תפריט עמוד

עטלפים: התועלת

רמשן, אשף, כנפן, נשפון גדול, יזנוב גדול, פרסף גמדי, לילן. כולם עטלפי חרקים בעלי שמות אקזוטיים. אבל אם נתעלם לרגע מהתדמית האגדית משהו של היצורים הללו ומהשם הרע שיצא לעטלפים בכלל, נגלה שעטלפי החרקים מביאים תועלת רבה לבני האדם

בישראל חיים 32 מיני עטלפי חרקים. היונקים המעופפים הללו שורדים כבר חמישים מיליון שנה ונמנים עם אחת ממחלקות היונקים הקדומות ביותר החיות עדיין בעולם, אבל היום הם נמצאים בסכנת הכחדה.

עטלפי החרקים בישראל ובעולם נפגעים בעיקר מריסוס בקוטלי חרקים, המפוזרים בשטחים החקלאיים. עטלף שאוכל אלפי חרקים שרוססו בחומר הדברה עלול למות, או שכושר הרבייה שלו נפגע מאוד.
פגיעה אחרת בעטלפים הללו מתרחשת באתרי הלינה שלהם, המערות. בניסיון להילחם בעטלפי הפירות (מין יחיד בארץ), מרססים החקלאים את המערות, וכך פוגעים גם באוכלי החרקים.
אוכלי הפירות הצליחו דווקא להתגבר על נזקי הריסוס, ובשנים האחרונות הם אפילו מתרבים. אבל הנזק העיקרי שהם גורמים נובע מכך שהם לועסים פירות שקטפו בגינות וברחובות הערים, יורקים חתיכות מהן על הרצפה ומטילים צואה בזמן מעופם על קירות הבתים.

טיפול נכון בעטלפי הפירות יעזור להפחית את הנזק. ד"ר עמית דולב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, ממליץ: "אם יש לכם  עץ פרי, שסק למשל, כסו אותו ביריעות. כך לא יוכלו העטלפים להגיע לאוכל. אם יש לכם פיקוס, אפשר לגזום אותו מעט, והמסעדה שלהם כבר לא תהיה שווה ביקור. אם אתם מזהים תחנת מנוחה של עטלפים, גזמו את ענף הישיבה שלהם. והכי חשוב – הקפידו על פעילות הגינון".

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.