תפריט עמוד

קאוצ'סרפינג: לינה חינם לגולשי הספה

קאוצ'סרפינג: לינה חינם לגולשי הספה

זה הלהיט החם ביותר בקרב מחפשי הלינה הזולה במיוחד. זו גם דרך מצוינת להכיר אנשים חדשים, לבנות קשרים ולהתיידד עם המקומיים. קאוצ'סרפינג מתאימה לכל אחד, בתנאי שהוא לא אנטיפת ושיש לו ספה פנויה בבית. כך עושים זאת נכון

כשסיפרתי שאני נוסעת לטייל באירופה למשך כמה חודשים אף אחד לא חשב שאני הרפתקנית במיוחד. רק כשסיפרתי שאני עומדת להתארח בבתים של אנשים שלא פגשתי מעולם והכרתי דרך האינטרנט, זכיתי לשמוע תגובות כמו: "הוא יכול להיות פסיכופת שמנסה להרוג אותך", "ומה אם זה בחור שרק מתחזה לבחורה?" ו"אולי הוא בכלל עובד עלייך ובסוף תמצאי את עצמך ברחוב".

לכל השאלות הנ"ל לא היו לי תשובות וכנראה לא יהיו גם בעתיד, אבל למסקנה אחת הגעתי – עם קצת אמון בבני אדם ועם הרבה זהירות – אפשר לטייל בכל מקום בעולם בדרך הכי הרפתקנית, חוויתית ומעניינת. השם המלא הוא couchsurfing או בקיצור CS (www.couchsurfing.com). מדובר באתר שמפגיש בין אנשים מכל רחבי העולם, שמעוניינים להכיר אנשים מתרבויות וארצות שונות. כל אחד יכול לפתוח פרופיל ולהציע לתיירים את הספה שלו (שיכולה להיות גם סתם מזרון). אם אין אפשרות לארח, אפשר גם להציע מפגש לכוס קפה או בירה וסיור בעיר.

כל חבר באתר יכול לבקש להתארח אצל חברים אחרים באמצעות שליחת הודעה. בכל פרופיל מופיעים התיאור שהחבר באתר כתב על עצמו- תחביבים, תחומי עניין וכו,. ולצידם מופיעות חוות דעת של חברי האתר שפגשו אותו בעבר. חוות הדעת יכולות להיות חיוביות או שליליות, אבל בכל מקרה החבר לא יכול להסיר או לערוך אותן.

ספה בהלסינקי
הספה הראשונה שנחתתי עליה הייתה בהלסינקי, בירת פינלנד. בחורה בשם מריה, אירחה אותי ושני חברים למשך שני לילות. היא גרה בקאליו, שכונת מעמד פועלים בעיר, שלעולם לא הייתי מגיעה אליה אם לא הייתי מתגוררת אצלה. בלילה הראשון היא לקחה אותנו לסיור לילי בשכונה המקסימה – ממש מאחוריי הבית שלה התגלה אגם גדול, ועל הדשא לידו קיפצו ארנבים (כי אין חתולי רחוב בהלסינקי, אבל יש ארנבי רחוב). ממש מתחת לביתה יש מיצג קול שבוקע מתוך פתח של ביוב בשפת המדרכה. במשך 24 שעות ביממה נשמע קול של דיילת שקוראת לנוסעים להזדרז כדי שלא יחמיצו את הטיסה שלהם. מי שלא יודע במה מדובר, חושב שמישהו נתקע בביוב וקורא לעזרה. לטייל במקום המיוחד הייתה חוויה נהדרת, וגם המפגש איתה היה חוויתי- אבל בצורה שונה. היה מוזר לבלות ערב שלם בשיחה עם אדם שלא הכרתי, שחי במדינה אחרת, כל כך שונה ומרוחקת מישראל. אז דיברנו על מזג האוויר, ואחרי דקות ארוכות של דיון סיכמנו שבישראל חם ושבפינלנד סגרירי. ההתחלה הייתה קשה ומאולצת והיו רגעים מלאים בשתיקות ארוכות, אבל בסופו של דבר הקרח נשבר, וניהלנו שיחה ארוכה על מזג האוויר- הפעם ללא הפוגה.מתחת לבית פועלת מאפייה קטנה ושכונתית של אישה בת 80, יכולנו להריח את הניחוחות שעולים ממנה כשאנחנו לוגמים קפה מספלים של המומינים- הדמויות שמככבות על הספלים, המצעים והקירות של כל בית פיני טיפוסי. מריה לומדת עבודה סוציאלית אבל היא גם עובדת בלונה פארק של הלסינקי והיא נתנה לנו כרטיסים חינם לרכבות ההרים וניצלנו אותם בשמחה. אחרי יומיים עם שלישייה ישראלית קולנית, היא הודיעה שהיא מתכוונת לבקר בישראל בקיץ הבא.

ספה בדבלין
הספה השנייה שלי הייתה בדבלין, אבל היא כמעט ולא הייתה בכלל. יומיים לפני שטסתי, אחת החברות באתר כתבה שאוכל להתארח אצלה, אבל היא לא ציינה מקום או שעה שבה ניפגש וגם לא כתבה מספר טלפון. קיוויתי שבזמן הטיסה שלי היא כבר הספיקה לשלוח את הפרטים החיוניים הללו, שיגרמו לי לא לבלות את הלילה על ספסל ברחוב. ישר כשנחתתי מיהרתי לאינטרנט קפה כדי לגלות שהייתה סיבה לחששות שלי, ושהיא לא שלחה לי הודעה נוספת. למזלי, ותודות לשכלי שצפה מראש שאולי יהיו בעיות- היה לי את מספר הטלפון של דורותה, הבחורה שאצלה הייתי אמורה לישון רק בלילה הבא. סיפרתי לה מה קרה והיא הסכימה לארח אותי כבר באותו לילה ולא הפסיקה להתנצל על כך שהיא לא סידרה את הבית ולא בישלה ארוחת ערב עבורי, כי היא לא ציפתה שאבוא היום.

היא לא הייתה אירית, אלא פולנייה במקור, והיא הגיעה לדבלין כדי לעבוד בבנק למשכנתאות. מהרגע הראשון היה חיבור ביניני, והשיחה זרמה ואיכשהו הגענו לדבר על שורשיי הפולניים. הגילוי הזה הביא לשיחה של כשלוש שעות על מלחמת העולם השנייה ועל ההשלכות שלה על העם הפולני ועל העם היהודי. כשבצורה אירונית, תוך כדי השיחה מוקרן בטלוויזיה טריילר לסרט רשימת שינדלר. היה מרתק לשמוע לראשונה נקודת מבט של צעירה שחיה בפולין, אבל זה גם היה מדכדך מאוד והביא לחלומות מוזרים באותו לילה. למחרת היה ערב מוצלח יותר, הלכנו לפגישת CS.

פגישות כאלה מתקיימות אחת לכמה זמן ומאורגנות על ידי החברים שגרים באותה עיר שמזמינים את כל מי שגר בה או מבקר בה להצטרף. בפאב אירי ישבו כעשרים אנשים מכל רחבי העולם- צרפתייה, זוג קנדים, איטלקייה וגם בחור ברזילאי שאמא שלו לבנונית. האירי היחיד שנכח שם, בכלל לא היה מדבלין והגיע במיוחד לפגישה.

ספה בפריז
נפרדתי מדורותה והמשכתי לספה הבאה שלי- בפריז. למרות שבפריז יש 8,000 חברים באתר, היא נחשבת ליעד שהכי קשה למצוא בו ספה מאחר והעיר מאוד פופולרית ומי שגר בה מקבל בקשות רבות על בסיס יומיומי.

לשמחתי הצלחתי למצוא ספה, אצל בחורה בשם קלימנס. אבל לרוע המזל הטיסה שלי איחרה, והגעתי לפריז רק באחת בלילה, הרבה אחרי המטרו או האוטובוס האחרון. בתחנה אליה הגעתי חיכתה לי קלימנס ואיתה מרסיס- בחור לטבי שהגיע גם הוא להתארח אצלה. המרחק לבית שלה היה ארוך מדי בשביל הליכה ברגל ויקר מדי בשביל לקחת מונית והחלטנו להשתמש באמצעי תחבורה פופלרי בפריז- האופניים להשכרה הפזורות ברחבי העיר. משלמים עבורן בכרטיס אשראי על זמן הרכיבה, אבל מהרגע שלוקחים את האופניים מוקפאים 150 אירו מחשבון הבנק עד לרגע שבו מוחזר הזוג לתחנה אחרת. המכונה שמאפשרת את ההשכרה לא קיבלה את כרטיסי האשראי שלי ושל מרסיס ולקלימנס לא היה מספיק קרדיט בחשבון בשביל לשכור שלושה זוגות אופניים, ולכן נאלצנו להסתפק רק בשניים. עליתי על האופניים והנחתי מקדימה את התיק שלי, שמשקלו- כפי שנמסר לי בשדה התעופה- עומד על 10.3 קילו. באחת מצאתי את עצמי נאבקת על חיי ומתקשה לעמוד בקצב של מרסיס שהרכיב את קלימנס על האופניים ודהר ברחובות פריז.

הלילה השני היה רגוע יותר, קלימנס הכירה לי את אודרי, בחורה שבכלל לא חברה באתר אבל בכל זאת שמחה לארח אותי ליומיים. היא גרה 100 מ' ממגדל אייפל, ועובדת למחייתה בחברת פרסום. היא לקחה אותי לסיור לילי בחצר, כלומר בגנים למרגלות האייפל ולמחרת עזבנו את הבית מוקדם כי היא הלכה לעבודה.

חדר המדרגות היה מלא בניחוחות בשמים צרפתיים, וטפיפות נעלי העקב של הצרפתיות שממהרות לעבודה הידהדו בו. התיישבתי למרגלות האייפל, וצפיתי באתר בשעה היחידה ביום שבה אין תיירים ואפשר לראות פריזאים למרגלות האייפל, ברי מזל שרצו להנאתם ובריאותם.

ביום האחרון שלי בפריז, הלכתי עם קלימנס ואודרי למיסה של הכנסייה הקתולית. זו הייתה חוויה מעניינת, למרות שלא הבנתי דבר מהנאמר. במפגש החברותי שאחרי המיסה, קיבלתי 20 נשיקות- אחת על כל לחי, מעשרה אנשים שלא פגשתי מעולם.

ספה בשטוקהולם
נפרדתי מהן והמשכתי לשטוקהולם, שם אירחה אותי קרולינה, בחורה עם שיער ורוד וקעקועים. בת 27 ואמא לשני ילדים שחיים עם אבא שלהם, ממנו התגרשה לא מזמן. ביליתי אצלה שלושה ימים נהדרים והתוודעתי למאכל הנפוץ בשוודיה- "פודינג דם חזיר",כשהיא סיפרה לי על זה לראשונה חשבתי שהיא מתבדחת, אבל כדי להוכיח שהיא רצינית היא אכן קנתה את הקינוח המיוחד הזה בסופר. לשמחתי היא הסתפקה בלהראות לי אותו, ולא להראות לי איך אוכלים אותו.

כשנפרדתי ממנה היא סיפרה לי שכשהיא אמרה לאנשים מהעבודה שלה שהיא ממהרת הבייתה כי היא צריכה לפגוש איזו בחורה ישראלית שישנה על הספה שלה, הם אמרו לה דברים כמו:"מה אם היא תשדוד אותך או תפגע בך?", "לא כל בני האדם טובים!" ו"להכניס זר לבית שלך? את השתגעת?"

אם לבטוח באנשים שאני לא מכירה נחשב לשיגעון, לא אכפת לי לבטוח במשוגעים אחרים, שיאפשרו לי לא רק לראות את המקום אלא גם לחיות בו ולהבין את ההוויה. תיירים מבקרים במקומות התיירותים וישנה במלון עם תיירים אחרים ולא באמת מכירים את מי שחי במקומות האלו. האתר הזה מאפשר לגור ולהרגיש בבית בכל מקום, אפילו אם זה רק לכמה ימים, ולרכוש חברים חדשים מכל רחבי העולם.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הרצאת וידאו: איסלנד - קרח ותמרות עשן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code