תפריט עמוד

רכבת לילה למומבסה

רכבת לילה למומבסה

אפריקה, לפחות כפי שהיא נשקפת מחלון הרכבת מניירובי למומבסה, לא נחה לרגע. אנשים הולכים לצד המסילה, נושאים סחורות, כלי בית, תינוקות. מנגד - במחלקה הראשונה של הרכבת, מיטות מוצעות בסדינים לבנים וארוחות מוגשות על מגשי כסף

לתחנת הרכבת בניירובי הגענו אחרי שבועיים של ספארי ברחבי קניה, עמוסי חוויות ממפגשים עם נמרים וברדלסים, אריות ופילים, קופים ונחשים ויותר זברות מכפי שאפשר לספור או לזכור. הרכבת, כך אמרו לנו, יוצאת בשבע בערב ותגיע למומבסה בשמונה בבוקר שלמחרת. מכיוון שאנחנו נוסעים במחלקה ראשונה זאת נראתה הזדמנות פז להשלים שעות שינה. כמו טיסת לילה, רק עם מושבים שהופכים למיטות. תענוג.

שירות בכפפות לבנות
המפגש הראשון עם צוות המחלקה הראשונה היה מטלטל: כולם אפריקאים, לבושים מכף רגל ועד ראש בבגדים מצוחצחים ועטויים בכפפות לבנות, מוכנים ומזומנים לשרת את הנוסעים, כולם לבנים. בקושי הספקתי להתמקם בתא וכבר נשמע צלצול פעמון לאורך המסדרון ואחריו הקריאה "דינר איז סרבד, פליז קאם טו דה דיינינג קאר". האמת, העדפתי לוותר על ארוחת הערב, אבל אותו אינסטינקט שגורם לי בכל פעם מחדש להרים את מכסה המגשון במטוס ולבחוש הנה והנה באוכל המחומם יתר על המידה הביא אותי לחדר האוכל.

מלבדנו, קומץ ישראלים בשיער מדובלל ובבגדי מסע מכוסים באבק דרכים, כל הסועדים האחרים היו אנגלים רחוצים ומבושמים למשעי, במקטורני ערב ועניבות או בשמלות פרחוניות. שורה של מלצרים צעדה בסך, כל אחד נושא צלחת מכוסה בכיפת כסף גדולה. מיד לאחר שהצלחת הונחה לפני הסועד מיהר המלצר להרים את כיפת הכסף ולקוד קידה קלה. בון אפטיט. הארוחה כללה את כל המנות ההכרחיות – מרק, מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח. יין נמזג לגביעי זכוכית, המפות הלבנות הבהיקו, הסכו"ם הכסוף התיז נצנוצי אור. קולות נקישה קלים מלאו את הקרון כשהסועדים חתכו בנימוס את נתח הבשר. "מאדאם?" מלצר עטוי כפפות הגיש בקידה סלסלה עם לחמניות טריות.


חיים שלמים נשקפו מבעד חלון הרכבת | צילום: wippetywu, flickr

ריח של לילה אפריקאי
כשחזרתי לתא גיליתי שיד נעלמה הפכה בהעדרי את המושב למיטה נוחה, מכוסה בסדינים צחורים. שכנתי מיהרה להיכנס בין הסדינים, הטיבה את הכריות הרכות ושקעה בשינה מתוקה. אני לא הצלחתי להירדם. ישבתי על המיטה, נזהרת לא לקמט את הסדינים, והצצתי מבעד החלון. למרות השעה המאוחרת נראה היה שאיש אינו ישן בקניה. עשרות רבות של אנשים הלכו לצד המסילה, נושאים חפצים, סחורות, ילדים קטנים, תינוקות. חיים שלמים נשקפו מבעד חלון הרכבת. פתחתי את החלון וריח של לילה אפריקאי מילא את הנחיריים. הרגשתי סחרחורת של אושר, של אהבה לכל מי שראיתי בחוץ. כל אותו הלילה ישבתי על המיטה, נושמת את האוויר המבושם, בולעת את המראות, מקשיבה לקולות.

השכם בבוקר נשמע במסדרון צלצול הפעמון ואיתו הקריאה לבוא לקרון האוכל. מלצרים לבושים ללא רבב הגישו קפה ותה בקנקנים כסופים. מהר, צריך להספיק לסיים לאכול לפני שהרכבת תיכנס לתחנה במומבסה.

הרכבת מניירובי למומבסה יוצאת שלוש פעמים בשבוע – בימי שני, רביעי ושישי – בשעה 19:00 ומגיעה ליעדה בשמונה וחצי בבוקר שלמחרת. כרטיס למחלקה ראשונה מזכה את הנוסע בתא שינה בעל שתי מיטות ובארוחת ערב ובוקר. אינטרנט

טיולים לקניה כאן

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האי הכי צפוף בעולם

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות