| "האדם, יותר מכל, הוא יצור סתגלן, ואנחנו כבר מרגישים 'בבית' – כאן, באפריקה, באי בלב האוקיינוס ההודי", כותבים אדם ומירי ויה בדואר אלקטרוני שהגיע למערכת לקראת מלאת חודשיים למסע ההישרדות שאליו יצאו בשליחות "מסע אחר". "אנחנו שניים כאן: אחת ושני, אחד ושנייה, זוג. ואנחנו צריכים לדאוג כל אחד לעצמו ולאחר – לבדוק האם החולשה היא זמנית, או שמא זו התייבשות שמתחילה לתת אותותיה; האם סימני העצבנות הם אות לייאוש או רק סימן לרעב או תשוקה עזה לפרי או למשהו אחר, שפעם היה והיום איננו. אנחנו שניים על אי שלא קיבל את פנינו בזרועות פתוחות, שדרש מאיתנו למצוא פינה מוגנת משמש יוקדת ביום ומרוחות חזקות בלילה והכריח אותנו למצוא את מקומנו בשרשרת המזון. "אנחנו מתעוררים בכל בוקר לזריחה שאינה דומה לקודמתה. כאלה הם גם הימים – לכל יום ייחוד משלו, אף על פי שזה אותו ריף ואותו שפל ואולי אפילו אותו דג שבורח שוב מהחכה. וכל יום מסתיים עם ארוחה אחרת ועם שקיעה אחרת, ואין שתי שקיעות דומות. "לפעמים אנחנו מתקשים להאמין שאנחנו כאן, בלי המיטה הנוחה ומנורת הלילה שאנחנו אוהבים לקרוא לאורה, בלי המקלחת החמה (או אפילו הקרה), בלי המבט במראה וסידור אותה שערה מרדנית שלא זזה מן המצח. אבל כאן על האי יש דברים שעליהם לא חושבים, כי זה ממש לא נורא, למשל, לשכוח לשים דיאודורנט בבוקר, לפני שיוצאים לציד". החולדה מציבה התלבטות [banner] געגועים לשוקו עם עוגיות |
|
"שקיעות וזריחות, גאות ושפל. כמו המחזוריות בטבע, גם לנו יש עליות וירידות. בטבע זה חלק משגרה, אצלנו לא. אנחנו שניים על אי שלא קיבל את פנינו בזרועות פתוחות והכריח אותנו למצוא את מקומנו בשרשרת המזון". אדם ומירי ויה ממשיכים לעדכן מהאוקיינוס ההודי
פורסם 15.11.08
|
זנזיבר - גן עדן לחובבי דגים
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 468
[name] => אפריקה
[slug] => africa
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 468
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 713
[filter] => raw
[term_order] => 0
)
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 492
[name] => טנזניה
[slug] => tanzania
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 492
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 468
[count] => 140
[filter] => raw
[term_order] => 0
)
)
