרת אחת מהרצאותיו, הניח עציץ פרחים קטן על השולחן וביקש מקהל השומעים הגדול שהיה באולם לנסות לגרום לעציץ להתרומם מעל השולחן בכוח הריכוז והמחשבה. הוא השמיע כמה צלילים מוסיקליים ונתן את האות להתחיל. לאחר מכן ערך משאל בין הנוכחים לגבי תוצאות הניסוי. היו אנשים שטענו בהתרגשות רבה כי הבחינו בבירור שהעציץ מתרומם, אחרים היו בטוחים פחות, והספקנים טענו שלא קרה דבר. רק לאחר מכן הודה אליסון כי התקין מתחת לשולחן מתקן אלקטרו־מגנטי מיוחד, שאכן הרים את העציץ, אך בלחיצת כפתור.


יקום מוזר

אם יש מי שמאיים כיום על הממסד המדעי הספקן, זה הישראלי אורי גלר. מתחילת שנות השבעים היה גלר במרכזם של ניסויים ומחקרים במעבדות שונות ברחבי העולם, שנועדו לעמוד על מידת האותנטיות של היכולות שהופגנו על ידו, במיוחד בתחום כיפוף המתכות והטלפתיה. לא מכבר פירסם חוקר אמריקאי בשם לארי דוסי, כי בסוף שנות השמונים עבר אורי גלר מספר ניסויים במכון ויצמן ברחובות. במהלך הניסויים הצליח גלר להשפיע בצורה דרמטית על תנועתם וחיוניותם של תאי זרע של פרים. החוקרים חזרו על הניסויים מספר פעמים, ובכולם היתה התוצאה דומה. פרופ' צבי בנטוויץ', חוקר בעל שם עולמי בתחום מחלת האיידס וראש המכון לאימונולוגיה קלינית על שם רות בן ארי בבית חולים קפלן ברחובות, אישר את הסיפור.
גם היום מצוי גלר במרכזן של מחלוקות קשות, ואנשי מדע רבים טוענים כי הוא מאחז עיניים המבצע, במקרה הטוב, קסמים מוצלחים. אך בעיני מדענים רבים הוא נתפס כבעל כוחות וכישורים מיוחדים. ב־HOME PAGE של גלר ברשת האינטרנט אפשר למצוא עשרות ציטטות של מדענים בעלי שם, המעידים כי השתכנעו מכישוריו. לפני כמה חודשים התראיין גלר בנושא זה לירחון הבריטי "פוקוס". "המדע", הוא אומר שם, "יכול לומר לנו שיש סבירות גבוהה שמשהו בלתי אפשרי, אבל הוא אינו יכול לומר לנו שמשהו בלתי אפשרי באופן מוחלט". גלר גם ציטט שם ביולוג בשם האלדיין: "היקום אינו רק מוזר יותר מכפי שאנחנו מדמיינים, הוא מוזר הרבה יותר מכפי שאנו יכולים בכלל לדמיין".
לאחר חצי שעה של נסיעה ברכבת מלונדון, הגעתי לכפר היפהפה בו מתגורר גלר, השוכן על גדת התמזה. נהג המונית שהביא אותי לבית ידע כמובן במי המדובר, והציע לי לבקש מגלר לכופף לי כפית. ואכן, בסוף הפגישה הוציא גלר כפית קטנה ממגירה עמוסה כפיות ומזלגות ועיקם אותה, תוך כדי שהוא מחליק עליה את אצבעו מספר פעמים. לאחר מכן ביקש שאצייר משהו בהיחבא תחת כף ידי, והפנה אלי את גבו. כשסיימתי, הסתובב וביקש שאצייר את הציור שוב בדמיוני ועל ידי כך אשדר אותו אליו. כשהתחלתי לצייר את הקו המעוגל העליון של הציור בעיני רוחי, תוך שאני מכסה את הדף עליו הופיע הציור, הבחנתי לתדהמתי שגם ידו של גלר נעה במעגל. דקה אחר כך קיבלתי ציור של ספל, שחפף בדיוק מרשים לספל שציירתי.
"העניין הגובר שיש היום בעולם הפרה־נורמלי הוא רגע גדול עבורי", אמר לי גלר, "אני פתחתי את הנושא בתחילת שנות השבעים. אני סבור שיש כמה גורמים לעניין הגובר בתחומים הללו". הוא פירט שורה של סיבות: המצב הכלכלי והחברתי הקשה בעולם, הגורם למצוקה קשה; המצב הפוליטי הגלובלי הלא יציב ("גם ברגע זה יש מספר רב של טילים גרעיניים המכוונים אלינו") והזיהום הסביבתי ההולך וגובר. כל אלה, טוען גלר, גורמים לנו לחפש עולם טוב יותר, בטוח יותר ובריא יותר, בו נוכל לשרוד ולחיות באושר. הוא גם אינו מוציא מכלל אפשרות את השפעתה של קרינה מסתורית. האדם, הוא אומר, נע לאורך חייו במחזורים המושפעים על ידי כוח יקומי, הגורם למעין תנודות המשפיעות על חיינו.


נקודות חלשות

ההסברים לתופעות ה"על־טבעיות" הם, ללא ספק, הנקודה החלשה בטיעוניהם של הפרה־פסיכולוגים להוכחת דבריהם. קיימות תיאוריות רבות, המציעות הסבר לשאלה איך זה עובד, וכיצד ובאיזה אופן עובר המידע. מאחר שמדובר בנושא רב־תחומי, ישנן תיאוריות פיסיקליות, פסיכולוגיות, סוציולוגיות וגם שילובים ביניהן. על פי התיאוריה הפיסיקלית, דומה יכולת חישה על־טבעית למערכות החושים האנושיות המוכרות לנו, ולכן גם ניתן להסבירה באמצעות עקרונות ידועים מתחום הביופיסיקה, הכימיה והפסיכולוגיה, ולשלבה במסגרת מבנה מדעי קיים. לעומת זאת, אף מודל מדעי קיים אינו יכול להסביר את התיאוריה ה"אידיאלית", לפיה המציאות לא היתה קיימת לולא ההכרה האנושית. כדי להכיל תיאוריה זו, יהיה על המדע לעבור שינוי הרבה יותר מהותי ועמוק.
"כאשר אנחנו מתבוננים בהיסטוריה של המדע", אומר פרופ' בנטוויץ', "רואים שלכל אורך הדרך היו סימני שאלה ודברים לא מובנים. רק לאחר התצפיות הגיעו גם ההסברים. כוחו של המדע הוא בהעמקת מושגים קיימים. מהפכות באות לעולם כשמישהו מציע זווית ראייה חדשה. גודל ההתנגדות כגודל המהפכה. אני מרגיש שכאן אנו עוסקים ביכולת להעברת מידע בדרך לא מוכרת לנו".
כדי להמחיש את דבריו, מספר בנטוויץ' על ניסוי יוצא דופן שנערך בתחילת שנות התשעים, בשיתוף עם רופאים מבית החולים קפלן ופרופסור שולמית קרייטלר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל־אביב. הניסוי נערך בתנאי מעבדה קפדניים ונבדקו בו שלוש קבוצות של גברים בריאים, שעברו ניתוח בקע פשוט (שבר). המטרה היתה לבחון את אופן ההשפעה של דרכי טיפול וריפוי שונות על קצב ההחלמה וההתאוששות מהניתוח.
אנשי הקבוצה הראשונה טופלו באמצעות סוגסטיה. הורכבו להם אוזניות, ודרכן השמיעו הרופאים דברי שכנוע והרגעה. הקבוצה השנייה טופלה בתרופות פלסיבו, שהן תרופות רק לכאורה משום שאין בהן חומר מרפא. הקבוצה האחרונה טופלה באמצעות הילינג. קבוצת מרפאים – הילרים – ישבה בבית בסביון והפעילה את טכניקת הריפוי מרחוק, מתחילת הניתוח. כל הילר החזיק מולו את תמונת המנותח, לו התעתד לעזור. כאשר נבדק קצב ההחלמה של החולים על פי קריטריונים רפואיים מוכרים (ירידת חום, היעלמות הכאב וכדומה), נמצא כי המטופלים שעברו הילינג החלימו מהר יותר, במידה משמעותית, מהמטופלים בשתי הקבוצות האחרות.
כשסיפרתי על הניסוי הזה לכמה חברים מהממסד האקדמי, אמר אחד מהם כי מדובר ברפואת אליל, ואילו השני טען שהמדע צריך לבחון כל טענה, גם אם היא נראית לנו לעיתים מגוחכת. "מדע אמיתי", אמר, "אינו מהסס להיכנס גם לדרכים הנחסמות בשלטי 'אין כניסה'".
לדברי פרופ' בנטוויץ', יש כוונה לחזור על הניסוי הזה כדי לבדוק אם יתגלו אותם ממצאים. בהצהרה זו נגע בנטוויץ' במה שמכונה עקב אכילס של הפרה־פסיכולוגיה: תקפות הממצאים. המדע, יש לזכור, מכיר בתוצאות של ניסוי רק כאשר ניתן לקבל אותן בנסיונות חוזרים, הנערכים בתנאים זהים. הכלל "העיקש" הזה אינו מעודד את הפרה־פסיכולוגיה. נתונים המתקבלים במעבדות למחקר הפרה־פסיכולוגיה אינם חד־משמעיים, ובניסויים חוזרים התוצאות, לעיתים קרובות, אינן דומות לאלה שהתקבלו בניסוי הראשון. האם פירושו של דבר שהתופעות אותן חוקרת הפרה־פסיכולוגיה קיימות רק בדמיוננו, כפי שסוברים סאגאן וחבריו? או אולי "הכלים המדעיים", על פיהם נבחנות התופעות הללו, פשוט אינם מתאימים?


להרחיב את המדע

בבניין משרדים גבוה ליד מרכז ה"ברביקן" בלונדון נפגשתי בשעות הערב עם אלון (שם בדוי). אלון הוא איש עסקים ישראלי, מהנדס תעשייה וניהול בהכשרתו, העומד בראש חברת היי־טק גדולה שפעילותה מתחלקת בין לונדון לישראל. החברה עומדת לגייס בקרוב כעשרה מיליון לירות שטרלינג בבורסה הלונדונית.
25 שנים מחייו הקדיש אלון לחקר תופעות שונות בתחום הפרה־פסיכולוגיה ומערכת היחסים שבין התודעה, הנפש והגוף. "אין לי ספק", הוא אומר, "שאנחנו צריכים להרחיב את גבולות המדע". במאה השנים האחרונות ראינו כיצד הלכו והתרופפו המוסכמות של המדע. תמונת העולם "הוודאית" שנתן לנו ניוטון שונתה על ידי איינשטיין, שהציג לפנינו עולם שונה במקצת. ואז באה מכניקת הקוואנטים והכניסה אותנו לעידן של אי־ודאות, שבו אנחנו מצויים היום.
"בוא נעשה ניסיון קטן", הוא פונה אלי, "כופף בבקשה את אצבעך". לאחר שאני עושה זאת, הוא ממשיך: "זה אולי קשה קצת להאמין, אבל אנחנו לא יודעים היום להסביר אפילו פעולה פשוטה כזאת. אפשר לתאר את התהליך בצורה מדויקת פחות או יותר, במונחים של פעילות נוירונים וכיווץ שרירים, אבל איך זה מתחיל? כיצד נוצרת האינטרקציה בין הרצון שלנו לכופף, שזה 'דבר' ערטילאי, לבין המערכת הפיסיולוגית, שזה כבר התחום החומרי? הפיסיקה מכירה היום בארבעה כוחות יסודיים, אבל מה עם הכוחות הביולוגיים כמו אהבה וכוח הרצון?"
מאוחר יותר בלילה, במלון לונדוני קטן, ניסיתי לעכל כמה מההנחות המוזרות שהשמיע אלון באוזני. גם הוא, כמו רבים אחרים, הזכיר בפני את אפשרות קיומה של "הכרה גלובלית משותפת" לכל בני האדם, שמשפיעה עלינו, בדומה לאופן השפעתו של המוח על פעולתם של האיברים בגוף. ישות כזאת, רמז אלון, מאפשרת אולי יצירת תקשורת שונה מזו שאנו מכירים.
חוקרי ה"על־טבעי" המודרניים מעלים טענות והשערות, ברובן מעוררות פליאה והתרגשות בגלל הפוטנציאל העצום הגלום בהן. הייתכן שהם צודקים? ההיסטוריה מספקת בידם שפע של סיפורים, מיתוסים ועדויות אישיות. האם ייתכן שהמדע והטכנולוגיה של סוף המאה ה־20 יספקו את ההוכחות? קשה לדעת. הוצאתי מהמגירה את כפית הכסף המעוקמת של גלר, והתבוננתי בה ארוכות.
היתה שעת חצות כששמעתי נקישות קלות מכיוון החלון. אחר כך היתה דממה. דקה לאחר מכן נשמע שוב רחש קל, ואור צהבהב הבליח לרגע מבעד לווילון הצבעוני. ניגשתי אל החלון וסגרתי אותו בחוזקה, עד שנשמע קליק מתכתי. בחוץ, היה הרחוב ריק מאנשים. העיר כבר ישנה.

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code