תפריט עמוד

קירגיזסטן – ארץ הנוודים

קירגיזסטן – ארץ הנוודים

טיול ג'יפים בקירגיזסטן מציע אינספור חוויות: מרחבים ירוקים מנוקדים בעדרי סוסים, אגמים בצבע טורקיז, יורטות נוודים, קרחונים בראשי ההרים, מדבריות אדומים, והשיא - חציית רכס אלא טו האדיר, אחד מרכסי ההרים היפים בעולם

 כשהציעו לי לחצות את רכס אלא טו הקירגיזי בג'יפים, הייתי בטוח שמישהו שם נפל על הראש. הרכס האדיר המגיע לכ-7,000 מ' ונחשב לאחד מרכסי ההרים היפים בעולם היה נראה לי בלתי עביר. הסבירו לי שבבדיקה מדוקדקת בתצלומי אוויר סובייטים ודרך Google earth יש שרידים לדרכים שחוצות את הרכס האדיר. אבל המשימה נראתה לי שאפתנית מדי. מצד שני, לא עמדתי בפיתוי והצטרפתי לטיול, שבדיעבד התברר כאחד מהטיולים היפים בחיי.


במעבר מרקס, אנגלס, לנין וסטלין על הרי אלא טו  

הנחיתה בבישקק לא רמזה אף במעט על שעומד להתרחש. הגענו לפנות בוקר לשדה תעופה קטן, על המנחתים עשרות מטוסי גלקסי של הצבא האמריקאי, ושוטרים עם מגבעות גבוהות קיבלו את פנינו עם חיוך של בוקר מוקדם. עלינו על ג'יפים מדוגמים, שעמדו בסתירה למראהו של שדה התעופה – נקיים, גדולים ומרווחים, אוטומטיים, ועם מנוע נפוח. יצאנו לדרך.


בלב הרי טיאן שאן על גבול סין

חמישים גוונים של אדום
כבר לאחר שעה קלה מצאנו את עצמנו מטפסים למעבר הרים בגובה 3,500 מ'. סביבנו פריחה מרהיבה, פסגות עטורות קרחונים ועדרי סוסים גדולים בדרכם אל ההרים לשדות המרעה האינסופיים של הרי אלא טו (Ala-Too).

ההתרגשות אחזה בנו כשנסענו לאורך נהר קוקומרן, בתוך מדבר גבוה, צבוע בחמישים גוונים של אדום ועוד עשרות גוונים אחרים של מדרונות וסלעים. חשבתי לעצמי שאם זה היום הראשון, נראה שאני בדרך לחוות את חוויית חיי.

הגענו למחנה האוהלים המיוחד שלנו (מיטות, סדינים מעומלנים, כריות, שמיכות, כסאות), שממוקם בתוך קניון אדיר. התרחצנו במפל קטן, שמימיו צלולים, מקלחת טבע מופלאה, התיישבנו על כסאות הבמאי לצד אגם בגודל בריכה וריח הברביקיו כבר עלה באפינו. ההתחלה הייתה מושלמת.


מחנה האוהלים שלנו במיקום לא פחות ממושלם

חלב סוסות ושירי נדודים
במחצית היום השני נכנסנו לערבות דשא ירוקות, שבקצותיהן פסגות בנות 6,000 מ' ויותר. הנסיעה הייתה בארץ בתולה, תחושת בראשית, פילסנו בעזרת הג'יפים דרך בתוך כרי הדשא אל יורטות, אוהלים קירגיזיים המהווים בית לנוודים. הנוודים, שראו אותנו מתקרבים, נראו אחוזי תזזית: הנשים חשו אל הסוסות והגברים אל היורטה. ידיהן המיומנות של הנשים חלבו את חלב הסוסות, המכונה קומיס, ואילו הגברים הביאו גבינות ולחם.

הנוודים הקירגיזיים רואים כל אורח כאילו נשלח אליהם על ידי אלוהים. הם הזמינו אותנו לתוך היורטה, שרו לנו שירים נדודים קירגיזים, השקו אותנו בקומיס החמצמץ והאכילו אותנו בלחם ובגבינה מלוחה.


הנוודים הקירגיזים רואים באורח שבא מבחוץ כמי שנשלח על ידי אלוהים

למדנו על מערכת האמונות הנוודית. כך, למשל, הפתח בראש היורטה, המכונה טונדוק. השכם בבוקר, לפני עלות השמש, האישה חייבת לפתוח את הטונדוק, ולסגור אותו אחרי שקיעתה, שכן הוא מסמל את הפתח ממנו נכנס המזל ליורטה, עם קרני שמש הראשונות של הבוקר. לגברים מגבעת על הראש המכונה קלפאק. צבעו של הקלפאק לבן והוא מסמל טוהר, רוחניות, אנרגיה טובה, ערכים, מוסר וכבוד עצמי. הקלפאק שומר על האדם החובש אותו, ונווד לעולם לא ייצא למסע נדודים ללא קלפאק שישמור עליו. הברכה הנוודית השגורה ביותר היא, "מי ייתן והקלפאק לעולם לא ייפול מראשך".

טקס חניכה של יאק
הירידה לכיוון הרי טיאן שאן (Tian Shan), שעל גבול סין השכיחה את כל מה שחווינו עד כה. חצינו מעברי הרים שמפסגתם נוף מדברי לכיוון צפון ונוף קרחוני לכיוון דרום. נוודים רכובים על גבי סוסים ניווטו מאות סוסים אל מחוזות מרעה חדשים. עברנו דרך חאנים עתיקים על מסעף של דרך המשי, פגשנו בגמלים דו דבשתיים.

אך חוויית היום החזקה ביותר התרחשה כאשר נקבת יאק המליטה לצד נהר גועש. נווד רכוב על סוס גהר ממרומי סוסו אל הרך הנולד, הרימו ברגליו והשליך אותו לתוך הנהר! לא הבנו את פשר המעשה הנורא, אך מהר מאוד התדהמה הפכה לתובנה. אחרי שנסחף מעט, היאק הקטן הצליח להגיע לגדת הנהר, שם חיכתה לו אמו ויחדיו הם הצטרפו אל העדר. זה עתה היאק עבר טקס חניכה קצר למעברי נהר!


ער יאקים חוצה נהר בגבול קירגיזסטן-סין

עמוסים בתמונות ומראות נכנסנו ליורטות שלנו, על גבול סין, לארוחת ערב חמה מעשי ידי הנוודים. התקלחנו בסאונה מקומית וישבנו עוד שעה ארוכה לנסות ולעכל את כל החוויות של "כוכב הלכת האחר" בו אנו מטיילים, לפני שקרסנו לישון.

שמפניה בגובה 4,000 מ'
זהו, עולים לאלא טו! יש קצת מתח באוויר. האם נצליח לחצות את הרכס? האם תצלומי האוויר נכונים? מה מחכה לנו במקום שכבר שנים לא עבר בו צמיג ולא נשמע בו מנוע? כננת יש! חגורות גרירה – יש! מעדר ואת חפירה – יש! מצב רוח טוב – יששששש! יצאנו…. נוודים שפגשנו שאלו לאן אנחנו נוסעים, וכשאמרנו למעבר ההרים, הם אמרו "הלוואי שהקלפאק לעולם לא ייפול מראשכם".

נסענו במרחבים ירוקים, זרועי יורטות וסוסים. בכל מקום דהרו אלינו נוודים כדי לברר אם לא קצת טעינו. מצאנו חלקים בנתיב העתיק, שלעיתים היה שמור להפליא. בגובה 3,000 מ' קרחון מימין, 3,500 מ' נהר בצבע טורקיז זורם בפיתול מושלם, 3,700 – גלישת קרקע והדרך נעלמת, מתחילים לאלתר. אני יודע שב-4,000 מ' אנחנו במעבר.


בדרך לאגם סון קול

הכל פורח, הכל ירוק, רכסים אדירים סביב, קרחונים גולשים בתוך עמקים, נהרות, יורטות, סוסים – אני מרגיש בתוך חלום פסטורלי, אבל פעימות הלב מזכירות לי – אלא טו, אלא טו, אלא טו…

בגובה 3,700 מ' ידענו שנותרו לנו שישה קילומטרים עד המעבר. התחלנו להסיט אבנים, למלא תעלות קטנות על הנתיב, לחצות נחלים גבוהים. תמיד הסוף הוא הכי קשה, תמיד לקראת הסוף תחכה הפתעה לה לא ציפית. ופתאום הדרך הפכה לברורה, דווקא קרוב למעבר היא היתה נקייה, כאילו לא עברה טראומה, כאילו חיכתה לבואנו. ההפתעה הייתה מושלמת – הגענו למעבר אלא טו.


אחרי מעבר ההרים אלא טו בגובה של 4,000 מ'. אפשר להוציא את השמפנייה

מישהו אופטימי במיוחד הוציא בקבוק שמפניה ואפילו כוסות של שמפניה. כל החבורה התכנסה לחגוג את גודל האירוע. לא ידענו מה מחכה לנו בצידו השני של המעבר, אבל התחושה היתה ששום דבר לא יעצור בעדינו, והשמפניה היתה הטעימה שבמשקאות!

הירידה גרמה לנו להחסיר כל כך הרבה פעימות. הנוף היה בלתי ניתן להכלה. ירדנו אל אגם איסיק קול (Issyk Kul), ישבנו לחופו, הבטנו לאחור לעבר הרי אלא טו ולא האמנו לעצמנו שעברנו שם בפסגות. הקלפאק לא נפל לנו מהראש…


נוף בלתי ניתן להכלה (ומזל שהקלפאק לא נפל לנו מהראש)


בימים האחרים של הטיול לקירגיזסטן התפנקנו במלון מקסים בתוך יער עצי אשוח, מורידים דופק, חוזרים לצלילי טלפון ולחדשות טפלות ובלתי נמנעות, שקבלנו בעזרתה האדיבה של התקשורת האלחוטית. פגשנו מאלפי עיטים וראינו כיצד הם צדים. ראינו תחרויות נוודים מסורתיות, שמענו את צלילי הקומוס – כלי המיתר המופלא של הקירגיזים, שהנגינה בו "אף עולה על צלילי הזמיר". פגשנו אקסקאלים – אנשים מבוגרים ומורמים מעם, מעין כוהני נדודים עם יכולות כישוף. אכלנו מאכלים אסיאתיים מגוונים. בילינו בבירה בישקק ובשווקיה הצבעוניים והססגוניים. אבל אני חושב לעצמי: מתי תהיה הפעם הבאה שאחצה את הרי אלא טו?

בתמונה הפותחת: קסם קירגזי – עדר סוסים, הרים וקשת בענן | צילום: אבנר גורן

הכותב השתתף בטיול של חברת טריפולוג'י

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

מסע אופניים בקירגיזסטן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות