כבשים וחיות אחרות הצמר המוכר לכולנו כמרכיב בסיסי של בגדי החורף, הוא אחד מטיפוסי השיער של יונקים מסוימים. אצל יונקים רבים אפשר להבחין בשני טיפוסי שיער: שערות מלעניות שהן עבות וארוכות יחסית, ושערות צמר דקות מסולסלות. הצמר עשוי חומר חלבוני הנקרא קרן, או קרטין בלועזית. זהו חומר גמיש ועמיד בפני מפגעים כימיים ומכניים. ליונקים בעלי צמר רב הוא משמש בעיקר לשמירה על חום גופם. לרבים מן היונקים הללו כסות חורף עבה ועשירה בצמר וכסות קיץ דלילה. כשאר שערות הגוף, גם שערות הצמר מתפתחות מזקיקים המצויים בתת-העור. שערת צמר מוזנת בשעת גידולה על-ידי הזקיק. בלוטות חלב מפרישות חומר שומני (לנולין) הסך את השערה ומרכך אותה.השערה מכוסה במלחי זיעה המופרשים מבלוטות הזיעה שבבסיסי השערות. שערות הצמד דקות ועדינות. מספר השערות בגיזה אחת של כבשת מרינו עדינת צמר עשוי להגיע למאה מיליון. איכות הצמר נקבעת על פי אורך השערות, עוביין ומידת סלסולן. ככל שהן ארוכות, דקות ומסולסלות יותר- הצמר משובח יותר. גם ניקיון הצמר וצבעו משמשים כגורמים חשובים בקביעת איכותו. האדם מנצל צמר של שתי משפחות: משפחת הפריים שעימה נמנים הכבש העז והיאק, ומשפחת הגמליים, שעימה נמנים הגמל, הלאמה והוויגוניה. הכבש הוא החשוב במקורות הצמר של האדם. כבר לפני כ-8000 שנה בוייתו הכבשים הראשונות במערב אסיה. לפני 6000 שנה כבר שימש הצמר לאריגה. לכבש הבית יותר ממאתיים גזעים,וחלקם מצטיינים בצמר משובח. הגזע החשוב ביותר לצורך זה הוא גזע המרינו. באסיה, ובעיקר במורדות ההימאליה, פותחו כמה גזעי עיזים שצמרם עדין יותר ומשובח יותר מזה של הכבשים. צמרן של עיזים אלה, מזן קשמיר,אנגורה ופשמינה, משמש להכנת אריגים עדינים ביותר. שמות האריגים זהים לשמות זני העיזים. שערות הצמר העדינות ביותר הן אלו של עזי הפשמינה הגדלות במורדות ההימאליה. עובי שערות הגדיים 30-20 מיקרון, ולעיתים אף פחות מכך. שערות עדינות אלה אינן נגזזות, אלא מוסרות על-ידי סריקה מיוחדת. צמר היאק גס יותר, אך גם הוא מופק בכמויות קטנות ומשמש את תושבי ההימלאיה להכנת מעילים, סוודרים ושטיחים. צמרם של בני משפחת הגמליים משובח גם הוא. צמר הגמלים מופק בכמויות קטנות, ומשרת בעיקר את הבדווים ואת שאר חברות הנוודים הקשורות לגמלים. הוויגוניה היא יונק עדין החי במורדות האנדים ובעיקר בפרו. בימי האינקה היו הוויגוניות מכונסות במכלאות, שם גזזו את צמרן ושילחו אותן לחופשי. בני משפחת המלוכה היו היחידים שהורשו ללבוש בגדים שהוכנו מצמר הוויגוניה. היום התמעטו הוויגוניות ואיש אינו גוזז אותן. מקור הצמר העיקרי של תושבי האנדים הוא האלפקה, שמוצאה כנראה בוויגוניות שבויתו. צמר האלפקה משובח ועדין, והוא משמש את האדם עוד מימי האינקה. מצמר האלפקה מכינים מעילים וסוודרים משובחים. גם הלאמה, בת סוגה של האלפקה, מספקת צמר גס וקצר יותר, המשמש גם הוא להכנת סוודרים ושטיחים. לאחרונה נעשים בארץ נסיונות בגידול לאמות ואלפקות כדי להפיק מהן צמר. כתב: ד"ר אברהם ארבל הכישור והפלך |
צמר: כל מה שרציתם לדעת
מהו הצמר? ממה הוא מורכב ומתי הזמן הכי טוב לערוך את הגז? כל מה שרציתם לדעת על הצמר ועוד כמה דברים... |
Array
(
)