תפריט עמוד

תאילנד – אורז להמונים

תאילנד – אורז להמונים

אי אפשר להחמיץ את המפגש עם האורז בתאילנד: הוא נמצא בכל מקום בנוף, מהווה משאב כלכלי, משפיע על המבנה החברתי ובעיקר - מופיע בכל צלחת, בכל ארוחה. כתבת "מסע אחר" איילת אידלברג הולכת בעקבות הגרגרים

כשאני חושבת תאילנד, אני חושבת חופי זהב מעוטרים בדקלים, אני חושבת נערות צעירות, מאוד, בזרועותיהם של גברים מערביים מבוגרים מדי, אני חושבת רחובות הומי אדם שהם גם שווקים ומסעדות ומרכז החיים, וכל התמונה הצבעונית הזו ממוסגרת תמיד בתוך ים ירוק רחב ידיים, שדומה שאין לו התחלה ולכן גם אין לו סוף, ים ירוק שגובל במימיו הכחולים של האוקיינוס בצדו האחד, ומצדו השני סוגרים עליו נהר המקונג ושרשרת הרים — ים שדות האורז.
לא ניתן להחמיץ את המפגש עם האורז בעת הביקור בתאילנד. הוא בכל מקום בנוף, הוא מנוף מרכזי בכלכלה, תוצריו הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום, והוא המרכיב המרכזי בכל צלחת, בכל ארוחה.
על שנת 2004 הכריז האו"ם כעל "שנת האורז הבינלאומית", והססמה שנבחרה ללוות את הקמפיין העולמי היתה "אורז הוא חיים" ("Rice is Life"). המשפט הזה נכון למקומות רבים בעולם, אבל דומה שהוא נכון במיוחד לתאילנד ולתאילנדים. חיי רבים מאוד מהם סובבים סביב האורז. הם תלויים בו, מתפרנסים ממנו וניזונים ממנו. ממנו צמחה החברה, עליו מתבססת המדינה, ואין חיים בתאילנד בלעדיו, פשוטו כמשמעו.

על ההר ובמדבר
לאורז היסטוריה ארוכה. תהליך גידולו החל  לפני כ־15 אלף שנה, כאשר נוודים ממזרח ודרום אסיה התיישבו בדלתות פוריות של נהרות והחלו לביית אורז פראי. התוצרת הרבה של יבולי האורז באזורי הדלתא המוצפים הובילה לגידול במספר האוכלוסין, ולפיתוחה של חברה וציביליזציה. אז, וגם היום, כוח האדם הרב שנדרש בעבור הפרויקטים הגדולים המלווים את תהליך גידול האורז (חפירת תעלות, השקיה, בניית סכרים, שתילה וקציר מהירים) הכריח את הכפריים לעבוד בשיתוף פעולה, ויצר מבנים חברתיים ריכוזיים ותרבות שמבוססת על אורז.
מקורו של האורז באסיה, אך היום מגדלים אותו ב־113 מדינות, באזור יערות

על מרכזיותו של האורז בחברות האסייתיות ניתן ללמוד מן השפה: בבנגלדש, סין ותאילנד הברכה המקובלת כאשר פוגשים מכר היא "האם כבר אכלת את מנת האורז שלך?"

הגשם של אפריקה, במדבריות המזרח התיכון, על הרי ההימלאיה ובאזורי חוף, ולמעשה – על פני כל היבשות, חוץ מאנטארקטיקה. את האורז אפשר לגדל בתנאים של מדבר, חום, לחות, הצפה, יובש, קור, ובאדמה מסוגים שונים, אך היבולים הטובים ביותר הם אלה שיבשילו במקומות בהם מזג האוויר חם והמים מצויים בשפע.
גם בתאילנד עצמה גדל האורז בכל האזורים: כמחצית משדות האורז נמצאים בחלק הצפון־מזרחי של המדינה, למרות שהמישור המרכזי, האזור שנמצא צפונית לבנגקוק, נחשב ל"קערת האורז" של תאילנד. לקבלת יבולים נאים של אורז דרוש מזג אוויר חם, מים בשפע וידיים עובדות רבות. יש מדינות, כמו יפן וארצות הברית למשל, שבהן שתילת האורז והקציר מבוצעים על ידי מכונות חקלאיות. בעולם החקלאי התאילנדי למרבית הכפריים אין כסף לרכוש מכונות, אך יש כוח עבודה רב וזול בדמות בני המשפחה, בכל הגילים, ובמיוחד נשים. שני התנאים הנוספים, מים רבים וחום, מתקיימים גם הם בתאילנד, ומאפשרים שלושה מחזורים בני ארבעה חודשים של גידול אורז בשנה.

חצי קילו אורז ביום
"מזון בסיסי" הוא המזון העיקרי בתפריטה של אוכלוסייה מסוימת. החיטה היא המזון הבסיסי במזרח התיכון, אפריקה, אירופה וצפון אמריקה. במזרח אירופה, אירופה וצפון אמריקה אלו תפוחי האדמה, בדרום אמריקה – התירס. ואילו באסיה המזון הבסיסי הוא האורז: עבור יותר משני מיליארד אנשים באסיה הוא מהווה שישים־שבעים אחוז מצריכת הקלוריות. שיאני העולם באכילת אורז הם הבורמזים, כאשר בורמזי ממוצע אוכל 195 קילוגרם אורז בשנה, כלומר, כחצי קילו אורז ביום! לעומתו צורך האמריקאי הממוצע שבעה קילוגרמים של אורז בשנה, ואילו האירופי — שלושה קילוגרמים בלבד. התאילנדי, שרמת חייו גבוהה בדרך כלל מזו של שכניו הבורמזים שהוזכרו כאן, אוכל 128 קילוגרם בשנה. על מרכזיותו של האורז בחברות האסייתיות ניתן ללמוד מן השפה: בבנגלדש, סין ותאילנד הברכה המקובלת כאשר פוגשים מכר היא "האם אכלת כבר את מנת האורז שלך?"; בתאילנד ובלאוס הביטוי בו משתמשים כדי לתאר אכילת ארוחה באופן כללי הוא "אכילת אורז".
אך האורז הוא לא רק מזון, אלא גם משאב כלכלי. בשנת 2003 יוצרו בעולם כ־589 מיליון טונות של אורז. 534 טונות מתוכם, כתשעים אחוז, יוצרו באסיה. שמונים אחוזים מהאורז הגדלים בעולם מגודלים על ידי חקלאים קטנים בארצות

בעולם החקלאי התאילנדי למרבית הכפריים אין כסף בכדי לרכוש מכונות, אך יש כוח עבודה רב וזול בדמות בני המשפחה, בכל הגילים, ובמיוחד נשים

מתפתחות ומעוטות הכנסה. תאילנד ניצבת רק במקום השישי בין יצרניות האורז (לאחר סין, הודו, אינדונזיה, בנגלדש ווייטנאם). בדרך כלל המדינות שמייצרות את כמות האורז הגדולה הן אלה שצורכות אותו. ואכן, רק חמישה אחוזים מהיבול העולמי של האורז מיוצאים למדינות אחרות מאלו בהן גדל. אך בתחום הזה, ההגמוניה היא תאילנדית.
בשנת 2003 ייצרה תאילנד 27 מיליון טונות של אורז, שהן כארבעה אחוזים וחצי מכמות האורז העולמית. אך באותה השנה ייצאה תאילנד 7.6 מיליון טונות של אורז, שהם כ־26 אחוז מכמות האורז שיוצאה בעולם. ההצלחה הגדולה של תאילנד, יצואנית האורז המובילה בעולם, במסחר האורז הבינלאומי נובעת מאיכותו הגבוהה של האורז המקומי. ההקפדה על איכות הגרעינים היא הסיבה העיקרית לכך שחקלאים תאילנדים אינם ששים לאמץ סוגים חדשים של אורז מודרני, שהוא בעל תנובה גבוהה יחסית לאורז רגיל.
האורז הוא מוצר משמעותי לכלכלה התאילנדית, שכן שוויו של שוק ייצוא האורז התאילנדי מוערך בכשני מיליארד דולר, ואילו פרנסתם העיקרית של הכפריים, המהווים כשבעים אחוז מהאוכלוסייה בתאילנד, היא ממכירת אורז. אולם חשיבותו של האורז לכלכלה התאילנדית נמדדת לא רק בכסף הזר שהוא מכניס למדינה, שכן מלבד היות גרגרי האורז המזון הבסיסי בתאילנד, תרומתו של הצמח לבני האדם לא מסתיימת בכך: חלקיו השונים של צמח האורז ותוצרי הלוואי של ייצור הגרגרים משמשים למאכל לבעלי חיים ולתעשייה המקומית, המייצרת בעזרתם חבלים, מחצלות, נייר, יין, בירה, קרקרים, מוצרי קוסמטיקה, כובעים, אריזות ואפילו משחות שיניים.

בעקבות "המהפכה הירוקה" של שנות השבעים, יצאו הגברים לעבוד בעיר והותירו את השדות באחריות הנשים | צילום : משה שי

בית הכלא הירוק
אי אפשר לדון בגידול האורז בתאילנד מבלי להתייחס לעובדה שרוב הדמויות הנראות כפופות בשדות האורז האינסופיים הן נשים. גידול אורז במשקים חקלאיים משפחתיים שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש מכונות חקלאיות וחומרי הדברה הוא מלאכה סיזיפית וקשה פיזית. בעבר היו הגברים שותפים יותר לתהליך הגידול, אך המצב השתנה בשנות השבעים של המאה העשרים, כאשר חלה "המהפכה הירוקה". במהלך תקופה זו פותחו זנים חדשים של אורז, שמניבים יבולים בכמויות גדולות בהרבה מסוגי האורז הישנים. עד אז, גרעיני האורז שנזרעו בשדה היו גרעינים שנשמרו מהגידול האחרון, אולם "המהפכה הירוקה" הצריכה את רכישתם של גרעיני אורז מהזנים החדשים. למרבית החקלאים התאילנדים לא היו הסכומים הנדרשים לרכישה, ולא נותרה ברירה בידיהם, אלא לצאת אל העיר ולחפש עבודות מכניסות מזומנים שיאפשרו להם לחסוך את הכסף הדרוש.
הגברים עזבו את המשקים, ושדות האורז הושארו באחריותן של הנשים. אלו התרגלו לתפקד לבדן בכל מה שקשור לאחזקת השדה, מלבד החריש והדיש, שעדיין נתפסים כעבודות גבריות. מכיוון שהנשים הסתגלו לתפקידן החדש ואף ביצעו אותו היטב, המשיכו חלק מהגברים לעבוד בעיר, וגם אלו שחזרו לכפרים לא השתדלו במיוחד להחזיר לעצמם את עבודתם הישנה. הנשים הן אלה ששותלות את האורז, רגליהן היחפות מבוססות בבוץ, מנסות להיאחז באצבעות הרגליים באדמה החלקלקה, וגבן כפוף בתנוחה שתלווה אותן גם בחודשים הבאים, כאשר ינכשו את העשבים השוטים ויקצרו את האורז בעזרת מגל.
על מעמדן הבעייתי של הנשים בתאילנד מעיד גם עולם הזנות המשגשג. בתי הזונות בבנגקוק מלאים בנערות צעירות ממשפחות כפריות, בדרך כלל מאזורים נחשלים, שנאלצות לעבוד בזנות כדי לעזור בפרנסת המשפחה, או בבנות שהעדיפו את בתי הזונות של העיר הגדולה על פני בית הכלא הירוק של שדות האורז.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

שוק בעלי החיים בבנגקוק

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מתאילנד

ישראל שוברת שיאי תיירות בתאילנד
ישראל שוברת שיאי תיירות בתאילנד

בשנת 2019 מספר שיא של ישראלים ביקרו בתאילנד ולראשונה ישראל נכנסה לעשירייה הראשונה של כניסות תיירים. הקמפיין של לשכת התיירות של תאילנד לשנת 2020 יתמקד בקהילת האזרחים הוותיקים

צ'אנג מאי – גן עדן למטיילים ותיקים
צ'אנג מאי – גן עדן למטיילים ותיקים

צ'אנג מאי בצפון תאילנד היא גן עדן למטיילים ותיקים: בעיר עצמה תוכלו לבקר במקדשים מרשימים, שווקים ססגוניים וסדנאות מיוחדות, ומחוץ לעיר אפשר לטייל לכפרים מסורתיים, חוות לשיקום פילים ושמורות טבע ירוקות

פסטיבלים מיוחדים בתאילנד שלא כדאי לפספס
פסטיבלים מיוחדים בתאילנד שלא כדאי לפספס

בתאילנד לא מפסיקים לחגוג ואתם מוזמנים להצטרף למסיבה: פסטיבל פרחים, פסטיבל נרות, פסטיבל פנסים ועוד שלל אירועים וחגיגות לרוב, שמתאימים למטיילים בכל הגילים, גם לבני הגיל השלישי. הנה כמה מהפסטיבלים הייחודיים של תאילנד שלא תרצו לפספס