תפריט עמוד

צבע בטבע: תקשורת צבעונית

צבע בטבע: תקשורת צבעונית

נהוג לחשוב כי האינטרנט הוא שאיפשר לראשונה תקשורת גלובלית בין מדינות ותרבויות. אבל הטבע, כרגיל, הקדים את הטכנולוגיה בדרך מתוחכמת הרבה יותר: במהלך האבולוציה התפתח מגוון אדיר של צבעים לצורך "תקשורת המונים" בעולם הטבע

האסטרונאוטים הראשונים שהגיעו לירח והשקיפו ממרחק על כדור הארץ גילו כי הוא מוקף באטמוספירה כחולה־לבנה דקה ונתנו לו שם חדש – "הכוכב הכחול". אך מה שמוזר בכוכב הזה הוא שככל שמתקרבים אליו יותר, כך הוא כחול פחות: בתמונות שצולמו ממרחק רב מאוד אפשר לראות יבשות חומות־אדמדמות, מנוקדות בירוק. האוקיינוסים נראים שחורים, הקטבים לבנים, ורק והאגמים הגדולים והמים הרדודים שבקרבת החופים שומרים על הגוון הכחול.
 

מהחלל כדור הארץ נראה בעיקר כחול, וככל שמתקרבים מתגלים הצבעים האחרים: חום, ירוק, לבן ועוד | צילום: NASA
 
אם נביט מחלון המטוס יתגלו לעינינו שדות ירוקים, חומים וצהובים, רכסי הרים רבגוניים, יערות גשם טרופיים שהירוק הכהה השולט בהם מופרע בכתמי העצים הפורחים באדום, צהוב וכתום, ורק כשנעמוד בשתי רגלינו על הקרקע יחזור הכחול לכדור שלנו – בשמים. מגובה העיניים מגוון הצבעים מרשים מאוד: הירוק של העשב, הארגמן של השקיעות, צבעי הקשת בענן וצבעוניותם של הפרחים, הפרפרים והציפורים. הצבעוניות הזאת מהממת עוד יותר מתחת לפני המים: בשוניות האלמוגים ובדגים הטרופיים.
 

העולם התת ימי עשיר במיוחד בצבעים | צילום: אייסטוק

מגוון הצבעים האינסופי בטבע מעלה את השאלה: כיצד התפתחו כל הפיגמנטים? מה מטרתם? ידוע כי צבעים "נוצרים" מהחזרה של אור, או לפחות נראים בנוכחותו. בלילה אי אפשר לראות את צבעיהם של העצמים מכיוון שלעצמים עצמם בעצם אין צבע. עצמים נראים בצבע מסוים רק כאשר הם מוארים באור לבן. אור הוא אנרגיה שנעה דרך המרחב בצורה של גלים אלקטרומגנטיים באורכים שונים הנמדדים בננומטרים (מיליארדית המטר). כל אורך גל מייצג צבע מסוים מתוך הספקטרום המרכיב את האור הלבן. אורכם של גלי האור הנראה הארוכים ביותר הוא כ־700 ננומטרים, והם נראים בעין האדם כאדום; אורכם של גלי האור הנראה הקצרים ביותר הוא כ־400 ננומטרים, והם נראים כסגול. אורך הגלים של כל יתר הצבעים הנראים לעין האדם מצוי בין שני הקצוות האלה.

תוכי לורי קשת, שלנוצותיו צבעים ברורים ובוהקים | צילום: אייסטוק
 
כאשר אור פוגע בעצם כלשהו, מקצת מהאנרגיה מתפזרת, מקצתה נספגת בעצם ומקצתה מוחזרת ממנו בגל אור באורך כלשהו. אורכו של גל האור המוחזר הוא שקובע את הצבע הנראה, והוא תלוי בחומר שממנו עשוי העצם, במרקם שלו ובעוד משתנים. מכיוון שלכל עצם יש מאפיינים שונים, הוא מחזיר את האור באופן ייחודי לו, וכך מתקבל הצבע המסוים שלו. 

כיום ידוע כי תפיסת צבע היא סובייקטיבית לחלוטין. בעיניהם של רוב בני האדם מצויים מדוכים, תאי עצב דמויי חרוט, הקולטים שלושה צבעים: אדום, ירוק וכחול, ויתר הצבעים הם הרכבים משתנים של שלושתם. בעיניהם של עיוורי הצבעים חסר אחד או יותר מתאי העצב האלה, ולכן הצבעים שהם רואים שונים מאלה שאדם רגיל רואה.

 

עין של זיקית. הזיקיות מתמחות בניצול צבעים ומסוגלות לשנות את צבען לשם הסוואה | צילום: מרטין הארווי
 
לבעלי חיים רבים, לעומת זאת, יש מדוכים עם יכולות קליטה שונות לחלוטין. כך, למשל, במשך תקופה ארוכה תהו החוקרים כיצד מצליח הירגזי הכחול להבדיל בין אחיו הזכרים לאחיותיו הנקבות בעת שלבני האדם נראות נוצותיהם בדיוק אותו הדבר. התברר כי הציצית של זכר הירגזי הכחול מחזירה אור על־סגול – בלתי נראה לעין האדם, אך בהחלט בולט לעין אם אתה ירגזי כחול. כיום ידוע גם כי למינים מסוימים של ציפורים יש שישה סוגי מדוכים, ולכן הם יכולים לראות מגוון צבעים, וגם שלכלבים יש שני מדוכים בלבד, ולכן אין הם יכולים להבחין בין אדום לירוק.
 

צפרדע חיצי הארס משתמשת בצבע כדי להזהיר סועדים פוטנציאליים מפני אכילתה | צילום: פוטו-נטורה


אך לא זו בלבד שצבעים הם סובייקטיביים, לעתים קרובות הם גם מטעים. במהלך היום אור השמש נראה לבן בהיר, אבל כשהיא שוקעת הוא נראה אדום – אף כי זוהי אותה השמש. זאת משום שבזמן השקיעה עובר אור השמש רצועה אטמוספרית רחבה הרבה יותר מזו שהוא עובר במשך היום, בעת שהחמה נמצאת מעלינו. במהלך הדרך הארוכה שעושים קרני השמש בעת שהיא שוקעת עוברים גלי האור הכחול וגלי האור הצהוב דרך "מסננת" של חלקיקים אטמוספריים כמו אדי אבק ומים. רק הגלים האדומים עוברים בין החלקיקים האלה בקלות. זאת הסיבה לכך שהתפרצויות געשיות, שמשחררות כמויות גדולות של אבק ואפר לאטמוספירה, מלוות בשקיעות מרהיבות.
 

אילנית מסיישל המותאמת להפליא לסביבתה הירוקה | צילום: פוטו-נטורה
 

גם צבעים תת־מימיים הם יחסיים. אפילו ריף האלמוגים הצבעוני ביותר, על שלל הדגים שבו, נראה לנו בגוונים רבים של כחול – זאת משום שהמלח שבמים מפזר את אור השמש המגיע מלמעלה. צוללן יראה את הצבעים ש"באמת" שם רק אם יאיר סביבו, מכיוון שאור מלאכותי פולט גלים של אור צהוב ואדום יותר משפולט אור טבעי. אם כך, מדוע יש ספקטרום כזה של צבעים בעולם שהוא לכאורה עיוור לו? האם דגים רואים מתחת לפני המים את הצבעים כפי שהם באמת? קרוב לוודאי שכן, מכיוון שבעולם המימי הזה לצבעים יש חשיבות רבה: צבעיהם של הדגים משתנים כשהם הופכים בוגרים, כאשר הם מעוניינים להזדווג או כשהם חולים; דגים כתומים מתחבאים באלמוגים כתומים; באמצעות הפיגמנטים מזהירות חשופיות הים את סביבתן כי הן רעילות ואינן טובות לאכילה.


מושית השבע ("פרת משה רבנו"). על כל אחת מכנפיה האדומות יש ארבה נקודות שחורות, כשהכנפיים סגורות, שתיים מהן מתאחדות לנקודה אחת, ומכאן שמה

אם כן, אף כי הצבע הוא יחסי וסובייקטיבי, כל היצורים שיש להם עיניים – או ליתר דיוק, מבנים דמויי חרוט בתוך עיניהם – מגיבים לו ומשתמשים בו כתכסיס. לא משנה אילו גוונים העיניים של כל אחד מאיתנו מאפשרות לנו לראות, יש לזכור כי הצבעים הם קודם כל דרך מורכבת במיוחד של "תקשורת המונים" בעולם הטבע. בני אדם, בהיותם בני אדם, ניכסו אותו לסמליהם, והם משתמשים בו בתחומים מתחומים שונים: בעתות שמחה ואבל, בעת שהם רוצים להפגין רגשות, מיניות, או חוסר קונפורמיות, וגם בעת שהם מביעים את דעתם הפוליטית, אבל זה כבר סיפור אחר…

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 5

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code