תפריט עמוד

קוסובו העצמאית

חבל קוסובו הכריז על עצמאותו בפברואר 2008. המדינה הצעירה, בה מתגוררים כשני מיליון בני אדם, שוכנת בבלקן, מדרום לסרביה ויש לה גבולות משותפים גם עם מונטנגרו, אלבניה ומקדוניה. הרוב המכריע של התושבים בקוסובו מוסלמים אלבנים, והמיעוט, כמאה ועשרים אלף בני אדם, נוצרים סרבים

הפרישה של חבל קוסובו והקמת המדינה העצמאית לוותה בחששות גדולים מפני פריצה מחודשת של האלימות בבלקן. כבר לפני כמה שנים ידע האזור התפרצויות אלימות רבות בשל יחסו של שלטון מילושביץ בסרביה למיעוט המוסלמי-אלבני במדינה. ב-1999 הפציצו מטוסי האיחוד האירופי במשך שבעים ושמונה ימים מטרות בסרביה ובבירתה בלגרד כדי להביא להפסקת הפעילות האלימה, שכונתה אפילו "רצח עם", בחבל קוסובו.

עד פירוקה של יוגוסלביה היה החבל חלק מן הפדרציה הגדולה של המדינה. לאחר הקמתה של קוסובו כמדינה עצמאית אפשר כבר לספור שבע מדינות שהתפצלו מיוגוסלביה: סרביה, בוסניה, קרואטיה, מקדוניה, מונטנגרו, סלובניה ועכשיו קוסובו. הדרישות החוזרות ונשנות של הסרבים לשליטה בחבל נשענות בעיקר על טענות מסורתיות לפיהן הוא מהווה חלק חשוב מן התרבות ומסורת הסרבית, למרות העובדה שרוב אוכלוסייתו מוסלמית.

הכרזת העצמאות היתה צפויה בעיקר לאור רמזים על תמיכה של ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי בהכרזת עצמאות חד צדדית. נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, אכן הזדרז להכיר במדינה החדשה ובירך על הקמתה. כמוהו גם כמה ממדינות האיחוד. לעומתם, ממשלות רוסיה, סין וכמה מדינות אחרות גינו את הכרזת העצמאות וכינו אותה "מזימה אמריקאית".


ראשונת המברכות על הקמת המדינה קוסובו היתה כמובן אלבניה, שניהלה מאבק ארוך ועיקש לעצמאותה של קוסובו.

בראש המדינה החדשה עומד ראש ממשלה צעיר במיוחד – האשים טאצ'י בן ה-39. טאצ'י שכבר בשנת 1993 הצטרף לצבא השחרור של קוסובו כלוחם גרילה צעיר נהפך עם סיום המלחמה למנהיג פוליטי בולט. לצידו ניצב הנשיא פאטמיר סג'יו, פרופסור בן 56 שאינו מצטיין בכריזמה של טאצ'י ונחשב לכוח ממתן. סג'יו החליף ב-2006 את אביה הפציפיסטי של העצמאות הקוסובית – איברהים רוגובה – שמת באותה שנה. מצידו השני של המתרס ניצב בוריס טאדיץ' נשיאה הטרי הנבחר של סרביה. טאדיץ' נבחר לפני כחודש ברוב זעום ונחשב לתומך נלהב בהתקרבות של סרביה לאיחוד האירופי. הוא נתון עתה ללחץ כבד בגלל התביעה להגיב, אפילו בכוח צבאי, להכרזת העצמאות. ההנחה הרווחת היא שלמרות התלונות והמחאות טאדיץ' לא ייצא לפעולה צבאית בתגובה למהלך של קוסובו.

תעודת זהות – קוסובו

שם רישמי: קוסובה KOSOVA
בירה: פרישטינה
אוכלוסייה: 2.2 מיליון בני אדם. גבולות: סרביה, אלבניה, מונטנגרו ומקדוניה.
שטח: 10,887 קמ"ר (כחצי משטחה של ישראל)

דמוגרפיה:
90 אחוז ממוצא אלבני, כמעט כולם מוסלמים. השאר נוצרים קתולים ואורתודוקסים. 10 אחוז ממוצא סרבי. אוכלוסייתה של קוסובו נחשבת לצעירה ביותר באירופה – מחצית מהאוכלוסיה מתחת לגיל עשרים.
גיאוגרפיה:
רוב שטח המדינה שוכן על רמה מוקפת הרים בגובה 500 מטר מעל פני הים.
מעמד עד להכרזת העצמאות:
כוחות של האו"ם וברית נאטו שלטו בקוסובו וניהלו את ענייניה מאז 1999, כאשר כוחותיו הסרבים של סלובודאן מילושביץ גורשו מהחבל בכוח, בידי חיילי האו"ם. על פי ההערכות 10000 בני אדם נהרגו ויותר ממליון נותרו ללא קורת גג בעקבות המלחמה.
מידע נוסף:
המדינה מחולקת ל-29 מחוזות ויש בה כ-1500 כפרים.
כשני שלישים מהאוכלוסייה מתגוררים בכפרים.
תשע ערים מאוכלסות ביותר מ-20 אלף תושבים.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.