תפריט עמוד

שמורות בסרי לנקה – ארץ הנמר והפיל

שמורות בסרי לנקה – ארץ הנמר והפיל

לפני אלפיים שנה הכריז מלך סרי לנקה על אזור בממלכתו כמוגן לחיות בר, ובכך הקים למעשה את שמורת הטבע הראשונה בעולם. כיום יש באי לא פחות ממאה אזורים מוגנים, גן עדן לבעלי חיים

הלילה פינה את מקומו לדמדומים ראשונים של בוקר. הפארק הלאומי יאלה
(Yala) בדרום סרי לנקה היה ריק ממטיילים. במרומי סלע עצום ממדים שכב נמר על בטנו, ישן לאחר לילה מתיש של ציד. גופו הזהוב הבהיק באור הרך של קרני השמש הראשונות, זנבו תלוי באוויר. הג'יפ הפתוח שלנו קרטע לאטו בדרך העפר האדמדמה. מרחוק, בין הגבעות החוליות המכוסות צמחייה נמוכה, היה אפשר להבחין בקו האופק הכחלחל של האוקיינוס ההודי. אנפות אפורות תרו אחר מזון במימיו הרדודים של אגם. לא הרחק מהן פישקו שלושה צבאים מנוקדים את רגליהם הקדמיות, מתחו את צווארם וליקקו מהמים. אוזניהם היו זקופות בערנות מתמדת, מוכנות להתריע על כל טורף מתקרב.

קולו של המדריך המקומי נקטע. עיניו המנוסות הבחינו בנמר המנמנם על הסלע והוא הורה לנהג לעצור. הנמר הרים ראש, מתח את גופו השרירי ופיהק. הוא נעץ בנו מבט, נראה כאילו הוא חוכך בדעתו, אבל שב מיד לשכב. לא, הוא לא זז לשום מקום. בבית שלו הוא המלך.

 חסידות מצוירות מתכוננות למנוחת לילה

היסטוריה ארוכה של כיבוש
מרקו פולו, הסוחר והחוקר הוונציאני בן המאה ה-13, הגדיר את סרי לנקה האי הטוב בעולם. על המפה סרי לנקה נראית כמו לא יותר מדמעה קטנה הזולגת מהקצה הדרומי של תת-היבשת ההודית. באי, ששטחו פי שלושה משטח מדינת ישראל, חיים כעשרים מיליון בני אדם, 70 אחוזים מהם בודהיסטים, והשאר הינדים, מוסלמים ונוצרים. מקור השם משפת הסנסקריט, מהמילה לנקה, שמשמעותה אי, בתוספת מילת דגש וכבוד – סרי.

בדרום-מרכז האי ניצב ההר הגבוה ביותר, פידורוטלגלה (Pidurutalagala), המתנשא לגובה של 2,524 מטרים, ולא הרחק ממנו נמצאת פסגת אדם. מסביב לפסגות הללו נפרשים מטעי התה של אזור קנדי (Kandy), ומשם, דרך כפרים ושדות, משתרעת רצועת החוף הבתולית שהופכת בעונות מסוימות לגן עדן בשביל גולשי גלים מקצועיים.

החוקרים סבורים שיושביו הראשונים של האי היו ציידים-לקטים שחיו פה כאלף שנים לפני הספירה. אבות אבותיהם של הסינהאלים – שהם 74 אחוזים מכלל אוכלוסיית סרי לנקה היום, הגיעו אל האי מצפון הודו במאה השישית לפני הספירה. תנועת אוכלוסייה קבועה מתת–היבשת ההודית ליוותה את התפתחותה של סרי לנקה ועיצבה את פניה במהלך השנים.

 

 איילים נקודים בתנוחה דרוכה. לא שוכחים שיש נמרים בסביבה

המגע הראשון עם האירופאים התרחש בשנת 1505, כשספינה פורטוגלית הטילה עוגן באחד מחופי האי. הפורטוגלים כבשו את רוב רצועת החוף, אך נכשלו במאמציהם לחדור למרכז האי ולכבוש את העיר קנדי. כישלון דומה היה מנת חלקם של ההולנדים שהגיעו לסרי לנקה ב-1602 ונישלו את הפורטוגלים משליטתם ברצועת החוף. ההולנדים הביאו איתם טכניקות מסחר מתקדמות ופיתחו מערכת מתוחכמת של תעלות מים לאורך החוף המערבי, שהקלה על הסוחרים את הובלת התבלינים (בעיקר הקינמון) והגידולים האחרים.

קנדי נשארה הממלכה העצמאית האחרונה בסרי לנקה, והיתה לבירה. ב-1796 השתלטו הבריטים על האי, וכעבור עשרים שנה כבשו גם את אזור קנדי. בכך, לראשונה בתולדותיה, היתה סרי לנקה (שנקראה אז ציילון), למדינה הנמצאת כולה תחת שלטון זר. במהלך שנות שלטונם ייבאו הבריטים עשרות אלפי טַמילים מדרום הודו לעבודה במטעי התה,  ואלה אבותיהם של כשלושה מיליון וחצי דוברי טמילית המתגוררים היום בסרי לנקה. מתוך המיעוט הגדול הזה צמחו "הנמרים הטמילים", שבמשך כמה עשרות שנים ניהלו מאבק אלים למען הקמת מדינה עצמאית טמילית. בעבר לא היה מומלץ לטייל בחלקיו הצפוניים של האי, כיום השקט חזר לשרור  במדינה ואפשר לטייל בביטחון בכל חלקיה.

הנמר שנפצע בעינו חולף בקפיצה מרהיבה מגדת הנחל האחת אל האחרת

 

מאה אזורי טבע מוגנים
לחיות הבר בסרי לנקה היתה חשיבות רבה במורשת המקומית מאז ומעולם. לפני יותר מאלפיים שנה הכריז המלך דוואנמפייה על אזור מיהינטאלה (Mihintale) כמוגן לחיות בר. בכך הקים הלכה למעשה את שמורת הטבע הראשונה בהיסטוריה. בשל האקלים המגוון, סרי לנקה היא ביתם של לא פחות מ-92 מיני יונקים, 242 מיני פרפרים, 435 מיני ציפורים, 107 מיני דגים ו-81 מיני נחשים. בין בעלי החיים המרתקים של האי נמנים נמרים, פילים, צבאים נקודים, קופים, תנינים, חזירי בר ועוד.

היום יש כמאה אזורי טבע מוגנים בסרי לנקה, המשתרעים על כשמונה אחוזים משטחה הכולל. מקצתם מוגדרים כשמורות אסורות לכניסת בני אדם, אחרים הם פארקים לאומיים מתוירים, ואחדים מהפארקים הם שמורות טבע שגרים בתוכן זה לצד זה בעלי חיים ובני אדם. רוב רובן של שמורות הטבע האלה אינן מגודרות. ההתרבות המהירה של האוכלוסייה והתחרות על מקורות המזון ושטחי המחיה מעוררים לא פעם מאבקים מרים ואכזריים בין אדם לחיה.

אחד ממארחינו, צ'יטראל גָ'ייאטילקה, מצלָמי הטבע המפורסמים ביותר בסרי לנקה, סיפר לנו ערב אחד כיצד נורה למוות אחד מפילי הבר הזקנים והגדולים ביותר בסרי לנקה, שהיה בן כמעט 70 שנה. כפרי חמוש שיצא לשאוב מים מהבאר הסמוכה לבקתתו נתקל בו פנים אל פנים. הפיל הזקן, שלושה מטרים וחצי גובהו, בא לטעום מקני הסוכר בשדה. פיל אסייתי בוגר זקוק ללא פחות ממאתיים קילוגרם של עשב ועלים ביום אחד כדי להשביע את רעבונו, והוא מבלה לעתים 16 שעות ביממה באכילה. הפיל זיהה את האדם מרחוק בזכות חוש השמיעה וחוש הריח המפותחים שלו. הוא השמיע קולות חרחור, נפנף באוזניו, נשף בחדקו והראה סימני אגרסיביות ברורים. לכפרי לא נותרה ברירה. הוא כיוון את נשקו ורוקן מחסנית שלמה לעברו של הפיל, עד שהענק קרס תחתיו ברעם מחריש אוזניים. זה היה מקרה מצער במיוחד. לפיל הזה היו צמד חטים מפוארים שאורכם כמעט מטר – אורך נדיר למדי בסרי לנקה. לעומת הפילים האפריקאים, שכמעט לכולם יש חטים, אצל הפילים האסייתיים רק הזכרים מתהדרים בהם, ובסרי לנקה עצמה הם מופיעים אצל פחות מעשרה אחוזים מהזכרים. לתופעה זו לא נמצא עדיין הסבר מניח את הדעת.

כ-12 אלף פילים חיו בתחילת המאה העשרים בסרי לנקה, וחלקו שטח מחיה עם שני מיליון וחצי בני אדם. עד תחילת המאה ה-21 צמחה אוכלוסיית האי פי עשרה, ומספרם של פילי הבר ירד ביחס הפוך – ל-3,500 לערך. באותו פרק זמן הצטמצמו השטחים המיוערים בסרי לנקה, וחלקם היחסי בשטחו הכולל של האי ירד במידה ניכרת, מ-70 אחוזים לפחות מ-25 אחוזים. יישובים רבים הוקמו ללא תכנון במקומות המחיה של הפילים ובנתיבי הנדידה שלהם. לפילים לא נותרה ברירה אלא לפלוש לכפרים ולשדות. התוצאה: נזקים רבים ברכוש, ולעתים אף אבדות בנפש. בשנת 1987, במבצע רחב היקף שעלה בסביבות 700 אלף דולר, הועברו 187 פילים מאזור הנדפנגלה (Handapangala) אל הפארק הלאומי יאלה, 70 קילומטרים דרומית משם. אלא שבתוך פחות משנה שבו רוב הפילים בכוחות עצמם אל ביתם הקודם, והמבצע היה לכישלון חרוץ.

ואז הגיע צונמי
עוד בימי קדם הוקמה בסרי לנקה מערכת של מקווי מים, אגמים ותעלות לצורכי אגירת מים והשקיה. אחד האגמים האלה נמצא בצפון מרכז האי בפארק הלאומי מינרייה (Minneriya), והוא אחד האתרים הטובים בעולם לצפייה בעדרים גדולים של פילים אסייתיים, בעיקר בתקופת היובש. ככל שמזג האוויר נהיה יבש יותר, מצטמצם שטח האגם שבמרכז השמורה, ובשיאה של תקופה זו (יולי-אוגוסט) נודדים אל האגם מאות פילים ומתקבצים סביבו כדי ליהנות מהעשב העשיר הצומח לגדותיו.

 

 ילדה ליד הפארק הלאומי יאלה, אזור שנפגע אנושות מהצונמי בשנת 2004

שבועיים ימים שהינו בסרי לנקה. ביום השני למסענו הגענו אל האגם הזה בשעות אחר הצהריים. השמש האירה את הגבעות המקיפות אותו באור זהוב ורך, והעניקה למים גוון כחול עמוק. מרחוק נראה עדר של כמאה פילים, מחולק לכמה קבוצות קטנות. קבוצה אחת נכנסה אל האגם לרחוץ בו, כשהפילונים הקטנים משתעשעים במים, ואילו השאר ליחכו עשב בשלווה. התקדמנו לאט בג'יפ הפתוח בדרך המשובשת כדי ליצור לעצמנו הזדמנות צילום מעניינת, וכשהגענו למרחק של כעשרה מטרים מקבוצת פילים אחת נעצרנו ודוממנו מנוע. זה היה כנראה מעט קרוב מדי. פילה אחת תקעה בחדקה, חרחרה, וללא אזהרה יצאה אלינו בריצה קלה מלווה בעשר מחברותיה. האדמה רעדה. כשחיה גדולה כל כך רצה נוצרת אשליה אופטית כאילו היא נעה בהילוך אטי. זה אמנם מראה מקסים, אבל הוא מטעה ומסוכן. פיל בוגר מסוגל לרוץ במהירות של כשלושים קילומטרים בשעה. לפני שהספקתי להבין מה קורה, הקיפו את הג'יפ עשר פילות זועמות כשהן בוטשות ברגליהן באדמה ומרכינות את ראשן בכוונה לנגוח בג'יפ. המדריך שלנו הגיב מיד. הוא הניף את זרועותיו והשמיע נהמה עמוקה וארוכה. הפילות נאלמו דום והביטו בנו בהפתעה, וכך התאפשר לנהג להתעשת, להניע את הג'יפ ולחלץ אותנו מסכנה.

כחמש שעות נסיעה דרומה מאגם מינרייה משתרע עוד פארק לאומי, ידוע יותר, פארק יאלה. הוא שוכן לחוף הים, באזור שנפגע קשה מאוד מהצונמי בבוקר 26 בדצמבר 2004. יותר מ-250 מבקרים קיפחו את חייהם בבוקר ההוא באזור השמורה. מאלה שניצלו היו רבים שדיווחו על התנהגות משונה של בעלי החיים בשעות ההן, ובייחוד על שלושה פילים שנראו רצים מקו החוף אל עבר מקום מקלט גבוה כשעה לפני האסון, כאילו חשו את העומד להתרחש.

קופי מקוק הכיפה ברגע של משחק. בסרי לנקה יש שלושה מיני קופים

 

נמר בעל עין אחת
הפארק הלאומי יאלה הוא ביתו של מלך החתולים, הנמר. יש טענה שבפארק הזה חיה אוכלוסיית הנמרים הצפופה בעולם ביחס לשטח המחיה. מעריכים ש-35 נמרים בוגרים ו-15 גורים חיים כאן. אם זאת, קשה מאוד לאתר נמרים בשטח. "צריך הרבה ידע וגם טיפת מזל", הסביר לנו צ'יטראל אחרי כמה שעות של נסיעה שבמהלכן לא פגשנו ולו נמר אחד. "אנחנו מכירים את הטריטוריות שלהם", הוא המשיך, "יודעים על איזה עצים הם ישנים בימים חמים, ועל איזה סלעים הם אוהבים להתחמם אחרי שהגשם יורד. אבל הנמר הוא חיה ביישנית ובלתי צפויה. כל מה שאפשר לעשות כדי לראות אותה הוא להתאזר בסבלנות ובאופטימיות".

והסבלנות כנראה משתלמת. לא עברו עשר דקות, וממרחק של כשלושים מטרים מאיתנו לכל היותר, מעברו השני של שפך נחל, הוא הופיע לפתע – חתול ענקי בצבעי זהב ושחור. הוא היה זכר בוגר. הג'יפ עצר, המנוע הושתק, המצלמות הונחו על שקים מיוחדים לייצוב. הטבע במלוא הדרו צעד לכיווננו, ואז עצר והביט בנו. בחנתי אותו דרך העדשה ארוכת המוקד שהיתה מחוברת למצלמה שלי. משהו לא היה בסדר. לקח לי כמה רגעים להבין מה: לחתול החזק והשבע היתה חסרה עין. במקום שבו היא נצצה פעם היתה עכשיו עיסה של בשר מדמם. צ'יטראל הכיר את הנמר הזה. "זה זכר שאיבד עין בקרב לפני כמה חודשים", הסביר. "הפצע הגליד, אבל לפני כמה ימים נפתח שוב, מן הסתם בקרב עם נמר אחר. נמר יודע לזהות נקודות תורפה, לא רק אצל הקורבנות שלו אלא גם אצל יריבים בני מינו".

עוד קודם שהספקתי להגיב לדברים, הגיע הנמר לשפת המים. להפתעתנו הוא לא כרע לשתות. במקום זה הוא זרק מבט מהיר בעינו היחידה אל עבר הצד האחר, וזינק. גופו נמתח בגאווה, בשפגט מושלם מעל הנחל, כמו רקדן בלט מקצועי. השתקפותו ריצדה לרגע קט על המים הירקרקים. הוא ריחף ללא קושי למרחק של כשישה מטרים, נחת על אדמתה הרכה של הגדה האחרת והמשיך לדרכו בהליכה שקטה ואטית. לבי הלם בפראות לנוכח יופיו של הרגע. הבטתי בצג המצלמה ונדהמתי. אפילו לא זכרתי שצילמתי.

עוד על טיול לסרי לנקה

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 2

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סרי לנקה: בולעים להבות, הולכים על אש

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות