תפריט עמוד

צפון מזרח הודו – מחוץ למסלול התיירות

צפון מזרח הודו – מחוץ למסלול התיירות

טיול במדינת אסאם, בצפון-מזרח הודו, עובר באזורים נטולי תיירים מערביים, וכולל ביקור באי נהדר בלב נהר, מפגשים עם תושבים מקומיים ואוכל אותנטי, בלי בננה פנקייק, טוסט נוטלה או איזראלי סלט

ביקרתי בעיירת ההיל סטיישן דרג'ילינג כשהכתה בה רעידת האדמה של 6.8 בסולם ריכטר. בדיוק לעסתי קרקר בחדר והבנתי שהכל רועד. צריך לעשות משהו, לעמוד מתחת למפתן הדלת, חשבתי לעצמי והלכתי ברוגע לכיוון הדלת, לועס את הקרקר באיטיות ולוקח עוד אחד נוסף. האדמה החלה ממש לקפץ ושאלתי את עצמי האם זה הסוף, אחרי הכל הבניין לא נראה כאילו עבר בנייה לפי תמ"א 38. נו טוב, אמרתי ולקחתי עוד קרקר.

כשהאדמה הפסיקה לרעוד יצאתי לרחוב הראשי החשוך. כל תושבי העיירה יצאו לכיוון הכיכר המרכזי שם עמדו וחלקו חוויות. "הבריטים", סיפר לי הודי בן 80 לפחות, "הם אלו שגרמו לנו לשתול בכל האיזור שיחי תה והשורשים של הצמחים הם שהחזיקו את האדמה ומנעו ממנה להתפרק, ומהעיירה עצמה לקרוס". יתכן שהוא צדק, אפילו דוכני המומו עשויי העץ לא נשברו וכבר חזרו לתפוקה מלאה. מצפון לדרג'ילינג, באיזור סיקים ההררי, כך דווח בתקשורת, נחסמו דרכים ומבנים מסוימים קרסו, ואני נאלצתי לשנות כיוון למדינת אסאם (Assam) הצפון-מזרחית.

בנות העיירה טזפור, שעל גדות נהר הבראהמפוטרה העצום
בנות העיירה טזפור, שעל גדות נהר הבראהמפוטרה העצום

האל של התלמידים
מבט חטוף במפת המלריה של הודו גרם לי לקחת לראשונה בטיול כדורי מלריה. אם מדינת מערב בנגל היתה מסומנת בקווים מפוספסים חביבים, איזור אסאם היה צבוע בשחור, שלא הותיר שום צל של ספק, ואכן הנסיעה ברכבת גרמה לי להבין מדוע. מחלון הרכבת עלתה הזריחה מעל הרי ההימלאיה שהשארתי מאחור, מולם נחשף נוף ירוק פראי. שדות אורז באורך הגלות מוצפים במי גשמים, ואכן זהו האיזור הגשום ביותר לא רק בהודו, אלא בעולם כולו.

הרכבת נעצרה בעיר גווהאטי, בירת המחוז המאובקת. החלטתי לא להישאר ולקחתי החלטה אמיצה לנסוע ארבע שעות נוספות (שהן שש שעות בהודית) לעיירה טזפור (Tezpur). העיירה המנומנמת שוכנת על גדות נהר הבראהמפוטרה. בניגוד לנהרות אירופאים, הנהר נראה כמו שאריות של אסון טבע – אפור, עצום וסוחף. במרכז העיירה אגם מלאכותי קטן וירקרק. העיר חשובה לדת ההינדו ויש בה כמה מקדשים ואפילו אתר עתיקות חביב. כשירדתי מאיזור העתיקות עצרתי ליד בית הספר, התלמידים בהפסקה הוציאו את הטלפונים הסלולאריים שלהם והצטלמו איתי. אחד התלמידים, דובר אנגלית, הסביר לי כי באיזור זה של הודו תיירים מערביים נחשבים לאלים, והוא כבר ביקש את פרטי הפייסבוק של האל המערבי. עטוף קדושה חזרתי לתחנת האוטובוס, שם כבר ציפיתי ליחס בהתאם וניגשתי לאשנב המכירות וביקשתי כרטיס נסיעה לעיר ג'ורהאט. התיק נזרק בחוסר חשיבות על גג האוטובוס ואני התיישבתי על הכיסא המרופט לעוד שש שעות של נסיעה קופצנית.

על המעבורת למג'ולי
על המעבורת למג'ולי. הודו ללא תיירים מערביים

מבט חטוף בנוסעי האוטובוס ונפלה עלי התובנה: באיזור זה של הודו אין תיירים מערביים, ולמעשה אני הייתי התייר היחידי באיזור, במילים אחרות, אפשר לשכוח מבננה פנקייק, טוסט נוטלה ואפילו מאיזראלי סלט. אטרקציית הביקור המרכזית של מדינת אסאם, שמורת קאזירנגה (kaziranga), עדיין לא נפתחה. יתכן שבמהלך העונה מגיעים לאיזור זה תיירים נוספים לביקור בשמורת הקרנפים, טרם פתיחת השמורה האיזור מכיל בעיקר תיירים הודים סקרנים במיוחד, ואני נאלצתי לגייס את מירב הסבלנות לעמוד בשאלות תחקיר העומק שביצעו המקומיים בכל מקום אליו הגעתי.

האי הגדול ביותר בתוך נהר
ג'ורהאט היא עיר גדולה ומאוכלסת. רחובות קטנים ולא סלולים מחוברים לשדרה הראשית הרחבה דיה להכיל בה מצעדים צבאיים. העיר אינה אטרקציה בפני עצמה, היא עצירה נוחה בדרך לאי מג'ולי (Majoli) במרכז נהר הבראהמפוטרה, המחזיק בשיא "האי הגדול ביותר הנמצא בנהר". שאני אוותר על זה? השכם בבוקר ארזתי את מטלטלי ויצאתי באוטובוס לנמל הבוצני, שם עליתי על המעבורת היוצאת לאי. המעבורת הלכה והתמלאה נוסעים, ועל גג הסירה העדין הועמסו זוגות-זוגות כל אמצעי התחבורה, החל מאופנועים וג'יפים ועד למשאיות. מנוע המעבורת צווח והסירה החלה להתקדם במעלה הנהר האפור. כעבור שעתיים התגלה האי הגדול ביותר הנמצא בנהר.

האי מג'ולי. שיאו של הטיול באסאם
האי מג'ולי. שיאו של הטיול באסאם

ללא צל של ספק הביקור באי היה שיא הטיול שלי במדינה זו. על האי שני כפרים מרכזיים, גרמור וקמלבארי. אוטובוס מקומי מקפץ בדרכים הלא סלולות העוברות בין שני הכפרים בין עצי הבננה הנכנסים דרך חלונות האוטובוס הפרוצים וחובטים בנוסעים הרדומים.

ב-400 רופי ללילה רכשתי לי בית במבוק, כולל מקלחת שאיבה ידנית, לידה היה תלוי באופן בלתי צפוי פוסטר של דייויד בקהאם. בחדר השינה היו לרשותי ארבע מיטות עץ, שולחן כתיבה והסבר על בניית מבנה הבמבוק על ידי מהנדס צרפתי שהתאהב באי והחליט לעבור לגור בו. פתחתי את דלת המרפסת וגיליתי בחצר הבית עשרות פרות. מסתבר ששכחתי לסגור את שער החצר. ניסיתי לרסן את תחושת הקולוניאליזם, כאשר הסתבר ש-400 הרופי גם רכשו את שירותי החצרנות של נער בעל השם באבו, שדאג להכין לי כוס תה וסידר את המצעים. אני מצדי ניסיתי להיות קולוניאליסט הומאני, התיישבתי בכיסא נדנדה ורפרפתי במדריך הטיולים. היכן השארתי את משקפי המצבט שלי?

בקתת הבמבוק שלי
בקתת הבמבוק שלי. התשלום כולל גם שירותי חצרנות של נער ששמו באבו

להתקלח עם דייויד בקהאם
בשעה 8 לערך כבו האורות בכפר, וזה סימן את ההתקפה של היתושים. אני נעלתי את עצמי תחת שלוש כילות, הדלקתי נר נגד יתושים ומרחתי על עצמי קרם נגד יתושים שרכשתי מבעוד מועד. בבוקר מצאתי את עצמי כמובן עקוץ מכף רגל עד ראש. באבו סידר את החדר והשאיר לי זוג אופניים לתור את האי (הגדול ביותר הנמצא בנהר). שדות אורז עצומים נפרשו ביציאה מהכפר לצד אגמים כחולים. במרחק דיווש קל ניתן להגיע במקדשי הסאטרה הפזורים באי. תושבי האיזור, המשתייכים לזרם הווישנו, סוגדים לאל קרישנה וניתן לבקר במקדשים הצבעוניים בהם מתגוררים הנזירים.

ארבעה ימים ביליתי על האי היפה והשקט הזה, בלי זכר לתיירות מערבית, בנסיעה באופניים, בסיור רגלי, בארוחות במסעדות מקומיות ובמקלחת שאיבה ידנית ודלי תחת מבטו הנוקב של דיוויד בקהאם. שוב עליתי על המעבורת שעשתה דרכה, עתה נגד הזרם בחצי המהירות, לכיוון העיר ג'ורהט.

מקדש לאל וישנו
מקדש לאל וישנו

בדרכי חזרה לכיוון מערב בנגל עצרתי בעיירת ההיל סטיישן שילונג, בה, בפעם הראשונה מזה שלושה שבועות, לא הייתי התייר היחיד. העיר החביבה הזו שוכנת בגבעות מדינת מגהאליה, שזכתה לכינוי היומרני "סקוטלנד של המזרח" בשל הנופים הירוקים באיזור. העיר היתה מוצפת תיירים מקומיים בשל חג הדורגה פוג'ה המקומי, ואני החלטתי להצטרף לטיול משפחות הודי בצ'רפונגי, הלא הוא המקום הגשום ביותר בעולם. הסיור במקום היה זריז, ירד גשם. הסיור עצר לצפייה בגבול עם מדינת בנגלדש וכלל ביקור במפל הרביעי בגובהו בהודו היוצא מבין ההרים לנפילה חופשית של 315 מטרים.

גבעות מגהאליה, "סקוטלנד של המזרח"
גבעות מגהאליה. הנופים הירוקים אחראים לכינוי "סקוטלנד של המזרח"

ללא ספק הביקור בצפון-מזרח הודו היה ייחודי. ביקור באיזור הנמצא מחוץ למסלול התיירות המקובל טומן בחובו קשיים רבים. לא ניתן למצוא באיזור גסט האוסים כמו באיזורים המתוירים, כמו גם אוכל מערבי, והרבה פעמים פצחתי עם עצמי בשיחת חולין להפיג את השעמום. אולם ביקור באיזור הוא בהחלט חוויה מרתקת. מסביב לאסאם נמצאות מדינות בהן עדיין חיים שבטים שלא ראו תייר מעולם, מדינות כמו נגלנד וארונצ'ל פראדש, בהן סיור מצריך אישורים מיוחדים והדרכה, אך הביקור יכול להיות חוויה של פעם בחיים.

מפת איזור אסאם


לחצו להגדלה

עוד מידע על טיול להודו

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 3

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

דלהי - הודו בזעיר אנפין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מצפון הודו

טיול לרג'סטן: תמצית הודו כולה
טיול לרג'סטן: תמצית הודו כולה

רג'סטן, מדינת המלכים, סוחפת ומסחררת את המטייל בה עם ערים צבעוניות, ארמונות מהרג'ה מפוארים ואינספור שווקים נפלאים. טיול לרג'סטן הוא מסע אל התמצית המזוככת של הודו, על המורכבות והיופי האינסופי שלה

חציית ההימלאיה ההודית – טיול ברכבי שטח
חציית ההימלאיה ההודית – טיול ברכבי שטח

טיול ברכבי שטח החוצה את רכס ההימלאיה ההודית עובר במעברי ההרים הגבוהים בעולם ומספק נופים מרהיבים ומגוונים, מעמקים מיוערים עם נהרות שוצפים לאזורים צחיחים משובצים באגמי טורקיז ומוקפים בפסגות מושלגות. לצד אלה יש פה מקדשים, מנזרים וכפרים מבודדים ...

מסע בצפון הודו
מסע בצפון הודו

אזור צפון הודו מציע עולם ומלואו: נופים הרריים ירוקים לצד נופים מדבריים, ארמונות ומבצרים מפוארים, מקדשים מרשימים, טקסים דתיים מרגשים על גדת נהר הגנגס, שווקים צבעוניים ומרכזים רוחניים. כמה תחנות שמומלץ לבקר בהן בצפון הודו, כדי לחוות את ...