תפריט עמוד

קפה – מסע בעקבות המשקה הפופולרי

קפה – מסע בעקבות המשקה הפופולרי

מאחורי ספל הקפה שאנחנו שותים מסתתרת היסטוריה מרתקת, שזורה במיתוסים ובסיפורים חובקי עולם. מהצמח שגרם לעזים האתיופיות לפזז, דרך מטעי הקפה העצומים של אמריקה הלטינית ועד ללאטה מקיאטו שמוגש בבתי קפה אופנתיים - מסע בעקבות הקפה

שתיית קפה היא חלק בלתי נפרד מסדר היום שלנו: רובנו מגששים בעיניים חצי עצומות למטבח כדי להכין את הקפה הראשון של הבוקר, זה שבלעדיו קשה להתחיל את היום, שותים אינספור כוסות קפה במהלך יום העבודה כדי להישאר ממוקדים ומלאי מרץ, קובעים פגישות עם חברים בבית קפה. כל זה קורה כמעט בהיסח הדעת, מבלי שנקדיש מחשבה נוספת למשקה שאנחנו שותים. אבל לקפה יש היסטוריה ארוכה ומרתקת ומסע בעקבותיו לוקח לקצוות תבל.

כמו הרבה דברים אחרים הקשורים בקפה, אפילו לגבי השם עצמו הדעות חלוקות. בלשנים סבורים כי המילה האנגלית "קופי" (Coffee) מקורה בשם האיטלקי Caffe (או על פי גרסה אחרת, ב-Koffie ההולנדי), וכי המקור של כל השמות הללו הוא בקהווה הערבי. אולם יש בלשנים הסבורים שהמקור שונה לגמרי, והוא נובע משמו של מחוז קאפה (Kaffa) בדרום-מערב אתיופיה, בית הגידול הטבעי של צמח הקפה. מבולבלים? זאת רק ההתחלה.



קהווה או קאפה? כמו הרבה דברים הקשורים בקפה, גם לגבי מקורו של השם הדעות חלוקות

מי צריך קופאין?
צמחי הקפה הם שיחים או עצים נמוכים בעלי פירות אדומים הנראים כדובדבנים. בתוך כל פרי ישנם שני זרעים, שנהוג לכנותם פולים, ומהם מכינים את המשקה. בפולי הקפה מצוי חומר ממריץ – קפאין. עבור הצמח, הקפאין משמש כקוטל מזיקים טבעי, שכן הוא ממית חרקים החומדים את עליו ופרחיו. עבור שותי הקפה, הקפאין מגביר את פעילות הלב, מעלה את לחץ הדם ונותן תחושה של מיקוד ומרץ (אם כי צריכת יתר עלולה לגרום לחוסר מנוחה, עצבנות ונדודי שינה).

למרות שצמח הקפה מוכר לבני האדם מזה אלפי שנים, רק במאה ה-15 החלו להכין מזרעיו משקה לשתייה. לגבי גילוי תכונותיו הממריצות יש כמה וכמה גרסאות. על פי אחת מהן, רועה צאן אתיופי, ששם לב כי העזים שלו הופכות נמרצות במיוחד אחרי שהן אוכלות את פירותיו של צמח הקפה, החליט לטעום מהם בעצמו. לאחר שאף הוא התמלא מרץ ועזוז, הוא העביר את המידע לאנשי דת, אשר הוסיפו אכילת פולי קפה לטקסים דתיים. גרסה אחרת מייחסת את התגלית לשייח' סופי מתימן, שבמהלך מסע באתיופיה התרשם מהעזים המפזזות (או על פי מקור אחר – מציפורים שעופפו במלוא המרץ). הוא טעם מהפירות, הרגיש את השפעתם הממריצה והביא עמו כמה צמחים לתימן. בגרסה נוספת של אותו סיפור, השייח' המכובד (או אחד מתלמידיו) גילה את צמחי קפה במהלך חזיון לילה סמוך לעיר מוחא. שם העיר התימנית, אגב, הוא שהעניק את השם למשקה של קפה עם תוספת שוקולד – מוקה.


פירות בשלים של קפה. מכונים לעיתים "דובדבנים" על שום המראה שלהם

על דבר אחד (כמעט) כולם מסכימים: מוצאו של הצמח באפריקה, משם הוא הובא לתימן, בה הפיקו לראשונה משקה מעורר מזרעיו, ומאוחר יותר הוא התפשט לאירופה, לאסיה ולאמריקה, שהפכה ליצרנית הקפה הגדולה בעולם. הקשר של הקפה לתימן מקבל חיזוק נוסף: בתיעוד רשום מהמחצית הראשונה של המאה ה-15 מסופר על מאמינים סופים שנהגו לצרוך משקה המופק מזרעים טחונים של צמחי קפה על מנת להישאר ערים כל הלילה.

אירופה מתמכרת בחדווה
מתימן התפשט מנהג שתיית הקפה למצרים ומשם לכל המזרח התיכון. המדינה האירופית הראשונה שהכירה בסגולותיו של המשקה המעורר היתה, באופן לא מפתיע, איטליה, שכן מנמל ונציה סחורות (בהן פולי קפה) עשו את דרכן בין אפריקה לאירופה. מספרים כי סוחרים ונציאניים נהגו למכור קפה לעשירי העיר במחירים מופקעים, ואלה הסכימו לשלם כל מחיר שיידרש עבור מנת הקפאין שלהם…

למרות שגורמים שמרניים באיטליה קראו לאסור על צריכת קפה, המשקה קיבל גושפנקא רשמית כאשר האפיפיור קלמנט השמיני הודיע, בתחילת המאה ה-17, כי אין מניעה לשתות אותו. כמה שנים לאחר מכן נפתח בוונציה בית הקפה הראשון באירופה, וזמן לא רב אחר כך נפתחו בתי קפה נוספים באיטליה, באוסטריה, בגרמניה ובמדינות אירופיות נוספות. סביב שתיית הקפה התפתחה במהלך השנים תרבות שלמה, וברחבי אירופה פועלים עדיין בתי קפה שנפתחו לפני 100 ואפילו 200 שנה.


קפה פלוריאן בוונציה, פועל באופן רצוף מאז 1720 ועד היום

אבל ייבוא של פולי קפה לאירופה לא סיפק את התאווה לקפה, וההולנדים הלכו צעד אחד קדימה. ב-1616 הצליח סוחר הולנדי להביא (יש האומרים להבריח) לארצו כמה שתילי קפה מתימן. הוא מסר אותם לגנים הבוטניים באמסטרדם, שם הם גודלו בתנאי חממה ושגשגו. הצמחים הללו שימשו בסיס למסחר ענף: מהולנד הופצו צמחי הקפה בספינות סוחר לשני כיוונים שונים – מזרחה, לסרי לנקה ולאיי הודו המזרחית, ומערבה, ליבשת אמריקה, שם הם הפכו לגידול מרכזי ומשמעותי.

הקפה מגיע לאמריקה
צמחי הקפה הגיעו לאמריקה בסביבות 1720, כשסוחר צרפתי הביא עמו כמה שתילים לאי הקריבי מרטיניק, השייך לצרפת. שם, באדמה הפורייה ובאקלים הטרופי החם והלח, הצמחים התפתחו ושגשגו היטב. תוך שנים אחדות השתילים הבודדים הפכו למטעים נרחבים, ומהאי מרטיניק נשלחו צמחי קפה לאיים קריביים נוספים ולמקסיקו. הצלחת גידול הקפה באמריקה הלטינית היתה כל כך מסחררת, עד שבתוך פחות מחמישים שנה מחצית מאספקת הקפה העולמית הגיעה משם.

מטע קפה בקוסטה ריקה. שתילי הקפה, שהגיעו למרכז אמריקה בתחילת המאה ה-18, שגשגו באדמה הפורייה והפכו לענף חקלאי מצליח

לברזיל, האוחזת בתואר יצרנית הקפה הגדולה בעולם, שתילי הקפה הגיעו בראשית המאה ה-18, אולם הגידול המסחרי צבר מומנטום רק כמאה שנה מאוחר יותר, עם העצמאות מפורטוגל בשנת 1822. שטחים נרחבים של יער טרופי נכרתו אז כדי לפנות מקום למטעי קפה, והעבדות, שעדיין היתה קיימת בברזיל, הבטיחה כוח עבודה זול ובלתי מוגבל.

בתחילת המאה ה-20 ההפך גידול הקפה לענף מרכזי בכלכלת ברזיל והחליף את גידול המאטה (maté), משקה עתיר בקופאין, שנחלט מעלי צמחים ושתייתו נעשית לרוב דרך קשית מתכת. המחירים הגבוהים שהשיג הקפה הברזילאי הביאו לכניסתן של מדינות נוספות לתחום, ולמרות שברזיל שומרת גם היום על הבכורה כיצרנית הקפה הגדולה בעולם, קולומביה, גואטמלה ומדינות נוספות במרכז אמריקה מייצרות כמויות גדולות של קפה. ומי היא הצרכנית הגדולה ביותר של התוצרת? ארצות הברית, עם צריכה של כמיליארד וחצי טון של קפה בשנה. 


קטיף של פירות הקפה במרכז אמריקה

ארצות הברית רשמה עוד הישג בתחום הקפה (הישג מפוקפק יגידו אוהבי הקפה מאירופה): בתחילת המאה ה-20 הוצג לראשונה קפה נמס, שזכה לכינוי הגורף (גם אצלנו) "נס קפה" על שם המוצר המסחרי הראשון של חברת נסטלה. בתהליך היצור של קפה נמס מייבשים את פולי הקפה הטחונים או מקפיאים אותם בוואקום באופן שהם יכולים להישמר לאורך זמן, וכאשר שופכים עליהם מים חמים הם "קמים לתחייה", סופחים את הנוזלים והופכים למשקה מוכן בתוך שניות. יתרונות הקפה הנמס ברורים, באשר לטעם – זה כבר עניין של העדפה אישית. 


פרסומת אמריקאית משנת 1919 לקפה נמס: "מוכן בספל על השולחן"

תורכי או פילטר?
אם נשים את הקפה הנמס בצד, הרי שהדרך מצמח הקפה ועד לאספרסו או הקפה השחור שאנחנו שותים ארוכה. כדי להפיק משקה יש לייבש את פולי הקפה, לקלות אותם, לטחון (רמת הטחינה משתנה בהתאם לסוג הקפה שאותו מכינים), להרתיח במים ולהפריד את הנוזל מהגרגרים הטחונים. הדרך שבה מכינים את הקפה משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי ולסוג הקפה המוגש באותו אזור. במזרח התיכון ובצפון אפריקה נהוג לטחון את פולי הקפה עד שהם הופכים לאבקה ואז לערבבם במים ולבשל אותם בפינג'אן. המהדרין מורידים את הפינג'אן מהאש רגע לפני שהנוזל מגיע לרתיחה, שכן ב-96 מעלות טעם הקפה אמור להגיע לשיא. את המשקה המוכן מוזגים מיד לספלים קטנים ומגישים.


נשים ערביות טוחנות קפה, ארץ ישראל 1905

הגרסה לעצלנים, המוכרת לנו כ"קפה בוץ" (שבה לא מרתיחים את הקפה יחד עם המים, אלא פשוט יוצקים מים רותחים על גרגרי הקפה שבכוס), פופולרית לא רק אצלנו אלא באזורים שונים של אינדונזיה. גם הבוקרים האמריקאים נהגו לבשל קפה על המדורה, אלא שהם החליפו את הפינג'אן צר הצוואר בסיר מפוחם שנתלה מעל הגחלים הרוחשות.

שיטות נוספות להכנת קפה משלבות פילטר כלשהו שמפריד את הגרגרים הטחונים מהמשקה, בין אם ההפרדה נעשית על ידי דחיסת הגרגרים לתחתית הכלי (כנהוג בצרפת) או על ידי הכנסתם למסנן מנייר שעליו מוזגים את המים החמים (כפי שהאמריקאים עושים).

אבל אין ספק, שלמהפכה המרכזית בתחום הכנת הקפה אחראית מכונת הקפה. המכונה הראשונה הומצאה בתחילת המאה ה-20, כשהשיפור הגדול התרחש ב-1938, עם המצאת מכונת קפה הפועלת בשיטת לחץ, שיטה שמשמשת עד היום להכנת המשקאות האהובים – אספרסו, קפה עם חלב מוקצף ("הפוך") ואחרים.


פולי קפה ירוקים (למעלה), שטרם נקלו, ופולי קפה לאחר הקלייה

איזה קפה להזמין? מורה נבוכים
אספרסו או מקיאטו? לאטה או אמריקנו? עולם הקפה עמוס בשמות ומונחים מבלבלים. בשביל זה אנחנו כאן:

• אספרסו – מנת אספרסו מכילה 7 גרם קפה. ההבדל בין "קצר" ל"ארוך" נעוץ בכמות המים המוספת לקפה – 30 מ"ל מים לאספרסו קצר, 45 מ"ל מים לארוך. אספרסו כפול מכיל כמות כפולה של קפה – 14 גרם ב-60 מ"ל מים.

• קפוצ'ינו (המכונה אצלנו "קפה הפוך") – משקה המורכב משלושה חלקים שווים: שליש אספרסו, שליש חלב חם ושליש קצף חלב. יש מקומות בעולם, שאם תזמינו בהם קפוצ'ינו תקבלו תוספת נדיבה של קצפת מעל החלב. אם אתם מעדיפים את הגרסה המקורית, הקפידו לדרוש את הקפוצ'ינו שלכם ללא קצפת.


מכונת הקפה, שהומצאה ב-1938, פועלת בשיטה דומה גם כיום

• מקיאטו – מהמילה האיטלקית מקיאטה, שפירושה כתם. זהו אספרסו ארוך שמעליו מניחים "כתם" של חלב מוקצף (בערך כף).

• לאטה מקיאטו – משקה הפוך מהמקיאטו: כוס של חלב חם שלתוכה נשפך "כתם" של אספרסו.

• לאטה – שליש אספרסו ושני שליש חלב חם, ללא קצף. שימו לב: כשאתם באיטליה, הקפידו לבקש קפה לאטה, שכן אם תזמינו רק לאטה, תקבלו כוס חלב (ללא תוספת קפה).

• אמריקנו – מנת אספרסו עם כוס מלאה של מים. התוצאה, אספרסו חלש ומימי המזכיר את הקפה שהאמריקאים נוהגים לשתות, ומכאן שמו. בבתי קפה רבים תקבלו לצדו של האמריקנו קנקן קטן של חלב (קר או חם).

ואם אתם מזמינים קפה באיטליה כדאי שתכירו עוד שני מונחים: לונגו, שפירושו ארוך וריסטרטו, שפירושו קצר. אם תצמידו את המילים האלה לקפה, תקבלו בהתאמה – אספרסו ארוך או קצר (ומרוכז להפליא, ראו הוזהרתם!).

בשביל הקפה: לארצות גידול הקפה במרכז אמריקה
שתיית קפה פופולרית ברחבי העולם, ובמקומות רבים הכנתה היא בגדר טקס שיש לשמור על כלליו בקפידה (אם תסתכלו פעם על בריסטה, האחראי על הכנת קפה בבתי קפה מודרניים, תגלו שגם כאן יש הקפדה יתרה על דרכי ההכנה). אבל מעבר למשקה עצמו, אין כמו מסע בעקבותיו. טיול מאורגן של חברת בריזה "בשביל הקפה" לוקח אל מרכז אמריקה, על כל הטוב שבה: יערות גשם ויערות ערפל, מוזיקה מקפיצה, היסטוריה קולוניאלית מרתקת, טבע מדהים ואנשים מסבירי פנים. וכמובן, אל אחד ממוצרי הדגל של מרכז ודרום אמריקה – הקפה. במהלך השבועיים שבהם מטיילים באתרי טבע ותרבות, משולבים גם ארבעה סיורים מיוחדים אל מטעי קפה והאנשים שמגדלים אותו. לקבלת פרטים נוספים על הטיול לחצו כאן >>


____

צילומים בכתבה: אייסטוק, קפה פלוריאן – Azul Neon, פרסומת לקפה נמס ונשים טוחנות קפה בישראל – ספריית הקונגרס האמריקאי


האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code