תפריט עמוד

קרפתוס – אי הרוחות הטובות

ביקור באי היווני הפחות מוכר, קרפתוס: רק יוצאים מהעיירה הראשית, ואתם בכבישים שקטים ומפותלים, כפרים נעימים, חופי דייגים והרבה טברנות. ומומלץ להגיע לאולימפוס, הכפר הנחבא, הדובדבן שבקצפת. יש עוד מה לגלות, כל עוד הבריזה לא מפסיקה

"אני מתכוונת להשתזף כל החופשה", הכריזה בהתרגשות הנערה המתבגרת שישבה מאחורי בטיסה, למראה האי המתקרב מבעד לחלון המטוס. הנושא הזה לא היה אצלי ברשימה. אפשר להשתזף גם בתל אביב, לא?

האי קרפתוס נמצא במקום טוב באמצע בין רודוס וכרתים, ושייך לאיי הדודקאנס שבאיי יוון. הוא פחות מוכר ועמוס מאשר האיים הפופולריים ולכן מיהרנו לשם. 

קרפתוס הוזכר כנמל עגינה בדרך במסע הארגונאוטים המפורסם של אפולוניוס, בעת העתיקה, מיוון וחופי לוב אל כולחיס במערב גאורגיה, לחיפוש אחר גיזת הזהב. 

בעיירה פיגדיה (PIGADIA), בירת האי, שנקראת גם פשוט קרפתוס, הוריד אותי האוטובוס במלון אלימונדה מארה הגדול (מדי, בשבילי). עם מטען של 5 כוכבים, יש במלון הזה הכל – בריכה גדולה נושקת לים, חוף ים פרטי, מתקנים רבים… הוא נחשב אחד הטובים באי, ודי קרוב – מרחק הליכה קצרה – למרכז. התגובות באתרים משבחות בעיקר, עם סופרלטיבים לא קטנים: מדהים, מעולה, חלומי, מצוין, נעים מאוד, יוקרתי, פנטסטי.

זה הספיק לי לקחת רכב קטן ולברוח מהעיר. הרי לא באתי בשביל לנפוש במלון.

המעגן בפיגדיה, בירת האי. קרפתוס נמצא במקום טוב באמצע בין רודוס וכרתים, אבל הרבה פחות מוכר. צילום: סימון שמואל

המעגן בפיגדיה, בירת האי. קרפתוס נמצא במקום טוב באמצע בין רודוס וכרתים, אבל הרבה פחות מוכר. צילום: סימון שמואל

צבעוניות בפיגדיה. צילומים: גיל אל עמי (למעט אם מצויין אחרת)

צבעוניות בפיגדיה. צילומים: גיל אל עמי (למעט אם מצויין אחרת)

אל ההרים והפיתולים

נסעתי מערבה. תוך שתי דקות אתה הרחק מהעומס של המלונות והמסעדות, בהרים שקטים ומבודדים. מעט מאוד מכוניות נוסעות בפיתולים של האי, והם צרים ויפים.

עוברים בכפר מנטס (MENETES) היפה, וחיש קל הגעתי לחוף המערבי, ולכפר פיניקי (FINIKI). אולי היו פה פיניקים והשתמר השם? – זהו כפר (אקס) דייגים. מזח קטן, כמה סירות, מעט מסעדות וטברנות. ישבתי במסעדת דלפיני (דולפין) הנושאת את הסלוגן "טעמי ים ואדמה", והזמנתי מהמלצרית החייכנית דג רד סנפר (לוטיין) ברוטב שום שהיה מצויין. טרי ונהדר! מהטובים שאכלתי (יש חשד שהתפאורה המרהיבה של המעגן הקטן בדמדומים השביחה את הטעם).
מפיניקי מומלץ לנסוע צפונה לאורך החוף המערבי, לעבור דרך קאטו לפקוס (KATO LEFKOS) והאקוודוקטים הרומיים, ולהגיע לכפר מסוח'ורי (MESOCHORI).

בערב הטיילת בפיגדיה הומה תיירים וטברנות. יחד עם חברים מצאנו את "המקום של סופיה" (SOFIA'S PLACE), בניהולה של סופיה הסימפטית והאנרגטית. יש גם אחרות וטובות.

למחרת נסעתי צפונה בדרך האורך הראשית באי. זה לא הפריע לה להתפתל בפראות ימינה ושמאלה מרוב התלהבות מהנוף. בתחילה התקרבה למצוקים מעל החוף וזכינו לתצפיות יפות מאין כמותן. נכנסתי לכפר אפרי (APEI), הווייז מכוון לעקוף את הכפר במרוצתו לכיוון הכפר אולימפוס, אבל אל תחמיצו. אולי נכון יותר, עדיף שהרוב יחמיצו כדי להשאיר את הכפר בשקט… 

הווייז בנוי לממהרים ונותן לי תחושה של רובוט נשלט עם ציווי הוראות של "פנה ימינה, פנה שמאלה". פה עדיף לא למהר, אפשר ליהנות משוטטות בכיף, וליהנות מהניווט. וגם אם טעיתם, "מטעויות לומדים", ובמקרה הזה גם נהנים. הכיף של ללכת לאיבוד והתחושה של גילוי כפר שלא ידוע למדע (לפחות עד שאתם רואים את אוטובוס התיירים בחנייה).

יש כבישים שחשוב להשאירם צרים ומפותלים, כמו הכבישים האלה. צריך לדעתי להגדיר "שמורות כבישים צרים", שאותם ישאירו יפים כמו שהם ולא פוגעים בנוף. כבישים רבים מדי אצלנו הורחבו ויושרו כדי "להגיע מהר יותר".

סמטאות הכפר אפרי צרות מאוד עד כדי בעיית מעבר לשתי מכוניות, אבל אף אחד לא ממהר והפנים נשארות מחוייכות גם אם כמעט משפשפים זה את זה. מתברר שזה כפר עשיר שהרבה מתושביו מתפרנסים בארה"ב ובאים לכאן לחופשות.

זה הזמן לעצור לשבת ולשתות קפה יווני.

אחד הדברים הטובים הראשונים שפגשנו באי אלה הן הרוחות המנשבות גם בקיץ – מבריזה נעימה ועד רוחות חזקות וקרירות.
מאפרי, אם יש זמן, כדאי לנסוע עוד קצת מערבה, לכפרים וולדה (VOLADA) ואות'וס (OTHOS), ואחריהם יש כביש חזרה מקביל העוקף מדרום את הכפרים.

האי הולך ונעשה צר כלפי צפון עד כי רואים את הים מימין וגם משמאל. צילום: סימון שמואל

האי הולך ונעשה צר כלפי צפון עד כי רואים את הים מימין וגם משמאל. צילום: סימון שמואל

תצפית אל הכפר וולדה

תצפית אל הכפר וולדה

צפונה לאולימפוס

ממשיך לחלק הצפוני של האי, פנינו אל הכפר אולימפוס (OLYMPOS). הכביש ממשיך להתפתל מעל מפרצים נפלאים, האי הולך ונעשה צר כלפי צפון עד כי רואים את הים מימין וגם משמאל. כנסיות פוטוגניות מבצבצות על ראשי גבעות. אני לא שבע מלעצור בתצפיות ללא הרף (זהירות על הרכב בעצירה, השיפועים חדים ותלולים).

עוד כמה דקות נסיעה מפותלות (מרחק של כשעה ורבע מהבירה ללא עצירות) והנה זה מגיע בבת אחת. 

הכפר אולימפוס, פסגת האי. ערימה מבולגנת ואסתטית להפליא של בתים צבעוניים עם חלונות מעוטרים, צריחי כנסיות, טחנות קמח וסמטאות צרות מלהכניס כלי רכב.

אולימפוס. לא סתם קיבל הכפר את השם הזה. בהר אולימפוס המקורי בצפון יוון שכנו המוזות, ואין ספק שזה מקום מעורר השראה.

מחנים את הרכב בכניסה לכפר (אין כניסה לשטח הכפר לכלי רכב, וגם אי אפשר) ונכנסים לסמטה צרה מאין כמוה. אנשים מסבירי פנים ומחוייכים, דוכני אוכל, טברנות, נופי הכפר היפה ניבטים מכל גומחה, חלון או מרפסת. שרידי טחנות רוח. צמרמורת אחזה בי מרוב התרגשות מהיופי.

הכפר אולימפוס. אין כניסה לשטח הכפר לכלי רכב, וגם אי אפשר. צילום: סימון שמואל

הכפר אולימפוס. אין כניסה לשטח הכפר לכלי רכב, וגם אי אפשר. צילום: סימון שמואל

זוהי מעין "שמורת טבע" או מוזיאון חי של כפר הבנוי כנגד כל היגיון נראה לעין: גבוה בהרים, על גבי מדרון תלול, לא ניתן להיכנס גם עם עגלות. בלי מקורות פרנסה ברורים כמו דייג או שדות פתוחים.

הסיפור המוצפן כאן ומסביר את התעלומה הוא שכפר הדייגים דיאפני הנמצא לא הרחק (8 ק"מ)  בחוף המזרחי, סבל במאות 8-7 לספירה מהתקפות בלתי פוסקות של פיראטים סרסניים ("מזרחים"), עד כי תושביו ברחו להרים והקימו את הכפר במקום נסתר ובלתי נגיש (בגרסה אחרת הגיעו תושבי אולימפוס מהעיר העתיקה הלא רחוקה וריקוס, ליד הכפר אבלונה). מכיוון שאין כאן שדות פתוחים הם הקימו בעמל רב טראסות חקלאיות כדי לייצר את מזונם. טחנות רוח ניצלו את הרוח הבלתי פוסקת לייצור קמח.

בשנים האחרונות גילו התיירים את המקום המיוחד הזה ותושבי המקום גילו את הפוטנציאל בתיירות. התושבים ששרדו כאן חיים בעיקר בזמן עונת התיירות ממכירת מטעמים, תבשילים, אומנויות שונות וחנויות מזכרות. בכפר אפשר לראות תלבושות מסורתיות ואומנויות עתיקות ולשמוע ניב מיוחד של יוונית. הכפר היה מבודד לגמרי ובעל שלטון עצמי עד המאה הקודמת, ועד שנות ה-80 לא היה בו חשמל.

אכלנו צהרים בטברנה "אולימפוס" בבעלות אנה. תבשילים טעימים ונוף נהדר.

אל חוף דיאפני

המשכנו לחוף הכפר הקטן דיאפני (DIAFANI). שקט מאין כמוהו, ים טורקיז נהדר, אוושת הגלים העדינים, כמה טברנות רגועות. הזמן עמד מלכת. לא נצפה באופק לא פיראט ולא שודד.

בבית הקפה-מסעדה CHRISSI AKTI של פופי ווסיליס, הגישה לנו פופי הנפלאה אייס קפה עם גלידה, מיוחד וטעים. הבטנו על הים ומיד החלטנו להישאר כאן לשארית חיינו.

פופי הסבירה לנו איך זה עובד כאן: "תדעו לכם שאם בעלי מרגיז אותי הוא מיד מועבר לחדר אחר בבית ולא מקבל סקס חודש!".

מהדרך אולימפוס-דיאפני אפשר לצאת צפונה ולהגיע לכפר המבודד אבלונה (AVLONA), ומשם להמשיך לחלק הפראי והצפוני ביותר של קרפתוס, כולל האי הקטן סריה (SARIA, הגעה בסירה) שבו יש אתרי עתיקות מעניינים. 

בדרך חזרה לבירה פיגדיה, העין אינה שבעה מהנופים היפים, ההרים הצופים על המפרצים הכחולים והחורש הים תיכוני.

בערב הנעימה את זמננו להקה מקומית קטנה בטברנה פלאגוס (PELAGOS), יחד עם אוכל טוב. טעמנו סרדינים מעולים.

המזח בכפר דיאפני. שקט מאין כמוהו, ים תורכיז נהדר, אוושת הגלים העדינים, כמה טברנות רגועות. הזמן עמד מלכת. לא נצפה באופק לא פיראט ולא שודד. צילום: סימון שמואל

הכפר הקטן דיאפני. שקט מאין כמוהו, ים טורקיז נהדר, אוושת הגלים העדינים, כמה טברנות רגועות. הזמן עמד מלכת. לא נצפה באופק לא פיראט ולא שודד. צילום: סימון שמואל

העין אינה שבעה מהנופים היפים, ההרים הצופים על המפרצים הכחולים והחורש הים תיכוני

העין אינה שבעה מהנופים היפים, ההרים הצופים על המפרצים הכחולים והחורש הים תיכוני

הליכה בטבע

שביל הליכה חוצה את כל קרפתוס מדרום לצפון באורך 62 ק"מ. הטרק המלא נמשך כ-6-7 ימים, ועובר דרך ההר הגבוה באי – קאלי לימני, 1215 מ'. נופים נהדרים.

לא מצאתי שבילים מעגליים. נכנסתי לקטע מהשביל במצוקים שמעל הכפר אפרי. ההרים מכוסים חורש ים תיכוני, עם אורנים קפריסאים יפים דומיננטיים (לרוב נטויים בגלל הרוח), וביניהם אלות המסטיק (גבוהות ממה שאנחנו מכירים), אלות אחרות, שקדיות, וגם צמחי מרווה (ריח עדין יותר מהמשולשת שלנו), כלח, קורנית (טימין), לוטם ועוד. יש גם לפחות 15 צמחים אנדמיים לקרפתוס, הפורחים באביב. אחד מהם הוא קריתמון קרפטי, שתושבי האי מחמיצים אותו למעדן טעים. השביל לא חבוט, לא פגשתי הולכי רגל כלל (וגם הכניסה אליו לא ברורה מהאזור הזה). אוויר מצויין, נופים וריחות בלי סוף.

אחר כך חזרתי לפיגדיה, עברנו אותה לקצה השני לכיוון דרום מזרח ומשם הלאה בכביש צר ומתפתל (הבנתם כבר את הקטע) לרכס גבוה מעל העיירה. למעלה נמצאות 2 כנסיות יפות ומנזר אחד, עם תצפיות יפות לים. הגבוהה היא כנסיית אייה קיריאקי (AGIA KIRIAKI). בקפלה הכחולה נערך הפסטיבל השנתי הגדול בקרפתוס כאן, ובמקומות אחרים. זהו חג עליית מרים השמימה (Assumption of the Virgin). בסביבה מספר שבילי הליכה.
הכנסיות הכפריות והמנזרים (במיוחד האורתודוקסים) נמצאים תמיד במקומות הכי יפים. אין ספק שיש במקומות האלה השראה, אבל לא ברור איך טיפסו לשם המבקרים קודם היות המכוניות? תעלומה בעיני.

ההרים מכוסים חורש ים תיכוני, עם אורנים יפים דומיננטיים (לרוב נטויים בגלל הרוח)

ההרים מכוסים חורש ים תיכוני, עם אורנים קפריסאים יפים דומיננטיים (לרוב נטויים בגלל הרוח)

אלת המסטיק ומרווה

אלת המסטיק ומרווה

חופים הם (רק) לפעמים

הטיול הזה היה קצר מכדי שיישאר בו זמן לבטן-גב, ובבדיקה המים היו קפואים (תחילת יוני). באזור הבירה חוף חולי של 4 ק"מ. רוב החופים באי סלעיים, אבל ישנם לאורך 100 הק"מ של החופים באי כמה מעולים, חלקם טובים מאוד לגלישה. אפשר להגיע אליהם בעיקר בשייט או בג'יפ.

רוב החופים באי סלעיים, אבל ישנם לאורך 100 הק"מ של החופים באי כמה מעולים

רוב החופים באי סלעיים, אבל ישנם לאורך 100 הק"מ של החופים כמה מעולים. צילום: סימון שמואל

רוב החופים באי סלעיים, אבל ישנם לאורך 100 הק"מ של החופים כמה מעולים. צילום: סימון שמואל

בנמל בפיגדיה הבירה

בנמל בפיגדיה הבירה

מידע שימושי – קרפתוס 

  • בעונת התיירות מתקיימת טיסה ישירה מישראל (ארקיע) פעמיים בשבוע.
  • מלון בוטיק משפחתי – מדיטרניאן (MEDITERRENIAN)
  • מלון 5 כוכבים – אלימונדה מארה (ALIMOUNDA MARE) 
  • יש חדרים ומלונות קטנים בכפרים
  • אפשר להצטרף לשייט מנמל פיגדיה לחופי האי ה"נסתרים", ולדיאפני
  • בעונת השיא כדאי להזמין רכב שכור מראש.

מפת קרפתוס:

————

תודה לעמוס סרי מחברת איילה, המוציאים חבילות לקרפתוס, ולנמרוד עירון הנציג באי

המנזרים התלויים של מטאורה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.