תפריט עמוד

ההרים הם החלום. משם עפים. אחד הנופים המרגשים שראיתי מימי התגלה במעלה כביש צר ומפותל שהוביל אל הר בפירנאים. פיתוי מקרי שהזדמן בדרך ונענינו לו. לאור הדמדומים נמתחו צללים ארוכים ומפתיעים ברכותם על צלע ההר שממול, ובתוך כתמי הצבע הירוקים־צהובים־חומים, אפשר היה בקושי להבחין בעדר כבשים. דִנדוּן בודד של פעמון על צוואר פרה באוויר השקוף הביא את המראה לכדי שלמות.

אבל הפירנאים הם לא רק הרים ולא רק חלומות, ויש להם שני צדדים – ספרדי וצרפתי. מלחמות קשות התחוללו עליהם, ומה שנותר מהן עכשיו הוא רומנטיקה: ערי מבצר עתיקות, בתי אבן, חומות, מנזרים. המסע הזה מתחיל על כביש N116, בנקודת הגבול פוִויסרְדַה (Puigcerda) הצמודה לעיירה הצרפתית בורג מדאם (Bourg Madame), לעבר פרפיניאן (Perpignan), בירת הפירנאים המזרחיים שבצד הצרפתי.

אחד המקומות שכדאי להתעכב בהם הוא מון לואי (Mont Louis), עיירת מבצר קטנה ומתוקה (עיר המבצר הגבוהה בצרפת). קודם כל לשבת על החומה, לשתות יין ולהתבשם מהנוף – 360 מעלות של הרים שטופי מים מקושטים בשלג־עד בקצותיהם. מסלולי טיול ברגל מקיפים את המבצר, ובכמה מהם יש שילוט עם שמות ההרים שמסביב ואפילו עם מיני הציפורים והצמחים. אפשר לבקר במפעל הקרמיקה המקומי שבו שורפים את הכלים בתנור ענקי המופעל באנרגיה סולרית.

קצת נמוך יותר, בהמשך הדרך, יושבת וילפראנש דה קונפלן (Villefranche de Conflent), גם היא מוקפת חומה, ואת סיפורי מלחמותיה המרתקים אפשר וכדאי לשמוע ממדריך מקומי. קונפלן הוא שם האזור, וילפראנש פירושו עיר פטורה ממסים. במאה ה־11, כשנבנתה במקום האסטרטגי, בתוך ערוץ הנחל, היה זה יישוב ספר שהוכרז בו על פטור ממסים כדי למשוך בעלי מקצוע שנדרשו לבנייתו. האבן המקומית ששימשה לבנייה היא ורודה – זאת רואים מיד בגשר שבכניסה, שמתחתיו שוצף הנחל. כל העיירה היא שני רחובות מקבילים, כנסייה מעניינת וכיכר השוק שלפניה. אם יש כוח ואמביציה, אפשר לטפס במאות המדרגות אל המצודה הנוספת שמעל וילפראנש, או לצאת לטיול ברכבת הצהובה, המיוחדת למקום, שמגיעה עד לגובה של 1,500 מטר דרך נקיקים ומדרונות שקשה מאוד להגיע אליהם ברגל.

עוד עיירה ימי ביניימית בהמשך הכביש היא פראד (Prades), שבכיכר המרכזית שלה מתמקם בכל יום רביעי שוק הפשפשים האזורי הנייד. שוק פשפשים אחר, גדול יותר, נפתח בכל שבת בשמונה בבוקר בשדרה המרכזית של פרפיניאן, מתחת לעצי הדולב, ומתקפל בצהריים.

וילפראנש דה קונפלן. אחת מערי המבצר האופייניות לאזור

פרפיניאן, העיר הגדולה באזור, גם היא עיר מבצר. מרכז העיר הוא החלק העתיק, אבל גם עתיק היא מילה יחסית – תקופות שונות מיוצגות בחן רב בבתים וברחובות. על שרידי החומה מתנוסס הדגל הקטלאני, פסים צהוב־אדום, שלפי האגדה אינם אלא זהב ודם: זהב המגן של המלך ודמו האדום.

קשה להמליץ על מסלול אחד של טיול באזור. כדאי להשתקע בו לכמה ימים ופשוט לשוט – במכונית, ברגל, באופניים או בקרוואן. פרפיניאן יכולה להיות נקודת המוצא.

שבעת המינים
ככל שעולים בהרים הצמחייה נעשית נמוכה יותר. ובהתאמה, ככל שיורדים פוגשים מגוון עשיר יותר של צמחים. הכרמים של הפירנאים המזרחיים, המניבים את יינות לנגדוק רוסיון (Languedoc Roussillon) המעולים, תופסים את רוב השטחים המעובדים מן ההרים עד לים – זהו האזור שבפינה הצפונית־מערבית של הים התיכון.

בשל המיקום המיוחד, מזג האוויר אביבי כל השנה – העננים שטים עד להרים כדי להמטיר עליהם, כך שהמים הרבים יורדים מההרים, לא מהשמים. ומכיוון שזה המצב, הצמחייה הים־תיכונית המוכרת מישראל מופיעה שם בשפע שהלוואי עלינו. שקדיות, תאנים, זיתים, ענבים, דובדבנים, והכל – כמו הדשא של שכנו של השכן – לא רק ירוק יותר אלא גם גבוה ומניב יותר.

את התוצרת אפשר למצוא בשווקים המקומיים. אחד היפים שבהם נמצא בסֵרֶה (Céret), עוד עיירה מקסימה ביותר, המונחת על שפת נהר טֶש (Tech). במשך השבוע היא יפהפייה ומנומנמת, ובשבת היא מתעוררת: במעלה הרחוב הראשי נפתח שוק הומה אדם, מלא כל טוב, ותזמורות מנגנות בבתי הקפה שבכיכר הקטנה המקושטת בשמשיות אדומות־צהובות, צבעי הדגל הקטלאני. כזכור, השמש זורחת ברוב ימות השנה, כך שכמעט תמיד יושבים שם אנשים רבים, המוזיקה משובחת ושמח מאוד.

קוליור. ברחובות העיירה מוצגות רפרודוקציות של ציורים אימפרסיוניסטיים במקומות שבהם עמדו האמנים וציירו

בסרה יש גם מוזיאון חשוב לאמנות מודרנית המציג את עבודותיהם של אמנים שפעלו באזור, בהם פיקאסו, שתרם עשרות יצירות לעיירה, וחבריו בראק, חואן גריס, שאגאל, קיסלינג ואחרים. בתקופות שהאמנות הפלסטית עסקה באור ונוף, נמשכו אמנים רבים אל האור המיוחד שבמזרח הפירנאים. עבודותיו של הפסל אריסטיד מאיול, בן דורו של אוגוסט רודן, מפארות את רחובותיה של פרפיניאן, ובעיר נמצא גם המוזיאון לאמנויות יפות (Musée des Beaux-Arts Hyacinthe Rigaud) המציג מיצירותיו. בעיירת החוף המקסימה קוֹליוּר (Collioure) מוצגות ברחובות רפרודוקציות של ציוריהם של אחדים מגדולי האימפרסיוניסטים, במקומות שבהם עמדו האמנים וציירו. כך אפשר לראות את הנוף כפי שהוא במציאות וכפי שראה אותו האמן.

כמה כפרים באזור נמצאים ברשימת הכפרים היפים בצרפת (יש דירוג כזה). אחד מהם הוא אאוס (Eus), כפר הבנוי על צלע הר, בראשו כנסייה יפה והוא מלא אווירה.

אאוס. הכפר הבנוי על צלע הר נמצא ברשימת הכפרים היפים בצרפת 

ללכת על המים
מוזר איך העולם עוד לא גילה את חבל הארץ הזה. התיירים מעטים יחסית לפרובאנס, ולכן הם נבלעים בשטח ואין תחושת צפיפות בשום מקום, אלא אם מחפשים אותה כמובן: בעיירה ארז'לה סור מר (Argelés sur Mer), שיש בה המון חניוני קרוואנים, צפוף מאוד. אבל חניוני קרוואנים אפשר למצוא בכל מקום, על שפת נהרות ואגמים, מתחת לעצים, על גבעות והרים. החניונים מדורגים בכוכבים, ובחלקם אפשר לשכור קרוואן נייח, שהוא, אגב, אפשרות דיור זולה בחיק הטבע, וכולם מותאמים גם לנכים. מכיוון שיש מודעות גדולה לאיכות הסביבה ואין מפעלי תעשייה או זיהום אחר, כדאי לחשוב על האופציה הזאת. אם אתם מגיעים ביאכטה, תוכלו לבחור אחד מכמה מעגנים, שהגדול שבהם נמצא ליד ארז'לה סור מר.

שפע המים מזמן סוגי בילוי נוספים: ספורט מים על חוף הים ובמקווי המים, חופי רחצה ומעיינות מרפא. מעיינות חמים נובעים מן האדמה במקומות רבים באזור, וחלקם מנוצלים לספא במלונות. מלון מרחצאות ישן, גדול וידוע, לה רויאל (Le Royal), נמצא בעיירה מולי לה באן (Molitg les Bains), שהיא עוד פנינה קטנה.

מפת המסלול:

 

להגדלת המפה לחץ כאן
למפה בקובץ
PDF

על התרבות הקטאלנית וטיפים לדרך בכתבה הבאה>>

טירת הנשרים בדרום צרפת

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.