תפריט עמוד

על גג העולם

שתפו:

ספרן של ליאת לב רן וגל ליבר נראה במבט ראשון כרומן ארוטי תל אביבי, פרובוקטיבי ורווי הומור, אך מתחת לפני השטח מתגלה סיפור אהבה שבוחן תבניות מגדריות ונורמות חברתיות

עודכן 29.4.26

סקירות ספרים בנושאי חברה, תרבות ומסעות
סקירות ספרים בנושאי חברה, תרבות ומסעות

על גג העולם. ליאת לב רן, גל ליבר. יצירה עברית, 2025

יש ספרים שנראים כמו סיפור אהבה קליל, אך מתפקדים גם כמסע לבחינת תבניות מגדריות מוכרות. "על גג העולם" הוא כזה: מתחת לעלילה קצבית ורוויית הומור ומיניות, המתרחשת במרחב עירוני תל אביבי, מתנהל תהליך כמעט ארכיטיפי של גבר ואישה הנעים זה לעבר זה וגם כל אחד לעבר עצמו. הספר נענה למוסכמות הז'אנר של הרומן האירוטי, אך גם משחק בהן.

אדם ולילי, גיבורי הספר, נושאים שמות המזמינים קריאה מיתית: אדם, הגבר הראשון, ולילי, ששמה מהדהד את זה של לילית המרדנית והמפתה, שלפי המיתולוגיה נחשבה ל"חוה הראשונה".

אדם מייצג דגם גברי מוכר של ניתוק רגשי, המתאפיין בשתיקה, הימנעות והדחקה. הוא חוזר מחו"ל לאחר מות אביו, במטרה לממש את הנכס המשפחתי, ובמפגש עם לילי, דיירת בבניין המתמודדת עם צו פינוי, נולד מתח הנובע ממשיכה עזה אך גם מפערי בעלות וכוח. נקודת המוצא הזו מציבה אותו בעמדה מחושבת, כמי שפועל מתוך היגיון כלכלי. אך בניגוד לגבריות הדומיננטית והמוחצנת המאפיינת את הז'אנר, מדובר בגבר שאינו בהכרח בטוח בעצמו, ושמקור חולשתו טמון בין השאר בדימוי גוף פגיע ובתחושת חוסר ערך. המפגש עם לילי מערער בהדרגה את המבנה הנפשי הזה, ומוביל אותו, לעיתים בעל כורחו, לעבר מודעות עצמית, חיבור רגשי ויכולת להתבונן בעברו. תהליך זה מגיע לשיאו בנכונות להבין ואף לסלוח לאביו, שממנו היה מנותק, ובפתיחות מחודשת כלפי סיפורה של אמו, שהיה עד כה מחוץ לטווח הראייה הרגשי שלו. זהו מעבר מגבריות קשיחה ומגוננת לגבריות רכה ומחוברת יותר, המסוגלת לשאת מורכבות רגשית.

לילי מציגה גם היא מעין היפוך של הדמות הנשית המוכרת בז'אנר: היא פועלת בעולם המיניות באופן גלוי, מוחצן, מדריכת סדנאות למיניות נשית ומוכרת צעצועי מין. בניגוד לדמויות נשיות פסיביות, לילי מנסחת באופן ברור את גבולותיה ואת רצונותיה במיטה. המיניות כאן אינה רק חופש, אלא גם פרקטיקה של שליטה והגדרה עצמית. עם זאת, מתחת לעמדה הבטוחה שהיא מציגה, נחשפת שבריריות: "תמיד הרגשתי שאני לא מספיק יפה, לא מספיק מפותחת ולא מספיק 'שווה' כדי שיאהבו אותי בזכות עצמי, אז די מיהרתי להציע מגע. גם כי אני מאוד אוהבת מגע וגם כי זה גרם לבנים להתלהב ממני מאוד. להתלהב, לילי, לא להתאהב", היא מעידה על עצמה.

הליברליות המינית, אם כן, היא גם תוצר של צורך באישור ובקשר. כך נוצר פער מורכב בין התנהלות נועזת לבין חוויה פנימית של חוסר ביטחון. לילי נעה בין שליטה לבין ריחוף, בין מודעות עצמית לבין מנגנוני בריחה. היחס הקליל שלה לחיים הוא למעשה מנגנון הגנה. כדי לגעת ברגש הכואב, היא נזקקת לאמצעים מתווכים כמו שכרות, הומור או שירים מחורזים.

רק בקשר עם אדם מתאפשר לה מגע עמוק יותר עם עצמה. שינוי זה ניכר גם בכך שבהדרגה היא נוטה פחות להסתתר, ומתחילה להיחשף באופן כן יותר. הזוגיות הופכת למרחב שבו היא יכולה להיות פגיעה, מבלי לברוח. גם המבע הלשוני של הדמות משתנה בהתאם: הנטייה לחמשירים ולשפה קלילה פוחתת ככל שהקשר מעמיק, והמעבר הזה מסמן תנועה מהדחקה לעבר נוכחות רגשית מלאה יותר.

המפגש בין אדם ללילי מייצר אפוא לא רק סיפור אהבה, אלא זירה של תיקון הדדי ופירוק האסטרטגיות ההגנתיות שכל צד פיתח לאורך השנים. אדם לומד להיפתח, להרגיש, להכיר בעברו, בעוד לילי זוכה בחוויה אחרת של אהבה. זהו מימוש כמעט מלא של התבנית הרומנטית המוכרת, שבה האישה "פותחת" את הגבר והוא, בתמורה, מעניק לה יציבות כלכלית ורגשית. עם זאת, היא זו שמלמדת, מגדירה ומובילה במרחב האינטימי.

הבחירה לספר את העלילה בשני קולות, בטון קליל, משועשע ולעיתים פרובוקטיבי, יוצרת חוויית קריאה זורמת ונגישה, והפער בין הסגנון לבין התכנים מייצר אפקט מעניין. מתחת לשכבה הקלילה מבצבצים רגעים של כנות חדה, שבהם הדמויות חושפות את המנגנונים שמניעים אותן. ברגעים אלה, הספר הופך למעין מראה חברתית-מגדרית, המצביעה על הדרכים שבהן גברים ונשים תופסים את עצמם ואת הזוגיות שלהם. הטון הקליל פועל כאן לעיתים כפרודיה מודעת לז'אנר, תוך שמירה על היכולת לקרוא את הטקסט הן כקליל והן כרב-רובדי.

לסיכום: הספר מזמין להתבונן מחדש במה שנראה לעיתים מובן מאליו בקשרים זוגיים.
למי: למי שמתעניינים בדפוסים של זוגיות עכשווית ובאופן שבו עבר אישי, מגדר ונורמות חברתיות מעצבים אינטימיות.
המלצת קריאה: לקרוא ברצף, אך לשים לב במיוחד לרגעים שבהם הטון משתנה ונחשף עומק רגשי.
תחושה מרכזית במהלך הקריאה: קלילות שמלווה בהבנה של מה שמסתתר מתחתיה.

_________

ד"ר דריה מעוז היא סופרת, חברת ועד אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל ועיתונאית. אנתרופולוגית וסוציולוגית, מרצה בכירה במרכז האקדמי הרב תחומי בירושלים

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו: