תפריט עמוד

קליפורניה הלא-קלאסית בקרוואן  

עלילות רפי ואורית עם הקרוואן בקליפורניה: מסן פרנסיסקו צפונה ועם כיוון השעון, דרך אגם סונומה, פוינט רייס, אגם טאהו, פארק יוסמיטי, מפגשים בלתי מתוכננים והפתעות בדרך, ולבסוף חוזרים דרך מונטריי והחוף הפסיפי. על הדרך אנחנו לומדים על ההכנות המיוחדות והנסיעה בקרוואן, השיחרור מהלו"ז, ואיך לשמור על החווייה הזוגית בעזרת ניטרול מכשולים אפשריים

אחרי שני לילות בקרוואן, אנחנו נזכרים למה אנחנו כל כך אוהבים את זה.
פשוט כי אין לו"ז.
קמים כשמתעוררים, אוכלים כשרעבים, נחים כשעייפים.
כשרוצים להתקדם – מתניעים, כשרוצים לשהות – עוצרים.
נוסעים עם כל הבית, ורק צריך לזכור מדי פעם למלא (דלק, מים, אוכל) ולרוקן (נו, אתם יודעים).
החופש המוחלט.

ההתמכרות לקונספט

אנחנו אורית ורפי, ואנחנו מכורים. מכורים לטיולים בארה"ב, ובשנים האחרונות נוספה לנו התמכרות חדשה – לטיול בקרוואן.

יכול להיות שבשלב הזה אתם חושבים "מה יש לשני אלה? מה לי ולקרוואן? זה בטח מסורבל, ודורש ניסיון ורישיון מיוחד", אז חשוב להבהיר על ההתחלה – הקונספט הוא נגיש, ובמדינות כמו ארה"ב יש מגוון עצום של RV (רכבי קרוואנים), החל מטנדר פשוט, כמו זה שיש בסרטים לסוכנים שמחכים מחוץ לבית ועוקבים אחרי החשודים, ועד לאוטובוסים-חלליות. האחרונים לא רק גדולים ומפוארים, אלא גם נפתחים בזמן החניה לכל הכיוונים ממש כמו רובוטריקים על גלגלים. אנחנו בחרנו משהו באמצע, ושמחים לשתף בטיפים להזמנה ולהתנהלות בקוביה נפרדת

יש מי שמרוקן ויש מי שמצלם, צילום: רפי קורן

יש מי שמרוקן ויש מי שמצלם, צילום: רפי קורן

המסלול: סן פרנסיסקו צפונה עם כיוון השעון

באמצע חודש מאי נחתנו בסן פרנסיסקו. כמו תמיד, בחרנו לנסוע מחוץ לעונה. מניסיון, מזג האוויר יותר נוח בעונות המעבר, ואין את העומס של הקיץ או החופשות הגדולות. בדרך כלל, גם המחירים נוחים יותר. הבחירה החשובה השנייה היתה להתמקד במסלול צפוני, עם כיוון השעון, ולא לרדת לכיוון לוס אנג'לס במסלול הקלאסי. עשינו עוד כמה בחירות לא קלאסיות, וחלק ממש כן, כמו שנתאר לכם פה.

סן פרנסיסקו

היות וסן פרנסיסקו זה לא מקום שמגיעים אליו בכל יום, בחרנו כן לשהות בעיר כ"תיירים מן המניין" שני לילות, לפני שניקח את הקרוואן ונצא לדרך. ההחלטה התבררה כמוצלחת כבר בטיסה. הקברניט בירך את "הנוסעים לסן פרנסיסקו, ביתה של אלופת ה NBA הבאה, הגולדן סטייט ווריארס, שתפתח הערב את סדרת גמר המערב!". כניסה זריזה לאתר של הקבוצה, ומשם לאתר רכישת כרטיסים במחיר שהשתיקה יפה לו, סידרה לנו חווית נחיתה מושלמת. הערב הבלתי נשכח, שבסופו גולדן סטייט ניצחה, במה שיתברר בעוד כמה ימים הצעד הראשון לזכיה באליפות המערב, כלל גם חולצה צהובה ונקניקיה הכל-כלול+בירה. הספונטניות, כמו תמיד בטיולים שלנו – משתלמת (ראו טיפים בהמשך ב"החוויה הזוגית").

למחרת, סיירנו משך יום שלם בעיר המיוחדת והמגוונת הזו, וכמו תיירים טובים, הלכנו על הקלישאות שברציף הדייגים (Fishermen warf), אריות הים במזח 39, יוניון סקוור וצ'יינה טאון. שני אזורים שאהבנו במיוחד, גם מבחינת הזדמנויות צילום, היו רובע מישן (Mission) עם יצירות הגרפיטי המרשימות, והרובע הצבעוני הגאה באזור רח' קסטרו.  

ואז התחיל הטיול.

רח' קסטרו - סן פרנסיסקו, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

רח' קסטרו – סן פרנסיסקו, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

רחוב קסטרו - סן פרנסיסקו, צילום: רפי קורן

רחוב קסטרו – סן פרנסיסקו, צילום: רפי קורן

שומר הכלא - אלקטרז, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

שומר הכלא – אלקטרז, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

רציף 39, צילום: רפי קורן

רציף 39, צילום: רפי קורן

השכרת הקרוואן, איבזור ויציאה

אחרי תדריך קצר ו"תחתום לי פה ופה" (לא לוותר על ביטוח! התדריך הקצר כמעט ש"דילג" עליו!), פרקנו את הציוד שלנו ב- RV COMPACT PLUS של חברת CRUISE AMERICA, ויצאנו לדרך. התחנה הראשונה – סופר מרקט. מניסיון, כבר ידענו במה להתמקד – כלי מטבח לבישול בסיסי, כריות ושמיכה, מים ואוכל לימים הראשונים. מאובזרים וטובי לב יצאנו לדרך צפונה, חצינו את הכרך הגדול והגענו לאזור הגבעות שמצפון לעיר. הנוף מפתיע משהו. הוא צהוב. מרגישים את היובש ואת הבצורת הקשה שקליפורניה חווה בשנים האחרונות, כולל גלי שריפות נוראיות מדי קיץ. 

את השעות הראשונות נסענו בדרך המלך, ובעיקר בדרכים מהירות, כדי להתרגל שוב לנהיגה, ולקצר את ההגעה לערב הראשון, ולאפשר עצמנו התאקלמות. לפנות ערב הגענו למחנה הראשון, על גדת ה-RUSSIAN RIVER. 

עמדת קרוואן אופיינית, צילום: רפי קורן

עמדת קרוואן אופיינית, צילום: רפי קורן

Sonoma lake, Sonoma valley, Point Reyes, Bodega Bay

בבוקר ירדנו לנהר המתפתל, ויצאנו לטיול באזור, בעיקר מסביב לאגם סונומה (SONOMA). אחרי נסיעה במרחבים עצומים של כרמים, ודרך יקבים רבים, ברובם  גם מוצעת חוויית סיור וטעימת יינות, לקראת אחר הצהריים הגענו, בהמלצת חבר יקר, לעיירה בולינס (BOLINAS), בה חנינו ללילה בחצר אחוזה נדירה. 

השכמנו לקול הציפורים, ונסענו לעומקו של הפארק הלאומי פוינט רייס (POINT REYES) הסמוך, שהתגלה כפנינה אמיתית. טיילנו בין צוקים ודיונות, מרבדים של פרחי אביב, צבאים קופצניים, להקות של אריות ים מנומנמים ואוניה טרופה. אורית פגשה בשדרת עצים פוטוגנית, שתי נשים שהתבררו כחברת קונגרס לשעבר וביתה האומנית. המצלמה הוכיחה שוב שהיא מכשיר הקשר הטוב ביותר, השיח קלח ופינקנו אותן בתמונות משפחה למייל כבר באותו ערב. 

נסיעה בכביש 1 המיתולוגי, בחלק הצפוני והפחות-מוכר שלו, הובילה אותנו למחנה ב-BODEGA BAY. למרות היום הגדוש והרוחות המקפיאות, לא התעצלנו ונסענו לנקודת תצפית על האוקיינוס לצילום שקיעה מהפנטת. חזרנו למחנה ובישלנו במטבחון של הקרוואן פסטה ומרק-אפונה, שחיממו לנו את הלב והקיבה. זהו, הקרוואן כבר מרגיש כמו בית.

תצפית על אגם סונומה, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

תצפית על אגם סונומה, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

שדרת עצים בפוינט רייס, צילום: רפי קורן

שדרת עצים בפוינט רייס, צילום: רפי קורן

מפרץ בודגה, צילום: רפי קורן

מפרץ בודגה, צילום: רפי קורן

פוינט רייס, צילום: רפי קורן

פוינט רייס, צילום: רפי קורן

אגם טאהו – Lake Tahoe

קמנו לבוקר צלול ויצאנו לדרך מזרחה. הכביש לכיוון אגם טאהו (LAKE TAHOE) עובר דרך עיירות עם שמות ממערבונים, כמו ALDORADO, DIAMOND SPRINGS ו-SUGARLOAF , מזכרת מתקופת הבהלה לזהב המיתולוגית, שהתרחשה באמצע המאה ה-19. 

אחרי שטיפסנו לגובה של למעלה מ-2400 מטר, גלשנו אל האגם היפהפה, אתר שנמצא מחוץ למסלול הרגיל בקליפורניה, אבל בהחלט שווה את הנסיעה. הוא ממוקם בהרי סיירה-נבדה בגובה של כמעט 2000 מטר, מוקף בחורש מחטים יפהפה, ובפסגות שמושלגות גם בסוף מאי. בדרך חזינו גם בתוצאות סצינת השריפות הבלתי נמנעת שפוקדת את קליפורניה מדי שנה, עם שלטים המתריעים על רמת הסיכון היומית.

כשהגענו לקראת ערב, יצאנו מיד להליכה קצרה במסלול סלעי שצופה אל מפלים שוצפים (CASCADE FALLS), וטעמנו מהדרך המעגלית שמקיפה את האגם המהפנט.

מזג אוויר של גלויות ליווה אותנו ביום הבאים, ולא הפסקנו להתפעל מהנוף, החל מהזריחה ב-EMERALD BAY  ועד השקיעה בגדה המזרחית. הגבול בין קליפורניה ונבדה חוצה את האגם, כך שהעיירות שמקיפות אותו שייכות חלקן למדינה אחת וחלקן למדינה השניה. משעשע לעבור ממדינה למדינה בארה"ב, בלי שום משמעות מעשית כמו מחסום או בידוק, ובכל זאת להבחין בהבדלים ביניהן. למשל, אחד הדברים הראשונים שפגשנו כשעברנו לנבדה היה… קזינו. 

במסגרת הקפת האגם (המלצת זהב שקיבלנו מחבר) גולת הכותרת של היום השני היתה SAND HARBOR, חוף צלול בגווני תכלת-טורקיז, משובץ באבנים גדולות, ביניהן שטים בהרמוניה קיאקים, סאפים וברווזים שלווים. הרשינו לעצמנו להוריד הילוך, לטייל על החוף, והאמיצה שבינינו – אפילו נכנסה למים הקפואים. 

תצפית על אגם טאהו, צילום: רפי קורן

תצפית על אגם טאהו, צילום: רפי קורן

אגם טאהו - מהצד של נבדה, צילום: רפי קורן

אגם טאהו – מהצד של נבדה, צילום: רפי קורן

עוד מאגם טאהו, צילום רפי קורן

עוד מאגם טאהו, צילום רפי קורן

אגם טאהו, צילום: רפי קורן

אגם טאהו, צילום: רפי קורן

אגם טאהו 5, צילום: רפי קורן

אגם טאהו, צילום: רפי קורן

הדרך המפתיעה ליוסמיטי, ומפגש דרך מרגש

היום הבא חיבר אותנו בין שתיים מגולות הכותרת של הטיול – אגם טאהו ויוסמיטי פארק. הדרך הכלל-לא-מתוכננת בה אפליקציית הניווט לקחה אותנו דרומה, התגלתה כפנינה נדירה ובלתי צפויה. הכביש (בהתחלה מס' 88 ולאחר מכן מס' 4) התפתל ועלה עד לגובה של כ-3,000 מטר מעל פני הים, חוצה יערות סבוכים, אגמים ונקודות חן. לאט לאט התחיל להצטבר שלג בצדדים, ולפתע אחרי אחד הפיתולים נגלה לעינינו אגם מהאגדות בשם KINNEY RESERVOIR. עצרנו לסט צילומים בחשיפות ארוכות והמשכנו בדרכנו. אחרי מאות מטרים, הכביש הצטלב עם אחד ממסלולי ההליכה המפורסמים בעולם, הפסיפיק קרסט טרייל (PCT), שמתחיל במקסיקו ומסתיים בקנדה. שם הכרנו את דאגלס, אחד מ"מלאכי השביל". 

דאגלס, המכונה "צ'יפ-מנק", התעורר ב-03:00 בבוקר בסקרמנטו, והגיע לקראת 06:30 לנקודה הקבועה במפגש הכביש עם השביל. מדי יום, בין סוף מאי לסוף אוגוסט, הוא מקים את תחנת התדלוק המיוחדת שלו, ומחכה למטיילים שעושים את הטרק מדרום לצפון. בתחילת העונה הוא מקווה לפגוש 12 מטיילים ביום, בשיא העונה הוא יפגוש 50. המחנה המרשים, אותו הוא מקים ומפרק בכל יום (!), כולל בין היתר – מזנון עשיר, מבננות וקורנפלקס ועד חביתות וצ'ילי, שתיה חמה וקרה, ערכת עזרה ראשונה מאובזרת בכל מה שמטייל יכול להזדקק לו, מצבר להטענת טלפונים, ואפילו שקיות אשפה באמצעותן יוכלו המטיילים להיפטר ממשקל עודף. לפני שנים הוא פרש לגמלאות מעבודה בבנק בסקרמנטו, וזה מה שהוא עושה עכשיו. בהתנדבות מלאה. 

איך שאנחנו אוהבים את המפגשים הבלתי מתוכננים האלה על הדרך! 

דאגלס בתחנה המרשימה שהקים, צילום: רפי קורן

דאגלס בתחנה המרשימה שהקים, צילום: רפי קורן

צ'יפ מנקי, צילום: רפי קורן

צ'יפ מנקי, צילום: רפי קורן

פארק יוסמיטי – YOSEMITE PARK

לקראת ערב הגענו לפארק הלאומי יוסמיטי. אנחנו מודים שחששנו מעט שהוא יהיה אובר-רייטד (מוערך יותר מדי), וירידה אחרי השיא של הטיול. חששנו מהצפיפות ומהתיירות המוגזמת, אבל לשמחתנו התבדינו. לא שהוא לא היה גדוש במבקרים, אבל ההרגשה דמתה לביקור במוזיאון עצום, שאתה כמבקר, רק צריך להחליט לאיזה אולם תצוגה להיכנס, ולבחור בין המסלולים שמדורגים מקצר-קל ועד ארוך-תלול-שבא-למות. הגענו מוקדם מאד בבוקר ל-Valley המפורסם, מצאנו נקודה טובה לחנייה, ומשם הכל זרם. 

הפארק בנוי כך שאם לא רוצים לנסוע מאתר לאתר, פשוט מחנים את הרכב ונעזרים בשירות שאטלים מעגלי, חינמי ויעיל מאד. עדיין, ליוסמיטי מומלץ מאוד להזמין מקומות לינה או חניה חודשים מראש, להצטייד באישור כניסה שנדרש בשעות העומס (אחרי 6 בבוקר ועד 16:00), ולהשתדל לא להידרש לקנות אוכל, מים או ציוד בשטח השמורה (יקר!)

נחזור לחוויית הטיול בשמורה – העיניים לא שבעו ממגוון ענק של מקורות מים – מפלים, נחלים ונהרות, סלעי ענק ומצוקים נישאים, בתצורות מרהיבות, והמון בעלי חיים – ציפורים, זוחלים, סנאים, צבאים, ולמרבה שמחתנודובים. השבילים חוצים יערות שגורמים לך להתאהב בעצים, ואפילו לחבק אותם (יש תיעוד) ומרבדים מוריקים של אביב מפואר. 

ביום הראשון התמקדנו בעמק, בו עשינו 3 מסלולים, מהכבד אל הקל. שברנו שיא צעדים ליום אחד, והלב התרחב כל פעם מחדש מול העוצמה האינסופית של הטבע. 

למחרת עלינו על הרמה שמצפון לעמק, וכשכבר חשבנו שראינו הכל, הבנו שעלינו לחשוב מחדש – 

להקות צבאים, אחו ירוק משגע, אגמים ירוקים, ודרך שמתפתלת בין יערות מושלגים, כשברקע הנוף של הרי הגרניט העצומים, בעיקר HALF DOME האימתני. 

כמה יופי!

המפלים הגבוהים ביוסמיטי, צילום: רפי קורן

המפלים הגבוהים ביוסמיטי, צילום: רפי קורן

יוסמיטי (2), צילום: רפי קורן

יוסמיטי, צילום: רפי קורן

יוסמיטי על הבוקר, צילום: רפי קורן

יוסמיטי על הבוקר, צילום: רפי קורן

כמה יופי, יוסמיטי, צילום: רפי קורן

כמה יופי, יוסמיטי, צילום: רפי קורן

נחת ביוסמיטי, צילום רפי קורן

נחת ביוסמיטי, צילום רפי קורן

סוף דוב הכל דוב, צילום: רפי קורן

סוף דוב הכל דוב, צילום: רפי קורן

ערב סיום – הדובדבן ורחצה באגם "פרטי"

לקראת ערב נסענו למחנה שהגדיר את עצמו ב"אזור יוסמיטי". בפועל, נסענו כמעט שעתיים בדרך מתפתלת, עולה ויורדת, לבד לגמרי, בכביש בלי קליטה או סימנים כלשהם. כשכבר כמעט החלטנו לחזור על עקבותינו – הנוף השתנה פתאום, ושלט קטן הצביע ימינה. 

נכנסנו למעבה היער והגענו למחנה קסום ומאורגן לתפארת

מיקמנו את הקרוואן על מצע אצטרובלים עצומים, והליכה קצרה של 400 מטר הובילה אותנו לאגם יפהפה בשם CHERRY. הדובדבן של הביקור בחבל הארץ הנפלא הזה היה טבילה במפרצון הפרטי שמצאנו בין העצים. אחרי הרחצה באגם, ארוחת הערב האחרונה לצד הקרוואן, מתחת עצים ולקול ציוץ הציפורים נדמתה לנו כמו מסעדת גורמה אמיתית.

אחרי שמונה לילות רצופים בקרוואן, הגיע הזמן להיפרד ממנו לשלום (עד הפעם הבאה, כן), ולחזור לשילוב הקונבנציונלי מוטל+SUV.

הקרוואן בחניה, צילום: רפי קורן

הקרוואן בחניה, צילום: רפי קורן

MONTEREY

את הלילה האחרון בחרנו להעביר במונטריי, עיירת נופש יפהפייה ויוקרתית מדרום לסן פרנסיסקו. כאן כבר הרשינו לעצמנו לחזור לטיול "תיירים" קלאסי, שכולל הליכת ערב בטיילת. מפגש עם אריות הים של העיירה על המזח ו-מלון! עם מיטה אמיתית! במונטריי גם קיבלנו המלצה נפלאה על מסעדת ים לארוחת דגים-פירות-ים-מושלמת! למחרת, יום ראשון, ניצלנו את השעות האחרונות של הטיול להליכה קלה בטיילת הפוטוגנית וצפיה על החוף ורוחציו. אם היה לנו עוד זמן, יכולנו להמשיך לכביש 17 מייל המפורסם והמתוייר, אבל ויתרנו, בלי להצטער יותר מדי. 

חזרנו הביתה, מאושרים ועשירים בחוויות ובהודייה על האפשרות לקחת פסק זמן מהחיים, לעצור הכל ולחוות. ההחלטות שעזרו לנו לממש את זה היו הנסיעה מחוץ לעונה, הבחירה בקרוואן, וההתמסרות למפגשים ולשיחות עם אנשים טובים בכל הזדמנות שנוצרה לנו. 

מונטריי, צילום: רפי קורן

מונטריי, צילום: רפי קורן

מונטריי (2), צילום: רפי קורן

מונטריי, צילום: רפי קורן

הפסיפי ואורית, צילום: רפי קורן

הפסיפי ואורית, צילום: רפי קורן

המפרץ של מונטריי, צילום: רפי קורן

המפרץ של מונטריי, צילום: רפי קורן

מונטריי - מקום לעצור בו, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

מונטריי – מקום לעצור בו, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

בוק ברווזי, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

בוק ברווזי, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

טיול בקרוואן

פארק יוסמיטי בקליפורניה הוא אחד הפארקים העשירים והמפורסמים בעולם. כפועל יוצא מכך, הוא מלא בתיירים וצפוף, לאורך כל השנה. ביום הראשון לטיול בפארק תכננו לעשות שלושה מסלולים אטרקטיביים – שניים מהם למפלים והשלישי במעבה יער לאגם יפהפה. זה היה יום חם, ואחרי שני המסלולים הראשונים התעייפנו, ורצינו לשתות ולאכול. חזרנו לקרוואן שחנה בקצה אחד החניונים. שתינו מים קרים, ובישלנו לנו פסטה ברוטב עשיר. סיימנו לאכול ו… עלינו ל"חדר השינה" לתנומה קצרה. כעבור שעה, התעוררנו לקפה חם, סידרנו את התיקים, ויצאנו נמרצים וטריים למסלול השלישי

נסיעה בקרוואן מאפשרת חוויה נדירה של חופש ויציאה מתבניות. מעבר לגמישות בתכנון ובביצוע, במגבלות מסוימות שנציין בהמשך, הטיול בקרוואן משחרר מלו"ז כובל, ובעל יתרונות עצומים לגוף ולנפש. חפשו את ההאשטאג-המחבר שתייגנו בפייסבוק – bli_luz#

הקרוואנים ששכרנו, בגדלים של 21-25 פיט מספיקים בהחלט לזוג, ואפילו לזוג + 2. הם מאובזרים בכל מה שמאפשר התניידות עצמאית – מיטה זוגית, מטבח מאובזר, בין היתר במקרר, מקפיא, כיריים, מקלחת, שירותים, המון פתרונות אחסון, פינת ישיבה, שקעים לרוב, מיכל מים גדול, מזגן נפרד, ועוד. 

יש קרוואנים גדולים בהרבה, שלא רק שאורכם כפול, הם גם נפתחים לרוחב בזמן חניה. מדובר בדירות קטנות לכל דבר. לטעמנו, הם מצריכים השקעה רבה מדי בחניה, פילוס ועיגון, ובאופן טבעי מסורבלים בכניסה לערים או אזורים צפופים, אלא אם גוררים אותם, או גוררים איתם רכב קטן. אולי בעתיד. 

כמה זה עולה? עלות ההשכרה משתנה ממדינה למדינה, ומעונה לעונה. בגדול – כ-200 דולר ללילה, ועל כך יש תוספת תשלום על קילומטראז' (כ-0.4 דולר למייל). אם מוסיפים צריכת דלק מוגברת, זה לא באמת זול ביחס לחבילה של השכרת רכב + לינה במוטלים, אבל החיסכון ממילא לא היה המוטיבציה שלנו. 

האם צריך רישיון מיוחד? לרוב הדגמים לא צריך. כן צריך רישיון לקרוואן שמשקלו מעל 12 טון (26,000 פאונד) או שאורכו מעל 12 מטר (40 פיט).

איך מזמינים? יש ברשת הרבה מאד חברות, בעלות מגוון ענק להשכרה לטווח קצר או ארוך, וגם לקניה. אנחנו התחברנו לחברת Cruise America וחזרנו אליה.

מתי כדאי להזמין מראש ואיך? בטיול קודם במזרח ארה"ב, מחוץ לעונה, לא הזמנו כלום מראש. בכל יום בחרנו לאן להגיע ביום הבא ואז התקשרנו לחניון מוסדר והזמנו מקום. אם נוסעים בעונה, או למקום אטרקטיבי, כמו קליפורניה, מומלץ לבדוק מראש זמינות ומקום פנויים. 

חניונים מוסדרים מגוונים מאד. הצנועים כוללים שירותים/מקלחת, עמדות מנגל, פחי אשפה ונקודות ריקון, והעשירים מציעים בנוסף מכבסה בשירות עצמי, מטבח, מתחמי פנאי ומשחק, וכו'. חשוב לדעת שבארה"ב, אם נתקעים ללא מקום פנוי, אפשר להגיע לחניון של רשת גדולה כמו Walmart, שמאפשרת באופן מוצהר חניית קרוואנים במגרשי החניה שלה.

מה עושים אם נתקעים? כל חברה תצייד אתכם במדריך מודפס, בקישורים לסרטוני יוטיוב, ובטלפון למקרה חירום. 

מה כדאי לעשות כשמקבלים את הרכב? מוודאים שיודעים איפה כל הכניסות/יציאות, צינורות וכו'. עוברים על סביבת הנהג (מתרגלים לזה שהמראה הפנימית לא עוזרת ברוורס), ובודקים איך מעבירים הילוכים, היכן מעצור היד (תשובה – ברגל), וכד'.

המקום הראשון לנסוע אליו הוא סופרמרקט, להצטיידות ראשונית – כלי מטבח, מצעים, אוכל ושתיה לימים הראשונים. 

האם הכל מושלם? לא. 

חווינו תקלות ביוב (מודים, חוסר הבנה של המשתמשים) גנרטור, חימום, וגם גלאי עשן שהופעל כשהכנו טוסטים (בטוסטר משולשים!). 

בדגם הקומפקט (גם פלוס) מזוודות קשיחות לא נכנסות בתא המטען, וכך למרות שפרקנו הכל, הן נשארו ב"סלון". לקח – בפעם הבאה צ'ימידן/תיק רך. 

כשישנים מעל תא הנהג וצריך פיפי בלילה, חייבים להתעורר טוב ולשים לב איפה דורכים ואיך יורדים, כדי לא להתרסק.

למרות כל זאת, אנחנו רק מחכים לפעם הבאה. 

סודות השמירה על החוויה הזוגית

אנחנו כבר מתורגלים בטיולים זוגיים בעולם, ובכל זאת, עדיין מנסים לנטרל מראש ככל הניתן את המכשולים במהלכו. כמה טיפים מ"זוג מנוסה" לא יזיקו לאף אחד, ואולי אפילו יועילו. אם אתם רוצים לצאת לטיול שייחשב בעיניכם מוצלח, וגם לחזור ממנו כשאתם כבר חושקים ומפנטזים על הטיול הבא, נשמח לחלוק איתכם כמה מהסודות שלנו…

זה כנראה לא סוד שהמפתח העיקרי הוא תיאום ציפיות

החל מתכנון הטיול. נסו שזו לא תהיה משימה רק של אחד מכם. שתפו בתכנית הכללית, הגדירו תוואי מסלול עקרוני, והסכימו עליו. עכשיו אפשר להתחיל "לתפור" את הטיול שלכם למידותיכם. כשני אנשים עסוקים עד מאוד, מצאנו לנו את שעות הערב, כדי להוסיף כל פעם עוד נדבך. התחלנו מכך שהבנו כמה ימים נרצה לשהות בסן פרנסיסקו, כמה ימים להיות עם הקרוואן, ואז, כפועל יוצא ממועד ההחזרה שלו, שלא יכול היה היות ביום א', גם הבחירה להתפנק ללילה אחרון במונטריי היתה משותפת. אחרי שבנינו את ה"שלד" והסכמנו עליו, כל אחד מאיתנו עשה את מה שהוא חזק בו: תכנון מסלול, חישובי מרחקים, הזמנות ותשלומים, ו-טבלאות אקסל שמסדרות הכל (רמז: זה הכלכלן מבין שנינו). זה לקח כמעט חודש, כל פעם עוד תחנה, כאשר כמובן את ההזמנות הדחופות והבסיסיות עשינו ראשונות.

עדיין, ההחלטות התקבלו במשותף. זה נהדר כי השותפות היא בהצלחות בבחירות, וגם בבחירות שמתגלות בדיעבד כפחות מדוייקות. וכן, זה קורה למנוסים ביותר. החוכמה היא לא להאשים, להיזכר מה עמד בבסיס הבחירה, לזכור שממילא זה מה שיש, ו- להפיק ממנו את המיטב.

סוד נוסף – השאירו מקום גם לספונטניות. הפעם בחרנו, למרות הסיכון שבדבר, להשאיר לילה אחד ללא הזמנת מקום לינה לקראוון. בדיעבד, זה יצר לנו הזדמנות נדירה שלא יכולנו לתכנן מראש, לבלות את הלילה  ב-BOLLINAS והתחושה של זה היא משכרת. חופש מוחלט.

מקום נוסף לספונטניות נתנו (ובגדול) להזמנת כרטיסים למשחק ה-NBA. ללא ספק אחת מחוויות הטיול שלנו, שכלל לא היתה מתוכננת. גם תקציבית, ובלי לזלזל במסגרת תקציב שקבעתם מראש, השאירו מקום לתימרון ובחירה חופשית. לפעמים הוצאה שלא צפיתם, של עוד כמה עשרות (או מאות) דולרים, יכולה לשנות מומנטום של יום ולהפוך לחוויות חיים לספר נכדים, או לכל אומלל אחר שנקרה בדרככם. אנחנו בדרך כלל מחליטים על אחת כזאת בטיול, ומכניסים אותה ל"תקציב" גם בלי לדעת מראש מה היא תהיה, וכמה תעלה. זה יכול להיות טיסה במסוק, במטוס קל, או כל חוויה אחרת שנקרית בדרכנו ונראית שווה השקעה.

עוד סוד ידוע הוא תקשורת. הרבה לפני אבל גם תוך כדי. בא לו לעצור בסופר למלא את המקרר בקרוואן ליומיים הבאים, ולך מתחשק כבר לצאת לדרך ולגמוע מרחקים? תגידי! בא לה לעצור להפסקה כאן ועכשיו, ואתה דווקא מעדיף את הקפה שלך ליד האגם הבא? תאמר. בדרך כלל מי שפחות חשוב לו יוותר, או שתמצאו פתרון אחר. בסופו של דבר אתם בטיול, שתי האופציות טובות! עצם האפשרות לבחור אומרת שאתם בחופש.

והסוד הגדול? לקבל גם את ה"פאשלות" באהבה. היו לנו כאלה, היו גם גדולות מאלה, ועוד תהיינה. בסוף, אם לוקחים אותן למקומות הנכונים, אלה יהפכו להיות הסיפורים הכי טובים שלכם מהטיול. תבחרו לצחוק, לקבל בהומור, וליהנות מה"חוויה" הלא צפויה שהזדמנה לכם. בין אם זה ביוב שנסתם בקרוואן, איבוד מפתחות הרכב בשיחים, תכנון זמן לקוי שגורם לכם לנסוע בחשיכה? נסיעה של שעות בלי אוכל מתאים? עוד פרק שנכנס ל"עלילות רפי ואורית". תזכירו לרפי את הנסיעה ל-CHERRY LAKE (או כל דוגמא אחרת לעיל) ותראו חיוך מהו…

באותו הקשר, שינוי תוכנית הוא לא מילה גסה.

גיליתם שהמקום שהזמנתם לערב לא מתאים למסלול? שנו מסלול, או שנו מקום. רציתם לעשות טרייל ספציפי והוא התגלה כקשה/עמוס או לא תואם מזג אוויר? בחרו אחד אחר, או סתם תיהנו מהמנוחה. תכנית נועדה גם כדי לחרוג ממנה. כמה רע יכול להיות כשאתם נטולי מחוייבות, מנותקים מהשגרה, רחוק מהעבודה, טובלים במרחבים ובטבע מופלא, ולא חסר לכם כלום סביבכם. 

כדאי תמיד לזכור שתכנית ב' שלכם יכולה להיות החלום של מישהו אחר, ולפעמים גם החלום שלכם, שבכלל לא ידעתם עליו קודם.

שתהיה נסיעה זוגית טובה!

טבילה בערב האחרון, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

טבילה בערב האחרון, צילום: אורית גוטרבוים פרטוק

Lets go Warriors, צילום : רפי קורן

Lets go Warriors, צילום : רפי קורן

————

אורית גוטרבוים פרטוק ורפי קורן, זוג מכרכור בשנות ה-50 המוקדמות לחייהם, אוהבים לטייל, לצלם, ולספר סיפורים.
אורית, אם לארבעה בנים, בעלת משרד עורכי דין.
רפי, אב לבן ובת, מתמחה בהדרכת צילום בארץ ובחו"ל לצלמים מקצועיים ולחובבי צילום. מוזמנים לעקוב:
photog-rafi.com
facebook.com/photog.rafi.koren

מלבד מסעות הצילום של רפי בעולם, וצילומים בארץ, רפי ואורית מקפידים לצאת אחת לכמה חודשים לטיול זוגי בחו"ל, לגמוע מרחקים, לראות טבע ונוף ולצלם.

לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

תגובות

  1. אילן פרוידנטל הגיב:

    במחיר של 200 דולר ליום פלוס הוצאות על כל קילומטר פלוס הוצאות דלק גבוהות ( בטח בתקופה הנוכחית שהמחיר גבוה) עדיף לשכור רכב , לישון במוטלים כולל ארוחת בוקר, לא להיות מוגבלים במים ובטח לא במים חמים, לישון עם סדינים נקיים ומגבות נקיות במיטה נורמאלית ולא במיטת עץ בגובה 2 מטר מעל הרצפה , לא לבזבז חצי יום על הצטיידות במזון לכמה ימים, חיפוש מקום מתאים לחנייה בלילה שגם עולה עוד כמה עשרות דולרים שלא לדבר על חוסר נוחות להתניידות ברכב גדול כזה ועוד ישארו לכם כמה עשרות דולרים לארוחת ערב במסעדה. אה כן שכחתי, את הצרכים שלכם לא תצטרכו לרוקן כל כמה ימים והשירותים שלכם לא יהיו שירותים כימיים. היכן כדאי לשכור קראוון? למשל באלסקה ששם כמעט ואין בתי מלון ואם יש צריך להזמינם חודשים מראש ובעלות גבוהה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.