מחקרים שונים הנערכים ברחבי העולם מצביעים על כך שהקרחונים הפזורים על פני כדור הארץ סובלים מן השינויים החלים בתנאי האקלים. זיהום האוויר גורם לעליית מידות החום באטמוספרה, והקרחונים מגיבים להתחממות. כיוון שהאקלים הוא הקובע את היקפם ואת כמותם של הקרחונים, המסקנה ההגיונית היא שעליית הטמפרטורות תוביל להמסתו של הקרח ותגרום לשברים בקרחונים. הגיאולוגים מזהירים שעם עליית גובה פני הים יעבדו כמה מן המקורות ההידרו-אלקטריים באזורי ההרים המושלגים, ובחלק מן הנופים היפים ביותר על פני כדור הארץ יתחוללו שינויים משמעותיים. השאלה המעסיקה רבים מן החוקרים היא, עד כמה אפשר לנבא במדויק את תגובת הקרחונים להתחממות. נקודת הפתיחה מכונה "איזון מסת הקרחון", או היחס בין הצטברות לפחיתה (הפשרה). אם תהליכי צבירה, כירידת שלג וקפיאה חוזרת של מים, עולים על תהליכי הפחיתה, כהמסת השלג והתבקעות קרחונים, או אז זוכה הקרחון ליחס מסה חיובי. במקרה הפוך, במקרה של יחס שלילי, "ייאלץ" הקרחון לסגת. אם מביאים בחשבון את התחממות כדור הארץ, קרוב לוודאי שהקרחונים עומדים ביחס שלילי, כלומר הפחיתה עולה על הצבירה ביחס שלילי, כלומר הפחיתה עולה על הצבירה בשל הפשרה מוגברת של הקרח. לכך יש להוסיף את העובדה שהמודלים האקלימיים המתוחכמים ביותר מנבאים שבפסגות ההרים, בשל הכפלת כמויות הפחמן הדו-חמצני, יוכפל החום ואף ישולש לעומת הממוצע הגלובלי. גורם נוסף שיש להתחשב בו, ושעלול להתרחש בו שינוי, הוא הקרינה הרבה המוחזרת מן הקרחונים אל האטמוספרה. האיזון במסת הקרחונים משתנה מאזור לאזור. באנטארקטיקה, למשל, תשפיע ההתחממות הגלובלית רק באופן שולי על איזון מסת הקרח, שכן את הפחיתה באזור זה חבים הקרחונים להתבקעות ולא להתמוססות. עלייתן של הטמפרטורות לא תהיה חדה מספיק כדי לשנות מצב זה. קרחוני אנטארקטיקה ימשיכו להתבקע לתוך הים ולא ימסו. גורמים אחרים עשויים להשפיע על הקרח בקוטב הדרומי: הים המקיף את הקרחונים עלול להתחמם ולהמיס במהירות גדולה יותר מן הרגיל את הקרחונים הצפים המקיפים את מדף הקרח היבשתי. גורם אחר קשור לאדי המים המצויים באוויר. מידת החום של מסת אוויר קשורה ישירות לכמות אדי המים שהיא מסוגלת להכיל. האוויר החם יותר, שיחלוף מעל האזורים שהתחממו, יוכל לקלוט יותר אדי מים. שעה שהאוויר יחלוף מעל האזור הקפוא תרד הטמפרטורה שלו באופן משמעותי, התעבות המים שהוא מכיל תגדל, והאיזון שהופר קודם לכן יושב על כנו. הגורם השלישי הוא עליה גלובלית בגובה פני הים, העשויה לנבוע מהתפשטות המים בשל ההתחממות, או מהמסת קרחונים באזורים אחרים. גורם זה חשוב במיוחד באנטארקטיקה, כיוון שחלקים גדולים ממדף הקרח היבשתי נמצאים בעומק מאות ואלפי מטרים מתחת לפני הים. הקרח, שהוא דחוס פחות מן המים, יצוף אם משקלו יהיה נמוך מזה של עמוד המים שמעליו. עליית גובה פני הים עלולה להפר את האיזון הקיים כיום באזורים אלה: הקרח עלול להפוך קל יותר מן המים ה"רובצים" עליו, ושולי מדף הקרח עלולים לצוף. תופעה זו תגרור אחריה התבקעות מוגברת של קרחונים והפרתו של איזון המסה. תהליך מזורז כזה יעלה עוד יותר את גובה פני הים, ואת אי-יציבותו של מדף הקרח. קרחונים של עמקי הרים המצויים באלפים, בסקנדינביה ובצפון אמריקה רגישים הרבה יותר לשינויי טמפרטורה. קרחונים אלה מצליחים לשרוד, כיוון שהשלג היורד במהלך החורף מחפה על השלג הנמס בקיץ. שטח ההפשרה גדל יחד עם התחממות האזור. בשווייץ, למשל, משפיעה ההמסה של קרחוני ההרים על הכלכלה, ומפחיתה את יכולתה ההידרו-אלקטרית של המדינה. עליית כמות הפחמן הדו-חמצני עלולה להביא לשינויים אקלימיים וכלכליים מפליגים גם במקומות מרוחקים מאד מן הקרחונים הנסוגים. זו הסיבה העיקרית לעניין שמגלים האנגלים וההולנדים בגורלם של הקרחונים בשווייץ. לקריאה נוספת:
|
קרחונים – הסוף המר
האם ההתחממות הגלובלית תביא להמסתם של כל הקרחונים? ואיזו השפעה תהיה להמסה שכזאת על החיים על פני כדור הארץ? |
תגובות
תגובות
Array
(
)
הדר רימוני הגיב:
שלום,
קוראים לי הדר רימוני, אני לומדת בכיתה יא, במגמת ביולוגיה. התבקשנו לחקור על נושא הפשרת הקרחונים ורציתי לשאול אתכם כמה שאלות:
1.כיצד ניתן למנוע הפשרת קרחונים או להקטין את התופעה?
2.מה תהיה ההשפעה של הפשרת קרחונים על חייהם של בני האדם, בע״ח והצמחים?
3.כיצד ניתן למזער את הנזקים הנגרמים כתוצאה מהפשרת הקרחונים?