תפריט עמוד

שעונים גדולים בעולם

שעונים גדולים בעולם

האמנם הביג בן צלצל 13 פעמים ביום אחד, מהו זמן ארץ ישראלי, ולמה השעון של לוצרן מצלצל דקה לפני שאר שעוני העיר? סיפורים קטנים על שעונים גדולים מרחבי העולם

גם בימים אלו, כשהטלפון הנייד משמש את רובנו גם כשעון, עדיין יש קסם לא מבוטל בשעון עצום ממדים המתנוסס על ראשו של מגדל. לפניכם כמה שעונים שכאלה מרחבי העולם, שכל אחד מהם הרוויח ביושר את פרסומו. וגם שני שעונים ירושלמים שמבהירים שיש מקומות שצועדים בקצב שונה…

הביג בן: השנה שהתחילה באיחור
האגדה מספרת שלילה אחד, בשנות העשרים של המאה העשרים, צלצל השעון ביג בן בלונדון 13 פעם. מאות מתושבי האיזור היו מוכנים להישבע כי אכן שמעו את הצלצול הנוסף. אלא שלמעשה הקונדס הזה של השעון העתיק אין כל בסיס עובדתי. יתרה מזאת, אף אחד לא ראה באותו לילה את הפסל של נלסון המוצב בכיכר טרפלגר מתעורר לחיים, כפי שאמור היה לקרות על פי אמונה אחרת, כשיישמעו 13 צלצולים.

כמה עשרות שנים קודם לכן, ב־1844, החליט בית הנבחרים הבריטי כי לבניין הפרלמנט החדש דרוש מגדל עם שעון. ועדה מיוחדת קבעה כמה קריטריונים מחמירים לבניית השעון, שנועדו להבטיח את הדיוק ואת הייחודיות שלו. ב־1851, לאחר שעמד בדרישות הוועדה, הוחלט כי אדמונד בקט דניסון, בונה שעונים מוכשר ועקשן, הוא זה שיקים את השעון בתוך שלוש שנים.

יציקת פעמון השעות יצרה בעיה רצינית: לפי התכנון, הפעמון אמור היה לשקול 14 טונות. הפעמון הגדול ביותר שנוצק עד אז בבריטניה שקל רק כעשר טונות, ואי לכך נוצר צורך למצוא בית יציקה שיסכים לקחת על עצמו את האחריות למבצע. לאחר חיפושים רבים נמצאה אמנם חברה שבנתה את הפעמון לפי הדרישות, אולם מיד עם השלמתו נסדק הפעמון הענקי, וחייבים היו לצקת פעמון חדש.


בניין הפרלמנט הבריטי עם הביג בן. השעון המפורסם הובא לכאן מבית היציקה בווייטצ'אפל בכרכרה רתומה ל-16 סוסים צחורים | צילום: אייסטוק

כאשר הושלמה סוף סוף העבודה, התעוררה בעיה נוספת: כיצד להביא את הפעמון מבית היציקה שבו יוצר בווייטצ'אפל (Whitechapel) לבניין הפרלמנט. הפתרון שנמצא היה קרון מיוחד, שעליו הועמס הפעמון בעזרת חבלים וגלגלות. הקרון נגרר על ידי 16 סוסים צחורים, שצעדו לאטם בואכה בניין הפרלמנט, לתרועות ההמון שהתאסף בצדי הדרך. אחר כך התכנס בית הנבחרים לישיבה מיוחדת כדי להחליט על שם לפעמון במגדל השעון. הישיבה התארכה, עד שנטל את רשות הדיבור סר בנג'מין הול, שכינוי החיבה שלו היה ביג בן ושהוא אשר הזמין את יציקת הפעמון. בן, גבר ענקי ומגושם, בחר לשאת נאום ממושך ונרגש. בסופו הציע אחד מהחברים לקרוא לפעמון על שמו של הנואם, וכך היה.

ב־31 במאי 1859 צלצלו פעמוני ביג בן לראשונה. חודשיים אחר כך הופיע שוב סדק בפעמון, כנראה בגלל התעקשותו של דניסון כי משקל הפטיש ההולם יהיה פי שניים מהסטנדרט המקובל. הפעמון הושבת לשלוש שנים, עד שנוצר פטיש קל יותר. מאז ועד היום, כבר יותר מ-150 שנה, ממשיך ביג בן לשלוח מדי שעה צלילים עמומים לאווירה של לונדון, כמעט ללא הפסקות. במלחמת העולם השנייה נפגעו בניין הפרלמנט ומגדל השעון בהפצצות לפחות תריסר פעמים, אולם השעון לא נכנע ולא עמד מלכת ולו פעם אחת.

ביג בן נעצר רק שלוש פעמים: באחת הפעמים בגלל להקת בזים שמצאה מנוחה דווקא על מחוג הדקות לעצירת המנגנון. בפעם השנייה גרמה לעצירתו החלפה של חלק קטן במנגנון שנשחק. בפעם השלישית נעצר השעון מסיבה לא ברורה (ככל הנראה קיפאון של המנגנון) דווקא עם כניסת השנה החדשה, וכך הודיע ביג בן על כניסת שנת 1962 באיחור של עשר דקות.

טריוויית ביג בן
גובה המגדל: 98 מ'
משקל הפעמון: 13.5 טונות
רדיוס השעון: חמישה מ'
אורך המחוגים: מחוג השעות – 2.7 מ'; מחוג הדקות – 4.3 מ'
דיוק: מדי 347 יום מפגר ביג בן בשנייה


השעון האסטרונומי בפראג: מסר אופטימי
השעון האסטרונומי של פראג, שניצב במגדל השעון של בית העירייה הישן בעיר העתיקה של פראג, הוא אחד מסמליה של העיר. האגדה מספרת שבונה השעונים נאלץ לבנות את השעון כשעיניו מכוסות, על מנת שלא יראה את מעשה ידיו וינסה לשחזר את השעון במקום אחר. בכל מקרה, נראה שבונה השעונים עשה עבודה מצוינת – השעון, שנחשב לאחד העתיקים באירופה, הוא היחיד שפועל ברציפות כבר יותר מ-600 שנה, מאז 1410. אפילו מלחמת העולם השנייה לא פגעה בשעון. בימיה האחרונים של המלחמה הפציץ צבא גרמניה את בניין העירייה הישן באש ארטילרית. ארכיוני העיר והבניין כולו עלו באש, רק השעון העתיק שרד. 

השעון מצלצל מדי שעה, ואז מתחיל מופע קצר: מחלונות המגדל מציצות דמויותיהם של 12 השליחים, והבובות שסובבות את השעון מתחילות לנוע. בין היתר אפשר לראות שם בובת שלד שמחזיקה בידה שעון חול ומרמזת על כך שזמננו בעולם הזה הולך ואוזל. המופע נחתם עם קרקור התרנגול שמביא איתו מסר אופטימי על תחילתו של יום חדש.


השעון האסטרולוגי בפראג. כבר יותר מ-600 שנה שהוא מצלצל מדי שעה

מגדל השעון בלוצרן: לפני כולם
שמונה מגדלים נבנו בחומת העיר העתיקה של לוצרן, מתוכם רק מגדל אחד, מגדל ציט (Zyt), לא נבנה לצרכי הגנה. זהו מגדל השעון של לוצרן, שנבנה על ידי האנס לותר ב-1535. במהלך השנים נפגע המגדל פעמים אחדות מפגיעת ברק, אך לשעון עצמו לא נגרם כל נזק. השעון של לוצרן נחשב לעתיק ביותר בשווייץ, וכאות כבוד לישישותו הוא מצלצל מדי שעה דקה אחת לפני שאר שעוני העיר, לא עניין של מה בכך במדינה שחרתה על דגלה את הדיוק והעמידה בזמנים.

שעונים בירושלים: זמן ארץ ישראלי
עד לתחילת המאה העשרים התקיים בירושלים "זמן ארץ ישראלי", שלפיו היום מתחיל בשעה 18:00. לפי שעון זה נהגו תושבי היישוב היהודי בארץ ישראל, והוא מבוסס, ככל הנראה, על שעות התפילה היהודיות במשך היממה ועל החלוקה לאשמורות. חרדים נוהגים לפי שעון זה עד היום, וכך ניתן עדין להתקל בהזדמנות לטקסי נישואים לשעה 20:00 לפי שעון אירופי ולשעה שתיים לפי שעון ארץ ישראל. בתמונה למטה אפשר לראות דוגמה לשלושה שעונים על גבי בניין אחד ברחוב יפו, ליד שוק מחנה יהודה: שעון שמש, שעון אירופי ושעון ארץ ישראלי.

שלושה שעונים על בניין אחד בירושלים: שעון שמש, שעון אירופי ושעון ארץ ישראלי | צילום: ברוך גיאן


השעון של בית ספר למל בירושלים, עם אותיות עבריות במקום ספרות
| צילום: ברוך גיאן


מגדל השעון ביפו: הסולטן ירום הודו
"בארצנו מכינים עתה, כמו בכל ממלכת תורגמא [תורכיה], הכנות גדולות לחוג יום שנת החמש ועשרים לעלות הדר הסולטן עבד אל־חמיד ירום הודו על כיסא מלכותו", נכתב בשבועון העברי "היהודי", שיצא לאור בלונדון ב־27 בספטמבר 1900, ו"ביפו ייבנה מגדל גדול מול בית המשפט [הוא בניין הסָרַאיה], ועליו יינתן שעון גדול והיה לשעון העיר".

השנים הן שלהי תקופת השלטון העות'מאני. את הרעיון להקים ביפו שעון כמחווה ל"ירום הודו" הסולטן התורכי העלו שני יהודים יפואים, משה מוריס שנברג וזרח אלתר מושלי. שנברג ניהל חנות תכשיטים ושעונים בעיר והיה חבר בתנועת הבונים החופשיים, ומושלי היה השען אשר בסופו של דבר התקין את השעון במגדל.

תכנון השעון נמסר למהנדס אוסטרי, ומגדל השעון נבנה בסגנון גרמני. בראשו שני שעונים בעלי ספרות ערביות, ומארבעת צדיו הוטבע חותם הסולטן. במהלך הבנייה לא נעלמה מעיניהם של פרנסי העיר אזהרתו של מושל יפו באותם ימים, ראוף פחה, שעל מגדל השעון אסור לעלות בגובהו על צריח המסגד של יפו.


מגדל השעון ביפו. נבנה כמחווה לסולטן

השנים שחלפו מאז לא היטיבו עם השעון, ובניגוד ליפו העתיקה, ששומרה וטופחה, הוזנחו השעון ומגדלו. יוצא מכלל זה שיפוץ כללי של המגדל שאותו יזמה עיריית תל אביב בשנת 1965, ואשר במסגרתו הותקנו סורגים אמנותיים, ומאחוריהם ויטראז'ים המתארים את תולדותיה של יפו. אחר שנים רבות של הזנחה, בהן השעון לא פעל, בשנת 2001 המגדל שופץ והשעון תוקן. בעת עבודות השחזור נמצא המנגנון המקורי של השעון.

טריווית מגדל השעון ביפו
גובה המגדל: 27.8 מ' מהבסיס עד קצה האנטנה
בסיס המגדל: אורך ורוחב – 3.8 מ' כל אחד
הפעמון: משקל – 130 ק"ג, קוטר – 60 ס"מ, גובה 1.1 מ'
מחוגים: מחוג הדקות – 65 ס"מ, מחוג השעות – 35 ס"מ

____
בין הכותבים: עמי בן בסט (על הביג בן) ודן גולדברג (על מגדל השעון ביפו)

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code