תפריט עמוד

רופאים ללא גבולות: אין בכלל מלאכים בשמים, הם כאן

מעט מאוד גופים בעולם זוכים לאהדה ולהערצה גורפת כל כך. ארגון "רופאים ללא גבולות" מצליח במשך עשרות שנים לשמר תדמית נקייה, אנושית ורגישה מאוד. הארגון, שזכה בפרס נובל לשלום, נחלץ לעזרת הנפגעים באסונות טבע, במלחמות ובסכסוכים עקובים מדם בכל רחבי העולם

"כש'רופאים ללא גבולות' קראו לי בסוף דצמבר 2004, מספר ד"ר ז'ן פול דיקסמרס מפריז, הייתי משוכנע שאצא לסייע לנפגעי הצונאמי בסרי־לנקה. אבל זמן קצר אחר כך מצאתי עצמי בפורט או פרינס, עיר הבירה של האיטי. מיד לאחר שהגעתי קלטנו בחורה בת 25. כדור רובה חתך לה את הבטן. ניתחתי אותה במשך ארבע שעות. עשיתי הכול כדי להציל אותה אבל היא מתה. ככה זה היה כל יום. היריות פגעו באזרחים תמימים. הייתה

הרופאים הצרפתים האמינו שלכל אדם יש זכות לטיפול רפואי והזכות הזאת של בני האדם חשובה יותר מהכבוד למדינות, לגבולות או לאמונות. כך הוקם הארגון

שם בחורה בת 18 שקיבלה כדור בחזה ממרחק אפס. אנשים הגיעו בגלים. רובם נפגעו מיריות. הם היו בהלם והיינו צריכים לנתח אותם באופן מיידי. זה היה מצב חירום קיצוני…"
ד"ר ז'ן פול דיקסמרס מפריז הוא רק אחד מאלפי המתנדבים בארגון "רופאים ללא גבולות" הפועל בכל רחבי העולם. רופאים ללא גבולות הוא ארגון רפואי, הומניטרי, עצמאי, בינלאומי, המספק עזרה בשעת חירום לנפגעים מעימותים צבאיים, מגפות וקטסטרופות מעשי ידי האדם והטבע.
בכל שנה מתנדבים לפעילות בארגון רופאים, אחיות, מומחים ללוגיסטיקה, מומחים למים ולסניטציה, אדמיניסטרטורים ובעלי מקצועות רפואיים ולא רפואיים. המתנדבים יוצאים לאלפי משימות סיוע. הם מספקים עזרה רפואית ושיקומית, מפעילים בתי חולים ומרפאות, מבצעים ניתוחים, נלחמים במגפות, מנהלים מסעות חיסונים, מפעילים מרכזי האכלה

חיסון אזרחים בדרום מזרח אסיה | צילום: צו שי וונג

לילדים הסובלים מתת תזונה, בונים בארות, מחלקים מי שתייה, מספקים חומרי מחסה כשמיכות וסדיני פלסטיק ופועלים בעוד אינסוף פעולות למען האנושות.
ארגון "רופאים ללא גבולות" הוקם בשנת 1971 כאשר קבוצה קטנה של רופאים צרפתים עבדו בצלב האדום וטיפלו בנפגעי רעב בביאפרה. הטיפול היה עבורם חוויה מתסכלת באופן טרגי. אלפי מכשולים עמדו בדרכם של הרופאים והם הרגישו שחייבים לשנות את המצב. חייבת להיות דרך, חשבו, להגיע ישירות לחולים ולסובלים. העיכובים הבלתי פוסקים מצד בעלי אינטרסים פוליטיים, כלכליים או דתיים, מוכרחים להיפסק או שתימצא דרך לעקוף אותם. הרופאים הצרפתים האמינו שלכל אדם יש זכות לטיפול רפואי והזכות הזאת של בני האדם חשובה יותר מהכבוד למדינות, לגבולות או לאמונות. הם החליטו לעשות מעשה ויחד עם כמה עיתונאים הקימו את הארגון הידוע היום בשם – "רופאים ללא גבולות".  כיום יש לארגון סניפים ב־19 מדינות. הארגון עצמאי ואיננו תלוי בממשלות, הוא מספק עזרה רפואית בזמן חירום ורואה עצמו מחויב לדווח לציבור על הזוועות להם עדים פעיליו במהלך פעילותם.
אחד הדיווחים המצמררים של הארגון התפרסם ב־7 במרץ 2005.

רופאים ללא גבולות מודאגים מהנתונים על אלימות שיטתית וטיפול משפיל שרק מעלה את רמת הסבל ודוחק אנשים אל השוליים, חושף אותם לתנאים מאוד מסוכנים ולא הומאניים

"בין אוקטובר 2004 לאמצע פברואר 2005 טיפלו 'רופאים ללא גבולות' ביותר מ־500 נשים ונערות נפגעות אונס בדרום ומערב דאפור (סודאן). הניצולות סיפרו למתנדבי הארגון שנאנסו יותר מפעם אחת על ידי תוקף אחד או רבים. ביותר ממחצית מהמקרים היה האונס מלווה בהתעללות פיזית. נשים דווחו לרופאים ללא גבולות שהן הוכו במקלות, שוטים או גרזנים לפני, במהלך ואחרי האונס. חלק מהנשים היו בהריון בזמן האונס. רופאים ללא גבולות מאמינים ש־500 הנשים הן רק חלק קטן ממספר הנפגעות, בגלל שנשים רבות לא רוצות לדווח על הפשע או לקבל טיפול."
אולם דיווח זה איננו יוצא דופן ובהחלט אינו יחיד. ב־30 בספטמבר השנה דיווח הארגון על "עלייה חריפה באלימות נגד מהגרים ממרוקו לספרד. מאז תחילת 2003 מפעילים 'רופאים

טיפול בחולים בחבל גונדר באתיופיה
צילום: פטרוס קוקינוס

ללא גבולות' קליניקות ניידות, המספקות טיפול ועוקבות אחרי תנועת מהגרים והתפרצות של מגפות. לפי נתוני הארגון, מהגרים שהיו קורבנות אלימות אמרו ש־44 אחוז מהפציעות שלהם נגרמו על ידי המשטרה המרוקאית, 18 אחוז על ידי המשטרה הספרדית, 17 אחוז על ידי כנופיות פושעים, 12 אחוז על ידי ארגוני מאפיה ורשתות הפועלות בסחר בבני אדם, שני אחוזים ממהגרים אחרים ושבעה אחוזים מתאונות. הפציעות כוללות פציעות מיריות, מכות והתקפות על ידי כלבים… היו גם מקרי מוות. רופאים ללא גבולות מודאגים מהנתונים האלו המראים על אלימות שיטתית וטיפול משפיל שרק מעלה את רמת הסבל ודוחק אנשים אלה אל השוליים, חושף אותם לתנאים מאוד מסוכנים ולא הומאניים."
במקרה זה, כמו במקרים אחרים, קורא הארגון לארגונים נוספים ולממשלות לפעול בנידון.
מאז 1971 אין כמעט אסון טבע, מלחמה או קונפליקט שארגון "רופאים ללא גבולות" לא הגיע אליו והיה ביו הראשונים להגיש עזרה. ב־1972, כאשר התחוללה רעידת אדמה בניקרגוואה, עזרו רופאי הארגון בפעם הראשונה בטיפול בנפגעי אסון טבע. ב־1975,

ההחלטה להתערב באיזושהי מדינה מבוססת רק על הערכת צרכי התושבים המקומיים. ההחלטה לא מבוססת על אינטרסים פוליטיים, כלכליים או דתיים

כשמיליוני קמבודים ברחו מאנשי הגרילה של החמר רוז', עזרו "רופאים ללא גבולות" בפעם הראשונה בהיקף גדול בבעיית הפליטים. הם ביצוע ניתוחים תחת אש באזורי קרבות, הבריחו ציוד רפואי דרך גבולות, פיתחו ומפתחים תוכניות למלחמה בתת תזונה ומפעילים מרכזי האכלה. ב־1985 בזמן הקונפליקטים במרכז אמריקה סיפק הארגון סיוע לפליטים מהונדורס, אל סלבדור וניקרגוואה. ב־1989, כשנפל הגוש הסובייטי, סיפקו אנשי הארגון מענה לגיבוי מערכת הבריאות הקורסת. ב־1990 ניתן סיוע רפואי במלחמת האזרחים בליבריה וב־1991 במלחמת האזרחים בסומליה. באותה שנה הפעיל הארגון מבצע ענק לטיפול בפליטים כורדים שברחו מצפון עיראק במבצע שהתפרס על תורכיה, איראן וירדן. הם טיפלו בסובלים בסרביה, במונטנגרו, במקדוניה ובאלבניה. ב־1994, בזמן רצח העם ברואנדה, נשארו "רופאים ללא גבולות" בקילגלי, כאשר יותר מ־800,000 בני אדם נרצחו, אז, בהחלטה חסרת תקדים החליטו חברי הארגון לקרוא להתערבות צבאית בינלאומית. אנשי הארגון העניקו עזרה בצ'צ'ניה, חיסנו אוכלוסייה מוכה במגפת דלקת קרום המוח בניגריה. יצאו בתכנית מיוחדת לטיפול בילדים עזובים בברזיל ובפיליפינים. הארגון מפעיל

מרכז הזנה של ארגון "רופאים ללא גבולות" בדרום הודו | צילום: מתיאס אולסן

תכניות מניעה וסיוע רפואי בכשבעים מדינות. ב־1999 קיבל הארגון את פרס נובל לשלום  על – "עבודה הומאניטרית חלוצית במדינות רבות".
הארגון פועל גם בישראל. מאז 1988 הוא מספק לתושבי השטחים סיוע רפואי, נפשי והומניטארי.
הארגון מצליח לשמור על עצמאות וגמישות כלכלית, בזכות העובדה ששמונים אחוז מתקציבו מגיעים מתרומות של הציבור הרחב ורק עשרים אחוז מתרומות של סוכנויות בינלאומיות וממשלות. לפי פרסומי הארגון, ההחלטה של "רופאים ללא גבולות" להתערב באיזושהי מדינה מבוססת רק על הערכת צרכי התושבים. ההחלטה לא מבוססת על אינטרסים פוליטיים, כלכליים או דתיים.
מתנדבי הארגון עובדים במקומות מרוחקים ומסוכנים בכל רחבי העולם. הם מתייצבים לשירות בהתראה קצרה, מציעים את עצמם, כישוריהם ומיומנותם ומקדישים בדרך כלל בין שישה ל־12 חודשים בכל משימה. ההוצאות שלהם מכוסות בידי הארגון והם מקבלים קצבה צנועה.

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.